facebook tracking pixel
חיפוש סגור

יורם אהרוני | היסטוריה של הספורט | 23/10/2017

הפינה האולימפית, לוס אנג'לס 1984, חלק ב'

שחייה

מייקל גרוס על בול מפרגוואי

החרם הביא לכך שארה"ב זכתה  ב-21 מתוך 29 מדליות הזהב. הוא הורגש במיוחד בתחרויות הנשים ממנה נעדרו השחייניות המעולות של מזרח גרמניה ובקרב הגברים הורגש בעיקר חסרונו של ולדימיר סלניקוב מברה"מ. לראשונה התאפשר לכל מדינה לשלוח רק שני מתמודדים לכל משחה במקום שלושה. לפיכך זכתה ארה"ב ב-13 מדליות כסף אבל אפילו לא במדליית ארד אחת... לא היו מקצי חצי גמר. שמונה בעלי הזמנים הטובים העפילו לגמר ואלה שדורגו במקומות 16-9 במוקדמות (על פי זמניהם) התחרו בגמר ב', בלי יכולת לזכות במדליות.

שיאים שהושגו

גברים

100 מ' חופשי – ראודי גיינס – ארה"ב – 49.80 ש' – שיא אולימפי. שיא העולם היה 49.36 ש'.

200 מ' חופשי – מייקל גרוס ממערב גרמניה קבע שיא אולימפי במוקדמות – 1:48.03 ד'. בגמר הוא קבע שיא עולם – 1:47.44 ד'.

400 מ' חופשי – ג'ורג' די-קרלו מארה"ב קבע בגמר שיא אולימפי – 3:51.23 ד'. בגמר ב' קבע תומס פרנר מגרמניה המערבית תוצאה טובה יותר המהווה כמובן שיא אולימפי חדש – 3:50.91 ד' אך כמובן שלא זכה במדליה. בשיא העולם החזיק סלניקוב -  3:48.32 ד'.

4X100 מ' חופשי – במקצוע הזה התחרו לאחרונה במשחקי מינכן 1972 ולפיכך לא פלא כי בכל שלושת המקצים המוקדמים נפלו שיאים אולימפיים: מערב גרמניה 3:24.69, שבדיה 3:23.86, אוסטרליה 3:19.94. בגמר קבעה ארה"ב שיא עולם – 3:19.03 ד'. הרכב וזמנים: כריס קאבאנה 50.83, מייק הית' 49.60, מאט ביונדי 49.67, ראודי גיינס 48.93.

4X200 חופשי – ארה"ב קבעה שיא עולם כבר במוקדמות 7:18.87 ד'. הרכב וזמנים: ג'ף גברינו 1:49.80, דיויד לרסון 1:50.18, ברוס הייס 1:50.04, ריצ'רד סיגר 1:48.85 ד'. בגמר קבעה ארה"ב שיא עולם חדש – 7:15.69 ד' והחליפה שני שחיינים. הרכב וזמנים: מייק הית' 1:48.67, דיויד לרסון 1:49.01, ג'ף פלואט 1:49.60, ברוס הייס 1:48.61 ד'. מערב גרמניה סיימה שניה, 4 מאיות אחרי ארה"ב ואת הקטע האחרון שחה עבורה  מייקל גרוס בזמן 1:46.89 – הזמן המהיר ביותר לקטע שליחים עד אז.

200 מ' גב – ריק קרי מארה"ב קבע במוקדמות שיא אולימפי – 1:58.99 ד'. בגמר הוא ניצח בזמן פחות טוב. שיאו העולמי של קרי עמד על 1:58.86 ד'.

100 מ' חזה – שני שיאים אולימפיים נקבעו במוקדמות על-ידי פיטר אבנס מאוסטרליה 1:02.87 וג'ון מופט מארה"ב – 1:02.16 ד'. בגמר קבע סטיב לונדקויסט מארה"ב שיא עולם – 1:01.65 ד'.

200 מ' חזה – ויקטור דיוויס – קנדה – 2:13.34 ד' – שיא עולם.

100 מ' פרפר – במוקדמות נקבעו שני שיאים אולימפיים על-ידי גרוס – 54.02 ש' ועל-ידי פבלו מורלס מארה"ב – 53.78. בגמר קבע גרוס שיא עולם – 53.08 ש'.

200 מ' פרפר – מורלס (1:59.19) וגרוס (1:58.72) הציבו שיאים אולימפיים במוקדמות. בגמר קבע ג'ון סיבן מאוסטרליה שיא עולם – 1:57.04 ד'. ניצחונו של סיבן על גרוס נחשב לסנסציה מאחר שלפני המשחקים שיאו האישי עמד על 2:01.17 ד' בלבד.

200 מ' מעורב אישי – גם מקצוע זה הוחזר לתכנית המשחקים אחרי שהוצא ממנה אחרי משחקי מינכן 1972 ולפיכך, לאור ההתקדמות הגדולה בשחייה העולמית, ברור היה שהשיא האולימפי (2:07.17) יישבר כבר במוקדמות. במקצה הראשון קבע ניל קוקרן מבריטניה 2:05.39 ד',  במקצה מספר 3 קבע רובין ברו מבריטניה 2:04.13 ובמקצה מספר 5 קבע אלכס באומן מקנדה 2:03.60 ד'. בסה"כ קבעו 11 שחיינים זמן מהיר מהשיא האולימפי הקודם. בגמר ניצח באומן עם שיא עולם – 2:01.42 ד'.

400 מ' מעורב אישי – באומן קבע שיא אולימפי במוקדמות – 4:22.46 ד' ושיא עולם בגמר – 4:17.41 ד'.

4X100 מ' מעורב – ארה"ב הציבה שיא עולם – 3:39.30 ד'. הרכב: קרי 55.41, לונדקויסט 1:01.86, מורלס 52.87, גיינס 49.16.

נשים

400 מ' חופשי – טיפני כהן ( ארה"ב) 4:07.10 – שיא אולימפי.  שיא העולם נקבע ב-1978 על-ידי טרייסי ויקהאם מאוסטרליה – 4:06.28 ד' ונשבר רק ב-1987 על-ידי ג'נט אבנס מארה"ב.

800 מ' – טיפני כהן – 8:24.95 – שיא אולימפי.  שיא העולם של ויקהאם עמד על 8:24.62 וגם הוא נשבר ב-1987 על-ידי אבנס.

100 מ' חזה – פטרה ון סטוורן (הולנד) 1:09.88 – שיא אולימפי. שיא העולם היה שייך לאוטה גווניגר ממזרח גרמניה – 1:08.51. כמה שבועות אחרי משחקי לוס אנג'לס קבעה סילביה גראש ממזרח גרמניה שיא חדש – 1:08.29.

100 מ' פרפר – מרי מיהר (Meagher) מארה"ב קבעיה שיא אולימפי במוקדמות – 59.05 ש'. שיאה העולמי של מיהר נקבע ב-1981 ועמד על 57.93 ש' ונשבר רק ב-1999.

200 מ' פרפר – מרי מיהר – 2:06.90 ד' – שיא אולימפי. שיאה העולמי של מיהר נקבע ב-1981 ועמד על 2:05.96 ד'. הוא נשבר רק בשנת 2000.

200 מ' מעורב אישי – משחה זה הוחזר לתוכנית האולימפית אחרי שהוצא ממנה אחרי משחקי מינכן 1972. במוקדמות נקבעו שלושה שיאים אולימפיים על ידי כריסטינה פילקה ממערב גרמניה (2:19.17), ננסי הוגסהד מארה"ב (2:16.29) וטרייסי קולקינס מארה"ב (2:14.47). קולקינס ניצחה בגמר בשיא אולימפי חדש – 2:12.64 ד'. בשיא העולם החזיקה גווניגר – 2:11.73 ד'.

הישגי שחייני ישראל

איל שטיגמן – 100 מ' חזה – 1:05.63 ד'. רביעי משבעה במקצה מוקדם מספר 4.  מקום 22 מתוך 52 משתתפים.  1:04.95 הספיק לעליה לגמר ב'. 200 מ' חזה – 2:24.93 ד'. רביעי משבעה במקצה מוקדם מספר 7. מקום 23 מ-47. 2:22.17 הספיק לעליה לגמר ב'.

יורם כוכבי – 200 מ' פרפר – 2:04.08 ד' – רביעי משישה במקצה מוקדם מספר 2. זמן 22 מ-35. 2:02.37 הספיק לגמר ב'. 200 מ' מעורב אישי – 2:11.81 ד' – חמישי משמונה במקצה מוקדם  מספר 5. זמן 27 מ-45. 2:08.09 ד' הספיק לגמר ב'. 400 מ' מעורב אישי – כוכבי עלה לגמר ב' עם הישג של 4:35.70 ד' כאשר סיים חמישי מתוך שבעה במקצה מוקדם מספר 3. זמן 16 מתוך 23 משתתפים. בגמר ב' סיים כוכבי שמיני ואחרון בזמן 4:40.00 ד'.

הדר רובינשטיין – 200 מ' חופשי – 2:12.32 ד'.  זמן 26 מ-36 משתתפות. 2:04.44 ד' נדרש כדי להעפיל לגמר ב'. 400 מ' חופשי – 4:34.95. חמישית מתוך 6 במקצה מוקדם מספר 1.  זמן 21 מ-25. 4:23.30 הספיק לגמר ב'. 200 מ' פרפר – 2:22.78 ד' שישית מ-8 במקצה מוקדם מספר 3. 26 מתוך 29. 2:18.66 הספיק לגמר ב'.

שחייה צורנית

תת-ענף זה עשה את הבכורה האולימפית שלו במשחקי לוס אנג'לס 1984. היו תחרויות סולו ודואט. תחרויות הסולו צורפו לתכנית ברגע האחרון כדי למלא זמן מסך בשל החרם. בשתי הקטגוריות זכתה ארה"ב במקום הראשון, קנדה בשני ויפן בשלישי.

התעמלות

מרי-לו רטון על בול מפרגוואי

התחרות הושפעה כמובן מאד מהעדרם של מתעמלי ברה"מ שהיו הכוח המוביל בענף הן בקרב הנשים והן בקרב הגברים.  ארה"ב הציבה נבחרות חזקות בנשים וגם בגברים וגם הצטרפותה של סין למשחקים וחזרתה של יפן למסגרת האולימפית (החרימה את משחקי מוסקבה 1980) תרמה לתחרות. רומניה זכתה בתחרות הקבוצתית לנשים כאשר הקדימה את ארה"ב וסין. בתואר האישי בקרב-רב לנשים זכתה מרי-לו רטון מארה"ב שהקדימה את יקטרינה סאבו מרומניה. סאבו זכתה בזהב על שלושה מכשירים: סוס קפיצות, קרקע וקורה (בשיתוף עם בת ארצה סימונה פאוקה). הפער בין רטון וסאבו בקרב רב היה 50 אלפיות בלבד (79.175 - 79.125) וניצחונה של רטון הושג בעיקר בשל תרגיל חלש של סאבו בשלב המוקדמות בו נפלה בנחיתה מן המקבילים המדורגים וקיבלה ציון של 9.30 בלבד. בשלב הגמר צברה סאבו 39.75 נק' לעומת 39.65  שצברה רטון אך זה לא הספיק לה לניצחון מאחר שרטון הובילה אחרי המוקדמות  עם 39.525 נק' לעומת 39.375 של סאבו.

בהעדרו של אלוף העולם, דימטרי בילוזרצ'ב מברה"מ, זכה בתואר בקרב-רב לגברים קוג'י גושיקן מיפן שהקדים את פטר וידמאר מארה"ב ולי נינג מסין. ארה"ב זכתה בתואר הקבוצתי לגברים, המדליה הקבוצתית הראשונה שלהם בהתעמלות מאז משחקי לוס אנג'לס 1932. סין סיימה שנייה ויפן במקום השלישי. לי נינג זכה ב-3 מדליות זהב אישיות בתרגילי הטבעות (במשותף עם גושיקן), קרקע וסוס סמוכות (במשותף עם וידמאר). ברט קונר מארה"ב ניצח בתחרות על המקבילים. כיום בבעלותו "אקדמיה להתעמלות" אותה הוא מנהל יחד עם אשתו, האלופה האולימפית ממונטריאול 1976, נדיה קומנצ'י.

הישגי מתעמלי ישראל

יוחנן מויאל – מקום 67 מתוך 71 במוקדמות קרב-רב עם 110.80 נקודות: קרקע 17.95 (8.95 בתרגיל חובה, 9.00 בתרגיל רשות), קפיצות 19.10 (9.50, 9.60), מקבילים 18.25 (9.10, 9.15), מתח 18.65 (9.15, 9.50), טבעות 18.75 (9.30, 9.45), סוס סמוכות 18.10 (8.85, 9.25).

יעקב לוי – 71 ואחרון במוקדמות קרב-רב – 106.15 נקודות: קרקע 18.55 (9.20, 9.35), קפיצות 19.10 (9.60, 9.50), מקבילים 15.40 (8.20, 7.20), מתח 17.65 (9.10, 8.55), טבעות 18.60 (9.10, 9.50) סוס סמוכות 16.85 (8.60, 8.25).

לימור פרידמן – מקום 65 ואחרון במוקדמות קרב-רב – 68.65 נקודות: קרקע 18.00 (9.20, 8.80), קפיצות 18.60 (9.30, 9.30), מקבילים מדורגים 15.45 (7.20, 8.25) קורה 16.60 (7.75, 8.55).

ננסי גולדסמית – מתעמלת מארה"ב שייצגה את ישראל בקרב-רב. סיימה במקום ה-61 במוקדמות עם 72.05 נקודות. היא העפילה לשלב הגמר מאחר שבגמר השתתפו 36 מתחרות, אך לא יותר מ-3 מתעמלות מאותה המדינה. בתחרות הקבוצתית השתתפו  9 מדינות שכל אחת יוצגה על-ידי 6 מתעמלות ובנוסף להן השתתפו עוד 11 מתעמלות ממדינות אחרות ש-9 מהן העפילו לגמר הקרב-רב. את הגמר סיימה גולדסמית במקום ה-31 עם 73.725 נק'.

התעמלות אמנותית

תרגילים קבוצתיים עם מכשירי יד נכללו בתכנית האולימפית לנשים במשחקי הלסינקי 1952 ומלבורן 1956. בלוס-אנג'לס 1984 התקיימה לראשונה תחרות בהתעמלות אמנותית, ליחידות בלבד. התחרויות היו בקרב-רב וכללו ארבעה מקצועות: כדור, אלות, חישוק וסרט.  העדרן של מתעמלות הגוש המזרחי הורגש מאד בתחרות מאחר שהן היו המובילות בעולם בענף זה.  המנצחת הייתה לורי פונג מקנדה שהייתה במקום ה-23 בלבד באליפות העולם 1983.

ליאת חנינוביץ' מישראל סיימה במקום ה-27 מתוך 33 במוקדמות (20 הראשונות עלו לגמר). חנינוביץ' צברה בסה"כ 35.45 נק': חישוק 9.20, כדור 9.00, אלות 8.85, סרט 8.40.

כדורעף

ארה"ב זכתה בזהב בין הגברים עם ניצחון בגמר על ברזיל 0:3. במשך כל הטורניר שמטה ארה"ב רק מערכה אחת. בין שחקני הסגל נכלל  קרץ' קיראי שהיה גם בנבחרת שזכתה בזהב במשחקי סיאול 1988. במשחקי אטלנטה 1996, בגיל 35, הוא זכה עם בן זוגו בזהב בכדורעף חופים.

את נבחרת ארה"ב בכדורעף לנשים אימן הישראלי אריה זלינגר. שחקניות ארה"ב העפילו לגמר בו הן נוצחו בידי סין 3:0 (16:14, 15:3, 15:9).

יש לך שאלה למומחים של המכללה האקדמית בוינגייט ? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.

מאמרים רלוונטים נוספים

הפינה האולימפית, מונטריאול 1976, חלק ג'

11/06/2017

קרא עוד

הבדלים בין הישגי נשים וגברים בטריאתלון

03/05/2020

קרא עוד

שיאים לאומיים ישנים באתלטיקה

20/07/2014

קרא עוד

אדום עולה?

25/03/2012

קרא עוד

פעילות גופנית של נערים בישראל

08/01/2017

קרא עוד

הפינה האולימפית, מוסקבה 1980, חלק א'

17/06/2017

קרא עוד