התפתחות מוטורית במעגל

התפתחות מוטורית במעגל

שלבי התפתחות מוטורית מהינקות ועד לילדות המוקדמת כבסיס לאיתור מוקדם של עיכוב התפתחותי-מוטורי

ד"ר אורלי יזדי-עוגב

התפתחות מוטורית במעגל

"התפתחות מוטורית" מתכוון לתהליך של שינוי שמתרחש באיכות של תפקודים תנועתיים-מוטוריים לכל אורך החיים החל מתקופת העוברות, הינקות, הילדות, ההתבגרות …זקנה  ועד למוות.  מדובר בתחום תפקודי  המאופיין בראשוניות וככזה שמקדים את יתר תחומי ההתפתחות.  בנוסף, השינויים שמתרחשים בתנועה הם נגלים לעין והם מייצגים תהליכים סמויים של מערכת העצבים ו/או של תפקודים  רגשיים.  ככזה, תחום ההתפתחות המוטורית הנו בעל ערך משמעותי באיתור מוקדם של הפרעות התפתחותיות מסוגים שונים.

בעוברות ההתפתחות הראשונית באה לידי ביטוי בתנועות רפלקסיביות לא רצוניות כמו פיתולי הגוף, בהיפוך, בבעיטות ובחבטות.  בתקופת הינקות  הרפלקסים הראשוניים כמו "רפלקס הלפיתה" ויותר מאוחר "רפלקס המצנח"  תורמים להתגוננותו של התינוק מפני כוח המשיכה.  במהלך שנת החיים הראשונה ואילך, עם ההטמעה של הרפלקסים הראשוניים והודות לבשלות מערכת העצבים וגירויים הניתנים על ידי המשפחה וסביבת גדילתו של הילד, הולכות ומתפתחות תנועות ראשוניות רצוניות המשרתות את הילד בביצוע מיומנויות מוטוריות גסות ומיומנויות מוטוריות עדינות.  במונח "גסות" הכוונה להשתתפות של קבוצות גדולות של השרירים  במהלך הביצוע כמו לדוגמא:  הרמת הראש ממצב של שכיבה על הבטן בסביבות גיל חודש, היפוך מהבטן לגב ומהגב לבטן בסביבות גיל ארבעה-חמישה חודשים, ישיבה עצמאית בסביבות גיל שבעה שמונה חודשים, הליכה עצמאית בסביבות גיל שנה, רכיבה על תלת אופן בסביבות גיל שלוש שנים, זריקה ותפיסה של כדור, קפיצה בחבל וכו'.  במונח "עדינות",  הכוונה להשתתפות של קבוצות קטנות של השרירים ובקואורדינציה מעודנת הנדרשת במשימות כגון הושטת יד לחפצים בסביבות גיל  4-5 חודשים; גזירה במספריים בסביבות גיל שנתיים וחצי שלוש שנים, השחלת חרוזים בסביבות גיל שנתיים, שליטה בכלי כתיבה בגיל הגן ובית הספר.  השלב שבין הגילאים שנתיים לשבע שנים מכונה כ"שלב המיומנויות הבסיסיות".  בשלב זה מתפתחות מיומנויות כגון:  ריצה, קפיצה, דילוג, טיפוס, זריקה, בעיטה, ציור והעתקת צורות, השחלה גזירה ועוד.  בכל אחת מהשנים שבין גיל שנתיים לשבע שנים הילד רוכש שליטה, קואורדינציה ומיומנות בדרגה גבוהה יותר.  לכן, לא די בכך שהילד יבצע  דפוס מוטורי מסוים כמו טיפוס בסולם לדוגמא.  בנוסף, יש לוודא באיזו איכות ודרגת שליטה מתבצעת המיומנות, והאם מאפייני הביצוע של הילד תואמים למצופה מילדים בני גילו.

רצף מול קצב

כאשר ההורה שואל "האם ההתפתחות המוטורית של הילד שלי תקינה/נורמלית" איש המקצוע נעזר בנתונים שנאספו במשך השנים בנוגע לגיל הממוצע של הזחילה, ההליכה העצמאית, הקפיצה, השליטה בכלי הכתיבה וכו'.  בכל אופן, יש לזכור כי מדובר בהתפתחות שחלה על פני רצף של זמן ולא שינוי בנקודת זמן מסוימת.  מכאן, גם אם רוב הילדים מתחילים ללכת עצמאית בגיל שנה, אפשר שילד מסוים יחל ללכת בגיל שנה וחודשיים ועדיין התפתחותו נורמלית. אומנם, הרצף של הופעת הדפוסים המוטוריים זהה בקרב רוב הילדים, אך קצב ההתפתחות שונה מילד לילד.  מן הראוי להדגיש כי התפתחות נורמלית לא נקבעת רק על פי התאמה ללוחות זמנים.  בנוסף יש לבדוק היבטים נוספים כמו לדוגמא מידת הערנות של הילד ותגובותיו למתרחש בסביבתו,  ההתפתחות השפתית, תפקודו בתחום הקשב והריכוז, תפקודו בתחום הלימודי ועוד.

עיכוב בהתפתחות המוטורית מהווה סממן להפרעה התפתחותית בקואורדינציה

במקרים רבים בהם נאמר להורה כי הילד שלהם מציג סרבול בתנועותיו, יש עדיין כאלה הנוטים להגיב "טוב, מה לעשות אז הוא לא נולד להיות ספורטאי".  ההכרה בחשיבות שיש לתחום ההתפתחות המוטורית ולאיתור מוקדם של עיכוב התפתחותי-מוטורי הולכת ומתעצמת הודות לממצאי מחקרים שנערכו בעשור האחרון  בארצות הברית, אוסטרליה, קנדה ואירופה אשר מדווחים על נתון מדאיג המציין כי בין 6% ל-12% מהילדים בגיל הגן ובית הספר היסודי סובלים ממה שמכונה כיום "הפרעה התפתחותית בקואורדינציה".   במחקר שנערך על ידי ד"ר אורלי יזדי-עוגב נבדקה לראשונה  התפוצה של הפרעה התפתחותית בקואורדינציה בקרב ילדים ישראלים בגיל ביה"ס היסודי.  מתוך  730 נבדקים, נימצא כי  60 מהם סובלים מבעיות מוטוריות בדרגה חמורה ו - 150 מהנבדקים מציגים בעיות מוטוריות ברמה בינונית.  מה שמדאיג יותר מהנתונים המתקבלים מהמחקרים השונים בתחום זה הוא כי "הזמן לא עושה את שלו"!!!.  נימצא, כי ילדים לא קיבלו טיפול הולם לקידום השליטה המוטורית התפתח "סינדרום של מגושמות גופנית".  הסינדרום בא לידי ביטוי בהתפתחותן של בעיות נלוות בתחום ההתנהגותי, הלימודי ובמיוחד הריגושי חברתי.  ילדים עם קשיים בקואורדינציה חשים שהם דחויים על ידי בני גילם, וקיימת נטייה שלא לבחור אותם למשחקי קבוצה שמה הקבוצה תפסיד בגללם.  וזוהי בעצם התשובה שד"ר אורלי יזדי-עוגב עונה להורים:  האבחון והטיפול המוקדם לא נועד להפוך את הילד לספורטאי, כי אם להביא לכך שהילד יחווה הנאה מעצם ההתנסות התנועתית, יחוש תחושת מסוגלות והחשוב מכל - שיהיה מאושר המקובל בחברת בני גילו.

אם גם אתם מעוניינים לרכוש מקצוע מאתגר שיש בו שליחות, הצטרפו לקורס הבא להכשרת מאבחנים ומטפלים בתפקודי למידה ויסות חושי ומוטוריקה שמתקיים ב- זום - בשיתוף עם המרכז האקדמי לוינסקי וינגייט (קמפוס וינגייט). פתיחה: 14/3/22. לפרטים נוספים שלחו לי הודעת ווטסאפ 050-5382160.