facebook tracking pixel
חיפוש סגור

אורי גולדבורט | אתלטיקה | 07/04/2014

האפוס של המיל, חלק כג'

האפוס של המיל

 חלק כג'

מאת: ד"ר' אורי גולדבורט ויובל גולדבורט

זיקוקים  אחר-אולימפיים; אין התמודדות ישירה בין קו לאויטה

העונה שבהמשך למשחקי לוס אנג'לס 1984 אמורה הייתה להפגיש את קו וקראם, ראשון ושני במשחקים האולימפיים, עם סעיד אויטה, האלוף האולימפי בריצת 5000 מ'. קראם קבע בבודפשט ב-20 באוגוסט 3:33.13 ב-1500 מ'. כעבור יומיים, בציריך, היה הכל מוכן לדו-קרב אויטה-קו... שלא התממש. הטענה אומרת כי מארגן התחרות, אולריך בריגר, התעקש לפצל את השניים לשני מירוצים שונים. קו נותר ב-1500 מ' המתוכנן ואויטה הועבר לריצת המיל. אויטה טען כי קו התחמק מחשש להפסד. קו טען, לפי ציטוט מסוים שאפשר להטיל בו ספק, שנוכחות אויטה תמנע ממנו שבירת השיא העולמי, מפני שאויטה יגיע במטרה לנצח את האלוף האולימפי ולא לרוץ מהר. חובבי האתלטיקה החמיצו קרב מרתק, אך גם כך התוצאות לא אכזבו. קו זכה ב-1500 מ' בזמן 3:32.39 בהקדימו את סטיב סקוט (3:33.46), פייר דלז (3:33.64) חוסה מנואל אבסקל (3:33.69) ג'ים ספייבי (3:34.19) ריקרדו מטרצי (3:35.79) ורוברט נמט (3:35.91 – שיא אוסטרי). אויטה (3:49.54) ניצח בריצת המיל את ג'והן ווקר (3:50.27), צ'אק אראגון (3:52.66) וריי פלין (3:52.79).

סטיב קראם ניצח כעבור יומיים בבריסל ב-3:34.08. בקובלנץ, ב-29 באוגוסט, שוב פיצול ל-1500 ומיל, כשאויטה זוכה ב-1500 לנצחון ראשון על בעל מדליית הארד מולס אנג'לס, חוסה אבסקל. אויטה רץ 3:34.10 כשאחריו עומר חליפה (3:34.59) אבסקל (3:34.66)  פייר דלז (3:35.46) אובא בקר (3:35.51)  ונמט (3:35.80). קראם זכה סוף סוף לשיא אישי במיל, 3:49.65, לא לפני שנאלץ להילחם בחרוק שיניים על המקום הראשון עם ווקר שסיים 8 מאיות השנייה בלבד אחריו. ריצ'י האריס מארה"ב  (3:51.39) וג'ק בקנר  מבריטניה (3:51.57, אלוף אירופה בריצת 5000 מ' ב-1986), קבעו בריצה זו את הישגיהם הטובים בקריירה. אויטה ניצח את אבסקל פעם נוספת, בפריס כעבור 6 ימים והפעם ב-3:34.13 כשאבסקל מגיע שני (3:34.74), לא לפני שהעניק לו מאבק קשה עד קרוב לסיום. ב-7 בספטמבר, בלונדון, זינקו אויטה וקראם לריצת המיל אך זו לא התפתחה למאבק: קראם נפל 300 מ' לסיום והותיר לאויטה את הניצחון המריר קמעא, ב-3:55.43, כמעט 14 שניות לפני קראם.

ראויות לציון בתקופה זו ריצותיו של עומר חליפה. הוא פתח ב-3:53.74 בברלין ב-17 באוגוסט כשני לסטיב סקוט והמשיך ב-3:38.19 (20 באוגוסט בניס שבצרפת), 3:36.14 (קלן, 26 באוגוסט, שוב שני לסקוט), ה-3:34.59 בקובלנץ (ראה למעלה), 3:37.40 (רומא, 31 באוגוסט), 3:36.29 (רייטי, 2 בספטמבר) ו-3:56.55 (לונדון, 7 בספטמבר) כשהוא גובר על רצים כסקוט, גונזלס, ווקר, אבסקל, ספייבי ועוד.

שנת 1985 – שנת שיאים ומאבקים. קראם ואויטה מצטרפים לרשימת שיאי העולם

באולמות  אימון קוכלאן הוא עדיין הטוב ביותר. הוא חזר להתחרות אחרי שהחמיץ את עונת 1984 בשל פציעה. ב-18 בינואר 1985   בלוס אנג'לס הוא הכניע את סטיב סקוט במאית השנייה (3:56.34 – 3:56.35) וכעבור שבוע ניצח ב"משחקי מילרוז" בניו יורק (3:53.82) לפני פלין (3:54.70). ב-27 בינואר ברוזמונט, אילינוי,  הוא הקדים שוב את סקוט (3:57.25 – 3:57.33) וניצח אותו שוב במאבק צמוד בטורונטו ב-1 בפברואר (3:59.05 – 3:59.66).ב-9 בפברואר, באיסט רתפורד, ניו ג'רזי,  קבע קוכלאן את ההישג הטוב בעונת האולמות, 3:52.37, שוב בהפרש זעום לפני סידני מארי (3:52.40). בנקודת ה-1500 מ' עדיין היה מארי בראש (3:37.3). בינואר נערכו בפאריס "משחקי העולם באולמות" שזכו בדיעבד לתואר "אליפות העולם הראשונה באולמות". בהעדרם של רוב רצי הצמרת ניצח ב-1500 האוסטרלי  מייק הילארדט (3:40.27, שיא אוסטרלי באולם) לפני חוסה לואיס גונזלס וג'וזף צ'שיר מקניה.

אוקלנד, 17 בפברואר. ג'והן ווקר חוזר למולדתו כדי לחגוג הישג ראשון מסוגו. הוא מסיים מיל ב-3:54.37, עניין שבשגרה, אולם זוהי ריצת המיל ה-100 (!) שלו מתחת ל-4 דקות. קרוב ל-32 שנים לאחר שבירת המחסום על ידי רוג'ר בניסטר, עבר אדם את המרחק בפחות מ-4 דקות, 100 פעמים. בהישג זה, שווקר עצמו רואה אותו שווה ערך לקפיצתו של בוב בימון לרוחק במקסיקו סיטי או לכיבוש האוורסט, הקדים האדם הראשון שירד מ-3:50 במיל את סטיב סקוט שלזכותו, באותה עת, נזקפו 96 ריצות מיל כאלה בלבד...אליפות אירופה באולמות התקיימה  בתחילת חודש מרס בפיראוס, יוון, וחוסה לואיס גונזלס ניצח ב-1500 מ' (3:39.26) לפני מרקוס אוסאליבן מאירלנד (3:39.75).  בתחילת עונת האצטדיונים הפתוחים, ב-18 במאי בלוס אנג'לס, גמל ז'ואקים קרוז, בחיר רצי ה-800, לסטיב סקוט על הפסדו מן השנה שעברה (3:52.99 מול 3:53.00). ההפרש בין השניים היה זהה: 3:53.19 לקרוז, 3:52.20, ליריבו.

אוסלו, כתמיד, מארחת בסוף יוני את התחרות האירופית הגדולה הראשונה – "משחקי אוסלו" (27 ביוני). בתחרות זו רמזו סטיב קראם וסעיד אויטה על כוונותיהם לעונה. בעוד אויטה קובע את הזמן השני בטיבו בכל הזמנים בריצת 5000 מ' שהתנהלה תחת גשם שוטף (13:04.52 ד'), התקרב הבריטי לשיא העולמי ב-1500 מ' אך נאלץ להסתפק ב-3:31.34, הזמן השלישי בטיבו. ארבעה אמריקנים סיימו אחריו בזה אחר זה: סקוט (3:34.58), ספייבי (3:36.15), טים האקר (3:35.29) ןצ'אק אראגון (3:35.51).

חודש יולי 1985 ירשם כרב משמעות בתולדות ה-1500 והמיל. ניס, צרפת, 16 ביולי. צופי תחרות "ניקאיא" חזו בפעם הראשונה בה נדרשו פחות מ-3:30 דקות כדי לסיים ריצה ל-1500 מ', ולא כל שכן, ריצה בה עשו זאת שני מתחרים. שני מושכים הובילו את הרצים: באבאקר ניאנג מסנגל הוביל בהקפה הראשונה (54.4) כאשר קראם 10 מטר מאחור (55.5) ושני מטר מאחוריו ז'ואקים קרוז  וסעיד אויטה. ניאנג האט בהקפה השנייה (59.3 ש', 1:53.7 ל-800, שתי שניות איטי יותר מאשר בשיא של סטיב אובט). חליפה לקח את ההובלה ועבר את נקודת 1000 המטרים ב-2:21.9 ולפעמון הגיע ב-2:36.5, יחד עם קראם. בנקודה זו היה חוסה לואיס גונזלס שלישי ואויטה מיד אחריו. קראם החל להאיץ קצת אחרי הצלצול והגיע לנקודת ה-1200 מ' ב-2:49.8, 0.4 שניות לאט מאשר אובט בעת קביעת השיא. אויטה עבר את גונזלס בישורת האחורית אך פיגר אחרי קראם ב-4 מטר בכניסה לישורת האחרונה. בכל צעד שעבר צמצם אויטה את המרחק מקראם וכמעט שהדביק אותו על הקו. קראם קבע 3:29.67 ואויטה 3:29.71. אחריהם: גונסלס (3:30.92, התוצאה הרביעית בכל הזמנים) וסטיב סקוט (3:31.76, שיא אישי). קראם עבר את ההקפה האחרונה ב-53.2 שניות ו-100 מ' אחרונים ב-12.2 ש'. אויטה היה מהיר ממנו בהקפה האחרונה -  52.5 ש' ו-100 אחרונים ב-11.7 ש'.

ב-27 ביולי חזרו הרצים לאוסלו, הפעם ל"משחקי ביסלט". אויטה שבר את שיאו של מורקרופט ב-5000 מ' במאית השנייה (!) כאשר קבע 13:00.40 ד' במאבק עד הסיום עם סידני מארי (13:01.15, שלישי בכל הזמנים). שבירת שיא בריצת 5000 מ' במאית השנייה היא ממש  מגוחכת מאחר שמדובר בפער המתבטא ב-6.5 ס"מ לערך, במרוץ בו נדרשים הרצים לעבור 12.5 הקפות של מסלול שהיקפו 400 מ', כאשר רמת הדיוק שנדרשה אז עמדה על 13 ס"מ לכל 400 מ' – כלומר, פער של מאית השנייה בריצה בשני אצטדיונים שונים יכול בהחלט לנבוע מהבדלים קטנים בהיקף המסלולים.

סטיב קראם התמודד בריצת המיל עם השיאן סבסטיאן קו ועוד חמישה רצים עם שיאים אישיים מתחת ל-3:50. המושך עבר את ההקפה הראשונה ב-56.1 אבל קראם לא נצמד אליו (57.4). את ההקפה השנייה סיים המושך ב-1:53.9 כשבעקבותיו מייק הילארדט וקראם עדיין שלישי (1:54.7). הילארדט היה ראשון בסוף ההקפה השלישית (2:53.2) כאשר קראם צמוד אליו ומיד אחריו סבסטיאן קו וגונזלס. קראם עבר לראש בתחילת ההקפה האחרונה. שלושת המובילים (קראם, קו וגונסלס) היו צמודים בישורת האחורית  אך ב-200 האחרונים הגדיל קראם את המרחק מיריביו ואילו גונסלס עבר את קו. קראם הגיע ל-1500 מ' ב-3:32.29 וסיים בשיא עולמי חדש – 3:46.31. גונסלס – 3:47.79 (רביעי בכל הזמנים), קו – 3:49.22. סטיב סקוט היה רביעי (3:49.93) ובמקום החמישי קבע עבדי בילא שיא לסומליה  (3:53.41). אחריהם סיימו: ווקר, פלין, חליפה ואראגון ואילו הילארדט שהוביל עם הפעמון היה אחרון הרחק מאחור (4:17.89). פייר דלז נפל כבר בזינוק במסלול הצר שהיה אז בן 6 שבילים בלבד.

הסדרה פורסמה לראשונה ב"החינוך הגופני" בשנים 1975 - 1976 ולאחר מכן (בגרסה מעודכנת) ב"עולם הריצה" בשנים 1984 - 1986.

יש לך שאלה למומחים של המכללה האקדמית בוינגייט ? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.

מאמרים רלוונטים נוספים

אימון ה-CORE

13/01/2016

קרא עוד

מבחני כושר גופני לשחקני טניס

13/04/2014

קרא עוד

הדיפת כדור ברזל, חלק ג'

07/08/2016

קרא עוד

הפינה האולימפית: סייפת מעוטרת

29/05/2012

קרא עוד

​​השתתפות באליפות העולם באתלטיקה עד גיל 18 והצלחה כבוגרים, חלק ג'

26/08/2017

קרא עוד

שנה טובה למרחפים

06/08/2013

קרא עוד