facebook tracking pixel
חיפוש סגור

יורם אהרוני | היסטוריה של הספורט | 19/10/2018

הפינה האולימפית, סידני 2000, חלק א'

 

 סידני 2000

שני ענפים צורפו לתכנית: טקוואנדו וטריאתלון. 199 מדינות נטלו חלק  בתחרויות והמדינה היחידה שלא השתתפה הייתה אפגניסטן, שהושעתה בשל שלטון הטליבן. 4 ספורטאים מהמדינה שזה עתה הוקמה- מזרח טימור , השתתפו תחת הדגל האולימפי. המדינות שהשתתפו בפעם הראשונה היו אריתריאה, מיקרונזיה ופאלאו.

אתלטיקה

שלושה רצים מקניה ושניים מאתיופיה מובילים בגמר ריצת 10,000 מ'

לתכנית תחרויות הנשים צורפו מקצועות הקפיצה במוט ויידוי הפטיש. ההליכה ל-10,000 מטר על מסלול הוחלפה בהליכה ל-20 ק"מ על כביש. בעקבות עבירות על חוקי הסימום נשללו כעבור מספר שנים 5 מדליות מהאתלטית מארה"ב מריון ג'ונס שסיימה ראשונה בריצות ל-100 ו-200 מטרים, שלישת בקפיצה לרוחק והייתה חברת נבחרות השליחים בריצות 4X100 ו-4X400 מ'. מאחר שלא היה אז  בתוקף חוק הפוסל את כל רביעיית השליחים אם נמצא שאחד מחבריה ביצע עבירה על חוקי הסימום לא נשללו המדליות בשליחים משאר נשי ארה"ב (ארה"ב זכתה בארד ב-4X100 וזהב ב-4X400 מ'). בריצת 100 מ' לנשים הוחלט לא להעניק בדיעבד את המקום הראשון  לרצה שסיימה במקום השני, יקטריני טאנו מיוון  וזאת  מאחר שגם היא הושעתה בינתיים על עבירה על חוקי הסימום. הוחלט שבדיעבד יהיו שתי זוכות במדליית כסף ( אף שלא נרשם להן אותו זמן...) והרצה שסיימה רביעית קיבלה מדליית ארד. לעומת זאת, בשנת 2008 נפסלה רביעיית הגברים של ארה"ב ב-4X400 מ' בשל מעורבות שניים מחבריה (אנטוניו פטיגרו וג'רום יאנג) בעבירות סימום.

כידון הנשים עבר שינוי במבנה ב-1999 ולפיכך הוחל בעריכת רשימות שיאים חדשים. הישגה של המנצחת בסידני,  טרינה סולברג-הטשדד מנורבגיה (68.91) נקבע כשיא האולימפי בכידון החדש.

שיאים שהושגו

גברים

1500 מ'– נח ניין (Ngeny) מקניה קבע שיא אולימפי בגמר  - 3:32.07 והקדים ב-25 מאיות השנייה את שיאן העולם הישאם אל גרוז' ממרוקו ששיאו שנקבע בשנת 1998 (3:26.00) לא נשבר עד היום.

20 ק"מ הליכה – רוברט קורז'ינובסקי מפולין קבע את ההישג הטוב במסגרת האולימפית – 1:18:59 שעה.   הישג השיא במקצוע עמד אז על 1:17:46 שע'.  קורז'ינובסקי  ניצח בסידני 2000 גם בהליכה ל-50 ק"מ והיה להלך היחיד שזכה בניצחונות בשני המרחקים במסגרת האולימפית. ב-50 ק"מ הוא ניצח גם באטלנטה 1996 ואתונה 2004.

הטלת כידון – השיא האולימפי בכידון החדש בו מתחרים החל משנת 1985 היה הישגו של יאן ז'לז'ני מצ'כיה שנקבע במשחקי ברצלונה 1992 – 89.66 מ'. בסיבוב ההטלות השני קבע סטיב בקלי מבריטניה שיא חדש – 89.85 מ'  ובסיבוב ההטלות השלישי קבע ז'לז'ני 90.17 מ'.  שיאו העולמי של ז'לז'ני נקבע ב-1996 ועומד עד היום על 98.48 מ'. ז'לז'ני זכה בסידני 2000 במדלית זהב אולימפית שלישית רצופה בכידון  (בסיאול 1988 הוא זכה במדלית הכסף).

נשים

5000 מ' – מקצוע זה הוכנס לתכנית האולימפית של תחרויות הנשים במשחקי אטלנטה 1996 והשיא האולימפי עמד על 14:59.88 ד'.  12 הראשונות בתחרות בסידני קבעו זמנים טובים יותר והמנצחת הייתה גבריאלה סאבו מרומניה – 14:40.79 ד'. שיא העולם עמד אז על 14:28.09 ד'.

10,000 מ' – דררטו טולו מאתיופיה קבעה שיא אולימפי – 30:17.49.  שיא העולם היה 29:31.78 ד' והוא נשבר במשחקי ריו 2016.

מרתון – נאוקו טקאהאשי מיפן קבעה את הישג השיא האולימפי – 2:23:14 שע'. הישג השיא העולמי עמד אז על 2:20:43 שע'.

הישגי אתלטי ישראל

קונסטנטין מטוסביץ' –  קפיצה לגובה  - מקום חמישי בגמר, 2.32  מ', הישג שווה לזוכה במדליית הכסף.  בתחרות המוקדמת הי על הקופצים לעבור גובה של 2.30 מ' בכדי להיכנס לגמר אך מאחר שהיו 13 קופצים שעברו גובה של 2.27 מ' הוחלט לא להמשיך בתחרות ולהעלות לגמר את כל ה-13. מטוסביץ' עבר במוקדמות גבהים של 2.15, 2.20, 2.24 ו-2.27 מ' , כולם בניסיון הראשון. טופס התוצאות של שבעה הראשונים בגמר:

מקום

קופץ

2.20

2.25

2.29

2.32

2.35

הישג

1

סרגיי קליוגין (רוסיה)

0

-

0

X0

0

2.35

2

חווייר סוטומיור (קובה)

-

0

-

0

XXX

2.32

3

עבדארחמן חמד (אלג'יריה)

0

0

X0

0

XXX

2.32

4

שטפן הולם (שבדיה)

0

0

XX0

0

XXX

2.32

5

קונסטנטין מטוסביץ' (ישראל)

0

0

0

XX0

XXX

2.32

7-6

מרק בוסוול (קנדה)

X0

0

-

XX0

XXX

2.32

7-6

שטפן סטרנד (שבדיה)

-

X0

0

XX0

XXX

2.32

 

0 – ניסיון מוצלח; X = פסילה; - = ויתור על ניסיון קפיצהץ

  מטוסביץ' דורג חמישי מאחר ששלושה הקופצים שדורגו לפניו עברו 2.32 מ' בניסיון הראשון בעוד הוא עשה זאת בניסיון השלישי. הוא הקדים את שני הקופצים שדורגו אחריו (שגם הם עברו 2.32 בניסיון השלישי) מאחר שלכל אחד מהם  נרשמה פסילה אחת בגובה נמוך יותר ולמטוסביץ' לא נרשמו פסילות לפני גובה של 2.32 מ'.

אלכס אברבוך – מקום 12-10 בגמר – 5.50 מ'.  בתחרות המוקדמת נקבע כי מי שיעבור גובה של 5.75 מ' יכנס באופן אוטומטי. כאשר הסתיימו הקפיצות בגובה של 5.70 התברר כי נותרו בתחרות 13 קופצים ולפיכך הוחלט לא להמשיך בתחרות. אברבוך עבר בניסיון ראשון 5.55 ו-5.65 וויתר על גובה של 5.70. במוקדמות ייצג את ישראל גם דני קרסנוב שעבר בניסיון הראשון 5.40 מ' ובניסיון השני 5.55 מ' אך כשל 3 פעמים ב-5.65 מ'. בגמר עבר אברבוך בניסיון ראשון 5.50 מ' אך כשל 3 פעמים ב-5.70 מ'. ארבעת הקופצים במקומות הראשונים עברו גובה של 5.90 מ' והמנצח היה ניק הייסונג מארה"ב.

רוגל נחום – קפיצה משולשת – מקום 23 במוקדמות – 16.39 מ'. (16.38, 16.39, ויתור).  16.95 היה ההישג שהקנה עלייה אוטומטית לגמר. הקופץ במקום ה-12 במוקדמות קבע הישג של 16.75 מ'.

טומי כפרי – 100 מ' – מקום רביעי במקצה מוקדם מספר 5 – 10.43 ש'. לרבע הגמר עלו 3 הראשונים מכל 11 המקצים + שבעה המפסידים המהירים. 10.41 ש' הספיק לעליה כמפסיד מהיר.

גדעון יבלונקה – 200 מ' - מקום חמישי מתוך ששה במקצה מוקדם מספר 3 – 20.92 ש'. לרבע הגמר עלו 3 הראשונים מכל אחד מ-9 המקצים + 5 מפסידים מהירים. 20.91 ש' הספיק לעלייה כמפסיד מהיר.

4X100 מ' גברים – מקום 6 מתוך 8 במקצה מוקדם מספר 3 – 39.76 ש'. לחצי הגמר עלו 2 הראשונות מכל אחד מחמשת המקצים + 6 המפסידות המהירות. המפסידה  השישית קבעה זמן של 39.26 ש'. זמנה של ישראל היה 27 מתוך 40. הרכב הרביעייה: כפיר גולן, גדעון יבלונקה, טומי כפרי, אלכס פורחומובסקי. מיקי בר יהושע נסע כמחליף.

 

שחייה

 שלט בפארק האולימפי בסידני המציין את הישגיו של השחיין איאן תורפ

שיטת התחרות שונתה ובמקום משחי גמר ב' הוכנסו משחי חצי-גמר בכל המרחקים עד  200 מ'. 16 בעלי הזמנים הטובים העפילו לשני מקצי  חצי-גמר ומהם העפילו לגמר 8 בעלי הזמנים הטובים. במרחקים מ-400 מ' ומעלה עלו לגמר מהמוקדמות 8 בעלי הזמנים הטובים ביותר ולא נערכו משחי חצי-גמר.

שיאים שהושגו

גברים

100 מ' חופשי – פיטר ון דן הוגבנד מהולנד קבע שיא עולם בחצי-הגמר – 47.84 ש'. בגמר הוא ניצח בזמן 48.30 ש'.

200 מ' חופשי – איאן תורפ מאוסטרליה השווה במוקדמות את השיא האולימפי – 1:46.56 ד'.  פיטר ון דן הוגנבנד קבע שיא עולם בחצי-הגמר – 1:45.35 וחזר על זמן זה גם במשחה הגמר בו הקדים את תורפ ב-48 מאיות השנייה.

400 מ' חופשי – איאן  תורפ קבע במוקדמות שיא אולימפי – 3:44.65 ובגמר שיא עולם – 3:40.59.

4X100 מ' חופשי – אוסטרליה קבעה בגמר שיא עולם – 3:13.67 ד' והקדימה את ארה"ב ב-21 מאיות השנייה. ההרכב האוסטרלי: מייקל קלים 48.18, כריס פידלר 48.48, אשלי קאלוס 48.71, איאן תורפ 48.30. זמנו של מייקל קלים היווה שיא עולם. משחה זה נערך 3 ימים לפני מוקדמות ה-100 מ' חופשי שם קבע ון דן הוגנבנד שיא חדש.

4X200 מ' חופשי – אוסטרליה קבעה שיא עולם בגמר – 7:07.05: איאן תורפ 1:46.03, מייקל קלים 1:46.40, טוד פירסון  1:47.36, ביל קירבי 1:47.26.

100 מ' גב- לני קרייזלברג קבע שיא אולימפי בגמר – 53.72 ש'. שיאו העולמי של קרייזלברג עמד על 53.60.

200 מ' גב- קרייזלברג קבע שלושה שיאים אולימפיים: במוקדמות 1:58.40, בחצי-הגמר 1:57.27 ובגמר  1:56.76 ד'. שיאו העולמי של קרייזלברג עמד על 1:55.87 ד'.

100 מ' חזה – דומניקו פיורבנטי מאטיליה קבע שיא אולימפי בגמר – 1:00.46 ד'.  השיא העולמי היה 1:00.36 והחזיק בו רומן סלודנוב מרוסיה שסיים שלישי בסידני.

100 מ' פרפר – ג'ף הגיל מאוסטרליה קבע בחצי-הגמר שיא אולימפי 51.96 ש' אך בגמר סיים שלישי בלבד. המנצח היה לארס פרולנדר משבדיה שקבע 52.00 ש'.  שיא העולם היה 51.81 ש' והחזיק בו מייקל קלים מאוסטרליה שהיה שני בגמר.

200 מ' פרפר – טום מלצ'ו מארה"ב קבע שלושה שיאים אולימפיים: במוקדמות 1:56.25, בחצי-הגמר 1:56.02 ובגמר 1:55.35 ד'.  שיאו העולמי של מלצ'ו עמד על 1:55.18. חמישי במשחה סיים  צעיר בן 15 מארה"ב בשם מייקל פלפס שרשם זמן של 1:56.50. ב-2001 קבע פלפס את שיאו העולמי הראשון במקצוע – 1:54.92.

200 מ' מעורב אישי – מסמיליאנו רוסולינו מאיטליה קבע בגמר שיא אולימפי – 1:58.98 ד'. השיא העולמי דאז  היה 1:58.16 ד' ונקבע ב-1994 על ידי יאני סיבינן מפינלנד (סיים שני באטלנטה 1996 ושמיני בסידני) – 1:58.16. מייקל פלפס שבר לראשונה את השיא במקצוע הזה בשנת 2003.

400 מ' מעורב אישי – טום דולן מארה"ב קבע בגמר שיא עולם – 4:11.76 ד' והגן על התואר בו זכה באטלנטה 1996. דולן התפרסם גם בכך שהוא הגיע להישגים גדולים בספורט למרות שהוא סובל ממחלת האסטמה.

4X100 מעורב- ארה"ב קבעה שיא עולם בגמר – 3:33.73 ד': גב- קרייזלברג 53.87, חזה – אד מוזס 59.84, פרפר – איאן קרוקר 52.10, חתירה – גרי הול ג'וינור 47.92.

נשים

50 מ' חופשי – אינגה דה ברוין מהולנד קבעה במוקדמות שיא אולימפי – 24.46 ובחצי-הגמר שיא עולם – 24.13. בגמר היא ניצחה בזמן 24.32 ש'.

100 מ' חופשי – אינגה דה ברוין קבעה בחצי-הגמר שיא עולם – 53.77 ש'. בגמר היא ניצחה בזמן 53.83 ש'.

800 מ' חופשי – ברוק בנט מארה"ב קבעה בגמר שיא אולימפי – 8:19.67. שיא העולם היה שייך לג'נט אבנס מארה"ב שקבעה בשנת 1989 זמן של 8:16.22. השיא נשבר רק בשנת 2008. בנט, שניצחה במשחה זה גם באטלנטה 1996, הייתה המנצחת בסידני 2000 גם ב-400 מ' חופשי.

4X100 מ' חופשי – ארה"ב קבעה בגמר שיא עולם – 3:36.61 ד': אמי ון דייקן 55.08, דארה טורס 53.51, קורטני שילי 54.40, ג'ני תומפסון 53.62. הגיל הממוצע של שחייניות ארה"ב היה 27 גבוה בכמה שנים מממוצע הגיל של הנבחרות האחרות.

4X200 מ' חופשי – ארה"ב קבעה בגמר שיא אולימפי – 7:57.80 ד'. שיא העולם היה עדיין שייך לרביעיית מזרח גרמניה ונקבע ב-1987  - 7:55.47 ד'.

100 מ' גב – דיאנה מוקאנו מרומניה קבעה בגמר שיא אולימפי – 1:00.21. שיא העולם היה שייך לשחיינית הי צ'יהונג מסין ונקבע ב-1994 – 1:00.16. מוקאנו בת ה-16 הייתה גם המנצחת במשחה ל-200 מ' גב אך לא שברה את השיא האולימפי של קריסטינה אגרסגי שנקבע באטלנטה 1996.

200 מ' חזה – אגנס קובץ' מהונגריה קבעה שני שיאים אולימפיים: במוקדמות 2:24.92 ובחצי-הגמר 2:24.03. בגמר היא ניצחה בזמן 2:24.35 ד'.

100 מ' פרפר – ג'ני תומפסון מארה"ב קבעה במקצה מספר 5 במוקדמות שיא אולימפי – 57.66 ש' ובמקצה מספר 7 שברה אינגה דה ברוין את השיא – 57.60.  דה ברוין הציבה בחצי-הגמר שיא אולימפי חדש – 57.16 ש' וניצחה בגמר בשיא עולם – 56.61 ש'.

200 מ' פרפר -  מיסטי היימן מארה"ב ניצחה בשיא אולימפי – 2:05.88 ד' והקדימה את סוזי אוניל מאוסטרליה  שארבעה חודשים לפני המשחקים שברה את שיא העולם של מרי מיהר משנת 1981 (2:05.96) כאשר שחתה את המרחק ב-2:05.81. בגמר בסידני קבעה אוניל 2:06.58 ד'.

200 מ' מעורב אישי –יאנה קלוצ'קובה מאוקראינה  קבעה בגמר שיא אולימפי – 2:10.67 ד'. שיא העולם היה 2:09.72 ד' ונקבע על ידי הסינית וו יאניאן ב-1997 שנכשלה במבחני סימום כמה חודשים לפני משחקי סידני 2000 והושעתה ל-4 שנים.

400 מ' מעורב אישי -  קלוצ'קובה ניצחה בגמר עם שיא עולם – 4:33.59 ד'. בכך היא מחקה גם את השיא האולימפי הקודם שנקבע עוד במשחקי מוסקבה 1980 על ידי פטרה שניידר ממזרח גרמניה – 4:36.29 ד'. קלוצ'קובה הגנה על תאריה במשחי המעורב האישי במשחקי אתונה 2004, אך לא שיפרה שם את שיאיה האולימפיים.

4X100 מ' מעורב – ארה"ב ניצחה בגמר עם שיא עולם חדש, הראשון מתחת 4 דקות – 3:58.30 ד': גב – ברברה בדפורד 1:01.39, חזה – מגאן קוואן 1:06.29, פרפר – ג'ני תומפסון 57.25, חתירה – דאה טורס 53.37.

הישגי שחייני ישראל

איתן אורבך – 100 מ' גב – סיים שמיני בגמר בזמן 55.74. השחיין הישראלי הראשון שהעפיל לגמר אולימפי במשחה אישי (נבחרת השליחים מעורב העפילה לגמר באטלנטה 1996). אורבך היה חמישי במקצה המוקדם מספר 5 בזמן 55.44 ש' ושלישי במקצה חצי-הגמר מספר 2 בזמן 55.31 ש' – הזמן השיש בטיבו בחצי הגמר. הזוכה במדליית הארד קבע זמן של 54.82 ש'.

יואב גת – 200 מ' גב -  העפיל לחצי הגמר בו סיים במקום ה-16 בזמן 2:03.80. במוקדמות היה חמישי במקצה 5 בזמן 2:00.80 ד',  הזמן ה-13 בטיבו. הזמן השמיני בטיבו בחצי הגמר היה 1:59.78 ד'.

יואב ברוק – 50 מ' חופשי – חמישי במקצה מוקדם מספר 6 – 23.21 ש'. מקום 35-34 מתוך 77. 22.80 הספיק לחצי הגמר. 100 מ' חופשי – שישי במקצה מוקדם מספר 6 – 51.62 ש'. 38 מ-73. 49.83 הספיק לחצי הגמר.

טל שטריקר – 100 מ' חזה – ראשון במקצה מוקדם מספר 5 – 1:03.99 ד'. זמן 33-32 מתוך 66. 1:02.54 הספיק לחצי הגמר. 200 מ' חזה – שביעי במקצה מוקדם מספר 4 -  2:19.33 ד'. 32 מ-47.

יואב מאירי – 100 מ' פרפר – רביעי במקצה מוקדם מספר 4 – 55.38 ש'. 37 מ-62.  53.81 הספיק לחצי הגמר.

מיקי חליקה – 200 מ' פרפר – שמיני במקצה מוקדם מספר 4 – 2:01.79. 31 מ-76. 1:59.41 הספיק לחצי הגמר. 200 מ' מעורב אישי – שביעי במקצה מוקדם מספר 4 – 2:07.53 ד'. 39 מ-56. 2:03.33 הספיק לחצי הגמר. 400 מ' מעורב אישי – שישי במקצה מוקדם מספר 5 – 4:19.97. 11 מ-45.  4:18.14 הספיק לכניסה לגמר.

4X100 מ' חופשי גברים – מקום שישי במקצה מוקדם מספר 3 – 3:22.06 ד'.  מקום 14 מ-23. 3:20.19 הספיק לכניסה לגמר. ההרכב: אורן אזרד 50.68 , ברוק 50.56, אלכס מנז'ולה 51.14, אורבך 49.68.

4X100 מעורב גברים -  מקום חמישי במקצה מוקדם מספר 2 – 3:43.39 ד'. מקום 17 מ-23. 3:40.56 הספיק לגמר. הרכב:  אורבך 56.12, שטריקר 1:02.65, מאירי 54.54, ברוק 50.08

עדי ביכמן -  400 מ' חופשי – מקום שביעי במקצה מוקדם מספר 1 – 4:27.33. מקום 38 מ-39. 800 מ' חופשי – מקום שמיני במקצה מוקדם מספר 2 – 9:01.90. 25 מ-26. 400 מ' מעורב אישי – מקום שמיני במקצה מוקדם מספר 3 – 5:06.72 ד'.  26 מ-28.

ורד בורכובסקי – 100 מ' פרפר -  מקום שישי במקצה מוקדם מספר 7 – 1:00.34 ד' . מקום 19 מ-49. 59.96 הספיק לחצי הגמר. 200 מ' מעורב אישי – שביעית במקצה מוקדם מספר 5 – 2:18.99 ד' . 21 מ-36. 2:17.18 הספיק לחצי הגמר.

 

יש לך שאלה למומחים של המכללה האקדמית בוינגייט ? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.

מאמרים רלוונטים נוספים

הפינה האולימפית: הרצה הססגונית

08/05/2012

קרא עוד

פיטר סנל - יובל לשיאו

29/01/2012

קרא עוד

ניהול מועדון ספורט בסטנדרט אירופאי

11/07/2013

קרא עוד

השמנה ומשקל יתר - מגיפה עולמית

29/06/2014

קרא עוד

סיפורי לונדון 1948

12/11/2016

קרא עוד

פעילות גופנית של נערים 2002 – 2010

05/04/2015

קרא עוד