הרשמה מקוונת

מצבי מגבלה

מצב מוגבלות	תיאור	השלכות על פעילות גופנית
אוסתיאוג'נזיס אימפרפקטה Osteogenesis imperfecta	זוהי מחלה הנובעת מפגם של גן אחד ומתבטאת בירידה בשמיעה, פגיעה בסקלרה של העין ובליקויים שונים ברקמת החיבור, ובעיקר בקולגן של העצם. בין התסמינים השכיחים, שבירות גבוהה של עצמות השלד, ומתיחות יתר של הרצועות. במבט מיקרוסקופי אל תוך תא העצם, ניתן לראות פחות מסת עצם מהנדרש, עם סיבי קולגן קטנים ומפוזרים באופן אקראי. מבחינים בשני סוגים עיקריים של המחלה, מחלה מולדת וחריפה, ומחלה המופיעה במהלך הילדות (Tarda) עם סימנים פחות קשים. המחלה המולדת מתבטאת כבר בלידה עם שברים רבים ומורכבים. התוצאה תהיה בד"כ קצרות קומה ופגיעות גדולה של הגפיים, בעיקר, התחתונות, לשברים ולעיוותים. במקרים קשים הילד ינוע בכיסא גלגלים ובכך יצמצם את נשיאת המשקל על הגפיים ואת הסיכון לנפילות ושברים.	הפעילות המומלצת ביותר היא שחיה, או הפעלה בכיסא גלגלים (כדור-סל, טניס שולחן, ועוד). אימון כוח אפשרי, אם כי במינונים זהירים ובהדרגתיות מרובה. יש להמנע במיוחד מעומסים גדולים ומתנועות בליסטיות מהירות ועצימות (הדיפות והטלות באתלטיקה). כמו כן, יש להזהר מתסמינים של מאמץ יתר העלולים להופיע בעומסים קלים יחסית לספורטאי ללא המחלה.
אירוע מוחי	אירוע מוחי או שבץ מוחי הוא מצב של הפרעה פתאומית באחד מתפקודי הגוף, כתוצאה מאי סדירות באספקת הדם למוח. כתוצאה מכך לרקמת המוח מאגרי חמצן וסוכר מוגבלים, (פעילותה התקינה צורכת כמויות ניכרות של חומרים אלו). לאחר הפרעה של כעשר שניות בזרימת הדם מתחילים תאי המוח להראות סימנים של תפקוד לקוי. לאחר כשלושים דקות של הפרעה באספקת החומרים עתירי האנרגיה עלולים סימנים אלו להפוך לנזק בלתי הפיך ברקמה המוחית, נזק שאותו נכנה אוטם מוחי.	באופן כללי התכנית צריכה לכלול: פעילות אירובית (כגון הליכה, מסילה, אופני רגליים נייחים, אופני ידיים נייחים וכד'). יתרונות: מעלה עצמאות בפעולות יומיומיות, מעלה מהירות ויעילות הליכה, מעלה סבולת לביצוע פעילויות גופניות ממושכות, מקטינה סיכון למחלות קרדיווסקולאריות. כוח (מכשירי כוח, משקולות חופשיות, פעילויות עם נשיאת משקל) יתרונות: מעלה מסת שריר, שיווי משקל ויכולת לבצע פעילויות יומיומיות באופן עצמאי. כמו כן משפר גם גורמי סיכון למחלות קרדיו וסקולריות.. גמישות. יתרונות: הגדלת טווח התנועה, מניעת התכווצויות. עצב שריר, פעילויות של קואורדינציה ושיווי משקל- יתרונות: שיפור רמת הבטיחות בזמן פעילויות יומיומיות. תדירות ומשך האימון יקבעו בתוכנית אישית. ניתן למצוא מידע נוסף במאמרה של איילת גלעדי
אסתמה	אסתמה זאת היא מחלה דלקתית של דרכי הנשימה, המאופיינת בתגובתיות יתר של כיווץ דרכי האוויר לגירויים שונים. המחלה מאופיינת בהתקפים של קוצר נשימה המלווה בשיעול , מועקה בחזה וצפצופים בריאות. התקף חמור שאינו מוקל באמצעות תרופות עלול להיות מסכן חיים. הגורמים להתקף אסתמה יכולים להיות רבים: שאיפת אלרגנים, מאמץ גופני, זיהום אוויר, וחשיפה לעשן סיגריות וחומרים אחרים. הטיפול התרופתי באסתמה כולל נוגדי דלקת ומרחיבי סימפונות. האחרונים ניתנים בדרך כלל באמצעות משאף, ומיועדים לשימוש בעת התקף וגם למניעה לפני התקף. אסתמה היא מחלה שכיחה אצל מבוגרים וילדים כאחד. מעריכים ששיעור שכיחותה בקרב ילדים הוא 13 אחוזים, ואילו בקרב מבוגרים – חמישה אחוזים.	אין מניעה לעסוק בפעילות גופנית אצל מי שסובל מאסתמה כל עוד הוא מטופל ונוטל את תרופותיו בקביעות. אם זאת, יש לשמור שהפעילות הגופנית תיעשה בתנאים טובים: לא באוויר קר ויבש, במקום נקי מזיהומים,אלרגנים ואבק. כנגד השגרה המקובלת בבתים רבים אין להמנע ממאמץ גופני. מומלץ לבצע פעילות גופנית מבוקרת, לרבות אימון אירובי, אך להחליף מאמץ מתמשך באינטרוולים, ולפעול במאמץ תוך כדי נשיפה כנגד התנגדות חלקית של השפתיים. כמו כן, יש לשאת את המשאף דרך קבע בעת פעילות. עדויות מחקריות מעידות על כך שפעילות גופנית אירובית, בעיקר בשחייה מועילה להשטנת תסמינים, ולשיפור תפקודי הנשימה.
אקונדרופלסיה Achondroplasia	זהו הגורם הנפוץ ביותר לקטנות קומה, על רקע גנטי, אם כי בדרך כלל נגרם עקב מוטציה חדשה. מרבית הילדים עם אקונדרופלסיה הם בעלי אינטליגנציה נורמלית. המאפיין העיקרי הוא קצרות של הגפיים, אם כי שכיחה גם דפורמציה של הגו, ובעיקר לורדוזה מותנית ניכרת. השרירים בדרך כלל בעלי כוח תקין וניתן לאמנם ללא הגבלות מיוחדות. הגובה הממוצע לגברים 131 סמ' ולנשים 124 סמ'. השכיחות הממוצעת 1 ל- 25,000 לידות. לפירוט נרחב על התופעה באנגלית באתר Medicinenet.com	בעלי הפגיעה יכולים להשתתף במרבית הסוגים של פעילות גופנית תוך כדי שימת לב לליקויי יציבה, לקיבועים של עמוד השדרה (במקרים שנעשתה התערבות ניתוחית ליצוב עמ' השדרה), ולליקויים בתנועה הנובעים מכך.
ארתרוגריפוזיס Arthrogryposis	קבוצת מחלות מולדות (כ- 150 דגמים) שאיפיונן העיקרי הוא כיווצים (קונטרקטורות) במפרקים רבים בגוף. הגורמים השכיחים לפגיעה הם נוירופתיים (נובעים מפתולוגיה עצבית), אך ישנם גם גורמים מיופתיים (שמקורם בפתולוגיה בשריר) וגורמים משולבים. טווחי התנועה במפרקים המעורבים מוגבלים מאוד ובד"כ מאפשרים מעלות ספורות של תנועה אקטיבית או פסיבית. תנועה יתרה במפרקים כרוכה בכאב. כתוצאה מהגבלות התנועה, השרירים סביב המפרקים הפגועים יהיו בדרך כלל חלשים ואטרופיים	הפעילות הגופנית מיועדת בעיקר לשיפור התפקוד באמצעות תנועות פיצוי במגוון המרבי המתאפשר מתנאי המחלה. לצורך השגת מטרה זאת חשוב במיוחד לשמור על טווחי התנועה בכל המפרקים. גם במקרים אלה פעילות במים מומלצת מאוד.
הזנחת צד (neglect)	הזנחת צד (ניגלקט) היא תופעה המתרחשת בד"כ בעיקבות שבץ או פגיעת ראש אחרת, הפוגעת במבנים קורטיקלים ותת קורטיקלים באונה הימנית,אשר קשורים לפעילות דופמינרגית וקשורים לעוררות כללית וקשב במרחב הנגדי (כלומר השמאלי). נפגעים אלו לא מצליחים להגיב לגירויים, אובייקטים ואנשים בצד זה. חשוב לציין כי הפגם אינו נובע מפגיעה בשדה הראיה, כגון המיאנופיה. אולם, בד"כ תופעה זו מופיעה ביחד עם ליקוי סנסורי (שדה ראייה שמאלי לקוי) או מוטורי כגון המיפלגיה. בשלב האקוטי מתאפיינים הפגועים בנטייה של הגוף אל הצד ההפוך מהצד הפגוע, ונראה כאילו הם "ממוגנטים" לצד זה. עם הזמן נטייה זו הולכת ונחלשת. למרות זאת, גם לאחר שסימפטומים אלו נעלמו , מופיעים ביטויים של הזנחת צד כאשר מוצגים גירויים לשני הצדדים בו זמנית. הליקוי נמצא בד"כ מייד לאחר פגיעת הראש ,אולם בתוך כמספר חודשים הביצוע משתפר ובחלק מהמקרים ישנה החלמה ספונטנית מלאה. ישנם מספר מבחנים שפותחו לצורכי אבחון של ניגלקט:משימת העתקה וציור- על הפגוע להעתיק תמונה , ואז ניתן לראות שצייר רק צד אחד של התמונה והזניח את הצד השני. ציור שעון- גם כאן מתגלה התופעה בכך שהנבדק מצייר רק חלק ממספרי השעון, אולם ישנה גם תופעה בה הנבדק מצייר את כל ספרות השעון רק בצד אחד. סריקה ויזואלית- מציגים לפני הנבדק גירויים שונים, מפוזרים, ומבקשים ממנו לזהות גירוי ספציפי. כאשר ממפים את תנועות העיניים שלו רואים כי מכוונות לצד אחד בלבד.	מאמר על ניגלקט (אנגלית), מאמר נוסף (באנגלית) על התופעה.
המופיליה (דממת)	המופיליה שייכת לקבוצת המחלות השכיחות והקשות מבין ההפרעות המולדות במערכת הקרישה. זוהי מחלה תורשתית שנגרמת בעקבות חסר באחד מהגורמים החיוניים לקרישת הדם, ולכן קיימת נטייה לדמם. המופיליה A ,"הקלאסית", היא הנפוצה ביותר ומופיעה בשל הפרעה בגורם קרישה VIII; המופיליה B - הפרעה בגורם קרישה IX והמופיליה C, הנדירה מביניהן, תקרה בעקבות הפרעה בגורם קרישה XI. שני הסוגים הראשונים מועברים בתורשה בתאחיזה לכרומוזום X, ולכן מופיעים בעיקר אצל בנים. התופעות מתבטאות בדימומים, בעיקר בשרירים ובמיפרקים, ובמיוחד בברכיים ובקרסוליים, ולעתים, במרפקים וכתפיים. ברוב המקרים הנטייה לדמם קיימת עוד לפני גיל 4-3. הדמם מופיע באופן ספונטני או לאחר חבלה קלה. כתוצאה מהדמם הילד סובל מכאבים ולעתים נזקק לאשפוז. הטיפול הוא באמצעות הזרקת הפקטור החסר לתוך המפרק, או טפטוף טיפות על גבי חתכים חיצוניים. במקרים קשים יש לטפל על ידי עירוי דם.	המופיליה היא מחלה הגורמת בד"כ לחשש מפעילות גופנית על ההשלכות הנלוות לכך. יחד עם זאת מתברר, כי פעילות גופנית מועילה להקטנת החומרה של התופעות הקשורות במחלה. מאמר מפורט על התועלת שבפעילות גופנית לילדים בעלי מחלות כרוניות ובפרט המופליה מופיע באתר כתב העת של מכון וינגייט מאת ד"ר עמירה קן- דרור, ד"ר ברקת פלק וד"ר נעמה קונסטנטיני
הפרעת קשב והיפרקאטיביות (ADHD)	הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD), זאת היא הפרעה בעלת שלושה סימפטומים- חוסר קשב ,היפראקטיביות ואימפולסיביות. שכיחות התופעה היא 3%-5% מהאוכלוסייה. היחס בין בנים לבנות הוא 5 בנים הסובלים מהליקוי על כל בת אחת. הליקוי מתחיל בד"כ לפני גיל 7. הליקויים המופיעים הם:ליקוי בקשב רציף, מוסחות וחוסר התמדה, אימפולסיביות וליקוי בויסות תגובה, הפרעה בקשב סלקטיבי. ניתן לראות תופעות אלו בכך שהילד מתקשה להישאר לשבת בשקט, עובר מעיסוק לעיסוק בלי לסיים או להתמקד במטלה אחת.אצל ילדים הסובלים מADHD יכולים להופיע גם הפרעות למידה כגון דיסלקציה ,דיסגרפיה ודיסקלקוליה. הטיפול בADHD הוא בעיקר תרופתי ופסיכו-חינוכי. התרופה הנפוצה ביותר לטיפול בהפרעת הקשב ההיפראקטיבית היא ריטלין. תרופה אשר מגבירה את הקשב והריכוז אצל הילדים.היא עושה זאת ע"י הגדלת כמות הסרוטונין במוח (שחסר כנראה אצל הלוקים בADHD).	קישורים בנושא הפרעת קשב: האימון הגופני שמצאים לילדים עם הפרעות קשב פעילות גופנית לפני הלימודים תפחית תסמיני ADHD
טרשת נפוצה Multiple Sclerosis	זוהי מחלה נוירולוגית עם רקע בלתי ידוע הפוגעת בעיקר באנשים צעירים לאחר גיל 20. המחלקה מתבטאת בפגיעה בחומר הלבן של תאי העצב עקב הרס שכבת המיאלין המגינה עליהם ומאיצה את הולכת הדחפים העצביים. הפגיעה מתפזרת באיזורים שונים במערכת העצבים במוח ובחוט השדרה, והמהלך שלה קשה לצפייה מראש. התסמינים מתבטאים בחולשת שרירים מתקדמת והולכת ובירידה בתפקודי קואורדינציה, תפיסה, ראייה, דיבור זיכרון ותנועה. עד כה משתמשים בתרופות נוגדות דלקת מסוג הסטרואידים ובתרופה קופקסון שפותחה בארץ. התרופה מאיטה את התהליך הדלקתי המפותח על ידי מערכת החיסון. מעריכים כי בארץ יש 4000 - 5000 חולים במחלה. שיעור ההיפגעות של נשים כפול משל גברים.פרטים נוספים על המחלה באתר הביולוגיה של עמלנט.	קישורים בנושא: פעילות גופנית עם טרשת נפוצה: כל מה שצריך לדעת
לחץ דם גבוה Hypertension	יתר לחץ דם (יל"ד) נקרא גם "הרוצח השקט", והוא גורם המוות מספר אחד בעולם המערבי. זהו אחד מגורמי הסיכון העיקריים להתפתחות טרשת עורקים ומחלות לב וכלי דם. הסיכון לשבץ מוחי ולמחלות לב וכלי דם. נמצא ביחס ישר לגובה לחץ הדם. הנזק לאברי המטרה (לב, כליות, מוח, עיניים), שגורם לחץ דם גבוה, הוא נזק ישיר ומתמשך , המביא בסופו של דבר לנכות ולמוות. יל"ד הוא מחלה שכיחה ביותר. בגיל 30 יחלו במחלה 10% מהאוכלוסייה, ובגיל 65 ומעלה כבר 50%. ב- 95% מהמקרים אנו מגדירים אותו " יל"ד ראשוני" , כלומר סיבתו אינה ידועה ב- 5% מהמקרים הוא משני למחלות אחרות, שתיקונן יוריד את לחץ הדם (לדוגמא: מחלות כליה, היצרות עורק כליה, גידול מפריש אלדוסטרון, תרופות מסוימות כסטרואידים, גלולות למניעת הריון ועוד) . לחץ דם גבוה שכיח בילדים להורים הסובלים מיתר לחץ דם , בעיקר אם משקלם עודף. לחץ דם תלוי בתפוקת הלב ובתנגודת כלי הדם ההיקפיים. יל"ד מוגדר מעל 90 / 140. יל"ד מטופל באופן מניעתי, על ידי תזונה ואורח חיים בריא, ובאופן תרופתי.	פעילות גופנית למניעה וטיפול ביתר לחץ דם מתוארת בהרחבה באתר של הפורום הישראלי למניעת מחלות לב וכלי דם של משרד הבריאות, ההסתדרות הרפואית וקופות החולים. היא מבוססת על פעילות מתונה ובעיקר הליכה.
לקות התפתחותית בקואורדינציה Developmental coordination Disorder	לקות התפתחותית בקואורדינציה מוטורית מוכרת כתופעה התפתחותית. בעבר, ילדים אלה הוגדרו כ"מסורבלים" (Clumsy), היזק מוחי מזערי, בעלי "ליקוי מוטורי", "מגושמות מוטורית", "מגושמות פיזית", "אפרקסיה התפתחותית", או "קשיים תפיסתיים-מוטוריים". המונח DCD התקבל כמונח מקובל בעשור האחרון. האבחנה נעשית רק אם הלקות מפריעה משמעותית להישגים האקדמיים, או לתפקודים יומיומיים. האבחנה היא על פי סימנים קליניים רכים ולא על פי הדמיה, או בדיקות מעבדה. ילדים צעירים יכולים להראות איחור בהשגת אבני דרך מוטוריות התפתחותיות, כמו הליכה, זחילה, ישיבה, קשירת שרוכי נעליים, אכילה ורכיסת רוכסנים; ילדים בוגרים יותר יכולים להראות קשיים בהיבטים מוטוריים בהרכבה של פזלים, ברכיבה על אופניים, במשחקי כדור ובמשחקי חצר אחרים, בכתיבה ובציור. באחוז ניכר של המקרים יש היארעות מקבילה עם לקויות נוספות כגון לקויות למידה והפרעת קשב והיפראקטיביות. האבחנה נעשית בד"כ על ידי מבחנים מוטוריים כגון Movement ABC - TOMI.	הפעילות הגופנית במסגרות תנועתיות טיפוליות היא אמצעי מעולה לשיפור התפקוד והביצוע במיומנויות התנועה אצל הילדים עם לקות בקואורדינציה. בד"כ יש צורך לפעול במסגרת של שיעורי עזר ממוקדי משימה בפעילות המיועדת לביצוע בעתיד במסגרת שיעורי הגן/בית הספר. במיוחד רצוי לחזק מיומנויות שבהן הילד מדגים יכולת יחסית טובה - ולעודד את הילד להמשיך לפעול בתחום פעילות זו, למשל בשחייה, בחדר הכושר, ובפעילות אחרת שאיננה דורשת פעילות עתירת שינויים, התלויה בסביבה. הממצאים המחקריים מעודדים פעילות גופנית ממוקדת במשימות הנדרשות לשיפור. מעקב לגבי תפקוד מוטורי כללי אפשרי באמצעות מבחן קואורדינציה כללית.
סוכרת	סוכרת היא מחלה המופיעה בשכיחות של 6-8% מין האוכלוסיה. סכרת הנה הפרעה בחילוף החומרים הגורמת לעלייה ברמת הסוכר בדם, והיא קשורה להפרעה בתפקוד של הורמון האינסולין שתפקידו לשמש כנשא של גלוקוזס לתוך התאים וכך לווסת את רמת הסוכר בגוף. ישנם שני סוגים עיקריים של סוכרת: סוכרת מסוג 1, שבעבר נקראה סוכרת נעורים- מופיעה כתוצאה מהרס של תאי ביתא המייצרים אינסולין בלבלב, ועקב כך מופסקת הפרשת האינסולין. סוכרת מסוג 2 (סוכרת מבוגרים)- הלבלב ממשיך לייצר אינסולין, אך מסיבות שונות נפגמת יכולת הגוף להשתמש בסוכר ויש פגיעה חלקית ביכולת הלבלב להפריש אינסולין. התסמינים העיקריים של סכרת הם: השתנה מרובה, צימאון מוגבר, עור יבש ומגורה, ריפוי איטי של פצעים, ראייה מטושטשת, רעב תמידי, עייפות וחולשה, ירידה במשקל, זיהומים בעור, חוסר תחושה (נימולות) בכפות הרגליים. גורמי הסיכון לסכרת הם:תורשה, גיל, השמנת יתר, וירוסים, כשלים במערכת החיסון, טראומה פיזית, עקה, הריון, תרופות.	אימון גופני מהווה גורם חשוב בתכנית השליטה על רמת הסוכר אצל סוכרתיים. דבר זה נגרם עקב עליה במספר הקולטנים לאינסולין בתאים בנוסף, לפעילות גופנית יתרון בירידה במשקל, פיתוח השרירים, איזון רמות הגלוקוז, הפחתת לחץ דם וכולסטרול. קישורים: פעילות גופנית וסוכרת סוג 1- איך עושים את זה נכון? פעילות גופנית וסכרת
סיסטיק פיברוזיס Cystic fibrosis (CF)	סיסטיק פיברוזיס (CF) היא מחלה תורשתית הפוגעת בבלוטות האקסוקריניות- בלוטות ההפרשה החיצונית בגוף. בלוטות אלו נמצאות במעיים, בריאות, בדרכי האוויר, ובבלוטות הזיעה. הבעיה הבולטת ביותר אצל חולי CF היא בדרכי הנשימה. הפגיעה נוצרת בעקבות שינוי בריכוז המלחים בריר אשר עוטף את דפנות דרכי הנשימה. הריר הופך לסמיך בעיקבות עלייה בכמות המלחים. הריר הסמיך אינו מאפשר לריסנים לדחוף אותו לעבר הגרון, חוסם את דרכי הנשימה ויוצר "פקק" שמפריע לנשימה. פקקי ריר אלה הופכים במהרה לדלקתיים ולמושבות חיידקים. מצב כרוני זה גורם להרס של הריאה ולסכנת חיים. חולי CF סובלים גם מריבוי מלחים בזיעה, תת ספיגה הנובעת מהפרשות לקויות מהלבלב למערכת העיכול. התסמינים שניתן לצפות בהם אצל חולי CF: כאבי בטן , הקאות, אפיסת כוחות, איבוד נוזלים, שיעול תדיר ומתמשך, יצירת כיח מופרזת, צפצופים בריאות, זיהומי ריאות, ירידת הסיבולת בפעילות גופנית, עייפות,תת משקל ,כאבי בטן. הטיפול בCF כולל: הוספת מלחים באוכל, פיזיותרפיה של בית החזה להוצאת פקקי הכיח מהריאות, פעילות גופנית, אינהלציות, אנטיביוטיקה, מתן אינזימים של הלבלב, דיאטה ותזונה נכונה, מתן ויטמינים.	פעילות גופנית היא חשובה עבור חולי C.F ואין כמעט פעילות גופנית שהם אינם מסוגלים לבצע. מחקרים רבים הוכיחו כי פעילות גופנית היא בעלת חשיבות רבה בחיי היום יום של חולי C.F. : היא משפרת סיבולת לב-ריאה,מעודדת שיעול והוצאת כיח, משפרת את פעולת שרירי הנשימה, עלייה בזירמי הריאה, עזרה בפינוי ההפרשות, עלייה בגמישות בית החזה. ענפי הספורט המומלצים עבור חולי C.F הם: שחיה וריצה הן הפעילויות המומלצות ביותר , אך גם משחקי כדור, התעמלות מכשירים, טרמפולינה, רכיבה על סוסים וכו… הזהירויות הנדרשות: ירידה בריווי החמצן בדם העורקי המופיעה בד"כ אצל חולים קשים וסכנת התייבשות שדורשת שתייה מרובה. קישורים: חשיבות הפעילות הגופנית בהתמודדות עם מחלת ה-CF פעילות גופנית ו-CF
ספונדילוליזיס וספונדילוליסתזיס	מצבים המלווים בדרך כלל בכאב גב. בספונדילוליזיס יש הפרדה בין קשת החוליה ובין גוף החוליה – פגם מלידה או נרכש בשל פגיעה או מאמץ יתר (stress fracture). בספונדילוליסתזיס אחת החוליות אינה במקומה הרגיל לעומת החוליה שמתחתיה, בדרך כלל בשל בעיה במפרקים המחברים בין החוליות. לכן נגרמת אי-יציבות בתנועתיות החוליות וגלישת החוליה קדימה או החלקתה. המצבים האלה דורשים אבחון מדויק כולל הערכה נירולוגית קפדנית, בדיקות עזר כגון טומוגרפיה ממוחשבת (CT), MRI של עמוד השדרה, EMG/NCS. אחר כך דרוש טיפול משולב מצוות מומחים מיומן במרפאת כאב, שכן אם אי אפשר לטפל בגורם לכאב, אזי הטיפול מכוון לאיזון הכאב ולהקלתו.	קישורים: כאבי גב תחתון תרגילים לכאבי גב תחתון
ספינה ביפידה	שדרה שסועה (Spina Bifida (Cash, 1977. מונח המתאר פגם אנטומי במבנה חוליה המתהווה עוד בתקופה העוברית, מסיבה לא ידועה הרקמה המחברת את עמוד השדרה אינה נסגרת כהלכה. ברוב המקרים לא נגרם כל נזק לחוט השדרה עצמו ולמעשה האדם ידע על קיומו של הפגם רק אם יעבור צילום רנטגן. אצל מיעוט המקרים חוט השדרה פורץ מחוץ לעמוד השדרה דרך הפגם שבחוליה, נלכד באזור הפריצה וניזוק. מצב זה מכונה Myelomeningocele. באזור הפריצה של חוט השדרה נוצר לרוב בלט המכוסה ברקמת עור. לעיתים בנוסף לפגם בחוליה מופיעים פגמים בחוליות ובצלעות נוספות. פגמים אלה עלולים לגרום לליקויי יציבה כמו קיפוזה, לורדוזה וסקליוזה. אצל כ- 80% מהתינוקות שנולדים עם Spina Bifida קיימת גם תופעה של הצטברות יתר של נוזלים במוח(Hydrocephalus) , במקרים אלה עודף הנוזלים מנוקז באמצעות נקז ( Shant) שמוחדר לחדרי המוח זמן קצר לאחר הלידה. הנזק שנגרם לחוט השדרה של ילדים עם Myelomeningocele גורם בדרך כלל לשיתוק חלקי של הרגליים. ילדים אלה יכולים בדרך כלל ללכת עם מכשירים ארוכים וקביים, או לנוע עם כיסא גלגלים. ההשלכה הקשה ביותר של נזק לחוט שדרה היא פגיעה בתפקוד ובעצמאות של הילד הפגוע. ככל שהפגיעה גבוהה יותר וישנה מעורבות של יותר חלקי גוף כך תגדל ההפרעה התפקודית. ההפרעה התפקודית יכולה להתבטא בפגיעה בכושר ניידות, בעצמאות בלבוש ורחצה, בשליטה על סוגרים ועוד. בנוסף, חוסר תחושה באזור האגן ושיתוק של השרירים המקשרים בין האגן לבין הגוו העליון גורמים לפגיעה בשיווי משקל בישיבה וכמובן בעמידה. ישנו גם מצב של ספסטיות המתבטא בגרויים חשמליים לא מבוקרים הנשלחים אל השרירים המשותקים. עוצמת הספסטיות שונה מאדם לאדם והיא מתגברת כאשר מתווספים גרויים חיצוניים לרקמת העור או השריר כמו קור, פציעה או מתיחה.	פעילותם של נפגעי חוט השדרה יכולה להתבצע במגוון רחב של מצבים כמו במים, בישיבה על כיסא גלגלים, על גבי מזרונים או אפילו על גב סוס. ההיבטים השונים של פעילות אוכלוסיה זאת במים תוארו לאחרונה בהרחבה ע"י ברגמן והוצלר (1996). במקרים בהם הפגיעה בחוט השדרה חלקית יכולתו של הילד תלויה כמובן בשרידי התנועה שנשארו לו והאפשרויות שלו להשתתף בפעילות גופנית ישתנו בהתאם לכך. בכל מקרה חשוב להיוועץ במומחה מתחום ספורט הנכים לצורך הערכה ראשונית של יכולתו התנועתית של הילד. כיסא הגלגלים משמש בדרך כלל חלופה לניידות על הרגליים ודורש רכישת מיומנויות יחודיות כמו איזון על שני גלגלים (Wheely), או הרמת כדור מהרצפה בתנועה. כיום, ישנם כיסאות גלגלים המותאמים לדרישות היחודיות של פעילויות ספורט שונות המגדילים את כושר הניידות ואת השליטה של הילד במיומנות הנדרשת (הוצלר, 1995 ). ניתן לשלב ילד היושב בכיסא גלגלים בכל אימוני מבוא למשחקי כדור ובמשחק עצמו צריך למצוא תנאים שימנעו התנגשות הכיסא בהולך רגל. זהירויות: בעת פעילות גופנית יש להימנע מיצירת פצעי לחץ ויש לשמור על העור, יש למנוע פציעות עקב חבלות ויש לשמור על טווחי תנועה וגמישות.
פרקינסון	מחלת הפרקינסון אובחנה לראשונה על-ידי ג'יימס פרקינסון בשנת 1817. מחלת פרקינסון היא מחלה ניוונית של המוח הנגרמת עקב פגיעה הדרגתית באזורי המוח האחראיים לתנועתיות שלנו, במרכז המוח, במוח התיכון, הנקראים גרעיני הבסיס, על ידי הרס הנוירונים המפרישים את החומר הכימי דופאמין החיוני להולכה עצבית באזורים אלו. בשלב מוקדם יותר של התפתחותו האבולוציונית של המוח אזורים אלו היו אחראים בלעדיים למערכת התנועה אולם בהמשך התפתחה מערכת תנועה 'מודרנית' היושבת בקליפת המוח ואחראית על תנועותינו הרצוניות. לגרעיני הבסיס נותר תפקיד חשוב מאוד בניהול ההיבטים האוטומטים של תנועותינו. למשל, כל השינויים הקטנים שצריכים להתבצע באופן אוטומטי בשרירי הגו והגפיים כאשר אנחנו רוצים להושיט יד לכוון מסוים. ברור שלו הצטרכנו לחשוב על כל התנועות האלו לפני כל תנועה רצונית פשוטה שאנו מבצעים היינו עסוקים כל הזמן בתכנון ולא בפעולה עצמה. בגרעיני הבסיס מתבצעות ההתאמות התנועתיות האלו באופן אוטומטי, ללא חשיבה מודעת שלנו אך באופן מדויק מאוד. במחלת פרקינסון שבה המערכת התנועתית הזו אינה פועלת באופן מיטבי נגרמות הפרעות תנועה טיפוסיות הכוללות: איטיות ונוקשות של תנועת השרירים, רעד בלתי רצוני במנוחה והפרעות בשווי המשקל.	על החולים לבצע פעילות יומיומית הכוללת מתיחות אקטיביות, תרגילי כוח כנגד התנגדות קלה עד בינונית, תרגילים לשיפור היציבה ושיווי המשקל ותרגילים לשימור השליטה במיומנויות תנועה יסודיות ויומיומיות. חולי פרקינסון לומדים בעצמם שישנם טריקים לא מעטים העוזרים להם בניידות.המרחב הפתוח מיטיב עם הליכתם של הסובלים מפרקינסון ובדירה שחדריה הקטנים מחייבים את החולה לפגוש במבטו את הקירות על כל שעל הופכת גם הליכתו לקשה יותר מאשר כאשר הוא הולך באולם פתוח. מאמר: בעיות תנועה של חולי פרקינסון מאת ד"ר אלי כרמלי
קטיעות	קטיעה מבטאת מצב בו אחת או יותר מהגפיים נעדרת באופן חלקי או מוחלט. קטיעה עלולה להיות מולדת (Amelia / dysmelia) או נרכשת עקב חבלה או מחלה (למשל סרטן וסכרת). שכיחות קטיעות באוכלוסיה היא בערך 1:250 והיחס בין קטיעות בגפיים עליונות לתחתונות הוא 5:1. במצבי קטיעה מולדת נפוצים תיקונים אורתופדיים לגפיים מעוותות, כדי שניתן יהיה להתאים גפיים תותבות. במצבי קטיעה עקב חבלה או מחלה, משתדלים לקבוע את מיקום הקטיעה כך, שיאפשר תפקוד מירבי בעזרת פרוטזה. את הקטיעות נוהגים למיין לפי מיקום הגדם בגפה הנותרת באופן הבא: (Above Knee) AK- מעל הברך, BK (Below Knee) - מתחת לברך, AE (Above Elbow) - מעל המרפק, BE (Below Elbow) - מתחת למרפק. תפקוד- רמת התפקוד המושגת על ידי האדם הקטוע תלויה בגובה הקטיעה ובהיקפה. קטיעה מעל הברך גורמת להגבלה תפקודית גדולה יותר מאשר קטיעה מתחת הברך וכמובן שקטיעה של שתי הרגלים מגבילה לעין ארוך יותר מקטיעה של רגל אחת. הוא הדין לגבי קטיעות של הידיים. הילד הקטוע יכול להגיע לרמת תפקוד גבוהה ביותר עם פרוטזות מותאמות. יחד עם זה ישנן כמה יכולות מוטוריות שייפגעו וחשוב לתת עליהם את הדעת בעת פעילות גופנית.שיווי משקל וקואורדינציה - עקב הפגיעה בהחזר החושי מחיישני העומק והשטח של האיבר הקטוע, נוצר צורך בלמידה מחודשת של דפוסי שיווי המשקל והקואורדינציה מוטורית.קונטרקטורות והגבלה בטווחי תנועה - באיזור הקטיעה נוצרת פגיעה בשרירים הגורמת לנטייה לקיצור בטווחי התנועה הפעילים במפרקים. למשל, קטיעות בגפיים תחתונות עלולות לגרום לקיצור בשרירים כופפי הירך והברך. הקפדה על מתיחות של שרירים אלה יכולה למנוע את התפתחות המגבלה.עקמת בעמוד השדרה (סקוליוזיס) - עקמות בגו וסטיות בתנוחת הראש ביחס לקו הכובד, מתפתחות עקב הנטיה לפצות על העדר הגפה על ידי הטיית הראש לכיוון הגפה החסרה.פגיעה בתחושת שטח וטיפול עור - בעקבות השימוש בפרוטזה יש להקפיד על טיפול בעור, כדי למנוע מצבים של דלקות, שפשופים, פטרת ופצעי לחץ. לכן חלק גדול מהפעילויות נושאות משקל (תרגילי כושר) תעשנה בלא הפרוטזה.	הפעילות הגופנית מיועדת בראש וראשונה לאפשר לאמן תפקודים גופניים מפצים ולשמר טווחי תנועה מירביים ביחוד במצבי גדם קצר, כדי לשמר סימטריה תנועתית ויציבתית. הפעילות יכולה להתבצע עם וללא פרוטזה. במקרה האחרון האדם ישב על כיסא גלגלים. במרבית מצבי הקטיעה ניתן לבצע כמעט כל פעילות תוך התאמות מסוימות. אדם קטוע רגל אחת מתחת לברך יכול להשתתף בכל פעילות על הרגליים. לדוגמא, לצורך ריצה נוהגים קטועים BK להשתמש כיום בפרוטזות קפיציות יחודיות מסוג Flexfoot וקטועים AK בפרוטזות עם בוכנות הידראוליות ומפרקים בברך ובקרסול שמאפשרות דפוס ריצה רגיל. יחד עם זאת נהוג להקטין את מרחקי הריצה ואת הדרישות למהירות כדי להמנע מעומסי יתר במפרקים. זהירויות: במקרה של קטיעות- יש לגלות עירנות לתלונות על כאבים או נפיחות במפרקים. בכל מקרה כזה יש להפנות לרופא המטפל כדי לקבל הנחיה. קישורים: הכל על קטיעות (אנגלית)
תסמונת צליפת שוט Whiplash injury	התסמונת יכולה להתרחש בשל כיפוף צוואר פתאומי לאחור ואחר כך קדימה, לדוגמה בעת תאונת דרכים כשהרכב נפגע מאחור. כל המבנים עלולים להיפגע כולל חוליות הצוואר ושריריו, מפרקים ורצועות בין-חולייתיות. התסמונת מתבטאת בכאבים בצוואר המחמירים בתנועות, מקרינים לידיים ומשרים הרגשת נמלול. במקרים קשים יש חולשת שרירים וחוסר תחושה מתחת לגובה הפגיעה. בכל המקרים דרושה בדיקה רפואית, כולל צילומי רנטגן של עמוד השדרה הצווארי. הטיפול כולל צווארון, תכשירי הרפיית שריר ומשככי כאב. הכאב יחלוף לרוב בתוך שבוע עד שבועיים. כאבים כרוניים עקב פגיעה כזאת אינם נדירים, ויש להפנות את החולה לטיפול משולב במרפאת כאב.	קישורים: צליפת שוט - המדריך המלא

מאמרים רלוונטים נוספים

סמינר הכנה ישראלי פלסטיני בנושא סל-גל כדור סל בכיסאות גלגלים לנוער עם וללא מוגבלות

27/04/2021

אבחונים נוירופסיכולוגיים

27/04/2021

הנחיות בטיחות וניהול סיכונים לפעילות עם כסאות גלגלים ותלת-אופניים

20/04/2021

על אופניים עם יד אחת ורגל נגררת? אם רוצים אפשר

21/04/2021

הנחיות בטיחות וניהול סיכונים בבריכה טיפולית

20/04/2021

סמינר הכנה ישראלי פלסטיני בנושא סל-גל כדור סל בכיסאות גלגלים לנוער עם וללא מוגבלות

21/04/2021

לכל המאמרים