| | 14/02/2019

המפגע הבודד – מודל החיקוי / מאיר גרשוני

מאת: מאיר גרשוני

בתקופה החולפת אנו עדים לעליה בולטת בהיקף הפיגועים המבוצעים על ידי מפגעים בודדים. אין המדובר בתופעה חדשה, ואולם, צבר זה של ארבעה פיגועי בודדים בירושלים בתוך חודשיים, נושא בחובו משמעות גם מבחינת המרצתם האפשרית של אחרים ודחיפתם לחקות את "ההצלחה" - כפי שהיא נתפסת בראיית הרחוב הפלשתינאי. ההתמודדות עם מפגע בודד הינה מלכתחילה משימה מורכבת, בוודאי כשהמדובר במתווה של פיגועי דריסה באמצעות כלי רכב שעל פניו יש הצדקה לנסיעתו על הכביש.  זהו  אתגר לא פשוט לגורמי המודיעין וגם לכוחות המופקדים על אבטחת התשתיות והתושבים. יחד עם זאת המענה קיים והוא מחייב התאמות והיערכות משולבת של מודיעין, אבטחה התקפית ומיגון פיזי.

תופעת המפגע הבודד מלווה את העולם לאורך ההיסטוריה תוך שהמפגעים משתמשים במתווי פעולה שונים, ובדגש מסוים על פיגועים באישים (כולל בישראל כאשר חווינו את הבעיה במלוא עצמתה ברצח רבין ז"ל) אשר מקבלים תהודה רבה ולא אחת מעוררים מהלכים אסטרטגיים רבי תהפוכות והשלכות. בשנים האחרונות ניכרת הרחבה בהיקף הפיגועים מסוג זה (מפגע בודד), כמו גם התפשטות התופעה לזירות חדשות ובדגש על יבשת אירופה, בהן המפגעים הבודדים המוסלמים לא באו בעבר לידי ביטוי משמעותי.

אי הצלחה במניעת כל פיגוע או סיכולו בשלבי הביצוע המתקדמים, מובילה בהכרח לתחקיר יסודי בכל מערכי האבטחה הרלוונטים במגמה להפיק לקחים במישורים המודיעיניים והמבצעיים ולגיבוש מענה להיערכות מתאימה. כאשר ניצבים בפני פיגועים דוגמת אלו מהחודשים האחרונים, פיגועי הדריסה באמצעות הטרקטור והמכוניות והפיגוע ביהודה גליק, הרי שהקושי במניעת וסיכול פיגועים ספונטניים כאלו, מקבלים משנה תוקף וזאת עקב היעדר מודיעין מוקדם הנובע בעיקר מאופי פיגועי הבודדים ממנו נעדרים אלמנטים שונים של פיגוע "מאורגן" המובילים במקרים רבים לקבלת מידע המסייע במניעה וסיכול הפיגוע. יצוין כי עובדות אלו, המהוות יתרון מבצעי מבחינת היריב בכלל והמפגע הבודד בפרט, לא נעלמו מעיני מנהיגי טרור  המנסים למצות את הפוטנציאל. דוגמא לכך ניתנה על ידי בכיר אל קעידה אבו מצעב אל סורי, כאשר ב-2004 פרסם מסה בת 1600 עמודים, תחת הכותרת "אסטרטגיית  אלף החתכים" ובה עודד והדריך פעילות של מפגעים בודדים. הגישה אומצה וזכתה לברכתם של ראשי הארגון זוהיירי ואחרים.
המפגעים האיסלאמים הבודדים מונעים  מהסתה דתית המדרבנת אותם להוציא לפועל פעולות טרור, שייחשבו הצלחה,מקור לגאווה עבורם וחיזוק  הקונספט עבור ההנהגה. נוצר כאן סוג של מעגל מחזורי תוך הצגת פעולות טרור אלו, יחד עם הפעולות מהעבר, כהשראה וכמודל לחיקוי.

מודל החיקוי בא לידי ביטוי הן ברמה האסטרטגית ארגונית, דוגמת הכרזתו של ארגון אנצאר בית אל מקדס - ולכל הפחות חלק מהארגון- בשבוע שעבר, על הצטרפותו לדעאש - וכביטוי לכך נמסר על עריפת ראשים של קבוצת אנשים ממתנגדיו ברחבי סיני- החיקוי גם בא לידי ביטוי ברמה הטקטית הפרטנית, של מפגעים מזדמנים הפועלים מטעם עצמם ללא תשתית ארגונית מבצעית, אם כי בהחלט על רקע הסתה מסיבית וממוקדת, ובהתייחס לפיגועים האחרונים בירושלים הרי שזה בהכוונת החמאס.

פרטים אודות קורס מבטים

גם אירופה ידעה בשנים האחרונות מספר פיגועי בודדים רבי היקף, הבולט שבהם הוא צמד הפיגועים שבוצעו על ידי אנדריאס ברייויק ביולי 2011, במהלכם פוצץ רכב תופת בקרית הממשלה באוסלו ולאחר מכן ביצע מסע הרג במחנה קיץ של ילדי מפלגת השלטון, פיגועים שהסתיימו ברציחתם של 77 אנשים. ניסיון לפוצץ רכב תופת במשקל 4 טון בוצע גם בחזית הפרלמנט הפולני, המפגע הבודד, במקרה הזה הוא פרופסור פולני לכימיה. למרבית המזל פיגוע זה, סוכל ע"י שרותי הבטחון המקומיים סמוך להוצאתו לפועל. בשנתיים האחרונות בולטת מגמה של ביצוע פיגועי בודדים באירופה על ידי מפגעים מוסלמים, אזרחי מדינות מערב אירופאיות "בוגרי" השתלמויות הקצנה דתית והשתתפות במסגרת ארגונים אסלאמים קיצונים, בלחימה נגד כוחות נאט"ו, סוריה וכעת במסגרת דעאש. באופן לא מפתיע בחלק משמעותי של המקרים יעדי הפיגועים היו מטרות יהודיות. כך בפיגוע שבוצע על ידי  מוחמד מראח המוסלמי הצרפתי אשר במהלך שבוע החל ב-11 מרץ 2011, ביצע שלושה פיגועי ירי  במהלכם רצח שני צנחנים צרפתים וב-19 מרץ ביצע את הפיגוע בבית הספר היהודי בטולוז במהלכו נרצחו הרב יונתן סנדלר שני בניו ותלמידה נוספת. פיגוע בולט נוסף בוצע על ידי  Mahdi Namosh המוסלמי הבלגי, במוזיאון היהודי בבריסל ב-24 מאי 2014, במהלכו נרצחו ארבעה ישראלים ויהודים. יצוין כי נמוש עצמו גדל בצילו של מי שהיה עבורו  דמות לחיקוי, ליונל דומונט, צרפתי ממוצא אלג'יראי אשר הצטרף בשנות ה-90' למוג'הידין בבוסניה ופעל נגד כוחות נאט"ו. שני המפגעים מראח ונמוש, עברו תהליך הקצנה, זה של מראח התבצע במצרים ואחר כך בעיראק ואילו נאמוש עבר תהליך רדיקלי בסוריה.

סיכול פעולתו של המפגע הבודד מהווה אתגר לא פשוט, ונדמה כי סיכול פיגועי הבודדים במתווה הפיגועים האחרונים בירושלים קשה עוד יותר,בודאי בהשוואה לפיגועי הבודדים המוכרים מזירת חו"ל. ההבחנה המיידית אשר ניתן לבצע בין המפגעים הבודדים שהוציאו לפועל פיגועים רבי היקף דוגמת ברייויק או היוניבומר וגם במידה מסוימת במקרים של מראח ונמוש, לבין המחבלים הפלסטינאים שהוציאו לפועל את הפיגועים האחרונים בירושלים, מתמקדת בתהליך ובמשך הזמן ההתארגנות הלוגיסטית (הגם שבוצעה עצמאית). הראשונים תכננו את הפיגועים במשך זמן רב, פעלו לרכישת אמצעי הלחימה וההצטיידות, אספו מידע על היעדים ובכך יתכן ויצרו את האפשרות לחשיפת כוונתם עוד בשלבים מוקדמים טרם הפיגועים. לעומת זאת נראה כי המחבלים הפלסטינאים פעלו כמעט באופן ספונטני ועל רקע טריגר מסוים נטלו את האמל"ח הזמין לידם – במרבית המקרים רכב- ויצאו לדרוס יהודים – לכאורה  מטרה מזדמנת. מבלי לבחון את פרטי חקירת האירועים, שאינם ידועים לכותב שורות אלו, ניתן להניח כי היעדים הנבחרים היו ריכוזי קהל באופן שימקסם את הפגיעה. עוד הערה שראוי לציין היא העובדה שבהתנקשות ביהודה גליק המחבל ערך בירור אחרון ביחס לזהות היעד ושאל "האם אתה יהודה גליק?" במשתמע היה זה איסוף מודיעין סופי לווידוא היעד.

מבלי להתייחס למהות ואופן איסוף המודיעין על ידי הגורמים האמונים על כך ופועלים למיצוי כל פרט מידע, ביחס לאלמנטים פוטנציאלים לביצוע פיגועי בודדים, הרי שגיבוי הפעילות במישור זה על ידי יצירת מודיעין שטח באמצעות כוחות האבטחה, תאפשר לשפר את הטיפול המקדים שיוביל למניעה אפקטיבית יותר ולהרתעה.
במישור הטקטי נראה כי החלטת גורמי הביטחון למגן חלק מהתחנות מהווה אלמנט המתבקש כמענה מיידי  ביחס לאבטחה פיזית של ריכוזי קהל כנגד פיגועי דריסה, אך אין ספק שאין בכך די. הימצאותם של כוחות אבטחה בשטח והיכרותם המעמיקה עם הסביבה, מהווה הזדמנות להשגת מכפיל כח מול היריב המזדמן. נראה כי הכשרתם של כוחות בטחון שונים, לאיתור אינדיקציות מעוררות חשוד בסביבה המיידית של זירת הפעילות, תאפשר מרווח זמן נוסף, גם אם מדובר בפרק זמן מצומצם, בכדי להגיב מבעוד מועד ולסכל את הפיגוע באיבו.
שילוב פעולות אבטחה אלו במסגרת הטיפול האסטרטגי הכולל במפגעים ובסביבתם, עשוי לאפשר מענה יעיל יותר כנגד מתווה פיגועים זה ולתרום גם לחיזוק ההרתעה החיונית מול היריב.

מאיר גרשוני, לשעבר בכיר בשב"כ ובעלים של חברת יעוץ לאבטחה.
חבר בצוות המוביל ומרצה בכיר במרכז לניהול וביטחון.