| | 14/02/2019

אבטחה בראי דפ"אות יריב המדד הבלתי יציב / ניר רן

תכנית האבטחה נמדדת, בראש וראשונה, בהתאמתה לאיומים ובהיותה שקולה ומתוכננת בהתאם למאפייניו של הגוף המאובטח. 
במצב לחימה שגרתי, ערוכים הכוחות זה מול זה כאשר לכל אחד מהם הזדמנות שווה לתחבל תחבולות בהתקפה ובהגנה. הצד המיומן יותר ישמיד ויכבוש, בו בזמן ישמור על נכסיו. אלא שהאבטחה, היא סוג שונה של לחימה, היא אינה מאוזנת מבחינת האפשרויות הפתוחות בפני היריבים. האבטחה לא תוקפת אלא היא מגנה על חיי אדם ונכסים, היריב איננו מגן, הוא עוסק בתקיפה. זהו מצב פתיחה שונה במובהק מבחינת הצדדים. יתרון אסטרטגי מהותי עומד לצד היריב: אין הוא חייב להצליח בכל פעולה. גם ייכשל שוב ושוב, אם ישיג את מטרתו לבסוף באחת, הצלחתו שלמה. המאבטח לעומת זאת, גם אם יסכל עשרות ניסיונות לפיגועים, אם יכשל פעם אחת – רק פעם אחת, כישלונו נצחי ומוחלט. ברמה הטקטית נהנה היריב מיתרון ההפתעה ומהעובדה שהוא נערך לתקיפה בזמן נתון, מול יעד נתון, במקום נתון ובדרך פעולה נבחרת נתונה אחת, בעוד שעל המאבטח להיות ערוך בכל זמן בכל מקום ובעיקר מול כל דרך פעולה אפשרית של יריב. עוד נוסיף לצד היריב במשוואת הפתיחה את הקושי של האבטחה לפעול בשגרה מתמשכת. לצידנו עומדים יתרון האיכות, האמונה בצדקת הדרך, ההיכרות המעמיקה והשליטה בשטח. אם נוסיף לצידנו את היתרון האנושי הרי שהמשוואה פחות או יותר מאוזנת. 
נצח מי שייטיב יותר לתכנן.

לאחר הגדרת היריבים ודירוג האיומים, הניתוח של דרכי הפעולה האפשריות ליריב, הוא הבסיס לתכנון האבטחה. הביטוי "אבטחה בראי דפ"אות היריב" אין משמעותו רק כי תכנית האבטחה נמדדת באיכות המענה אל מול דפ"א היריב הידועה, אלא אף, ואולי בעיקר, בעצם יכולתנו לגלות את כלל דפ"אות היריב. טובה ככל שתהיה רמת האבטחה, היא חסרת ערך לחלוטין אם יצליח היריב לאתר ולממש דרך פעולה יחידה שמערך האבטחה נלאה מלהיערך מולה. 

ההתנקשות בראש ממשלת ספרד – האדמירל לואיס קררו בלנקו

ב-20 בדצמבר 1973, בצאתו מתפילה בכנסייה במדריד, נרצח ראש ממשלת ספרד, לואיס קררו בלנקו, על ידי מחבלים, חברי ארגוןETA, שהטמינו פצצה במנהרה שנחפרה מתחת לכביש בו נסעה מכוניתו והפעילו אותה באמצעות שלט רחוק. ראש הממשלה, נהגו ושומר ראשו נהרגו בפיגוע. ארבעה אנשים אחרים נפצעו. 
לואיס קררו בלנקו, לשעבר אדמירל בצי הספרדי, בלט בדעותיו הלאומניות ובגישתו המיליטנטית כלפי בדלנים פוליטיים דוגמת התנועה הבסקית. בשנת 1973 נתמנה לראש ממשלת ספרד. מאחר שנודע בקשריו עם תומכי המלוכה, נחשב המינוי כצעד של הגנרל פרנקו לקראת השבת המלוכה בספרד, רעיון שהיה כ"סדין אדום" בעיני רבים מקרב הרוב הדומם בציבור בכלל וגופים בדלניים כארגון ETA  בפרט. 

בהיותו דמות מפתח בשלטון, ונוכח הערכת האיום כלפיו, אובטח האדמירל קררו בהיקף היאה באותם זמנים אך לראש מדינה פשיסטית (אף שהגנראל פרנקו, ולא הוא העומד בראש הפירמידה). הכוח העוסק באבטחת ראש הממשלה מונה כגדוד חיילים, אנשי המשמר הלאומי. ביתו ומשרדו מוקפים גדרות וסביבם נוכחות צבאית מסיבית. בתנועות רכובות מלווה את רכבו שיירת אבטחה, בראש צמד אופנוענים מוביל האחראי לפתיחת הציר ולפינוי מכשולים, לאחריהם ניידת משטרה ונגמ"ש צבאי. ברכב השרד יושב ראש הממשלה מאחור, נהג ומאבטח מלפנים ולאחריו נגמ"ש צבאי נוסף וניידת משטרה במאסף. 
מדי יום ראשון נוהג ראש הממשלה להגיע לתפילה, באותה כנסיה עצמה זה עשרות בשנים. ציר התנועה מבית המאובטח לכנסיה ובחזרה קבוע. צמתי הכבישים נסגרים דקות ספורות לפני מעבר השיירה. זוהי שגרה שמקיים האדמירל קררו בלנקו זה שנים, עוד מימיו בתפקידים קודמים. ניתן להניח שנוכח רמת האבטחה המסיבית בתנועותיו, לא ראו המאבטחים בעייתיות במדפס פעילות קבוע זה. 
בדרכה לכנסיה עוברת השיירה בשדרות .JUAN BRAVO ההזדמנות נופלת לידי ארגון המחבלים כאשר הוא מאתר בעיתון מודעה המציעה להשכרה דירת קרקע בשדרה. בחור צעיר מתייצב בפני בעלת הבית, שוכר את הדירה ומשלם במזומן – חצי שנה מראש. 
משך מספר שבועות חפרו המחבלים מנהרה ארוכה המובילה מרצפת הדירה אל מתחת למרכז הכביש. מששלמה מלאכת החפירה הוטמנה הפצצה, במשקל עשרות ק"ג חומר נפץ ושני תיילי חשמל נמשכו ממנה אל דירת המסתור לצורך הפעלה מרחוק. 
בתאריך 20 בדצמבר 1973, בצאת ראש הממשלה מתפילה בכנסייה המדוברת במדריד, בדרכו בחזרה לביתו, בעת מעבר רכב השרד, הופעל מטען הנפץ הקטלני מתחתיו. הרכב הועף מעל הבניין הסמוך, בן ארבע קומות, ונפל בחצרו האחורית. ראש הממשלה, המאבטח והנהג נהרגו במקום. היריב השיג את מטרתו במלואה. האבטחה נחלה תבוסה. כישלונה הוא כאמור נצחי ומוחלט. 

לקחי האירוע נחלקים לשניים – לקח טקטי מקצועי ולקח אסטרטגי עקרוני. 
הלקח הטקטי המרכזי מהאירוע שהוצג כאן מתייחס לעניין שבירת השגרה. עצם קיומה של שגרה פותח בפני יריב אפשרויות לביצוע פיגועים. שגרה המתקיימת לאורך זמן, תאפשר ליריב המתנה לשעת כושר, תכנון ארוך טווח והימנעות מפזיזות שעשויה להוביל לחשיפה או כישלון בביצוע.          
המושג "שבירת שגרה" לעיתים מתעתע. הוא נתפס באופן שונה בעיני היריב ובעיני המאובטח או המאבטח. כך למשל, פעולה המבוצעת פעם בשבוע עשויה להיראות כבלתי שגרתית בעיני המאובטח או צוות האבטחה אך היא שגרתית בהחלט בעיני היריב והוא ינצל אותה לטובתו. וכך, כאשר בתחילת כל משמרת מבצע מאבטח סריקה של כתלים ודרכי גישה, עליו לתת את דעתו לכך שגם אם מבחינתו זוהי פעולה המבוצעת אחת ליום, מבחינת היריב הלומד אותה היא שגרתית. אשר על כן, על המאבטח להכיר את מסלול הסריקה בו הלכו קודמיו ולשנות את סדרו. כן ייתכן מצב בו לא אותו אדם, כי אם אנשים שונים מאותו ארגון מבצעים פעילות המהווה שגרה החושפת אותם כמטרה כלפי יריב מבלי שהם עצמם מודעים לכך – כגון נוכחות נציג מתחלף בבית מלון קבוע, או סעודת צוות מטוס המתחלף מידי יום באותה מסעדה בעיר רחוקה. מבחינת היריב חד היא. הצוות המותקף במקרה כזה מקיים את השגרה גם אם זוהי הפעם הראשונה בחייו שהוא סועד במקום.            
השגרה היא יריב. כך יש להתייחס אליה וכך להילחם נגדה - בנחישות ובתקיפות. 
ברמה האסטרטגית, "האבטחה בראי דפ"אות היריב" היא - היא הלקח המרכזי מן האירוע. מערך האבטחה של האדמירל קררו בלנקו פעל לכאורה ביעילות. תקיפת המאובטח בביתו או במשרדו נראית כפעולת התאבדות או לפחות היא קשה ביותר למימוש. גם תקיפת השיירה נראית בלתי סבירה. הרתעה במיטבה.           
אלא שהיריב פעל אחרת, הוא לא הפתיע בבחירת המקום או הזמן כי אם בדרך הפעולה עצמה. כאשר דרך הפעולה בה בוחר התוקף איננה מוכרת הצד המאבטח אינו נערך מולה והדרך בפני היריב פתוחה. 
"ליריב שלוש אפשרויות פעולה והוא יבחר בדרך הרביעית". תילי תילים של מחקרים נכתבו על ההפתעה הצבאית בלחימה. יהושוע בן-נון בכיבוש העי, אלכסנדר מוקדון עם צבאו הקטן אל מול הצבא הפרסי העצום בקרב גאוגמלה, אדמירל נלסון עם הצי הבריטי בטרפלגר אל מול הצי הצרפתי – ספרדי הכפול ממנו בגודלו, בכולם הושג הניצחון באמצעות הבחירה בדרך פעולה בלתי שגרתית שעצם קיומה הפתיע את היריב. 

כאשר היריב תוקף בדפ"א המוכרת לכוח האבטחה, נשמרת משוואת נתוני הפתיחה והטוב יותר ינצח. ואולם, כאשר היריב בוחר בדפ"א שעצם קיומה איננו מוכר למערך המאבטח, אזי הוא יוכל לתכנן ולבצע את הפיגוע מבלי שייתקל בהתנגדות כמעט. במרבית המקרים, בשלב הפקת הלקחים, נמצא שבאם הייתה דרך הפעולה בה נקט היריב מוכרת לצד המאבטח, הוא היה מסוגל, על נקלה, לסכל את התקיפה. 
בפיגועי 11 בספטמבר בארה"ב חטפו המחבלים ארבעה מטוסים והשתמשו בהם כפצצות מאוישות. לו הייתה דרך פעולה זו מאותרת מראש, כל שהיה צריך לעשות הוא לנעול את דלתות תאי הטייסים, כפי שאכן נעשה לאחר פיגועים אלו. פשטות הפתרון ניכרת במקרים רבים מדי בדיעבד. מקצוענותו של מתכנן האבטחה בהקשר זה נמדדת ביכולתו לאתר ולנתח את דרכי הפעולה העומדות לרשות היריב, ורק לאחר מכן ביכולתו לתת להן מענה. איתור דפ"אות יריב הוא מדד איכות כמו גם מדד כמותי. גם כאן, אין המדובר במשוואה מאוזנת. ייתכן, ובד"כ כך הוא, שהצד המאבטח נערך מול שורה ארוכה של דרכי פעולה שחלקן הגדול אף לא אותר על ידי היריב. אך די לו ליריב שיאתר דרך פעולה יחידה שלא אותרה על ידינו כדי שיוכל לממש את זממו. 
נשאלת איפה השאלה, כיצד ובאילו כלים עלינו להשתמש לצורך ניתוח דפ"אות היריב המיטבי. ניסיון "להיכנס לראשו של היריב" אינו הדרך והוא אסור בתכלית. כל ניסיון לסבר את דעתו של היריב הוא קונספציה הימורית והוא יוביל לטעות. קיימים כלים מסייעים – ניסיון העבר, הכרת היריב ("מודוס אופרנדי" שלו) ואינטואיציה (כן – כן). כלים חשובים, אך אין בהם די. התעלמות מדרכי פעולה שכבר ננקטו על ידי יריבים היא רשלנות. אך ההסתמכות על העבר לא צופה את יצירתיות היריב בעתיד ולפיכך היא חסרה. ההיכרות עם היריב ומודוס אופרנדי שלו, גם היא חשובה מאוד, אלא שאין היא רואה את היריב כ"ארגון לומד" המפיק לקחים ומתחדש בעצמו. למותר לדבר בשבחה של האינטואיציה ולמותר לעסוק בחולשותיה. האמצעי להצפה של דפ"אות יריב הוא רציונאלי ומובנה והוא מתבסס על הניתוח של יכולות היריב. ניסיון העבר, בחינה של "מודוס אופרנדי" ואינטואיציה הם קיצורי דרך המאפשרים לנו להציף שורה ארוכה של דפ"אות יריב. ניתוח והצגה של יכולות היריב הוא הכלי האולטימטיבי למטרה זו.      

  
לשם ניתוח יכולות היריב נלמד את האמצעים, את הכלים ואת האנשים העומדים לרשותו. לא נעסוק כאן בשאלת המוטיבציה של היריב ולא נשאל כיצד הוא חושב. נבחן לאיזה אמל"ח הוא נגיש, אורך הזמן העומד לרשותו לצורך התכנון, אמצעי המימון שלו, יכולותיו המודיעיניות, מסוגלותו להחדיר פעילים אל היעד (תיעוד, שימוש בזרים, בנייה של סיפורי כיסוי), הכלים הלוגיסטיים שלו והסיוע הלוגיסטי שהוא עשוי לקבל. זוהי מלאכת מחשבת, בוודאי כשהמדובר במערך אבטחה המתמודד עם מגוון יריבים של טרור, פלילים ומידע. זהו מרכיב יסודי במלאכתם של מנתח הסיכונים, המתכנן ומנהל האבטחה. 
ה"אבטחה בראי דרכי הפעולה של היריב" הנה מדד בלתי יציב. כך נכון להתייחס אליה. עוד מאפיין של "ממלכת אי הוודאות" ומשימה שאינה נשלמת לעולם. המפקד הטוב יזהר מאינרציה. הוא ימשיך ויחקור, יבצע סיעור מוחות עם צוות האבטחה ובכל בדיקה וביקורת, יחזור ויתור אחר דרך הפעולה הנוספת הפתוחה בפני היריב, זו שטרם אותרה. ומשנתגלתה יפתח לה מענה וחוזר חלילה. 
המענה לדפ"אות היריב ייבחן במידת היותו רלוונטי, יעיל ומדויק ובאופן בו הוא משתלב בתכנית האבטחה. כך פועל מערך אבטחה דינאמי ומתחדש, הוא אינו שוקט על שמריו והוא בוטח בכוחו. 

כִּי בְתַחְבֻּלוֹת, תַּעֲשֶׂה-לְּךָ מִלְחָמָה; וּתְשׁוּעָה, בְּרֹב יוֹעֵץ (משלי כ"ד).

פרטים אודות קורס מבטים