מועדון כדורת דשא נתניה במכון וינגייט בואו להכיר ולשחק איתנו בכיף

מועדון כדורת דשא נתניה במכון וינגייט בואו להכיר ולשחק איתנו בכיף

מועדון כדורת דשא , וינגייט - נתניה תולדות המועדון

ב- 16 בינואר  1983, התקיים משחק הכדורת הראשון של מועדון נתניה הממוקם בתחום מכון וינגייט.

היה שם מגרש דשא אחד ויחיד מוקף דיונות חול , פיסת דשא באמצע השדה, ללא שרותים וללא בית מועדון.   את התה או כל שתיה אחרת הגישו בקפטריה שבסוף הרחוב.  לאחר זמן מה, ליתר נוחות, הוצב ליד המגרש שולחן מתקפל והנשים המשתתפות במשחקים נהגו להביא עמן תרמוסים עם מים חמים, שקיות תה , קפה וכיבוד קל. האכילה והשתייה היו בעמידה, כיון שכסאות לא היו בנמצא.

רבים זוכרים את חלוצי הספורט שטיפחו תקוות להקמת מגרש כדורת ראוי לשמו ואף הצליחו להגשים את משאלת ליבם .  אותם יזמים מעטים, התיישבו במגרש על קרשים ושתלו כל אחד את פיסת הדשא שלו. לאחר מכן המשיכו לטפל ולצפות בדריכות ובגאווה בצמיחתו האיטית של הדשא החדש.

לבסוף ב-16 בינואר 1983 התקיים המשחק הראשון במועדון החדש.

באותה שנה מנה המועדון 80 חברים מייסדים ובשלב מסויים המספר הגיע עד ל- 120 חברים מן המניין.

נשיאו הראשון של המועדון היה אלברט חייט.  עד היום ממשיכה רעייתו דבי, ורעייתו של דייב (עוד אחד מהמייסדים), ברניס, לשחק במועדון.

השלב השני בהתרחבות מועדון הכדורת בנתניה, החל עם ההחלטה להקים מגרש  נוסף, לאור הגידול במספר החברים .  על הביצוע של היוזמה הזאת הוחלט בתקופת כהונתה של דבי חייט כנשיאת המועדון.  מכון וינגייט הקציב את השטח הנוסף בשמחה והבניה החלה.

הפתיחה הרשמית של המגרש השני נחגגה ביום 15 באוקטובר 1990, בנוכחותם של נציגי כל המועדונים בישראל . דברי ברכה נשמעו מפיהם של ראש העיר של נתניה דאז אלרואי, ד'ר ווינגרטן- מנהל מכון וינגייט וקלי סאקס הנשיא דאז של ההתאחדות הישראלית לכדורת.

בשנת 2002 הותקנה תאורת לילה ומתקני המועדון הגיעו לידי השלמה.

כל ההתחלות קשות, אולם כל מי שנהנה היום ממשחק הכדורת בנתניה רשאי להתגאות בהישגיהם של מי שהקימו את המועדון ולהודות להם על כך.

חברים רבים זכו להישגים וגם ייצגו את המדינה בתחרויות הכדורת הבינלאומיות , שמותיהם רשומים על לוח הכבוד  של מועדוננו.

הביקור במועדון פתוח לקהל המתעניין . הפעילות העיקרית מתבצעת בימי ראשון, רביעי וששי החל משעה 14:00.

לפרטים נוספים

ארליך מוטקה: 0542620558
אלי ארד: 0546363548

האתר של התאחדות כדורת הדשא הישראלי באינטרנט הינו- www.bowlsisrael.co.il  אנא הכנסו לאתר ותכירו גם את שאר המועדונים ברחבי הארץ.

המפגש בגילגול הבא, משחק הכדורת בעיני כתבת הארץ

כתבה מיכל פלג  במוסף שמנת של עתון הארץ 2008

הדבר הכי חכם לעשות כשבאים לצפות במשחק כדורת דשא, הוא להיות בשקט.   זה הדבר הראשון שאני לא עשיתי כשהגעתי למועדון הכדורת, על כך זכיתי במבטי נזיפה והרמת גבה.

לצדי המגרש המחופה בדשא ירוק ומטופח לעילא, ישבו בסדר מופתי, חברי המועדון תחת שמשיות לבנות וצפו במשחק בדריכות. אפשר היה לפלח את האויר בסכין מרוב מתח. פה ושם מישהו משחיל מילה, זורק הערה, אבל רוב הזמן השקט נשמר בקפדנות.

מי שאינו מכיר את הענף, שהיה במשך עשרות שנים סוד שמור של הקהילה האנגלוסקסית בישראל, יחטוף לראשונה סוג של הלם תרבות.  להבדיל מענפי ספורט אחרים, הקצב כאן שונה לגמרי.  למעשה, כל מה שהורגלתם לראות בתחרות ספורטיבית במאה ה-21 לא תמצאו כאן.  זה לא המקום לפצח גרעינים, ובוודאי שלא באים לכאן בטרנינג.  כולם מהלכים באצילות בלבוש לבן, חגיגי, נקי ומסודר, חובשים כובעים ונועלים נעליים לבנות.

ברוכים הבאים לתחרות הגמר הארצית בכדורת דשא, הנקראת "היחידים של הנשיא".  המנצח של היום יזכה בנסיעה לתחרות הבינלאומית שתיערך בסקוטלנד.

על המגרש הירוק והמרשים ניצב אמיר ירון, בחור בן  30 , שמשחק נגד הרצל דנסקי בן ה-70 . נראה לי שדי בתיאור הזה כדי להבין את מצבו העכשווי של הענף.   אמיר וחבריו בני גילו מקווים שצעירים נוספים יגלו את המשחק בתקווה שתהייה לו המשכיות ושיגיע היום בו תתפוגג תדמיתו הבעייתית, ככזה המיועד לקשישים דוברי אנגלית.

כך תבחנו אם אתם בעניין.

להבדיל מענפי ספורט אירוביים אחרים, הכרוכים במאמץ פיזי, כדורת דשא שייך למשפחת ענפי הספורט הדורשים מאמץ מנטאלי יותר. על משפחה זו נמנים משחקים כמו השחמט, הפטנק (כדורת צרפתית) והביליארד, הדורשים בדרך בעיקר ריכוז גבוה.  לכן גם אנשים שרמת הכושר הגופני שלהם אינה גבוהה במיוחד , יכולים להשתלב בענף ולהתמיד בו לאורך זמן.

ביום רגיל אמיר עוסק לפרנסתו בשיווק באינטרנט.  את משחק הכדורת הוא מגדיר כהתמכרות קשה.  הוא התחיל לשחק בגיל 16 .  "אני זוכר שתמיד צחקתי על אנשים שמשחקים כדורת דשא.

כשהייתי נער, מגרש כדורת הדשא נראה לי כמו בית אבות.  תמיד אמרתי בליבי שזה רק לזקנים.   אני מודה שמאוד זלזלתי בענף.  חבר שלי למשחקי הכדורסל ניסה תמיד למשוך אותי לשחק איתו, אבל דחיתי את ההזמנות שלו על הסף שוב ושוב.  הוא התעקש, ובסוף נכנעתי.

"ברגע שניסיתי התמכרתי."

אמיר עומד על השטיחון שבצידו האחר של המגרש, מניף את הכדור, השוקל קילוגרם וחצי, קדימה, מתביית על המטרה ושולח אותו לעברו של כדור קטן לבן, הנקרא "קיטי", המונח בקצהו השני של המסלול במרחק כ-35 מטרים.   מטרת השילוח במשחק הוא שהכדור יגיע למרחק הקרוב ביותר לכדורון הלבן ביחס לכדוריו של היריב.   נקודה אחת נרשמת לטובת כל כדור המגיע קרוב יותר.

לאחר שייסימו השחקנים לשלוח את כל הכדורים, יספרו את הנקודות  וישחקו את אותו מהלך בכיוון ההפוך.   לכאורה זה נראה פשוט , אבל יש עבודת שרירים בפעולת השילוח, שבה נדרשים להתכופף שוב ושוב. אתם עשויים להרגיש את זה במיוחד אם תתמודדו במשחק מלא שאורכו כשלוש שעות רצופות.

מהשילוח הראשון שבו התנסיתי, השתלט עלי דחף בלתי מוסבר לרצות להשתפר ולדייק.

הכדור מעוצב במיוחד למשחק, באופן המאפשר לו להתגלגל רק במסלול מקומר.  מהרגע שהוא יוצא לדרך , הסקרנות לאן הוא בדיוק יגיע רק הולכת וגוברת. וכך מצאתי את עצמי במשך שעות רצופות משלחת כדורים שוב ושוב, קצרת סבלנות לראות אם אדייק יותר בכדור הבא.

אם כל זה יקרה גם לכם שתנסו לשחק כדורת דשא, כנראה שאתם מאוד אוהבים את המשחק וכל שנותר לכם לעשות הוא לרכוש כדורים, לשלם דמי מועדון ולהתחיל לגלגל.

בין הצופים במגרש יושב גם שחקן נבחרת ישראל, דדי חקק, בן 29, שמשחק מגיל 12 בעקבות הוריו.  "יש  לספורט תדמית כאילו עוסקים בו רק קשישים. החברים שלי היו נוהגים תמיד לשאול אותי בצחוק איפה המקל? אבל אני לא אדם שמושפע מלחץ חברתי. אם אני אוהב משהו, אני עושה "

לצידו של חקק יושב בועז מרכוס בן ה-30, קופירייטר במקצועו, שהגיע למשחק במיוחד מירושלים.  " זה משחק מעניין . אני נוהג לתאר אותו כך :

"לכדורת דשא יש הגלגול של באולינג, המטרה של פטנק, הטאצ' של גולף, הפיסיקה של סנוקר והתכנון של שח-מט. כשאת/ה מנתח/ת את המשחק, את/ה מגלה את כולם. בעייני זה פשוט ספורט נהדר, שאינו משווק היטב.זה הרבה מעבר לגילגול כדורים.  יש בו המון חוכמה, תכנון, המון דקויות ואפשרויות ליצור אסטרטגיה."

משועבדים לדשא

הרבה גלגולים עברו על משחק כדורת הדשא עד שפגשתי אותו. מתברר שבחפירות ארכיאולוגיות נמצאו ציורים עתיקים של פרעונים המגלגלים אבנים עגולות, שמזכירים מאוד משחק זה. במשך מאות שנים נחשב המשחק לאליטיסטי ושוחק רק על ידי בני האצולה באנגליה.

האיסור חל בעקבות חקיקה שיזם מלך אנגליה הנרי השמיני, במהלך המאה ה-15 לפיה נאסר על משרתים ואיכרים לשחק כדורת דשא מלבד בחג המולד.    החקיקה, שלא השתנתה עד המאה ה-18, נועדה למנוע מהם לזנוח את עבודתם לטובת המשחק, שהיה פופולרי באותה עת.     במרוצת השנים הספורט התפשט לסקוטלנד, לארה'ב  ולקנדה, כשמסורת קוד הלבוש וכללי ההתנהגות נשמרים עד היום.

לישראל הגיע המשחק ביוזמתו של מקס שפיץ, יליד דרום אפריקה, שהיה נלהב לשחקו בארץ יחד עם חבריו שעלו איתו ב-1953.  היום משחקים בו מאות אנשים מגיל 17 עד 85, בשמונה מועדונים ברחבי הארץ: חיפה, נתניה, רמתהשרון, קריית אונו, ירושלים, סביון, רעננה ורמת-גן.

זהו אחד מענפי הספורט הבודדים בהם רשאים גברים ונשים להתחרות בצוותא באותה קבוצה, או זה מול זה. הדשא שתראו במועדונים הינו דשא טבעי, המחייב טיפוח יומי ותחזוקה לא זולה, שכן הוא חייב להיות במצב תמידי מפולס לחלוטין – כלומר, ישר ושטוח וללא שיפועים.

דואגים לקצור אותו דק לגובה 3 מ'מ בלבד, כדי שהכדור יוכל להתגלגל עליו במהירות מספיק גבוהה ובריצת חיכוך נמוכה.     עם זאת למרות שחברי המועדון נהנים מהמגרשים הקיימים, חברי נבחרת ישראל היו שמחים למגרש סינתטי מקצועי כדי להתכונן ולהתאים עצמם לתנאי המשחק בתחרויות בחו'ל, המתקיימות באוסטרליה, ניו זילנד או סקוטלנד, באולמות סגורים המדמים דשא סינטטי.

כמו ברוב ענפי הספורט, גם בכדורת דשא כדי להגיע לרמות הגבוהות, להישגים ולזכייה בתחרויות, יש צורך בהחלטיות, ריכוז ואימונים לאורך מספר שנים.

"רמת ההצלחה תלויה ביכולתו של השחקן לדייק ולהיות עקבי בגילגול כדוריו לעבר הכדורון או לנקודת מטרה מסוימת, שהיא בדרך כלל רחוקה 23 עד 35 מטר מהשטיחון", מסבירה יפה לוין, מנהלת מועדון רמת השרון, מאמנת נבחרת ישראל בנשים וסגנית נשיא ההתאחדות."

השנה השתתפה לוין באליפות העולם, שנערכה בניו-זילנד בחודש ינואר האחרון.

"התחלתי לשחק בגיל 40, במשך שנים רבות גידלתי ארבעה ילדים והיה חשוב לי לצאת מהבית ולהשתלב במסגרת חברתית.    לא ציפיתי להישגים, אבל מה שיפה בתחום הזה- בכל גיל ניתן להשתלב ועדיין להגיע להישגים נאים.      אם את שחקנית טובה, יש לך רק מקום להשתפר.                כמו בשחמט ובברידז' , המשחק מייצר אתגר אינטלקטואלי. אתה צריך לקחת את הנתונים של המגרש כגון כיוון הרוח, השמש, מצב הדשא והכדור שהתחמם היטב, ולהביא אותו אל המטרה.          אתה צריך לדעת להכיר את היריב שלך, ובמשחקים קבוצתיים נדרשת עבודה קבוצתית והבנה של הפסיכולוגיה של המשחק", היא מוסיפה.

בעוד משחק הגמר ממשיך תחת השמש היוקדת, מתהלכים השחקנים הלוך ושוב על המגרש כשהם אוחזים במגבת ומנגבים את הזיעה הנוטפת מהמצח ומהידיים . פתאום נשמעות מחיאות כפיים, ולא רק מהקהל, אמיר ביצע מהלך כה נפלא, עד שאפילו היריב מוחא לו כפיים.

"רובנו מפרגנים. יש תמיכה חברתית מאד גדולה וככל שהרמות הגבוהות עולות, יותר מעריכים אחד את השני, התופעה שבה תראי שחקן מגלגל את הכדור ומבצע מהלך מעולה, ויריב מוחא לו כפיים, היא מאוד שכיחה. לא תמיד השחקן שמשחק טוב מנצח, אבל יש מהלכים מצויינים שחשוב לעשות אותם היטב.

בסופו של דבר, המשחק הוא לשם משחק והנאה. ברגע ששחקן מפסיד, תראי אותו גם מיד מחייך", מסכמת לוין.