בידוד מתוך בחירה – מחשבות על בידוד בימי קורונה
כתב: חיים דותן, מרכז קורס מדריכים לטיפול באמצעות הרפתקה ומסע בטבע
ערכה: גילה זהר
בית הספר לתיירות ולפנאי אתגרי, המכללה האקדמית בוינגייט
בימים אלו שהייה בבידוד נכפית על רבים מאזרחי העולם כחלק מההתמודדות עם מגפת הקורונה, אבל יש כאלו שבוחרים לשהות בבידוד ככלי רב עוצמה, שבאמצעותו אפשר להגיע לתובנות עמוקות וגם לשפר את איכות החיים שלנו.
הבידוד היה נעשה במדבר או ביער, בטבע פראי, ליד נחל זורם; אולי בסמוך למצוק, בחופי ים, במערות או סתם על מרבד של דשא ירוק חי כמו של פעם.
משחר ההיסטוריה אנשים יצאו לטבע כדי להתבודד ולהיות קצת עם עצמם ללא הפרעות ומסיחים. היציאה להתבודדות נבעה מצורך בסיסי להתנתק מטרדות היום-יום, מהסביבה החברתית או המשפחתית; מהצורך בשקט, ברוגע ובשלווה שהטבע יודע להעניק ומהצורך להביט על החיים מן הצד.
טיפול באמצעות הרפתקה ומסע בטבע הוא שיטת טיפול הנעשית בטבע ומשתמשת בחוויית ה"סולו" ככלי טיפולי מעצים. יוצאים לשטח עם מעט מים ואוכל בסיסי, ללא שעון, ללא טלפון או כל מסיח אחר. שוהים בטבע למשך שעות או ימים. במהלך השהייה לבד יש זמן בשפע למחשבה ולרפלקציה על מי שאנחנו, על החיים שלנו ומה אנחנו רוצים להיות. לאבוריג'ינים באוסטרליה במשך אלפי שנים היה מנהג שנקרא – Walkabout. בשעת משבר, כאוס או אי ודאות אנשים היו עוזבים את השבט ואת הכפר ויוצאים להליכה דרך תחנות תרבות או חניוני לילה עד שהם מוצאים את עצמם! בעצם יש פה סוג של הליכת בדד לאורך תקופה בלתי מוגבלת, בין שבועות לחודשים. לאורך הבידוד מרצון אנשים היו עוברים חוויות של אינטרוספקציה (התבוננות וחיפוש פנימי) ומגיעים לתובנות ולבהירות בנוגע לחייהם. וכל זה רק באמצעות התבודדות ושהות רגועה בטבע ללא התערבות של אדם אחר או מטפל.
אנו מכירים את ההתבודדות גם מההיסטוריה היהודית: במצדה, בנאות הכיכר ובקומראן נוכל לראות את ה"לאורות" ואת כוכי ההתבודדות, ששימשו את כת האיסיים וגם את הנזירים בראשית ימיה של הנצרות. באתרים אלו הגיע האדם המתבודד לחיבור אישי עם עצמו ועם האלוהים. גם בחגיגות ל"ג בעומר בהר מירון אפשר לחוות תהליך של התבודדות בזמן אמת של החסידים עם קריאות "טאטע" אל תוך הלילה וביערות הגליל.
הנצרות עצמה שכללה את הבידוד והסגר של הנזירים בכל רחבי העולם, מהמנזרים התלויים ביוון – מטאורה – ועד המנזרים במדבר יהודה. היכולת להסתגר ולהתמקד בעצמך היא כלי חוסן שמוכיח את עצמו לאורך ההיסטוריה האנושית.
חזרה לימי קורונה. בידוד בתוך בית או חדר, עם טלוויזיה, מחשב וטלפון חכם, עם אינטראקציה עם אנשים נוספים ועם חדשות ללא הפסק – אולי ימנע הידבקות בקורונה, אבל לא יוביל לחוסן נפשי או פיסי.
מחקרים מראים באופן מובהק שיציאה לטבע ושהות בו משפרת את המערכת החיסונית שכל כך נחוצה בימי קורונה, מורידה לחץ דם, משפרת את אחוזי הסוכר בדם, מרגיעה את הנפש ומעלה מחשבות חיוביות לאורך היום. מסתבר שהיפנים גילו זאת לפני אלפי שנים, ולמי שיגיע ליפן מומלץ לחפש את יערות המרפא שמוגדרים בכל רחבי יפן. אלו יערות ספציפיים שקיבלו הכרה כיערות מרפא שניתן לעשות בהם "מקלחת יער" – שינרין יוקו – מושג יפני להתבודדות ביערות ככלי ריפוי שאורכו בין שעתיים ליומיים.
בקורס "מדריכים לטיפול באמצעות הרפתקה ומסע בטבע", הנלמד במסגרת בית הספר לתיירות ולפנאי אתגרי במכללה האקדמית בווינגייט, אנחנו יוזמים שהייה בבידוד כחלק ממסע טיפולי שמתקיים במשך כמה ימים במדבר. תרגיל התבודדות שנמשך כ-24 שעות ונקרא בשפה המקצועית "סולו". הסטודנטים כמובן עוברים בעזרת מנחים מקצועיים הכנה מנטלית לתרגיל עצמו וגם סיכום התהליך ועיבודו. במשך הסולו הסטודנטים מתבקשים לבצע משימות אישיות שקשורות במרחב שהם שוהים בו ובתהליך של רפלקציה אישית על חייהם. לאחר התבודדות של 24 שעות, כולל שהייה בלילה לבד, מתקיים תהליך של עיבוד החוויה בקבוצה, ובו מי שרוצה בכך יכול לשתף אחרים בתהליך שעבר. השיחה בדרך כלל מרגשת מאוד ויוצרת המשגה ותובנה עוד יותר עמוקה של החוויה האישית. שיחה זו היא אחד מרגעי השיא בתוכנית ההכשרה של מנחים לטיפול באמצעות הרפתקה ומסע בטבע.
לסיכום, כולנו מקווים שימי הקורונה יהיו מאחורינו בקרוב, והערגה לטבע, להרפתקאות ולפעילות חוץ שנמנעה מאיתנו תקבל ביטוי.
הטבע ובעלי החיים שבו בכל העולם זכו לחופש ולקצת בידוד מהאנושות. זה חיובי ובריא. כולנו נעריך עכשיו מפגשים אנושיים ופעילות חופשית בטבע בצורה אחרת לגמרי!!
רפואה טובה ובריאות טובה.
דותן חיים – M.A. Outdoor Education
בית הספר לתיירות ולפנאי אתגרי
המכללה האקדמית בוינגייט