facebook tracking pixel
חיפוש סגור

יורם אהרוני | רפואת ספורט | 24/12/2019

שימוש בתרופות ובתוספים במונדיאל 2018

משאף אסטמה


תקציר מחקר שהתפרסם ב- BMJ Open Sport & Exercise Medicine


בטורניר גמר גביע העולם בכדורגל (המונדיאל) נדרשים רופאי הנבחרות לדווח על כל התרופות והתוספים שנוטלים השחקנים. בטורניר  משתתפות 32 נבחרות מכל יבשות תבל. בשלב הבתים מחולקות הקבוצות לשמונה בתים, 4 נבחרות בכל בית ומקיימים בו 48 משחקים. 2 הראשונות מכל בית מעפילות לשלב "המפסיד יוצא" (נוקאאוט) שבו מתקיימים 16 משחקים נוספים (כולל המשחק על מקום 4-3).   הסגל של כל נבחרת מנה 23 שחקנים. טבלה מספר 1 מפרטת את שיעור נטילת התרופות
תרופה    מספר נטילות בטורניר    ממוצע לשחקן למשחק    ממוצע לשחקן לטורניר    אחוז השחקנים שנטלו  את התרופה בכל משחק    אחוז השחקנים שנטלו את התרופה בטורניר

תרופה

מספר נטילות בטורניר

ממוצע לשחקן למשחק

ממוצע לשחקן לטורניר

אחוז השחקנים שנטלו  את התרופה בכל משחק

אחוז השחקנים שנטלו את התרופה בטורניר

כל התרופות

3123

0.72

1.32

39

54

NSAIDs

820

0.28

0.52

24

40

זריקות של גלוקוסטרואידים ומאלחשים מקומיים

27

0.01

0.02

1

2

Analgesics

292

0.1

0.19

10

17

β-2 agonists

20

0.01

0.01

1

1

אנטי היסטמינים

103

0.03

0.0.4906

3

5

תרופות אחרות

861

0.29

0.49

29

53

 

כפי שניתן לראות בטבלה מספר 1 54% משחקנים לקחו לפחות תרופה אחת בכל הטורניר ו-39% לקחו תרופה לפני כל משחק (בחישוב נלקחו בחשבון גם השחקנים שלא שותפו במשחק). שיעור השחקנים שלקחו תרופה כלשהי לפני משחק עלה מ-32% בשלב הבתים ל-47% בשלב הנוקאאוט. בנוסף לתרופות דווחו 1311 מקרים של נטילת תוספי תזונה (כל נטילת תוספים לפני משחק נרשמה כאחת אפילו אם השחקן נטל מספר תוספים לפני אותו המשחק) 

הבדלים לפי פדרציות

 

טבלה 2 מפרטת את ההבדלים לפי הפדרציות האזוריות

יבשת

מספר נטילות בטורניר

ממוצע לשחקן למשחק

ממוצע לשחקן לטורניר

אחוז השחקנים שנטלו  תרופה בכל משחק

אחוז השחקנים שנטלו תרופה בטורניר

אסיה

297

0.81

1.39

35

47

אפריקה

166

0.48

0.88

32

46

אירופה

998

0.66

1.17

35

49

צפון אמריקה והקריביים

226

0.98

1.83

53

74

דרום אמריקה

436

0.90

1.84

51

77

 

היו גם הבדלים בין הנבחרות השונות כאשר בחלק מהן כל השחקנים נטלו תרופות ובנבחרת אחת רק שחקן אחד נטל תרופה, פעם אחת בלבד. היה מקרה בו כל השחקנים בנבחרת נטלו את אותה התרופה (פרצטמול, נחשב כאן בקבוצת Analgesics) ואת אותו התוסף לפני משחק מסוים. שני שחקנים נטלו 12 תרופות שונות במהלך הטורניר, אחד מהם נטל 9 תרופות שונות בשלושה הימים שקדמו למשחק מסוים.  חצי מהשחקנים בטורניר היו מעל גיל 28. אלה נטלו בממוצע יותר תרופות מהשחקנים שהיו מתחת לגיל 28.

נטילת תרופות בהשוואה לטורנירים קודמים


טבלה מספר 3 מפרטת את נטילת התרופות יחסית לטורנירים הקודמים

 

2002

2006

2010

2014

2018

כל התרופות

1335

1257

1418

1168

1136

NSAIDs

960

855

1020

902

721

זריקות של גלוקוסטרואידים ומאלחשים מקומיים

120

103

96

103

26

Analgesics

131

108

189

160

282

β-2 agonists

34

31

58

19

20

אנטי היסטמינים

60

106

64

70

95

תוספי מזון

925

1041

1019

930

1311

 

כפי שניתן לראות בטבלה 3, מספר נטילת התרופות היה  נמוך יותר מאשר בארבעת הטורנירים הקודמים. גם מספר מקרי השימוש ב- NSAIDs היה נמוך יותר וזאת אולי בגלל הפרסומים המתריעים על הסיכונים שבנטילת תרופות מקבוצה זו. אפשרות אחרת לסיבה בירידת שיעור נטילת התרופות היה ירידת בשיעור מקרי הפציעות. בטורניר בשנת 2014 מספר הפציעות הממוצע למשחק היה 1.7 והוא ירד ל-1.4 בטורניר של 2018. למרות הירידה,  מחברי המאמר כותבים ששיעור זה הוא עדיין גבוה. העלייה בשיעור השימוש ב- Analgesics קשורה אולי לירידה בשיעור השימוש ב- NSAIDs  כתרופות להקלה על כאבים.

סיבות אפשריות להבדלים בין הנבחרות השונות


יכולות להיות כמה סיבות להבדלים בנטילת התרופות בין הנבחרות השונות: א) אמינות הדיווח של הרופאים; ב) הבדלים תרבותיים והנחיות של רופאי הקבוצה; ג) מספר המשחקים של הנבחרת בטורניר.  יש נבחרות ששיחקו רק 3 משחקים בטורניר והקבוצות שדורגו בארבעת המקומות הראשונים שיחקו 7 משחקים. ככל שעולה מספר המשחקים כך  עולה שיעור נטילת התרופות. ד) הגיל הממוצע של השחקנים בנבחרת. ככל שעולה הגיל הממוצע כך עולה גם שיעור נטילת התרופות.
הממצא כי הייתה  עלייה בנטילת תוספי התזונה יכול להיות מוסבר מכמה דרכים: א) דיווח אמין יותר. החוקרים מציינים כי מאחר שתוספים אינם תרופות יכול להיות שחלק מהשחקנים נוטלים אותם ללא ידיעת רופאי הנבחרת. ב) סיבות מסחריות – חלק מהשחקנים אולי נוטלים תוספים כי הם (או אנשים בצוות הנבחרת) מאמינים כי הם עוזרים לשפר ביצועים במשחק ולעזור בהתאוששות ממשחקים קודמים אך יש גם שחקנים המפרסמים בתשלום תוספים מסוימים ואולי גם מעלים דיווחים על כך ברשתות החברתיות. על השחקנים לדעת כי התוספים עלולים להכיל בין מרכיביהם חומרים  האסורים בשימוש, אפילו אם חומרים אלה לא רשומים ברשימת המרכיבים שעל אריזת התוסף. במשחקי המונדיאל של שנת 2018 לא דווח על מקרים של שחקנים שנכשלו בבדיקות סימום אך בעבר (גם בליגה הישראלית...) היו מקרים  בהם שחקנים נטלו תוספים ואחר כך נכשלו בבדיקות סימום.


מקור:


Oester C, Weber A, Vaso M. Retrospective study of the use of medication and supplements during the 2018 FIFA World Cup Russia. BMJ Open Sport & Exercise Medicine 2019;5:e000609. doi: 10.1136/bmjsem-2019-000609

יש לך שאלה למומחים של המכללה האקדמית בוינגייט ? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.

מאמרים רלוונטים נוספים

פעילות גופנית בתקופת הלימודים ובחופשות

21/08/2019

קרא עוד

הפינה האולימפית: המרתוניסט היחף

05/05/2012

קרא עוד

הפינה האולימפית: ליוואלד, פירסטנר ודים

06/06/2012

קרא עוד

הפינה האולימפית, מונטריאול 1976, חלק ג'

11/06/2017

קרא עוד

הבדלים בין כדורגל בישראל לכדורגל באירופה

09/10/2011

מתוך הספר "אימפריה: איך המציאה אנגליה את הכדורגל מחדש"

קרא עוד

שיאני עולם בלי מדליות אולימפיות

27/12/2013

קרא עוד