| | 14/02/2019
נהוג להציג את מערך האבטחה כאילו הוא בנוי על בסיס מעגלים, אלו הן הטבעות, חלקן מוחשיות, חלקן וירטואליות, המקיפות את הגוף המאובטח מכל עבריו, וכאשר הן מותאמות זו לזו ויש ביניהן סנכרון הן מקנות לו ביטחון והגנה. בתכנון האבטחה אנחנו מגדירים שלושה מערכים שבכל אחד מהם מתקיימים שלושה "מעגלים" של אבטחה, ובסך הכל תשעה מעגלים: "המערך הפרימטרי" הכולל את המעגלים הפיזיים – מעגל חיצוני, מעגל הכתלים ומעגל המרחב הפנימי של המתקן המאובטח. "המערך המתמשך" הכולל את הפעולות לפני, בתוך ולאחר האירוע ו"המערך הפרואקטיבי" שבו יעסוק מאמר זה, שהוא השני בסדרה.
לביטוי "פרואקטיבי" יותר ממשמעות אחת - הפירוש הלשוני של המילה הוא "מניעה מראש" ואכן בהקשר שלנו "פרואקטיביות" משמעותה "נקיטה של פעולות יזומות מראש, על מנת להתמודד עם אירועים עתידיים". לא בכדי מופיעה המילה פרואקטיביות בהגדרת המושג "אבטחה": "מכלול של פעילות פרואקטיבית, מתוכננת ומתואמת, המבוצעת בגוף המאובטח ומיועדת על מנת לסכל ניסיונות של גורמים עוינים לתכנן ולבצע פעולות זדון" - שכן, האבטחה מתבססת על פעילות שמהותה היערכות מוקדמת, איתור של גורמי סיכון ומוכנות מבצעית שתבטיח תגובה אופטימלית במצבי חירום הנגרמים נוכח התממשות של תרחישי איום. תפקיד האבטחה איננו להגיב לגירויים ולפעול על פיהם, כי אם להכיל את הסיכונים ולנהל אותם.
המערך הפרואקטיבי מורכב משלושה "מעגלים" שתכליתם התראה, הרתעה ומניעה
להבדיל מהמערך הפרימטרי שהוא מובהק ומצוי באופן פיזי - ממשי בשטח, מעגלי המערך הפרואקטיבי הם למעשה וירטואליים. קרי, הם אינם מוחשיים ולא ניתן לסמן אותם במרחב באופן מוחשי. המערך הפרואקטיבי הנו מגוון של פעילויות המבוצעות באזור הגוף המאובטח לשם תכלית של איתור מוקדם של מקור הסכנה, הדיפת היריב ומניעה או צמצום של נזקים. עם זאת, הגם שהמעגלים אינם מוחשיים, יישומם ניתן לתיאור בפריסה גיאוגרפית - פעילות ההתראה תתבצע בעיקר הרחק "כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת" מכתלי הגוף המאובטח, פעילות שתכליתה הרתעה תתקיים בעיקר בקרבת הכתלים ופעילות המניעה והסיכול תתבצע בעיקר על הכתלים וברחבי הגוף המאובטח. יודגש עם זאת, כי קיימת אבחנה בין סוגי האיומים בהפעלת מעגל המניעה מחוץ לכתלים או במרחב הפנימי של הגוף המאובטח: בכל שהמדובר בהתמודדות עם מחבל מתאבד או של תוקפים חמושים, עצם חדירתם אל תוך כתלי המתקן תיחשב כישלון אבטחתי. לעומת זאת, חדירה של גנב, עבריין רכוש, מועל או מתפרע אלים אל בין הכתלים ניתנת להכלה.
מטרתו איתור מוקדם של מקור סכנה או פוטנציאל איום והסבת תשומת הלב של מערך האבטחה לכיוונו. זהו מערך שצופה ומסתכל (מסתכל ולא רק רואה), מנפה ומסנן, מזהיר ומהכוון. פעילות ההתראה מתבססת בראש וראשונה על כיסוי ויזואלי של תאי שטח וניטור הפעילות שבתוכם. ניטור משמעותו התייחסות לכל נוכחות ותנועה של אנשים וכלי רכב במרחב המפוקח. כל נוכחות של כל אדם או כלי רכב תאותר ותנותח על בסיס שלוש שאלות: א. "מי זה?", ב. "מה הוא עושה?" ג. "מהי מטרתו?". תוצאת הניתוח אחת משתיים - קיים או לא קיים חשד. לא כאן המקום לעסוק באופן הניתוח וקבלת ההחלטה באם נוכחות או פעילות מסוימת היא חשודה, ממילא זוהי תורה בפני עצמה וממילא פרסומה ברבים מחייב עיון. בהקשר שלפנינו אופן הניטור הוא המהות.
מעגל ההתראה מושתת על טכנולוגיה ועל נוכחות אנושית בשטח. טכנולוגיות התצפית וההתראה עברו בשנים האחרונות קפיצת דרך, הן מבחינה כמותית והן מבחינה איכותית המגוון עצום. בד בבד עלתה רמת האמינות וחלה ירידה בעלות. מילת המפתח היא מידתיות - עומס ועודף מידע הוא הטעות הנפוצה ואבן הנגף הבעייתית ביותר של מערכי התראה. לא אחת אנחנו רואים איש אבטחה היושב במוקד בקרה ובוהה במספר מסכים או תמונות טלוויזיה במעגל סגור, כל ניסיון לנתר ולנתח פעילות באזורים שונים, המוצגת על מספר מסכים בו זמנית נדון בסופו של דבר לכישלון. פריסת האמצעים תתבסס על ניתוח של השטח וחלוקה לגזרות על פי היקף הפעילות המתקיים בהן, נגישות לדרכי גישה וקהלים מאובטחים. השאיפה תהיה למערך טכנולוגי המושתת ברובו על התראה אוטומטית ונתמך באמצעי תצפית הנשלטים מהמוקד ומאפשרים מיקוד וחקירה. ככל שרמת הטכנולוגיות גבוהה, אין תחליף לתצפיתנים מקצועיים ומיומנים במוקדי הבקרה. באזורים הומי אדם, אין תחליף לנוכחות אנושית של צופים-סורקים.
"הֵמָּה חַתִּים נְסוֹגִים אָחוֹר" (ירמיה מו ה) - הרתעה היא בעצם מפגן של עוצמה. באופן כללי, בעולם האבטחה, לרוב, הרתעה איננה פעולה מכוונת לעצמה אלא היא תוצר לוואי. בעולם החי והצומח הרתעה היא לעיתים כלי ההישרדות העיקרי וכל מין שיש לו "נשק סודי" - בלוטות רעל, ריח מצחין או עוקץ מכאיב, מפרסם זאת ברבים, בדרך כלל באמצעות צבעי אזהרה בולטים. הצפרדעים שהן "אלופי המרעילים" גודלן עד כחמישה ס"מ ועל פניו הן בעלי חיים מהפגיעים בטבע. ואולם גרם אחד של רעלן מבלוטות העור שלהן יספיק להרוג 10,000 בני אדם ובוודאי כל סוג של טורף. המטרה היא הישרדות ולא נקמנות. הצפרדע לא תרוויח דבר מכך שמי שטרף אותה ימות בעצמו לאחר מכן. על מנת לשרוד היא חייבת להודיע לטורף שדמו בראשו ומוטב לו להתרחק. היא עושה זאת באמצעות הרתעה וכלי ההרתעה שלה הם צבעים עזים. קיימים אמנם בטבע גם מתחזים. אלו הם מינים הדומים להפליא לבעלי חיים מסוכנים או בעלי ארס. התחפושת יעילה אל מול טורף חובב או רעבתן מזדמן, אך היא חסרת ערך אל מול אויבים מובהקים. בדומה למפגני הכוח הפומביים של לוחמי חמאס או חיזבאללה, בסופו של דבר פעילות ראוותנית שאין מאחוריה עוצמה אמיתית עלולה להיות נלעגת ואך תבליט את נקודות התורפה.
האבטחה נכונה לִקְרַב אך אין היא חפצה בו. היא תציג לפיכך את עוצמתה אל מול היריב במטרה להסיגו, טרם שינסה לבצע את זממו. לייצר הרתעה אין פירושו לקיים תחושת ביטחון בקרב עובדים, אזרחים ובאי המתקן, אלא היא חייבת להיבחן כפי שהיא נתפסת בראיית היריב דווקא. (תחושת ביטחון של אזרחים היא תוצר לוואי אחר של אבטחה, היא חשובה כשלעצמה כאשר היא מהווה תוצר לוואי וראויה לגנאי כאשר היא מוגדרת כמטרה לעצמה). הרתעה איכותית ניתנת להשגה באמצעים פשוטים, היא לא אמורה להיות מתלהמת וגם לא ראוותנית. כך למשל, "ירייה" של קרן אור ממוקדת אל עבר תצפיתן חשוד תיתפס בעיני היריב כאקט מרתיע הרבה יותר מאשר ביצוע של סריקה מתמדת באמצעות זרקורים. התייצבות של צוות סיור בפני גורם אשר זוהה באמצעי תצפית בניסיונו לחדור למתקן תשדר עוצמה רבה יותר מגדר גבוהה ומושקעת. יש והיריב מורתע ממראה עיניו - אנשי אבטחה, חימוש, אמצעי תצפית וכיוצ"ב, ויש שהוא מורתע דווקא ממה שאינו רואה אך מעריך או יודע שקיים.
כאן כלולות כל פעילויות הסיכול שמטרתן להתמודד עם התוקף. החליט היריב לבצע את זממו, הוא ייתקל במערך נחוש ומקצועי אשר יחשוף, יבלום וינטרל אותו. מעגל המניעה כולל את אמצעי החסימה והמיגון, ואת הפעילות המבצעית המכילה את מערך הכניסה המבוקרת, התשאול, חיפוש ואיתור אמל"ח, ובסופו של דבר גם את המערך הלוחם ואת תכנית החירום. חסימה תפקידה למנוע התפרצות, מיגון מיועד על מנת למזער נזקים, הכניסה המבוקרת מיועדת על מנת לאפשר זרימת קהל אפקטיבית תוך מניעת חדירה של גורמים עוינים, התשאול מיועד על מנת לחשוף כוונות. כל אחד מהללו הוא תורת עבודה שלמה.
הגם שאנחנו מציגים את מעגלי האבטחה כאילו הם ניצבים כל אחד בנפרד, מובחנותם אינה מובהקת. כך למשל, מערך ההתראה מורכב מאנשים ואמצעי תצפית ופיקוח אשר היות שהם ניכרים לעין, או שהיריב מניח את קיומם, הם מייצרים גם הרתעה, מערך הכניסה המבוקרת כולל פעילות שיש בה גם אלמנטים של התראה והרתעה.
מערך האבטחה הפרואקטיבי כולו, מותאם לתרחישי האיום ומתבסס על ניתוח סיכונים. הגם שהנחת העבודה קובעת שיתרון ההפתעה נתון בידי היריב - הוא הקובע את הזמן והמקום, היות שדרך הפעולה שלו נותחה וידועה מראש, היא איננה מפתיעה והפתרון האבטחתי כנגדה מוכן מבעוד זמן.
* המאמר פורסם במגזין "מצודה", גיליון ינואר 2012.
.png)
.jpg)
