היערכות פרואקטיבית לפיגועי נקם בהובלת איראן / מאת מאיר גרשוני

מאיר גרשוני

בעוד שבועות ספורים נציין 23 שנים לפיגוע רכב תופת שהביא לקריסת בניין שגרירות ישראל בבואנוס איירס – ארגנטינה ולמותם של 29 בני אדם מתוכם 4 ישראלים, עובדי משרד החוץ, ולפציעתם של למעלה מ-220 אנשים. למרות הזמן שחלף מאז, נדמים ימים אלו כ"תמונת מראה" לטרום הפיגוע ההוא, בהתייחס למאפייני המאבק מול אירן ושלוחיה - לאמור חיזבאללה, בשאיפתם לביצוע פיגועים נגד יעדים ישראלים, בתואנה לנקם על הרג הבכיר האירני בגולן הסורי, סמוך לגבול ישראל, יחד עם חבורת מחבלי חיזבאללה בהם ג'יהאד מורניה.

שני פיגועי רכב תופת רבי הנפגעים בוצעו באותה תקופה על ידי חיזבאללה, בתמיכת, או נכון יותר בהובלת, השירותים האיראנים. הראשון נגד שגרירות ישראל בבואנוס איירס ב-17 מרץ 1992, חודש לאחר חיסולו של עבאס מוסאווי - מזכ"ל חיזבאללה דאז, ולכאורה נקמה על אותו חיסול, והשני ב- 18 יולי 1994 נגד מרכז הקהילה היהודית בבואנוס איירס – "בית אמיה", פיגוע עליו לקח חיזבאללה אחריות בתואנת נקם על תקיפת חיל האויר הישראלי על בסיס האימונים שלו בעין דרדרה, בה חוסלו 50 מחבלי הארגון.
בתווך שבין סדרת האירועים שהחלה בחיסול מוסאווי ותקיפת צה"ל בעין דרדרה ופיגועי הנקם של חיזבאללה/אירן בארגנטינה, התרחשו שני אירועים – פיגועים - משמעותיים התואמים את "תמונת המראה" הנשקפת לעינינו היום. האירוע הראשון כשלושה שבועות לאחר חיסול מוסאווי, הוא פיגוע רצח אהוד סדן ז"ל, קצין הביטחון של שגרירות ישראל באנקרה, באמצעות מטען חבלה שהונח תחת רכבו. על פניו נדמה היה שהפיגוע הזה היה פעולת הנקם של חיזבאללה. אך כמסתבר לא היה זה אלא שלב מקדים בדרך אל הנקמה העיקרית שבאה בדמות הפיגוע כנגד שגרירות ישראל בבואנוס איירס. על אותו ציר זמן, בין התקיפה בעין דרדרה ופיגוע התגובה נגד בית אמיה ב- 18 יולי 94', גם לפני פיגוע התופת בבית אמיה, התרחש אירוע רב משמעות נוסף, כאשר ב- 13 מרץ 94' נכשל נסיון של חיזבאללה לפוצץ משאית תופת נגד שגרירות ישראל בבנגקוק.

בראיית מודוס אופרנדי זה של היריב, מתבקשת ההשוואה בין חיסול תשתית החיזבאללה/משמרות המהפיכה בגולן ובעקבותיה הפיגוע נגד כח צה"ל בהר דב, לבין הפגיעות בחיזבאללה בתחילת שנות ה-90' והפיגועים בארגנטינה. ראוי לציין כי מאז הפגיעה בכח צה"ל בהר דב, אנו עדים להצהרות מפורשות מצד האירנים ביחס לנקמה "ראויה" שתבוא בעקבות חיסולו של הבכיר האירני. בתוך כך גם פרסומים שונים בתקשורת אודות כיווני פעולה לפיגועים שונים, כולל גם פרסום תמונותיהם של מספר קצינים בכירים בצה"ל, כיעדים לפגיעה. יש לקחת אזהרות אלו ברצינות הראויה.
מבלי להתייחס למודיעין הממוקד המתבקש לצורך הכוונת ההיערכות האבטחתית לקראת פיגוע אפשרי, הרי שבהערכת אפשרויות הפעולה של חיזבאללה/אירן כנגד יעדים ישראלים בחו"ל ראוי להתייחס למגוון רחב (מאד) של דרכי הפעולה האפשריות (להלן דפ"אות) בהן הם עשויים לנקוט על מנת לפגוע ביעד ישראלי סימבולי, שיהווה מבחינתם מטרה הולמת לנקמתם. בתוך מגוון דפ"אות היריב בולט השימוש ברכב תופת כאמצעי פיגוע שהינו אחת הדפ"אות הרווחות בקרב ארגוני הטרור העולמי, זאת לאור היתרונות הרבים - מבחינת ארגוני הטרור - הגלומים באמצעי זה ומאפשרים השגת אפקטים משמעותיים פיזיים ותקשורתיים כאחד, תוך שימוש ב"נשק" שהוא למעשה קונבנציונלי.

כוחות האבטחה הניצבים מול איום רכב תופת, נדרשים להיערכות אבטחתית מיוחדת הכוללת מרכיבים שונים של תו"ל, נהלים ואמצעים טכנולוגיים. המענה האבטחתי לדפ"א רכב תופת, עוצב והתפתח משמעותית בעולם במהלך השנים. נוכח האתגר שהוצב מול מערך האבטחה הישראלי כמו גם מדינות מערביות אחרות דוגמת ארה"ב, גרמניה, אוסטרליה, קנדה ועוד, אשר גם הן היוו מטרות לפיגועי דמים מסוג זה, דוגמת רכב התופת במגדלי התאומים בפברואר 93' (שראוי להזכיר כי מטרתו הייתה להפיל את מגדלי התאומים כפי שבסופו של דבר הצליח ארגונו של בן-לאדן לבצע בדרך "קצת שונה"), פיגוע (אחד מני רבים) שבוצע בפברואר 96' על ידי ארגון IRA בלונדון, הפיגוע נגד מגורי חיילי ארה"ב בדהרן - סעודיה ביוני 96', צמד הפיגועים באוגוסט 98' נגד שגרירויות ארה"ב בניירובי ודאר-א סאלם, הפיגוע נגד שגרירות אוסטרליה באינדונזיה בספטמבר 2004 ועוד פיגועי תופת רבים אחרים.

פיגועים אלו ואחרים דוגמתם, שימשו להפקת לקחים בהיבטים שונים, במטרה למצוא מענה יעיל לאיומים הנובעים מהדפ"א. החלפת ידע ושיתוף פעולה בין מדינות מערביות, כאשר ישראל היא מן הדומיננטיות שבהן, הביאו להיערכות אבטחתית שהתפתחה מאד. אך גם היריב מצידו עוקב מקרוב אחר הפיתוחים באבטחה ומחפש דרכים חדשות לפיגוע במטרה להשיג פגיעה מקסימלית. מערכי האבטחה ההדוקים הובילו את ארגוני הטרור לחפש דרכים -יצירתיות צריך להודות - לעקיפת המכשול שניצב בפניהם. כך לדוגמא באיסוף המודיעין לקראת הפיגוע שביצע חיזבאללה ב-96' נגד שכונת המגורים של חיילי חיל האויר האמריקאי בדהרן שבסעודיה, הסתבר למחבלים כי שכונת המגורים מאובטחת היקפית. במקביל הם הצליחו לאתר מגרש חיצוני המרוחק כמה עשרות מטרים מהבנין הקיצוני בשכונה. על מנת לגשר על פער המרחק, חיזבאללה ביצע לבסוף את הפיגוע באמצעות מיכלית שנשאה מטען של לא פחות מ-8 טון חומר נפץ (!). דוגמא נוספת לנסיונות היריב להתמודד עם המענה האבטחתי באה לידי ביטוי בפברואר 96' כאשר המכס הבלגי בנמל אנטוורפן, פתח לבדיקה מכולה שהגיעה בספינה אירנית מנמל בנדר עבאס. על פי שטר המטען, במכולה אמורים היו להיות שימורי חמוצים ואמנם היו בה כאלה, אך יחד איתם נמצאה במכולה גם מרגמה בקוטר ענק, אשר מסוגלת לירות פגז במשקל של עשרות רבות של ק"ג.
"טביעות האצבע" שעל המרגמה הובילו חד משמעית לאירן. מסתבר כי מרגמה כזו שימשה את האיראנים בתקיפת מתקנים ("במקרה" בית חולים) של כוחות האופוזיציה האירנית בעירק. ההערכות הן כי כלי זה יועד לתקיפת מתקן מאובטח באירופה, כך שניתן יהיה להבטיח את פיצוץ המבנה, על ידי פגז שיירה ממרחק, יפול על המבנה מהאויר ויפוצץ אותו, תוך עקיפת מערכי האבטחה ההיקפית הפרוסים סביבו. יש עוד דוגמאות נוספות להפקת לקחים מצד היריב, אך המגמה ברורה, גורמי הטרור בוחנים היטב את מערכי האבטחה ומנסים לאתר פרצות ומעקפים, בכדי למקסם את הפגיעה.

ארגון חיזבאללה בסיוע איראני מובהק, שיגר כבר פלטפורמות מוטסות (מזל"טים) לישראל אשר יורטו על ידי חיל האויר. ההתפתחות המשמעותית של מערכות כאלו בעולם, מזל"טים ורחפנים על סוגיהם השונים שהינם זמינים גם כטכנולוגיות אזרחית עבור ארגוני המחבלים באשר הם, מהווים איום משמעותי המחייב התייחסות של גורמי אבטחה בעולם. המחשה לכך ניתנה במזל"טים שהתרסקו לאחרונה לרגליה של קנצלרית גרמניה וזה שנפל במדשאת הבית הלבן לפני כשבוע. על מקרים אלו צריך להוסיף את חשיפתם וסיכולם של פיגועים שתוכננו בעולם במתווה דומה. ניתן להעריך כי הגורמים הרלוונטים בישראל יידעו לתת את המענה הנכון לאיום מסוג זה.
בהיעדר מודיעין ממוקד (וגם כאשר יש כזה) נדרשת היערכות מקיפה - ככל הניתן - למניעה וסיכול של פיגועים מסוגים שונים ונגד יעדים שונים, אישים, תשתיות ומתקנים וכמובן גם בתחום הסייבר (אם כי ניתן להעריך שבמקרה הנוכחי האירנים יחפשו מטרה פיזית). הקו המוביל הוא פרואקטיביות, לאמור נקיטה של פעולות מראש – על מנת למנוע נזק עתידי. מילים אחרות, המניעה והסיכול ברמה הטקטית הינם מחויבי המציאות הן על מנת להציל חיים והן בכדי לאפשר את מרווח הנשימה האסטרטגי ולמנוע את הסלמת העימות.
על רקע הפרסומים והצהרות גורמי ממשל בכירים ביחס לכוונות נקם מכיוון איראן, מזוהה כאן נוסחה של הצהרת כוונות ברורה שמוצגת בשילוב עם יכולת מוכחת של הוצאת פיגועים אל הפועל, תוך הישענות על הנציגויות הדיפלומטיות האירניות כתשתית לוגיסטית לביצוע פיגועים - שילוב זה מוביל להערכה של רמת איום גבוהה, המחייבת היערכות ונכונות למאמץ אבטחתי ודריכות ארוכי טווח.

מאיר גרשוני, לשעבר בכיר בשב"כ ובעלים של חברת יעוץ לאבטחה.
חבר בצוות המוביל ומרצה בכיר במרכז לניהול וביטחון.