חֵפֶץ, חפץ
غرض object
ש"ע; ז'; י'; מ': החפץ; ר': חפצים; ר"מ: החפצים.
עצם, דומם העומד בפני עצמו וניתן לנייד אותו. לאדם המתנועע יכולת לשלוט בחפצים שונים בגדלים שונים: לאחוז בהם, לפרקם ולהרכיבם, להניע אותם ולנוע באמצעותם כדי להשיג מטרות מוגדרות.
התנועה בחפצים כוללת כישורים מוטוריים עדינים וכישורים מוטוריים גסים.
חפצים המשמשים לתנועה: סביבון, טבעת, כדור, חבל, דלגית, חישוק וכד'.
חפצים הניתנים לשימוש בתנועה, אף על פי שיש להם ייעוד אחר: כרית, שקית, דף נייר, בקבוק פלסטיק, צדף, מטפחת, סדין וכד'.
יש להבחין בין חפץ לבין אביזר (ראו ערך), ציוד (ראו ערך), מכשיר ומתקן (ראו ערך).
במקורות
"לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל־חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם." (קהלת ג', א')
"כשם שאונאה במקח וממכר כך אונאה בדברים לא יאמר לו בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה ליקח." (משנה, מסכת בבא מציעא ד', י')