| | 14/02/2019

שיטת הפרופיל - כתב הגנה / מאת ניר רן

מאת: ניר רן

הגם שאיש אינו חפץ בדבר, אין מי שיחלוק על הצורך, שלא לומר כורח, לבצע בידוק בטחוני בכניסה לאתרים מאובטחים או כתנאי לקבלת נוסע לטיסה, לנסיעה ברכבת או להפלגה באנייה. ואולם, יש ויש כאלו החולקים על שיטות הבידוק.
ודווקא שיטת הבידוק שהיא היעילה ביותר, והיא גם הידידותית ביותר הן כלפי הארגון והן כלפי הציבור, היא שזוכה להתנגדויות ולביקורות הנוקבות ביותר. חדשים לבקרים אנו נדרשים להצדיק ולגונן מפני טענות ותביעות לביטול הבידוק הביטחוני במתודה המכונה "שיטת הפרופיל".
ההתרסה כלפי הבידוק הביטחוני בשיטת הפרופיל מוצגת מעל במות שונות. לפני למעלה משלושים שנה כתב יוסי שריד מאמר בעיתון הארץ תחת הכותרת "אל תגעו בשערות". במאמר דעה אחר שפרסם באותו עיתון שנים רבות לאחר מכן הוא מזכיר את הדברים בתמציתם, כדלקמן: " לפני שלושים שנה פרסמתי את מאמרי הראשון ב"הארץ". אותו אני זוכר היטב, למרות שאת רובם שכחתי: לוטפי משעור, עורך עיתון חשוב בערבית, אשתו וידה ושתי בנותיהם עברו "בידוק ביטחוני" בנתב"ג. ללוטפי הם פישפשו בינות לביצים, ולילדות – יארא בת 12 וואריה בת 10 - הם חיטטו בראש. 'אל תגעו בשערות', כתבתי אז, ,כי כאשר מחטטים בראש של ילדים, מצמיחים בו מחשבות רעות לאורך ימים'". הפרטים לא היו נכונים אז, ובוודאי שהם לא נכונים היום. הבל ורעות רוח. אך מה זה חשוב, הם פורסמו והם עוררו מהומה רבתי. מאז ועד היום זכה הבידוק על פי שיטת הפרופיל אינספור פעמים בקיתונות של רותחין לטיפולה של התקשורת, על רקע זה הוא נדון גם בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת וגם בית המשפט נדרש לעניין (בג"צ 4797/07 ועוד). 
במאמר מאת עו"ד ראויה חנדקלו, בגיליון ינואר 2012 של כתב העת "עורך הדין" של לשכת עורכי הדין בישראל, תחת הכותרת "אדוני הערבי גש הצידה בבקשה" מסבירה הכותבת את שיטת הבידוק  כדלקמן: "...הקריטריונים העיקריים להערכת הסכנה הנשקפת מאדם מסוים מבוססים על אפיונים גזעיים, אתניים ולאומיים. שיטת התיוג מוטמעת אצל כל אנשי האבטחה בשערי הכניסה בנמלים ובמעברים היבשתיים...". ובכן שוב, אלו הם דברי הבל ואין כל קשר בינם לבין הבידוק הביטחוני על פי שיטת הפרופיל. אם אכן קיימת שיטת בידוק שבה הקריטריונים להערכת סכנה מבוססים על אפיונים גזעיים, אתניים ולאומיים הרי שהיא אכן פסולה. היא לבטח גם לא יעילה.
הרעיון הכללי של שיטת הפרופיל אכן מבוסס על סיווג של אנשים. אלא שאין המדובר בסיווג על פי מאפיינים של מוצא, לאומיות, גיל או צבע עור כקריטריונים לקביעת רמת בדיקה, אלא בשיטה המבוססת על סיווג אנשים על פי רמת הסיכון הנשקפת מהם (לארגון, ליישוב, למתקן, לטיסה, לציבור). הסיווג מתבצע על בסיס ניתוח התנהגותי: סקירה ובחינה של סימנים מחשידים ובמידת הצורך גם תשאול. זהו תהליך מקצועי לעילא שקצרה היריעה מלפרט אותו כאן.

קרימינולוגים, סוציולוגים, משפטנים, אנשי חוק ואנשי ביטחון הם אלו הנחשפים בדרך כלל לסטטיסטיקות של עבריינות ופשע (לרבות "פשיעה פוליטית" - במילים אחרות "טרור"). רוב רובם המכריע של האנשים הם אזרחים שומרי חוק אשר כל מבוקשם הוא שיניחו להם לחיות בשלום. הם לא רוצים לפגוע בגופו של אדם אחר, הם אינם מעוניינים בכספו או ברכושו והם סולדים מאלימות. דע עקא, קומץ רשעים, פושעים, עבריינים ומחבלים מכתיבים במידה רבה את סדרי חייה של המדינה בכלל ושל אזרחיה שומרי החוק בפרט. לולא הם, היו פני החברה שונים לחלוטין: כל אדם היה פטור מדאגה לביטחונו. כל אדם היה פטור גם מבדיקה ביטחונית.
נניח לרגע לשאלה האם אנחנו יכולים לזהות אנשים שיש להם כוונת זדון ונשאל האם אנחנו יכולים לאתר אנשים ישרים – כאלו שמטרת הגעתם למקום היא תמימה ואין להם כוונות זדון. ובאם אכן זיהינו אותם, האם יהיה זה נכון לדרוש מאיתנו לבדוק אותם – את גופם או את כליהם, למרות שאנחנו יודעים כבר שכפיהם נקיות? ובכן זהו בדיוק מה שעושה שיטת הפרופיל.

על פי שיטת הפרופיל, והפוך משיטת המשפט (בישראל), אף אדם אינו חף על פניו מכוונות עוינות, מטרת הסיווג הביטחוני היא לבחון ולאשר שכוונותיו של הנבדק טובות. מילים אחרות, שיטת הפרופיל עוסקת בראש וראשונה בתהליך של "זיכוי". "שיטת הבּוֹנָה-פִידֶה". וכמסתבר, אנחנו יודעים לקבוע ברמת סבירות שמניחה את הדעת ו"לזכות" למעלה מתשעים ותשעה אחוזים מהמבקרים במתקן. משך הבדיקה הזו משתנה מאדם לאדם (תלוי לא אחת גם ברגישות המתקן). לעיתים שתיים שלוש שניות של סקירה חיצונית, לעיתים חצי דקה נוספת לבדיקת תיעוד, לעיתים נדרשת גם שיחת תשאול, שהיא בד"כ קצרה. ככל שרמת הבודקים גבוהה יותר, משך הבידוק קצר יותר וכמות האנשים שיהיה צורך לערוך חיפוש בכליהם ועל גופם תהיה קטנה יותר. זה נכון שייתכנו מקרים בהם סיווגם של אנשים בעלי מאפיינים מסוימים, כגון בני מיעוטים או תרמילאים זרים או אנשים בעלי חזות חריגה, יימשך זמן ארוך יותר. אין זה הכרחי, אבל יכול לקרות. ההבדל הוא בדרך כלל בין שניות לדקות של ברור ענייני ומנומס. זה בוודאי לא נכון שדווקא האנשים האלו יעברו בסופו של בדיקה פיזית על גופם ובחפציהם וזה בוודאי לא אומר שערבי או זר, מעצם היותו כזה הוא חשוד בכוונתו עוינות. ממש לא.

זוהי אם כן שיטת הפרופיל (באנגלית Behavioral pattern recognition). המטרה היסודית היא התמקדות בגורמים ואנשים שנשקף מהם לכאורה סיכון דרך בחינה של הכוונה ולא החיפוש של האמצעי. הצורך בשיטה נובע מההכרה שאין זה אפשרי לבצע בדיקה אפקטיבית על גופם או בחפציהם של כלל האנשים, בוודאי לא במתקנים הומי אדם. לו היינו נדרשים לחתום על מהימנות של בדיקה כזו, היא הייתה נמשכת לאין סוף, אף טיסה או רכבת לא הייתה יוצאת בזמן, התור בחזית של מרכזי בילוי וקניות היה מתמשך אל מעבר לרחוב, אנשים היו מאבדים את סבלנותם והנזק לחברה ולארגון היה בלתי נסבל. ממילא, כשרוע ויצירתיות מתחברים רמת ההסלקות של אמל"ח והברחתם אל תוך מתקנים מציבה אתגרים לא פשוטים. (דוגמא קיצונית - אירוע באוגוסט 2009 בו בוצע ניסיון התנקשות בנסיך סעודי באמצעות מחבל מתאבד שהפצצה הוחדרה לתוך גופו בהליך ניתוחי. עוד לא נמצאה הטכנולוגיה שתאתר פצצה כזו). 

שיטת הפרופיל מגלמת בתוכה את שלושת מעגלי האבטחה, היא מאפשרת התראה, מייצרת הרתעה ובעיקר מונעת פיגועים ופעולות זדון (לרבות פשיעה). כל זאת דרך ניתוח דפוסי התנהגות ובחינה של הכוונות של האנשים בבואם למקום בו נערכת הבדיקה. באשר לחובת ההוכחה, בתחום מניעת פיגועי טרור זה לא יהיה מספיק חד לומר ששיטת הבידוק הזו המכונה "שיטת הפרופיל" היא המוצלחת ביותר בסיכול פיגועי עבר, אלא שהיא המוצלחת היחידה, ולמען האמת הבידוק ב"שיטת הפרופיל" הוא דרך הטיפול היחידה שהוכיחה את עצמה בסיכול פיגועים. ברמה הלאומית, בעיקר בתחום התעופה, אנחנו יכולים לקבוע ששיטת הפרופיל מנעה ממדינת ישראל אסונות כבדים.
קיימים אמנם כיום אמצעים טכנולוגיים לבידוק של גוף וכבודה שהם אמינים ברמה סבירה. האם יש בהם תחליף לאיתור של כוונת זדון? הדבר נתון לוויכוח. בכל אופן, מדובר באמצעים יקרים מאוד אשר תופסים שטח רצפה רחב וביחס לקצבי התנועה ברוב המתקנים הם גם איטיים מאוד. אלו הן טכנולוגיות שנעשה בהן שימוש במתקנים רגישים והן לא זמינות עדיין לכלל המתקנים המאובטחים ובכל אופן אין בהן תחליף ממשי לשיטת הפרופיל.
ובכן כאמור, במציאות בה אנו חיים האבטחה והבידוק הביטחוני בכניסה לאתרים מאובטחים הם כורח. הבידוק על פי המתודה המכונה "שיטת הפרופיל" הוא היעיל ביותר, הידידותי ביותר ומעל הכל הוא מציל חיים. הכרח בל יגונה.