ידע של מורים לחינוך גופני אודות המלצות לפעילות גופנית לקידום בריאות בקרב ילדים ובני נוער

לפעילות גופנית יתרונות רבים בתחום הבריאותי, ההתנהגותי והקוגניטיבי, שניתן להשיג במהלך שיעורי חינוך גופני ופעילויות נוספות.

חלקו הראשון של המאמר עוסק בהמלצת ארגון הבריאות העולמי לביצוע פעילות גופנית בקרב ילדים ובני נוער בגילאים 17-5

כמקצוע בבית הספר, חינוך גופני מספק לתלמידים פעילות גופנית מסודרת המעניקה להם יתרונות רבים. למרות זאת, מחקרים מדווחים כי פחות מ-80% מבני הנוער מעורבים בפעילות גופנית. לכן, בנה ארגון הבריאות העולמי מספר המלצות לביצוע פעילות גופנית. המלצתם לילדים בגילאי 17-5 היא לבצע לפחות 60 דקות ביום של פעילות גופנית מתונה עד נמרצת ושלוש פעמים בשבוע תרגילי כוח.

על מנת שהתלמידים בבית הספר ידעו המלצה זו ויקבלו את היתרונות שניתן לקבל מביצוע פעילות גופנית, על מוריהם להכיר את המלצות ארגון הבריאות העולמי ולספק להם מידע על כך. מחקרים שנערכו בנושא מצאו כי למורים לחינוך גופני אין מספיק ידע על פעילות גופנית והקשר שלה לבריאות, ולכן גם תלמידיהם לא בקיאים בנושא זה.

חלקו השני של המאמר מציג את שיטת המחקר

מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את ידע המורים לחינוך גופני בהמלצות ארגון הבריאות העולמי לביצוע פעילות גופנית לילדים ולבני נוער. המחקר כלל 764 מורים לחינוך גופני מפורטוגל, המלמדים בחטיבת ביניים ותיכון, מתוכם 55.2% גברים וממוצע הגילאים 48.2.

המחקר בחן את ידע הנבדקים בהמלצות ארגון הבריאות העולמי בשלושה רכיבים – תדירות, משך ועוצמה, והתחשב במשתנים סוציו-דמוגרפיים (כמו: גיל, מין ורמת השכלה) ובמאפייני הוראה (כמו: מספר שנים בהוראה ורמת ההוראה). הנבדקים נשאלו שלוש שאלות: כמה ימים בשבוע צריכים ילדים ובני נוער להיות מעורבים בפעילות גופנית (רכיב התדירות), כמה זמן ביום צריכים ילדים ובני נוער לבצע פעילות גופנית (רכיב הזמן), ובאיזו רמה צריכה להיות הפעילות הגופנית שהם מבצעים (רכיב העוצמה).

חלקו השלישי של המאמר עוסק בתוצאות המחקר ובמסקנותיו

תוצאות המחקר מראות כי רק 7.5% מהנבדקים הכירו היטב את שלושת הרכיבים בהמלצת ארגון הבריאות העולמי לביצוע פעילות גופנית בקרב ילדים ובני נוער. בנוסף, נמצא הבדל מובהק בין רמות ההשכלה של המורים –  מורים בעלי תואר שני ודוקטורט בקיאים יותר בהמלצות הארגון מאשר מורים בעלי תואר ראשון.

הבדל זה מראה כי מורים עם הכשרה גבוהה יותר נוטים לגבש למידה טובה יותר ומזהים את הידע הרצוי. בנוסף, ככל שהתואר של המורה גבוה יותר, כך הידע שלו במרכיב התדירות גבוה יותר. לא נמצאו הבדלים מובהקים בידע ההמלצות בשלושת הרכיבים ביחס למין, גיל, שנות ניסיון ורמת ההוראה.

כאשר נבדק ידע המורים ברכיב העצימות, נמצא כי נשים מציגות פחות ידע באופן מובהק מגברים וכי מורים המלמדים בתיכון בקיאים יותר מאשר מורים המלמדים בחטיבת ביניים. כאשר נבדק רכיב המשך, נמצאו הבדלים מובהקים הקשורים לוותק ההוראה – אנשים בעלי ותק של 29-20 שנים מציגים בקיאות גדולה יותר מאשר מורים בעלי ותק של יותר מ-30 שנים. 

תוצאות אלה עולות בקנה אחד עם תוצאות מחקרים אחרים, המראות כי מרבית המורים לא היו מודעים כלל להמלצות ארגון הבריאות העולמי לביצוע פעילות גופנית בקרב ילדים ובני נוער.

אחת הסיבות האפשריות לחוסר הידע בהמלצות הארגון היא האמונה של מורים לחינוך גופני שפעילות גופנית הקשורה לבריאות אינה חלק מהנושאים המרכזיים של המקצוע. סיבה נוספת היא העובדה כי קורסי ההכשרה הראשוניים לא מספקים מידע רב בנושאים אלה. בנוסף, מרבית ההשתלמויות אליהן יוצאים מורים לחינוך גופני קשורות לפעילות גופנית בלבד ולא לפעילות גופנית בהקשר של בריאות.

המלצתם של עורכי המחקר היא להעביר למורים חוברות ואביזרי למידה אינטראקטיביים שיספקו ידע על פעילות גופנית הקשורה לבריאות ולכלול ידע זה בקורסי ההכשרה הראשוניים.

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית בידי מיטל אוסטרובסקי מהמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט

למאמר המלא