facebook tracking pixel
חיפוש סגור

יורם אהרוני | היסטוריה של הספורט | 04/09/2016

הפינה האולימפית - אנטוורפן 1920

הפינה האולימפית

אנטוורפן 1920

המשחקים שהיו אמורים להיערך  ב-1916 בברלין בוטלו בשל מלחמת העולם הראשונה. ממשחקי 1920 הושעו המדינות שהיו בצד המנוצח של המלחמה ועליהן הוטלה האשמה לפריצתה. המדינות שהושעו היו גרמניה, הונגריה, אוסטריה, הונגריה וטורקיה. בסך הכול השתתפו 29 מדינות: 19 מאירופה, 4 מאמריקה (ארה"ב, קנדה, ארגנטינה וצ'ילה)  שתיים מאפריקה (מצרים ודרום אפריקה), שתיים מאסיה (הודו ויפאן)  ושתיים מאוקיאניה (אוסטרליה וניו זילנד).

 תחרויות נפרדות לנשים היו בשחייה, קפיצות למים, החלקה על קרח וטניס. נשים הורשו להשתתף גם במקצועות "מעורבים" (בהם יכולים להשתתף ביחד נשים וגברים) כמו שייט.

אתלטיקה

בשל השפעת מלחמת העולם הראשונה, בלא מעט מקצועות הרמה הייתה נמוכה מזו שהוצגה בסטוקהולם 1912. שיאים שהושגו (במקצועות הנכללים גם כיום בתכנית האולימפית):

110 מ' משוכות – ארל (תומי) תומסון (קנדה) שבר את שיא העולם כשקבע זמן של 14.8 ש'. עם זאת שיא העולם של תומסון ב-120 יארד משוכות (109.728 מ'), עמד אז על 14.4 ש', זמן איכותי בהרבה.

400 מ' משוכות – פרנק לומיס (ארה"ב) קבע שיא עולם – 54.0 ש'.

4X100 מ' – ארה"ב קבעה שיא עולם – 42.2 ש'. הרכב הרביעייה: צ'רלי פדוק, ג'קסון שולץ, לורן מרצ'יסון, מוריס קירקסי.

קפיצה לגובה – דיק לנדון (ארה"ב) שיפר מעט את השיא האולימפי (1.93) כשעבר 1.936 מ' (בתקופה ההיא ההישגים נמדדו בדיוק של מילימטרים...) שיא העולם עמד אז על 2.01 מ'.

קפיצה במוט – פרנק פוס (ארה"ב) קבע שיא עולם – 4.09 מ'.

הטלת כידון – ג'וני מירה (פינלנד) קבע שיא אולימפי – 65.78 מ'. שיאו העולמי  מ-1919 עמד על 66.10 מ'.

אירוע מוזר היו המוקדמות במרוץ השליחים 4X400 מ'. התייצבו 6 נבחרות שחולקו לשני מקצים מוקדמים  והשלוש הראשונות מכל מקצה העפילו לגמר, כלומר כל הנבחרות העפילו לגמר. קרוב לוודאי שזה שלב המוקדמות המיותר ביותר בהיסטוריה האולימפית. בגמר קבעה הנבחרת המנצחת (בריטניה) זמן של 3:22.2 ד' בעוד במוקדמות נקבעו זמנים בין  3:38.6 ל-3:46.6 דקות.

שחיה

התחרויות נערכו בבריכה שהמים בה היו קרים מאד. עדיין לא היו מסלולים מסומנים. שיאים שנקבעו:

100 מ' חופשי גברים – דיוק קאהאנאמוקו (ארה"ב) קבע שיא עולם בגמר – 1:00.4 ד'. אחרי ערעור נערך גמר חוזר שגם בו ניצח קאהאנאמוקו אך בזמן פחות טוב.

100 מ' גב גברים – וורן קילוהה (ארה"ב) קבע שיא עולם בחצי הגמר – 1:14.8. הוא ניצח בגמר בזמן פחות טוב.

4X200 מ' חופשי – רביעיית ארה"ב קבעה שיא עולם בגמר – 10:04.4 ד'. ההרכב: פרי מקגילורי, פואה קילוהה, נורמן רוס, דיוק קאהאנאמוקו

100 מ' חופשי נשים – אטלדה בליבטרי (ארה"ב) קבעה שיא עולם בגמר – 1:14.4 ד'.

300 מ' חופשי נשים - אטלדה בליבטרי (ארה"ב) קבעה שיא עולם בגמר – 4:41.4 ד'.

4X100 מ' חופשי נשים – ארה"ב קבעה שיא עולם – 5:11.6 ד'. ההרכב: מרגרט וודברידג', פרנסס שרוט, אירן גסט, אטלדה בליבטרי

התעמלות

כמו בסטוקהולם  1912 היו שלוש תחרויות קבוצתיות שונות ששיקפו את סגנונות ההתעמלות השונים באירופה. בתחרות עם המכשירים נדרשו הקבוצות לבצע תרגילים על מקבילים, מתח, סוס סמוכות, קורת שווי משקל וגם במשוכות (!) – 4 משוכות בגובה 70 ס"מ.  נעדרו מתחרות זו מדינות סקנדינביה והדירוג היה: 1) איטליה, 2) בלגיה, 3) צרפת, 4) צ'כוסלובקיה, 5) בריטניה. בתחרות ההתעמלות החופשית השתתפו רק דנמרק ונורבגיה. היו שני שופטים,  נורבגי ודני. הדנים זכו בבכורה מאחר שהשופט מארצם נתן ניקוד נמוך לקבוצה מנורבגיה... תחרות שלישית הייתה התחרות בסגנון השבדי . השתתפו שבדיה, דנמרק ובלגיה. הבלגים היו ברמה נמוכה יותר משתי מדינות סקנדינביה והשופטים שלהם הם שהכריעו את התחרות לטובת השבדים מאחר שהשופטים מדנמרק העניקו ניקוד גבוה יותר לבני ארצם וכך בדיוק נהגו גם השופטים משבדיה.  התחרות האישית הייתה רק בקרב-רב וכללה 8  תרגילים: תרגיל רשות בקרקע, תרגיל חובה ותרגיל רשות במקבילים, תרגיל חובה ותרגיל רשות על מתח, תרגיל חובה ותרגיל רשות על טבעות ותרגיל רשות על סוס סמוכות. הניקוד היה מ-1 עד 10 אך היה גם בונוס של שתי נקודות על סיום התרגיל. המנצח היה ג'ורג'יו זמפורי בן ה-33 מאיטליה שהיה רביעי בסטוקהולם 1912. מאזנו האולימפי כולל 4 מדליות זהב (וגם אחת ארד)  שכן הוא היה שותף לניצחון הנבחרת האיטלקית בתחרות הקבוצתית עם המכשירים בשנים 1912, 1920 ו-1924.

טניס

הכוכבת הגדולה של תחרויות הטניס במשחקים הייתה הצרפתייה סוזן לנגלן, הטניסאית מספר 1 בעולם באותה התקופה. את שלושת משחקיה הראשונים בטורניר היחידות היא סיימה בתוצאה 0:6 0:6, בחצי הגמר  תוצאת משחקה הייתה 1:6 0:6 ובגמר – 3:6 0:6. היא זכתה בזהב גם בטורניר הזוגות המעורבים ובארד בזוגות נשים.  לנגלן החמיצה את הטורניר האולימפי בפריס 1924 בשל מחלה. היא נפטרה מסרטן בגיל 39. היא נחשבת לאחת הגדולות בהיסטוריה של הענף. מאזנה בקריירה עמד על 341 ניצחונות מול 7 הפסדים בלבד. זכתה ב-81 טורנירים בין השנים 1914 (כאשר הייתה בת 15) ועד 1925 כשהפכה למקצוענית ונמנע ממנה להשתתף בטורנירים שהיו מיועדים לחובבים. בוימבלדון היא זכתה 6 פעמים.

אופניים

הוחזרו לתכנית התחרויות בולודרום (בהיקף 400 מטר) ונערך גם מירוץ כביש ל-175 ק"מ נגד השעון  בו היה דירוג אישי וקבוצתי. הרוכבים הוזנקו במרווחים של 4 דקות. ההתעניינות בתחרויות הוולודרום הייתה נמוכה ומעט מאד צופים היו מוכנים לקנות כרטיס כניסה שעלה 4 פרנקים בלגיים. בתחרות הרדיפה הקבוצתית הגיעו לגמר איטליה ובריטניה. אחד הרוכבים מבריטניה נחלש מאד אך לא ירד מהמסלול וכאשר הגיעה אליו הקבוצה האיטלקית הוא היווה הפרעה מאחר שחלק מהרוכבים  נאלצו לעקוף אותו מבחוץ וחלק מבפנים. בהמשך הדרך סולק הבריטי מן המסלול ונבחרתו סיימה ראשונה בהפרש  של 4 עשיריות השנייה.  האיטלקים הגישו ערעור. ועדת הערעורים כללה שלושה: בריטי, איטלקי וצרפתי. הבריטי והאיטלקי פרשו בגלל ניגוד עניינים והצרפתי הכריע כי הניצחון יוענק לאיטלקים אך הבריטים לא נפסלו כליל אלא זכו במדליית הכסף.

סיוף

נדו נאדי מאיטליה זכה ב-5 מדליות זהב (!). בתחרות  הרומח ליחידים הוא הגן על התואר בו זכה בסטוקהולם 1912 והוסיף וזכה גם ברומח קבוצתי, דקר קבוצתי, ובתואר האישי והקבוצתי בחרב.  בכל התחרויות הקבוצתיות השתתף גם אחיו של נדו נאדי, אלדו נאדי. אלדו נאדי סיים שני בתחרות האישית בחרב.  לבית הגמר העפילו 12 סייפים והתחרות הייתה בשיטת ליגה. נאדו נאדי ניצח בכל 11 הקרבות בעוד אלדו נאדי סיים כשבמאזנו 9 ניצחונות ושני הפסדים. מה שעזר מאד לאיטלקים לשלוט בתחרויות הסיוף הייתה העובדה שהונגריה, אחת המדינות המובילות בענף, הייתה מושעית מן המשחקים.

כדורגל

14 מדינות השתתפו בטורניר בשיטת "המפסיד יוצא". לנבחרות המודחות התקיים "טורניר ניחומים". לגמר העפילו בלגיה וצ'כוסלובקיה אך בדקה ה-39 עזבו הצ'כים את שדה המשחק כאשר הבלגים כבר היו ביתרון של 0:2. הצ'כים מחו על שיפוטו של השופט האנגלי שלדעתם היה חד-צדדי לטובת הבלגים. מאחר שהצ'כים עזבו את המגרש הם נפסלו ולא קיבלו מדליות. מדליית הכסף הוענקה לספרד, מנצחת טורניר הניחומים. בשער נבחרת ספרד עמד ריקרדו זאמורה בן ה-19 הנחשב בעיני רבים לגדול השוערים במחצית הראשונה של המאה ה-20.  הוא עמד בשער  נבחרת ספרד עד 1936. בספרד מוענק פרס על שמו לשוער המצטיין בעונה.

שייט

 מספר הסירות המשתתפות עמד בניגוד גמור למספר הקטגוריות (דגמי הסירות בהן התחרו). היו מתוכננות להיערך תחרויות ב-16 דגמים שונים של סירות. שתי תחרויות בוטלו מאחר שלא נרשמו משתתפים.  תחרות נוספת שחשבו  במשך שנים רבות שהתקיימה, כנראה שלא נערכה ולא ברור אם הצוות  מבריטניה שבמקורות רבים נכתב כי זכה בזהב, קיבל את המדליות ללא תחרות או שלא הוענקו מדליות. בששה מהדגמים הפליגה לתחרות סירה אחת בלבד, בשני דגמים נוספים היו שתי סירות משתתפות  - שתיהן מאותה המדינה... בשני דגמים נוספים השתתפו שתי סירות ממדינות שונות. באחת התחרויות השתתפו שני צוותים מהולנד ומאחר שאחד המצופים נעקר ממקומו ולא ניתן היה להחליפו ביקשו המארגנים מההולנדים להמשיך את התחרות במדינתם  וכך תחרות שהחלה בבלגיה בחודש יולי הסתיימה בהולנד בחודש ספטמבר. נורבגיה זכתה ב-7 מהקטגוריות אולם בחמש מהן הפליג הצוות הנורבגי ללא מתחרים...

 

יש לך שאלה למומחים של המכללה האקדמית בוינגייט ? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.

 

 

מאמרים רלוונטים נוספים

שיפור בתוצאות ריצה אחרי 5 אימונים

19/09/2015

קרא עוד

אימוני ריצה למרחקים ארוכים של קנייתים וספרדים

14/04/2020

קרא עוד

ניהול מועדון ספורט בסטנדרט אירופאי

11/07/2013

קרא עוד

4 מדליות לישראל באולימפיאדת המחשבים בטהרן

05/08/2017

קרא עוד

סיפורי לונדון 1948

11/07/2012

קרא עוד

"פנים של מדליית כסף"

11/08/2016

קרא עוד