facebook tracking pixel
חיפוש סגור

יורם אהרוני | היסטוריה של הספורט | 11/09/2016

הפינה האולימפית - פאריס 1924

הפינה האולימפית

פאריס 1924

פאריס הייתה העיר הראשונה שאירחה את המשחקים בפעם השנייה. נשים השתתפו לראשונה בסיוף, בתחרות ברומח. כמו כן השתתפו נשים בשחייה, קפיצות למים, טניס ואישה אחת השתתפה בתחרות השייט.

אתלטיקה

התחרות נערכה באצטדיון שהיקפו 500 מטר.  הם זכו להנצחה בסרט "מרכבות האש" שבמרכזו סיפורם של האצנים הבריטים הרולד אברהמס, היהודי שניצח בריצת 100 מ' ואריק לידל הסקוטי הנוצרי שניצח בריצת 400 מ' וויתר על ריצת 100 מ' מאחר שזו נערכה ביום ראשון.

 שיאים שנקבעו (במקצועות בהם מוכרים שיאים גם כיום):

100 מ' – הרולד אברהמס קבע 10.6 ש' והשווה את השיא האולימפי.

400 מ' – אריק לידל קבע שיא אולימפי – 47.6 ש'. שיא זה אושר בתחילה גם כשיא עולם למרות שב-1916 קבע טד מרדית זמן של 47.4 ב-440 יארד (402.336 מ').

1500 מ'- פאבו נורמי מפינלנד קבע שיא אולימפי- 3:53.6 ד'.

5000 מ'- פאבו נורמי קבע שיא אולימפי – 14:31.2 ד'

10,000 מ' – וילי ריטולה מפינלנד קבע שיא עולם – 30:23.2 ד'

400 מ' משוכות  - המנצח מורגן טיילור מארה"ב קבע זמן של 52.6 ש' אך הישגו לא אושר כשיא עולם או אולימפי ( הזמן שקבע פרנק לומיס באנטוורפן 1920, 54.0 ש', היה עדיין שיא העולם). הסיבה לכך שהשיא לא אושר הייתה שלפי החוקים דאז הפלת משוכה מנעה אישור שיא. חוק נוסף קבע אז כי הפלת 3 משוכות ומעלה פוסלת כליל את הרץ ולכן נפסל הרץ שהגיע שלישי לקו הגמר בריצת 110 מ' משוכות – ג'ורג' גאטרי מארה"ב. הזוכה במדליית הכסף  ב-400 מ' משוכות, אריק וילן משבדיה, קבע 53.8 והישגו אושר רק כשיא אולימפי.

3000 מ' מכשולים – וילי ריטולה מפינלנד קבע שיא אולימפי – 9:33.6 ד'. שיאי עולם במקצוע זה מוכרים רק משנת 1954.

4X100 מ' -  שיא העולם לפני המשחקים היה 42.2 ש' של ארה"ב מאנטוורפן 1920.  במוקדמות, במקצה מספר 1, קבעה בריטניה שיא חדש – 42.0 ש'. במקצה מספר 3 השוותה הולנד שיא זה ובמקצה מספר 6 קבעה ארה"ב שיא חדש – 41.2 ש'.  בחצי הגמר שיפרה ארה"ב את השיא ל-41.0 ש' ובגמר קבעה שוב זמן זה. הרכב ארה"ב: פרנק האסי, לואיס קלארק, אלפרד לקוני,  לורן מרצ'יסון. ארה"ב לא שיתפה את שלושת רציה הבכירים: צ'רלי פאדוק, ג'קסון שולץ וצ'סטר באומן. בריטניה, שסיימה שנייה בגמר עם 41.2 ש' לא שיתפה את אריק לידל גם במירוץ זה מאחר שגם במירוץ זה הגמר נערך ביום ראשון.

4X400 מ'  - ארה"ב קבעה שיא עולם – 3:16.0 ד' בהרכב: קומודור קוקרן, ויליאם סטיבנסון, אוליבר מקדונלד, אלאן הלפריך. גם במקצוע זה ויתרה ארה"ב על רציה הבכירים הורציו פיטש, ג'ון טיילור, ריי רוברטסון  ואריק וילסון, שייצגו אותה בתחרות האישית ל-400 מ'. בריטניה חסרה גם במקצוע זה את אריק לידל מאחר שהגמר נערך ביום ראשון (סיימה שלישית ב-3:17.4). מאחר ששלושה מרצי בריטניה היו בעלי שיאים אישיים האיטיים ביותר משתי שניות משיאו של לידל, סביר להניח שאם היה רץ במקום אחד מהם היה לבריטניה סיכוי טוב לנצח את  הרביעייה של ארה"ב, שכאמור הייתה למעשה מעין נבחרת משנה של ארה"ב. באותה תקופה היה מקובל בארה"ב להציב במירוצי השליחים רצים שלא השתתפו במקצועות האישיים. ארבעת הרצים הבכירים של ארה"ב היו מסוגלים לקבוע זמן בטווח בין 3:13 – 3:14 ד' שכן שיאיהם האישיים היו בסביבות 48.0 – 48.5 ש'. אחיו של קומודור קוקרן,  רוי קוקרן,  שהיה צעיר ממנו ב-17 שנים, זכה בשתי מדליות זהב במשחקי לונדון 1948 בריצת 400 מ' משוכות וב-4X400 מ'.

קפיצה לגובה – הרולד אוסבורן מארה"ב קבע שיא אולימפי – 1.98 מ'. שיאו העולמי עמד על 2.03 מ'.

קפיצה לרוחק – שיא העולם נשבר במסגרת תחרות הקרב-5 על ידי רוברט לה-ג'נדר מארה"ב שקפץ למרחק של 7.76 מ'. זו הפעם היחידה בהיסטוריה בה נשבר שיא במקצוע אישי במסגרת תחרות קרב-רב.

קפיצה משולשת -  ניק וינטר מאוסטרליה השווה את שיא העולם  - 15.52 מ'.  במשך שנים רבות ההישג נרשם כ-15.525 ועוגל אפילו ל-15.53 אבל אחרי מלחמת העולם השנייה נרשם רק כשווה לשיא שקבע דניאל אהירן ב-1911.

קרב-10 – הישגו של המנצח, הרולד אוסבורן מארה"ב, אושר כשיא עולם. ההישג היה 7710.775 נקודות לפי טבלת הניקוד שהייתה אז בתוקף. הישג זה שווה היום 6476 נקודות  והוא נופל באיכותו מהישגו של ג'ים תורפ בסטוקהולם 1912 השווה היום 6564 נק' אך מאחר שהישגו של תורפ נפסל (הוא הוחזר לרשימות רק שנים רבות אחרי מותו של תורפ), אושרו שיאי עולם שהיו נחותים ממנו. אוסבורן הוא היחיד שזכה בתואר במקצוע אישי (קפיצה לגובה) וגם בקרב-10.

לפינלנד היו שני רצים גדולים למרחקים ארוכים: פאבו נורמי ווילי ריטולה. להלן לוח התחרויות שלהם:

תאריך

פאבו נורמי

וילי ריטולה

6 ביולי

-

10,000 (זהב)

7 ביולי

-

מוקדמות 3000 מכשולים

8 ביולי

מוקדמות 5000

מוקדמות 5000

9 ביולי

מוקדמות 1500

גמר מכשולים (זהב)

10 ביולי

גמר 1500 (זהב), גמר 5000 (זהב)

גמר 5000 (כסף)

11 ביולי

מוקדמות 3000 קבוצתי

מוקדמות 3000 קבוצתי

12 ביולי

 מרוץ שדה  כ-10 ק"מ (זהב אישי וקבוצתי)

מרוץ שדה (כסף אישי וזהב קבוצתי)

13 ביולי

גמר 3000 קבוצתי (זהב)

 גמר 3000 קבוצתי (זהב)

 

 

מי שהשלים את הקבוצה הפינית בריצה הקבוצתית ל-3000 מטרים היה היהודי אליאס כץ שסיים חמישי את הריצה בה היה נורמי ראשון וריטולה שני. הוא זכה גם במדלית הכסף ב-3000 מ' מכשולים. בריצה שותפו 6 רצים מכל קבוצה אך רק השלושה הראשונים נחשבו. במרוץ השדה קבע נורמי 32:54.8 ד' לפני ריטולה – 34:19.4 אולם המדליה הקבוצתית של פינלנד כמעט נמנעה ממנה מאחר שבמרוץ שנערך בטמפרטורה של מעל 40 מעלות פרשו  שלושה מתוך המזנקים הפינים. הרץ שהשלים את הקבוצה, הייקי לימאטאיינן ,הגיע במקום ה-12 באפיסת כוחות בזמן  38:18.0. הוא עצר  כ-30 מטר מקו הסיום ופנה לנטוש את המסלול. הקהל שאג לעברו שהוא עדיין לא סיים וכאשר הוא מבולבל לגמרי הוא הלך אל קו הסיום והציל לפינלנד את המדליה. את 30 המטרים האחרונים הוא עבר בשתי דקות לערך. המאבק הגדול בין נורמי וריטולה היה ב-5000 מ'  שם הקדים נורמי את ריטולה בשתי עשיריות השנייה. נורמי זינק לריצת הגמר 42 דקות אחרי שסיים את גמר ריצת 1500 מ'.

שחייה

התחרויות נערכו לראשונה בבריכה באורך 50 מ' שנבנתה במיוחד לקראת המשחקים והקיימת עד היום (כמובן שעברה שיפוצים במשך השנים)

שיאים שהושגו:

100 מ' חופשי גברים –ג'וני וייסמילר מארה"ב קבע שיא אולימפי – 59.0 ש'. שיאו העולמי עמד על  57.4 ש'.

400 מ' חופשי גברים – השיא האולימפי שופר מספר פעמים במהלך שלבי התחרות. בגמר קבע וייסמילר  5:04.2 ד'. שיאו העולמי עמד על 4:57.0 ד'.

1500 מ' חופשי גברים – נקבעו מספר שיאים עולמיים ואולימפיים בשלבי התחרות השונים (היו שלושה שלבים: מוקדמות, חצי גמר וגמר). בגמר קבע רוי צ'רלטון מאוסטרליה שיא עולם – 20:06.6 ד'. שיא העולם לפני המשחקים עמד על 21:15.0.

100 מ' גב – וורן קילוהה  קבע בגמר שיא אולימפי – 1:13.2 ד'. הוא קבע שיא אולימפי גם במוקדמות.  שיאו העולמי עמד על 1:12.4.

200 מ' חזה – בוב סקלטון קבע שיא אולימפי במוקדמות – 2:56.0. בחצי הגמר ובגמר הוא קבע תוצאות פחות טובות. השיא העולמי היה שייך  לאריך רדמכר מגרמניה – 2:50.4 ד'. גרמניה לא הורשתה להשתתף גם במשחקי 1924.

4X200 מ' חופשי גברים – בחצי הגמר, ללא ג'וני וייסמילר קבעה רביעיית ארה"ב שיא עולם ולראשונה ירדה מגבול 10 הדקות כאשר קבעה – 9:59.4 ד'. בגמר, הפעם עם וייסמילר, שברה ארה"ב שוב את השיא – 9:53.4. שאר חברי הקבוצה היו: רלף ברייר, הארי גלנסי וולי אוקונור.

100 מ' חופשי נשים – במוקדמות קבעה מריצ'ן וסלאו מארה"ב שיא עולם – 1:12.2. בגמר היא סיימה שנייה בלבד אחרי אתל לאקי שקבעה 1:12.4. שלישית סיימה גרטרוד אדרלה מארה"ב שעיקר פרסומה היה בכך שהייתה לאישה הראשונה שצלחה את תעלת לאמנש בשחייה. היא עשתה זאת בשנת 1926. קודם לכן, בשנת 1922, היא הייתה  לצעירה ביותר ששברה שיא עולם בשחייה – בטרם מלאו לה 13 שנים.

המשחה ל-400 מ' חופשי לנשים החליף את המשחה ל-300 מ' בו התחרו הנשים באנטוורפן 1920. אדרלה סיימה שלישית ומאוכזבת גם כאן מאחר שבמשחה הזה היא החזיקה בשיא העולם בעת המשחקים (5:53.2 ד') המנצחת הייתה  מרתה נורליוס  - 6:02.2 ד'. שנייה סיימה הלן ונרייט שזכתה במדליה בשחייה אחרי שבאנטוורפן 1920 היא זכתה במדליית כסף בקפיצות למים. אחרות שרשמו הישג דומה היו מנצחת הקפיצות למים ב-1920, אילין ריג'ין מארה"ב שזכתה בארד ב-100 מ' גב ב-1924 (וגם כסף בקפיצה למים ממקפצה) וקתרין רולז שזכתה במדליות כסף בקפיצה ממקפצה בלוס אנג'לס 1932 וברלין 1936 והייתה בנבחרת השליחות של ארה"ב ב-4X100 מ' חופשי שזכתה בארד. 

4X100 חופשי נשים – ארה"ב קבעה שיא עולם – 4:58.8 בהרכב: יופרזיה דונלי, אדרלה, לאקי, וסלאו.

לתכנית התחרויות לנשים הוספו גם 100 מ' גב ו-200 מ' חזה

התעמלות

לתכנית הוחזרו התחרויות האישיות על מכשירים בודדים וכך היו תחרויות בקרב-רב אישי, קרב-רב קבוצתי ותחרויות על  מקבילים, מתח, טבעות, סוס סמוכות, קפיצות על סוס לאורך, קפיצות על סוס לרוחב (הפעם היחידה שבמקצוע זה התחרו גברים במסגרת האולימפית) וטיפוס על חבל.  התחרות  בטיפוס על חבל הייתה על חבל באורך 8 מטר. המתחרים התחילו בישיבה על הארץ כשרק יד אחת שלהם אוחזת בחבל ועם הניתן אות הזינוק היו צריכים לטפס מהר ככל האפשר. הדירוג היה קודם כל לפי סגנון הטיפוס אך מאחר ש-22 מתעמלים קיבלו את הציון המושלם (10) הם דורגו לפי הזמנים. המנצח היה  בדריך סופצי'ק מצ'כוסלובקיה שקבע זמן של 7.2 שניות. מקצוע הטיפוס על חבל נכלל רק עוד פעם אחת בתכנית האולימפית, בלוס אנג'לס 1932 שם נטלו חלק בתחרות  חמישה מתעמלים לעומת 70 בפאריס 1924. בשנות ה-90 של המאה ה-20 זכה המקצוע לתחייה מחודשת בצ'כיה  ונערכות בו תחרויות כולל תחרות שנתית לזכרו של סופצי'ק. התוצאה הטובה ביותר שהושגה במאה ה-21 בטיפוס על חבל של 8 מטר היא 4.87 ש' ונקבעה על ידי מטפס מצ'כיה ב-2009.

תחרות הקרב-רב האישי כללה 11 תרגילים  - תרגילי חובה ורשות על מקבילים, מתח, טבעות וסוס סמוכות ותרגילי רשות  בלבד של קפיצה על סוס לאורך, קפיצה על סוס לרוחב וטיפוס על חבל. המנצח בקרב-רב היה הסלובני שייצג יוגוסלביה לאון סטוקלי שהאריך ימים וזכה לראות את סלובניה משתתפת לראשונה כמדינה עצמאית בברצלונה 1992. הוא נפטר ב-1999 בגיל 100. ההשתתפות האחרונה שלו במשחקים האולימפיים הייתה בברלין 1936 כאשר היה בן 38. במשחקי אטלנטה 1996 עשו לו כבוד כמדליסט האולימפי המבוגר ביותר שחי אז והוא היה בין מעניקי המדליות.

סיוף

בתחרות הרומח לנשים ניצחה אלן אוזייר מדנמרק  בת ה-33 שניצחה בכל הקרבות שלה.  זה היה התואר היחיד בו זכתה בקריירה שלה. היא לא זכתה אפילו באליפות הלאומית של דנמרק. מדליית הזהב שלה היא היחידה של דנמרק בענף זה. בעלה של אוזייר, איבאן,  השתתף בתחרויות הסיוף במשחקים האולימפיים בפעם הראשונה ב-1908 ובפעם האחרונה בשנת 1948, כאשר היה בן 60. אוזייר היהודי החרים את משחקי ברלין 1936. יש בהיסטוריה האולימפית עוד כמה ספורטאים שהשתתפו במשחקים בהפרש של 40 שנה:

איאן מילר – קפיצות סוסים – 10 הופעות בין  1972 ל- 2012

דרווד נואלס- שייט – 8 הופעות בין 1948 ל-1988 (בגיל 71) נולד בתאריך בעל משמעות בהיסטוריה הציונית – 2 בנובמבר 1917 וככל הידוע הוא עדיין בחיים. זכה בזהב בסירה בסגנון סטאר בטוקיו 1964 כאשר ייצג את באהאמה. ב-1948 ייצג את בריטניה (באהאמה החלה להשתתף במשחקים רק ב-1952)

פול אלבסטרום – שייט -  8 הופעות  בין 1948 ל-1988

מגנוס קונוו – שייט -6 הופעות בין 1908 ל-1948.

בתחרות הקבוצתית בחרב בפאריס 1924 גברה איטליה בגמר  על הונגריה, שהשתתפה במשחקים אחרי הפסקה של 12 שנים. הונגריה זכתה בתואר הקבוצתי בחרב בפעמיים הראשונות שמקצוע זה התקיים (1908 ו-1912) ואחר כך זכתה 7 פעמים רצופות בין 1928 ל-1960, ובפעם האחרונה ב-1988.

בתחרות האישית בחרב התחוללה שערורייה. לבית הגמר העפילו 12 סייפים מתוכם 4 איטלקים ונראה היה כי האיטלקים ניסו לשפר את הסיכויים של הסייף הבכיר שלהם אורסטה פוליטי בכך שהפסידו לו בכוונה. ועדת הערעורים שבראשה עמד הונגרי בשם קובאץ' קבעה כי הייתה התנהגות בלתי ספורטיבית, דבר שהרגיז מאד את פוליטי שאיים להכות את קובאץ' ובשל כך נפסל ושאר הסייפים האיטלקים החרימו את התחרות.  כעבור יומיים פגש פוליטי את קובאץ' בעיר ומימש את איומו וסטר לקובאץ'. זה לא נגמר שם. השניים קבעו להיפגש לדו קרב של סיוף שהתקיים כעבור חודשיים בהונגריה והופסק על ידי עוברי אורח רק אחרי שהשניים פצעו זה את זה. אחרי הדו-קרב לחצו השניים ידיים וראו את העניין כמסודר אך לא כך חשב הועד האולימפי הבין לאומי שחקר את העניין והשעה את פוליטי. כמו גם ספורטאים אחרים שנהגו בחוסר ספורטיביות במהלך משחקי פאריס. האיטלקים ערערו אחרי שנתיים ופוליטי חזר להשתתף במשחקי אמסטרדם 1928.

כדורגל

הטורניר בפאריס 1924 נחשב בעיני רבים כטורניר הראשון בו השתתפו רוב הנבחרות הטובות בעולם. הטורניר היה בשיטת "המפסיד יוצא". אורוגוואי זכתה בתואר.  בסיבוב הראשון היא ניצחה את  יוגוסלביה 0:7, בשני את ארה"ב 0:3, ברבע הגמר את צרפת 1:5, בחצי הגמר את הולנד 1:2 ובגמר את שוויץ 0:3.

הרמת משקולות

התקיימו תחרויות בחמש קטגוריות משקל.  לתחרות היו חמישה חלקים. כל משתתף היה צריך להרים משקולות בסגנון דחיקה, סגנון הנפה וסגנון לחיצה  בשתי הידיים וגם בסגנון הנפה ודחיקה ביד אחת. התחרות הצמודה ביותר הייתה במשקל כבד. אחרי המקצוע הראשון היו ג'וזפה טונאני מאיטליה  ופרנץ אייגנר מאוסטריה במקום השני אחרי שהרימו 80 ק"ג. אייגנר עלה לראש במקצוע השני עם דחיקה ביד אחת של 97.5 ק"ג לעומת 95.0 של טונאני. בלחיצה הרימו השניים 112.5 ק"ג ובהנפה עבר טונאני לראש עם 100.0 ק"ג לעומת 95.0 של אייגנר. אייגנר נכנס למקצוע האחרון, דחיקה, בפיגור של 2.5 ק"ג. לפי חוקת הרמת המשקולות לכל משתתף יש  3 ניסיונות בכל מקצוע. טונאני נכנס לתחרות ב-125.0 ק"ג ורשם דחיקה מוצלחת. אייגנר נכנס לתחרות ב-130.0, נכשל, אך הצליח בניסיון השני. טונאני הצליח להרים גם הוא 130.0 וכך נשאר לשניהם ניסיון אחד ב-135.0 ק"ג. שניהם נכשלו בו וטונאני זכה בזהב.

 

אופניים

מרוץ הכביש היה נגד השעון ל-188 ק"מ והוא כלל תחרות אישית וקבוצתית. הרוכבים הצרפתיים התאמנו רבות על מסלול התחרות וזה העניק להם יתרון על המתחרים האחרים. ארמנד בלשונט  מצרפת זכה בתחרות האישית וצרפת הקדימה בסיכום הקבוצתי את  הזוכה במקום השני, בלגיה, ביותר מ-16 דקות. תחרויות המסלול כללו את המקצועות הבאים: ספרינט, רכיבה באופניים זוגיים (טאנדם) ל-2000 מ', רדיפה קבוצתית ל-4000 מ' וגם תחרות אישית ל-50 ק"מ (100 הקפות של המסלול שהיקפו היה 500 מ').  לתחרות זינקו 37 רוכבים מ-16 מדינות. יאן מאס מהולנד שימש כ"דומסטיק" ("משרת" – רוכב שתפקידו לעזור לרוכב בכיר יותר בקבוצה) עבור הרוכב הבכיר של הולנד קו וילמס. מאס ביצע 5 פריצות במהלך הדרך כדי לנסות להתיש את יריביו של  וילמס. בסופו של דבר ניצח וילמס בזמן  1:18.24.0  שע' ואילו מאס סיים שביעי.

 

יש לך שאלה למומחים של המכללה האקדמית בוינגייט ? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.

 

 

 

 

מאמרים רלוונטים נוספים

האם עבר זמנם של שעוני הדופק?

27/07/2013

קרא עוד

הדיפת כדור ברזל, חלק א'

24/07/2016

קרא עוד

מעשיות השליחים, חלק ח'

26/08/2012

קרא עוד

גלגלי התקווה, חלק א'

12/10/2014

קרא עוד

פעילות גופנית של ילדים באוסטרליה

28/02/2016

קרא עוד

מגמות בתחום אימוני הכושר לקראת שנת 2019

07/11/2018

קרא עוד