| | 05/12/2024
בדיקת הליכי משוב התנהגותיים לשיפור ביצועים ברכיבה תחרותית באמצעות מערך מחקר יחיד נסוג
מי-אל נאוה, שירי אייבזו
רכיבה תחרותית על אופניים היא ענף הכרוך בפעילות גופנית מאומצת ובדרישות פיזיולוגיות ומטבוליות קיצוניות ייחודיות. אימוני רכיבה הם הגורם החשוב ביותר לשיפור ביצועי רכיבה ולהגעה לרמה הפיזיולוגית הנדרשת. יעילות האימון נקבעת על פי מידת ההתאמה בין ביצועי הרוכב במדדים כמו תחום עצימות, דופק ומשך זמן בתוך תחום העצימות לבין תוכנית האימון האישית שלו. תוכניות התערבות התנהגותיות עשויות לסייע בהגעה ליעדים ובמיצוי הפוטנציאל הפיזיולוגי הנדרש מן הרוכב. מחקר ניסויי זה העריך את ההשפעות של חבילת התערבות שכללה שלושה הליכי משוב - ניטור עצמי בזמן אימון ובסופו, פרסום פומבי ומשוב מילולי - על מידת הדבקות של רוכבים בתוכנית האימון שנרשמה להם, וזאת באמצעות מערך מחקר יחיד נסוג א-ב-א-ב. המשתתפים היו שלושה רוכבי אופניים הישגיים בני 16-14. המשתנים התלויים היו מידת הסטייה ממשך הזמן הנדרש לביצוע מרכיבי האימון, ומידת הסטייה מהדופק הנדרש בביצוע בכל מרכיב באימון. המחקר גם העריך את דפוסי השימוש של הרוכבים בניטור עצמי קיים, את רמת הדיוק שלהם בניטור העצמי וכן את התוקף החברתי של ההתערבות. ביצועי המשתתפים השתפרו תחת התערבות, והמחקר הראה קשר תפקודי בין ההתערבות לבין ירידה במידת הסטייה ממשך הזמן ומטווח הדופק הנדרש בביצוע במרכיבי האימון. השימוש בניטור עצמי קיים היה גבוה ועקבי יותר בתנאי ההתערבות, והדיוק בניטור העצמי השתפר לדיוק קרוב למוחלט. חבילת ההתערבות נמצאה יעילה ומתאימה לקבוצת המשתתפים.
להורדת המאמר בקובץ PDF