facebook tracking pixel
חיפוש סגור

יורם אהרוני | היסטוריה של הספורט | 27/03/2020

לילי אלברס – חלוצה בתחום הספורט הנשי בספרד ופעילותה בתקופת פרנקו

לילי אלברס Lilí Álvarez (1905-1998) הייתה טניסאית מצטיינת שהגיעה לגמר טורניר וימבלדון 3 שנים ברציפות, בשנים 1928-1926. בנוסף לכך היא הצטיינה בענפי ספורט נוספים: החלקה על קרח, סקי אלפיני, גולף, רכיבה על סוסים ומרוצי מכוניות.
ספרד השתתפה בפעם הראשונה במשחקים האולימפיים במשחקי פריס 1900 וייצגו אותה אז  9 גברים. הפעם הבאה בה נטלו הספרדים חלק במשחקים הייתה  במשחקי אנטוורפן 1920 ואז יוצגה ספרד על ידי 58 גברים. לילי אלברס ורוזה טורס ייצגו את ספרד במשחקי פריס 1924 בתחרויות הטניס (יחידות, זוגות נשים וזוגות מעורבים) ואלה היו הנשים היחידות שייצגו את ספרד במשחקי הקיץ האולימפיים עד משחקי רומא 1960.

מספר הנשים  והגברים שייצגו את ספרד במשחקי הקיץ האולימפיים

להלן  מספר הנשים והגברים שייצגו את ספרד במשחקי הקיץ האולימפיים:
  

 

נשים

גברים

אתונה 1896

                            לא השתתפה

פריס 1900

0

9

סט. לואיס 1904

                            לא השתתפה

לונדון 1908

                            לא השתתפה

סטוקהולם 1912

                             לא השתתפה

אנטוורפן 1924

0

58

פריס 1924

2

93

אמסטרדם 1928

0

80

לוס אנג'לס 1932

0

7

ברלין 1936

                            לא השתתפה

לונדון 1948

0

65

הלסינקי 1952

0

27

מלבורן 1956

השתתפה רק בתחרויות הרכיבה על סוסים עם 6 גברים

רומא 1960

11

133

טוקיו 1964

3

48

מקסיקו סיטי 1968

2

120

מינכן 1972

5

118

מונטריאול 1976

10

103

מוסקבה 1980

9

146

 לוס אנג'לס 1984

16

163

סיאול 1988

29

200

ברצלונה 1992

125

297

אטלנטה 1996

95

194

סידני 2000

105

216

אתונה 2004

140

177

בייג'ינג 2008

120

163

לונדון 2012

110

168

ריו 2016

143

164

 

אפשר לראות את הפער העצום שהיה קיים בין הייצוג הגברי והנשי של ספרד במשחקים האולימפיים, פער שהחל להסגר רק החל ממשחקי ברצלונה 1992. אחת הסיבות לפער היא שלספרד יש מסורת של הצטיינות בענפי ספורט קבוצתיים כמו כדורגל , הוקי וכדורסל. במשחקי ברצלונה 1992 ניתנה לספרד כמארחת האפשרות לשתף נבחרות נשים בכדורסל, הוקי, כדוריד וכדורעף (כדורגל נשים הוכנס למשחקים האולימפיים רק באטלנטה 1996).
ענף הטניס היה אחד הראשונים שבו השתתפו נשים במשחקים האולימפיים. תחרויות טניס לנשים במסגרת האולימפית נערכו בשנים 1900 עד 1924 אך בשנת 1928 הוצא הטניס מהמסגרת האולימפית וחזר אליה רק במשחקי סיאול 1988 ולכן נרשמה ללילי אלברס  הופעה רק במהדורה אולימפית אחת למרות שהמשיכה לשחק עוד שנים רבות.

שנות הקריירה של אלברס כטניסאית פעילה


לילי אלברס נולדה באיטליה  להורים ספרדים. את שנות ילדותה ונעוריה היא עשתה במספר מדינות (שוויץ, צרפת, גרמניה ואנגליה) לשם עברה משפחתה העשירה בשל מצב בריאותה של אמא שלה.  אלברס שלטה בשפות המדינות בה התגוררה. ב-1934 היא נישאה לאציל הצרפתי , הרוזן מולדן ובמשך 3 שנים ייצגה את צרפת בתחרויות בין לאומיות תחת השם הרוזנת מולדן. אחרי תום מלחמת האזרחים בספרד היא נפרדה מבעלה ועברה לגור בספרד.
כבר בגיל 22, בשנת 1927 היא פרסמה חוברת על משחק הטניס באנגלית  - Modern Lawn Tennis. חוברת זו יועדה מן הסתם לקוראים באנגליה. אלברס הייתה באותה תקופה "ידוענית" באנגליה והתפרסמו עליה כתבות רבות בעיתונים ואנשים רבות חיכו מחוץ למגרשי הטניס כדי לקבל ממנה חתימה. ניתן לטעון גם כי החוברת Modern Lawn Tennis יועדה בעיקר לגברים מאחר שרוב השחקנים אליהם היא מתייחסת הם גברים ובפרק העוסק בציוד אין כמעט התייחסות ללבוש נשים, ששיחקו באותה תקופה בחצאיות ארוכות. חשוב לציין כי באותה תקופה בעידן של טרום הטלוויזיה, שימשו חוברות הספורט מקור מידע חשוב לציבור על המשחק. ספורטאים מצטיינים רבים פרסמו חוברות  דומות. אלברס הייתה מודעת למעמד הכוכבות שלה ובמאמר שפרסמה בספרדית בעיתון בארגנטינה בשנת 1930 היא כתבה שבעבר האנשים המפורסמים היו בעיקר מדינאים, מדענים וספרים ואילו כיום  היא שייכת למעמד חדש של כוכבי ספורט המאפשר לה להיות מוזמנת לאירועים בהם משתתפים אנשים מהחוגים הגבוהים. בין מכיריה היא הזכירה את הסופר ג'ורג' ברנרד שו, הלורד בלפור ומלך ספרד אלפונסו השמיני. בין השנים 1931 ו-1936 כתבה אלברס לעיתון האנגלי "הדיילי מייל" על המצב הפוליטי בספרד בתקופה שלפני מלחמת האזרחים אך גם על תפקידה המשתנה של האישה בחברה.  ב-1931 היא הדהימה את הציבור בתלבושתה  (ראו בתמונה) בטורנירי הטניס של וימבלדון ואליפות צרפת הפתוחה, שתוכננה על ידי מעצבת אופנה, תלבושת שהייתה נועזת מאד לתקופתה מאחר שהחצאית הייתה מורכבת למעשה משני מכנסונים מתרחבים. 

פעילותה של אלברס בתקפות פרנקו


ספרד נשלטה בין השנים 1939 – 1975 על ידי הגנרל פרנקו שהנהיג במדינה משטר טוטליטרי והגביל מאד את חופש הביטוי. החל משנות ה-50 החלה אלברס לעודד את השתתפות הציבור הספרדי בפעילויות ספורטיביות. במאמר משנת 1952 היא כתבה על תולדות  ספורט החורף והצרה על מצבו הירוד בספרד. במאמר משנות ה-60 היא כואבת את מצבו הכללי של הספורט במדינתה: "... אנחנו הספרדים לא לוקחים את הספורט ברצינות וחושבים שמדובר באוסף משחקים ותחרויות המיועדים לילדים ונוער ואינם מתאימים לאנשים אינטיליגנטיים..." היא כתבה כי הציבור הספרדי לא עוסק בספורט באופן פעיל ומסתפק בצפייה במשחקי הכדורגל. " ...אנחנו עם אנטי ספורטיבי. אני לא יודעת אם זה נגרם מהשמש או מהחיים העצלים במדינה הדרומית. מה שמעניין את הציבור שלנו זה לצפות באחרים נאבקים על המגרש. אנחנו לא רק פסיביים אלא גם מחפשי פגמים..." היא לא חסכה ביקורת גם ממועדוני הטניס בספרד וכתבה כי הם פונים רק לציבור מצומצם של אנשים מהמעמד הגבוה ואינם עושים מספיק לקידום המשחק. בין היתר היא כתבה על המצב הגרוע של מתקני הטניס הקיימים ועל כך שבאותה תקופה לא היה עדיין אפשר להתאמן  ולשחק בספרד טניס באולמות.  אחרי המשחקים האולימפיים בטוקיו 1964, שם לא זכו הספרדים במדליות, כתבה אלברס על מצבו העגום של הספורט הספרדי והצביעה על הקשר בין התפתחות תעשייתית במדינה והתפתחות הספורט. כדוגמאות היא הביאה את בריטניה שהייתה בין מובילות המהפכה התעשייתית ובמקביל התפתח בה מאד גם הספורט ואת מחוז קטלוניה בספרד, המחוז בו שוכנת ברצלונה, שהיה המפותח ביותר מבחינה תעשייתית במדינה וגם מצבו של הספורט בו היה  הטוב בכל מחוזות המדינה.
אלברס נשלחה מדי פעם לכסות אירועי ספורט בין לאומיים עבור עיתונים בספרד. בשנת 1965, בגיל 60, היא נשלחה לסידני שבאוסטרליה לכסות את גמר גביע דיוויס בין אוסטרליה לספרד. לספרד היה אז כוכב טניס אחד גדול, מנואל סנטנה, אך רמתם של שאר השחקנים הייתה נמוכה בהרבה. מנגד, הציבה אוסטרליה נבחרת עם ארבעה שחקנים מעולים: רוי אמרסון, פרד סטולי, ג'ון ניוקומב וטוני רוץ' ואוסטרליה אכן זכתה במפגש ובגביע. סיכויי ספרד אפסו כמעט לגמרי כבר אחרי המשחק הראשון בו הוביל סנטנה על סטולי 0:2 במערכות אך נכנע לבסוף והפסיד בחמש מערכות. בניגוד לעמיתיה העיתונאים מספרד שגרסו כי האוסטרלים ניצחו בשל העובדה כי המשחקים נערכו על מגרשי דשא,  בעוד הספרדים היו מורגלים במגרשי חימר, הצביעה אלברס על ההרכב המאוזן של נבחרת אוסטרליה ועל כך שבאותה תקופה כל  טורנירי הטניס הגדולים חוץ מאליפות צרפת הפתוחה נערכו על דשא.  היא נדהמה מהבורות בטניס של העיתונאים הספרדים שהיו איתה במשחקי גביע דיוויס באוסטרליה, עיתונאים שבדרך כלל סיקרו בעיקר כדורגל. במאמר על פני 9 עמודים שהיא פרסמה בעיתון אחרי גמר גביע דיוויס היא המליצה לבנות הרבה מגרשי טניס בספרד כדי שהענף יהפוך לנחלת הכלל ולא ישוחק רק על ידי בני המעמדות הגבוהים. אחד הנושאים שחזר על עצמו פעמים רבות במאמריה היה הקונפליקט בין הספורט החובבי והמקצועני, נושא שהעסיק מאד את עולם הטניס בשנות הששים. לה עצמה הוצע ב-1926 להפוך למקצוענית, הצעה אותה היא דחתה. עד שנת 1968, שנה בה הפך ענף הטניס ל"פתוח", כלומר  יכולים לשחק בטורנירים שחקנים מקצוענים וגם חובבים, היו כל הטורנירים הגדולים מיועדים רק לחובבים והמקצוענים הסתפקו במשחקי ראווה. סוזן לנגלן,  הטניסאית מספר 1 בעולם בין השנים 1919 – 1926 שזכתה בין היתר בששה תארי וימבלדון, הפכה ב-1927 למקצוענית  והרוויחה סכומי כסף עצומים ממשחקי ראווה, כ-100,000 דולר בעונה, יותר מאשר הרוויח כוכב הבייסבול הגדול של התקופה, בייב רות. אלברס טענה כי היא לא מוצאת כל טעם במשחקי הראווה החוזרים על עצמם שוב ושוב. היא סיפרה כי רק כאשר הגיעה לגמר וימבלדון היא החלה לקבל הוצאות נסיעה מהתאחדות הטניס של ספרד והוצאות אלה, היו התשלום היחיד שהיא קיבלה כטניסאית בכל הקריירה שלה. היא כתבה שהייתה מודעת לכך שאם לא הייתה משתייכת למשפחה עשירה, לא היה מתאפשר לה להגיע לרמה גבוהה בטניס. בתקופת הטניס החובבי היו מארגני טורנירים נוהגים להעניק לספורטאים סכומי כסף נדיבים של "הוצאות",  לא פעם הרבה מעבר למה שנדרש להם בפועל להוצאות נסיעה, אירוח וכלכלה. במאמריה שהתפרסמו לפני 1968 תמכה אלברס בהפיכת ענף הטניס לפתוח. כדי להגיע לרמה גבוהה בטניס בשנות ה-60 כבר היה צריך להשקיע שנים של אימונים  ובספורט החובבי זה התאפשר רק לבני המעמדות הגבוהים. למרות שהטניס המקצועני החל לתפוס תאוצה בתחילת שנות ה-60 עם הצטרפותם של כוכבים גדולים לשורותיו אלברס כתבה כי יש חובבים השומרים על מעמדם גם מאחר שסכומי ההוצאות שהם מקבלים, לא נופלים מאלה שמרוויחים המקצוענים וזו סיבה נוספת שצריך להפוך את הטניס לפתוח. הפרסים למנצחי טורניר וימבלדון הראשון בעידן הפתוח בשנת 1968 היו עדיין צנועים: המנצח בין הגברים, האוסטרלי רוד לייבר זכה ב-2000 לירות שטרלינג והמנצחת בין הנשים, בילי גי'ן קינג מארה"ב הסתפקה ב-750 שטרלינג.  כיום המנצח והמנצחת מקבלים כל אחד מקבלים קרוב ל-3 מיליון דולר ואלה המפסידים בסיבוב הראשון זוכים ביותר מ-50,000 דולר אך כדי להגיע לרמה שממנה אפשר להרוויח מטניס מקצועני צריך תמיכה גדולה מאד בשלבים הראשונים של הקריירה ולכן גם כיום יש יתרון עצום בענף זה למי שמגיע ממשפחה מבוססת כלכלית. אלברס זכתה לסקר כעיתונאית את  טורניר ויבלדון 1968 שהיה באמור הראשון בעידן הפתוח. יש הרואים בכתיבתה על הטניס אחד הגורמים להגברת העניין בענף זה בספרד, מדינה שהפכה בשנים מאוחרות יותר לאחת המובילות בעולם בענף זה.
עידוד הספורט לנשים בעידן פרנקו בספרד.

ספורט הנשים בספרד


 היחס לספורט הנשים בספרד של תקופת פרנקו לא היה אוהד. עיקר ההתנגדות לספורט בא מצד הכנסייה הקתולית. ערכי הכנסייה גרסו כי מקומה של האשה בבית והיא צריכה להקדיש את חייה למשפחתה. עיסוק בספורט, במיוחד כזה נעשה מחוץ לאולמות, נחשב למעשה לא ראוי ולא צנוע.   ספורט נשים פגע בערכים שטיפחה הכנסייה ונשים שעסקו בו הואשמו בין היתר בטיפוח מראה גברי,  פגיעה גופן, הזנחת תפקידן כרעיות ופגיעה ביכולת להרות וללדת.  את ההתנגדות הקתולית לספורט הנשים הוביל הותיקן ברומא ולכן היא לא הייתה מוגבלת לספרד אך במדינות אחרות בעלות השפעה קתולית חזקה ההתנגדות לספורט הנשים הייתה כנראה פחותה מאשר בספרד. גם איטליה למשל,  יוצגה על ידי הרבה יותר גברים מאשר נשים במשחקים האולימפיים אבל כבר  במשחקי אמסטרדם 1928  היא שלחה למשחקים 18 נשים, לצד 156 גברים, פער שלא ממש נסגר גם בשנות ה-60: למשחקי מקסיקו סיטי  1968 שלחה איטליה 152 גברים ו-15 נשים...בספרד של ימי פרנקו הדת הנוצרית הקתולית הייתה דת רשמית במדינה והייתה לה השפעה עצומה על מערכת החינוך. אלבארס, שפעלה במסגרת גוף רשמי של המשטר, מעין משרד לענייני נשים שנקרא Sección Femenina שהיה בעצם אגף הנשים במפלגה השלטת. אלברס יצאה לסדרת הרצאות שידיעות על קיומן הודפסו שבועות מראש בעיתונים ותקצירים מהן הודפסו בהם. בהרצאות אלה הטיפה אלברס לנשות ספרד לעסוק יותר בספורט. למרות שה- Sección Femenina טיפח בעיקר ערכים דומים לאלה של הכנסייה הקתולית והדגיש את חשיבות תפקידיה של האישה בבית החל ארגון זה גם לטפח מעט את ספורט הנשים בספרד והחל משנת 1963 הוקמו בספרד ליגות לנשים בכדורסל, כדורעף וכדוריד אך רמתן של ספורטאיות ספרד הייתה רחוקה עדיין מאד מהרמה הבין לאומית.  עד כמה הייתה רחוקה ספרד מהרמה הין לאומית בכדורסל לנשים  בתקופת פרנקו אפשר ללמוד גם מכך שבגביע אירופה למחזיקות גביע בכדורסל בשנת 1973 חלפה  בקלות נציגת ישראל, הפועל תל אביב על נציגת ספרד עם ניצחון קליל בישראל בתוצאה 35:60 והפסד מינימלי במשחק הגומלין בספרד בתוצאה 45:44. כדורסלניות ספרד הופיעו למשחקים בחצאיות, דבר מאד לא מקובל בענף הכדורסל. כאמור, השתתפה נבחרת הכדורסל לנשים ספרד לראשונה בטורניר האולימפי במשחקי ברצלונה 1992 שם היא תפסה את המקום החמישי מוך שמונה משתתפות ובשנים מאוחרות יותר השתלבה בצמרת הבין לאומית ובמשחקי ריו 2016 זכתה במדליית הכסף.
  בשנות הארבעים של המאה-ה-20 עסקה אלברס במסגרת ה- Sección  Femenina בהדרכה במוסדות להכשרת מורים לספורט. היא לימדה קורסים בטניס ובסקי והייתה גם יועצת בוועדה לספורט הנשים אך רק בתחילת שנות הארבעים הייתה לה מעורבות ישירה בפעילות הועדה.
קשה לשפוט עד כמה הייתה לאלברס השפעה על התפתחותו העצומה של הספורט בספרד בתקופה שאחרי שלטון פרנקו. שתי הטניסאיות הגדולות של ספרד בשנות ה-80 וה-90 היו  ארנצ'ה סנשס-ויקריו (נולדה ב-1971)  וקונצ'יטה מרטינס (נולדה ב-1972).  לילי אלברס לא הייתה מעורבת בקידומן. מרטינס אפילו לא פגשה מעולם את אלברס.
אפשר לומר שהשפעתה של אלברס  על קידום הספורט בספרד הייתה בעיקר מסוף שנות ה-50, תקופה בה החלה ספרד לצאת מהסתגרות ממושכת ולהשתלב יותר בקהילה הבין לאומית. כספורטאית עבר מפורסמת היא תרמה בהרצאותיה ובכתביה (שהופיעו גם בספרים) לקידום הספורט בכלל וספורט הנשים בספרד בפרט.

 

מקורות:


1.    Celia Valiente. Women Pioneers in the History of Sport: The Case of Lilí Álvarez in Franco’s Spain. 
Journal
The International Journal of the History of Sport. Published online: 19 Feb 2020 

2. Catherine G. Bellver. Lilí Alvarez: Star Athlete, Writer, and Feminist "a su Manera". Letras Hispanas 7 (2010): 17–26. 

 

יש לך שאלה למומחים של המכללה האקדמית בוינגייט ? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.

 

מאמרים רלוונטים נוספים

פעילות גופנית של נערים 2002 – 2010

05/04/2015

קרא עוד

הישגים במבחן ביפ של תלמידים ביפן ובסין

09/05/2020

קרא עוד

מעשיות השליחים, חלק ב'

14/08/2012

קרא עוד

השיאים של בובקה, חלק ה'

16/03/2014

קרא עוד

הפינה האולימפית - סטוקהולם 1912

03/07/2016

קרא עוד

זריקת כדור הוקי, חלק א'

22/11/2014

קרא עוד