מה הקשר בין הליצן, הלוחם, המרצה והסקרן?

 "כל ילד זכאי לעפיפון משלו. כל ילד יכול לבטא את נפשו ולעוף בדרכו שלו" קורצ'אק

ילד עם לקות או קושי קולט בגיל מאוד צעיר את הקושי שלו גם מבלי שהסביבה תשקף לו אותה, הוא בעצמו רואה שהחבר מצליח יותר ממנו ,הוא מהיר וטוב ממנו. הוא בטוח שכל העולם שסביבו מצליח במה שהוא נכשל. ההשוואה החברתית שהוא עסוק בה, גורמת לאיבוד הביטחון העצמי והאמון במסוגלות העצמית. ילדים רבים החווים קושי בשנים הראשונות של חייהם , מסגלים לעצמם דרכים "עוקפות מכשול ". חלק מהילדים מתמודדים, מקבלים תמיכה ועזרה ומתגברים. חלק מהילדים מפתחים אסטרטגיות  להימנע מהתמודדות שלא מקדמות אותם וייתרה מכך, הופכות את דרך ההתמודדות הנמנעת הזו לדרך חיים. כל קושי בלימודים, בחברה, בבית ואח"כ בעבודה ובזוגיות ייבנה על האיסרטגיות האלו שהוא סיגל לעצמו.

 
אסטרטגיות הימנעות (פיצוי) שליליות

במושג פיצוי אנו משתמשים בהיבט החיובי כדי לציין מצב שבו מצליחים לעקוף קשיים שיוצרות הלקויות בעזרת טכניקות חיוביות ושימוש ביכולות ובתחומי הכוח/ חוזקות של הילד.
כאשר ילד חווה כישלון או מרגיש שקשה לו, הוא מפתח לרוב דרכים שליליות כמו למשל:
1. אותם ילדים שטובים מאוד בתחום מסוים- נניח מוסיקה. הילד משתתף בכל הטכסים, יוצא מהכיתה לחזרות ומוצא לו מקום טוב להתבלט בו . אך כשהוא חוזר לכיתה, הפער בינו לאחרים גדל עוד יותר.

2. להפוך להיות ליצן הגן או הכיתה- שום דבר לא קשה לו כאילו והוא מעצים את הכישלון והופך אותו למשהו שנעשה בכוונה- הוא לא באמת נכשל או טעה, אלא רצה להצחיק - במקרה הטוב גם המורה צוחקת, במקרה הגרוע הוא יוצא מהכיתה ולשמחתו לא נבחן.

3. הדרך הכעוסה, הזועמת שלעיתים הופכת להיות בלתי נשלטת. כעס עצום הנובע מהתסכול הרב שהילד נמצא בו ודרכו להתמודד היא "לשבור את הכלים".

4. הדרך המקסימה - לרצות את הסביבה- העוזר של הגננת, התלמיד התורן שעוזר למורה עם התיק, והטושים וכו' כדי שהיא לא תשים לב או תדרוש ממנו לעשות דברים שקשים לו, כלומר תוותר לו.

5. אותם ילדים קטנים ואינטליגנטים שלא מפסיקים לפטפט במקום לפעול, שגדלים להיות "סקרנים" - הכול מעניין אותם חוץ מהמטלה הלימודית או הפיזית  "המשעממת".

מבחינה רגשית, הילד מצא פתרון מצוין אך הפתרון הזה בעצם מחזיק אותו כל הזמן במקום של הכישלון, חוסר מסוגלות והגדלת הפער בינו ובין האחרים שסביבו. ילד כזה לא מתמודד עם הקושי אלא מוצא דרכים להתעלם/ לברוח / להימנע. בכך הוא מעצים את התחושה הלא נעימה שלו בכל פעם שהוא נתקל במשימה זו או דומות לה ונשאר "תקוע" במקום שלא מקדם אותו. הוא מאבד את האמונה העצמית המוכללת על כל אישיותו .
התפקיד שלנו המבוגרים הוא לטפח מרחב איפשור – עזרה שהסביבה תיתן לו למצוא את מקור הכוח.
חשוב לחזק את תחומי הכוח של הילד, אך מצד שני אנחנו חייבים להקנות לו תיק כלים – אסטרטגיות עוקפות לקויות ולא להזניח את החולשות.

החיזוק וההעצמה יאפשרו לגייס ילד כזה גם למשהו אחר שהוא מתקשה בו עם אסטרטגיות אחרות שמתאימות לו. גיוס כזה בא ממקום חזק – לאפשר לו הצלחות חוזרות ונשנות במסגרת קטנה ותומכת עם ילדים נוספים כמו ספורט טיפולי. מסגרת שתאפשר לו להתמודד, להתנסות, להיכשל, לא לוותר וללמוד שהכישלון הוא חיוני בדרך להצלחה.

הכותבת, נורית פרגל