דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

יורם אהרוני | אתלטיקה | 04/02/2017

מעשיות השליחים, חלק ל"ב

יורם אהרוני

סמל אולימפי ריו

במשחקי ריו 2016 היה יוסיין בולט מג'מייקה לראשון הזוכה בתואר המשולש בספרינט (100, 200, 4X100), שלוש פעמים ברציפות. ב-100 מ' הוא קבע זמן של  9.81 ש' וב-200 מ' 19.78 ש'.  הרקורד הזה נפגע כעבור כמה חודשים מאחר שהוא איבד  את מדלית הזהב בשליחים מבייג'ינג 2008  מאחר  שבבדיקה חוזרת נמצא שאחד מחברי הרביעייה, נסטה קרטר, השתמש בחומרים אסורים. חברו  של בולט לנבחרת ג'מייקה, יוהאן בלייק היה רביעי בגמר 100 מ' בריו 2016 – 9.93 ש'. את ארה"ב ייצגו בגמר 100 מ' ג'סטין גאטלין בן ה-34 (שני, 9.89) וטרייבון ברומל בן ה-21 (שמיני, 10.06).

ארה"ב  הגיעה ראשונה במקצה הראשון של המוקדמות ב-4X100 מ' עם הישג של 37.65 בהרכב: מייק רודג'רס, כריסטיאן קולמן, טייסון גיי, ג'ריאון לוסון. סין סיימה שנייה בשיא ליבשת אסיה – 37.82 וקנדה שלישית  - 37.89. שיא לאומי של טורקיה (38.30 ש') לא הספיק לעליה לגמר. שיא אסיה של סין החזיק מעמד 8 דקות בלבד שכן במקצה השני הגיעה יפאן ראשונה  עם 37.68 ש' לפני ג'מייקה  נטולת בולט ובלייק (37.94), טרינידד (37.96), בריטניה (38.06) ולשמחת הקהל המקומי קיבלה  גם ברזיל כרטיס לגמר עם 38.19 ש'.

בגמר  פתח לג'מייקה אסאפה פאוול ואחריו רצו בלייק, ניקל אשמיד ובולט כדי לקבוע 37.27 ש' – הזמן הרביעי של ג'מייקה (ושל כל העולם...) בכל הזמנים. ג'מייקה מחזיקה כיום ב-7 התוצאות בכל הזמנים (למעט הזמן של ארה"ב בלונדון 2012 שנמחק מהספרים בשל השעייתו של טייסון גיי על שימוש בחומרים אסורים). הפתעת התחרות הייתה נבחרת יפאן שקבעה שוב שיא ליבשת אסיה – 37.60 ש'.  ארה"ב חצתה שלישית את קו הגמר עם 37.82 ש' אך נפסלה בשל תקלה נדירה יחסית – בהחלפה הראשונה קיבל טייסון גיי את המקל ממייק רודג'רס לפני תחילת תחום ההחלפה (קרה לארה"ב גם במוקדמות אליפות העולם 2009), קנדה קיבלה את מדליית הארד עם שיא לאומי – 37.64 ש' בהרכב: אקים היינס (שיא אישי 10.15 ש'), ארון בראון (9.96), ברנדון רודני (10.28 ב-100, 19.96 ב-200) ואנדרה דה-גרסה בן ה-22 שכבר זכה קודם לכן בריו 2016 בשתי מדליות וקבע שיאים אישיים: ארד ב-100 מ' (9.91) וכסף ב-200 מ' (19.80 ש' בחצי הגמר, שיא לאומי. בגמר זמנו היה 20.02 ש'). סין סיימה רביעית עם 37.90 ש' לפני בריטניה – 37.98  ש' – ההישג הטוב בכל הזמנים לרביעייה שרצה בשביל מספר 1. ההישג הטוב הקודם לנבחרת שרצה בשביל הפנימי היה של בריטניה בחצי-הגמר. בעבר זכתה ארה"ב 4 פעמים בתואר האולימפי כאשר רצה בשביל הפנימי (1924, 1928, 1932, 1972) לפני ששונה החוק ששריין את השבילים המרכזיים לרצים ולנבחרות שהגיעו במקומות הראשונים בחצי הגמר.

יוסיין בולט

אליין תומפסון בת ה-24 מג'מייקה זכתה בדאבל מרשים בספרינט הנשים: 10.71 ב-100 מ' ו-21.78 ב-200 מ'. לג'מייקה היו עוד שתי רצות בגמר ה-100 מ': שלי-אן פרייזר-פרייס (שלישית, 10.86) וכריסטינה ויליאמס (שמינית, 11.80). ג'מייקה הייתה ראשונה במקצה הראשון של חצי-הגמר (41.79 ש' ) ונתנה מנוחה לאליין תומפסון. אחריה סיימו בריטניה (41.93), אוקראינה (42.49), קנדה (42.70) וסין (42.70). במקצה השני, ארעה לארה"ב תקלה חמורה בעת העברת המקל בהחלפה השנייה. המקל נפל לאליסון פיליקס מהיד כשניסתה להעביר אותו  לאינגליש גרדנר.  פיליקס ניסתה להעביר את המקל לגרדנר בזריקה (!)  והאמריקאיות סיימו ב-66.71 ש' ונפסלו. במקצה זה סיימה ראשונה גרמניה (42.18) לפני ניגריה (42.55), טרינידד (42.62) וצרפת (43.07). ארה"ב ערערה וטענה כי הפלת המקל של פיליקס נבעה ממכה שקיבלה מהאתלטית של ברזיל שרצה בשביל הסמוך. הערעור התקבל, ובהחלטה חסרת תקדים הנוגדת את הכתוב בחוקת האתלטיקה: קיבלה ארה"ב קיבלה הזדמנות לריצה חוזרת, לבדה, ונדרשה לקבוע זמן מהיר מ-42.70 כדי לנשל את סין מהגמר. רצות ארה"ב קבעו 41.77 ש' ועלו לגמר.  החוק הרלוונטי כאן הוא חוק מספר 163 סעיף 2: "אם מתחרה נדחף או נחסם במהלך תחרות כך שנפגעת התקדמותו . אזי: א) אם הדחיפה או החסימה הייתה בלתי מכוונת והשופט סבור כי האתלט (או הנבחרת) נגרמה הפרעה באופן רציני, הוא יכול להורות על עריכה חוזרת של המרוץ או לאפשר לאתלט (או לנבחרת) להעפיל לשלב הבא של התחרות; ב) אם לדעת השופט אתלט אחר אחראי לדחיפה או לחסימה, אתלט זה (או הקבוצה שלו) עלולים להיפסל מריצה זו. במקרה זה, אם השופט סבור שאתלט (או קבוצה) הופרעו בצורה רצינית הוא יכול להורות על מרוץ חוזר ללא כל אתלט שנפסל (או קבוצה שנפסלה) או לאפשר לאתלט (או לקבוצה) להתחרות בשלב הבא. בשני המקרים המתוארים בחוק 163, סעיף 2 (תת-סעיפים א' ו-ב') אתלט כזה (או קבוצה כזו)  היו צריכים באופן נורמלי לסיים את התחרות במאמץ אמיתי."  מרוץ חוזר של מקצה חצי-גמר התקיים במשחקים האולימפיים במונטריאול 1976 בריצת 100 מטרים משוכות.  התקיימו שם שני מקצי חצי-גמר ולגמר העפילו 4 הראשונות מכל מקצה. במקצה מספר 2 (לא המקצה שבו רצה אסתר רוט מישראל), 4 הראשונות היו: טטיאנה אניסימובה מברה"מ, גרצינה רבשטין מפולין,  אנלי ארהרדט ממזרח גרמניה  ואיליאנה אונגר מאיטליה. ליובוב קונונובה מברה"מ נפסלה מאחר שהפריעה לרומניה ולריה בופאנו-סטפנסקו. הוחלט לערוך שוב את מקצה חצי-גמר זה והפעם 4 הראשונות היו: אניסימובה, רבשטין , אונגר ובופאנו- סטפנסקו ואילו האלופה האולימפית ממינכן 1972, אנלי ארהרדט שהייתה שלישית בריצה המקורית של חצי-הגמר  עם 13.28 שניות קבעה בריצה החוזרת רק 13.71 ש', סיימה חמישית, ומצאה עצמה מחוץ לגמר. ייתכן שלא רק ארהרדט נפגעה מכך שהיה עליה לרוץ שוב אלא גם אניסימובה, רבשטין ואונגר, שרצו שלוש פעמים לפני הגמר (מוקדמות ופעמיים חצי-גמר) בעוד אלה שהעפילו מחצי הגמר הראשון (יוהאנה קלר-שאלר, גודרון ברנד, נטליה לבדבה ואסתר רוט) רצו רק פעמיים לפני הגמר (מוקדמות וחצי-גמר פעם אחת). ייתכן שההחלטה לאפשר לשליחות של ארה"ב לרוץ לבד ריצה חוזרת ללא מתחרות, נבעה מהשיקולים שנבחרות שלא היו מעורבות בתקרית והעפילו באופן חוקי לגמר לא צריכות "להיענש" ולנסות שוב להעפיל לגמר בריצה חוזרת. יש מקום  למחשבה על שינוי  בחוק 163, סעיף 2. הפעם הקודמת בה התקיים מרוץ אולימפי עם מתחרה אחד בלבד הייתה במשחקי לונדון 1908 אז נערך מקצה חוזר של הגמר ב-400 מטרים אותו החרימו נציגי ארה"ב שמחו על ההחלטה לערוך ריצה חוזרת של הגמר (אליו העפילו שלושה רצים מארה"ב ורץ אחד מבריטניה), דבר שגרם לוינדהאם האלסוול מבריטניה לרוץ לבדו.

בגמר 4X100 מ' בריו 2016 רצה ארה"ב בהרכב: טיאנה ברטולטה, אליסון פיליקס, אינגליש גרדנר, טורי בואי, וקבעה את ההישג השני בכל הזמנים – 41.01 ש' לפני ג'מייקה (כריסטינה ויליאמס, אליין תומפסון, ורוניקה קמפבל-בראון, שלי-אן פרייזר-פרייס) – 41.36 ובריטניה (אשה פיליפ, דזירה הנרי, דינה אשר-סמית, דריל נייטה) שקבעה שיא לאומי- 41.77 ש'. ארה"ב זכתה בניצחון למרות ששובצה לשביל 1 (עלתה לגמר כמפסידה מהירה). זו הפעם השנייה בלבד בהיסטוריה שנבחרת נשים מנצחת במשחקים האולימפיים כשהיא רצה בשביל הפנימי (קנדה ניצחה עם ריצה בשביל הפנימי בפעם הראשונה בה התחרו נשים באתלטיקה במשחקים האולימפיים- אמסטרדם 1928).

ריו 2016

מדליית הכסף של יפאן  בין הגברים היא מרשימה במיוחד בשל העובדה שלא היו בהרכבה רצים שירדו מ-10 שניות ב-100 מ'. ההרכב כלל את ריוטה ימגאטה בן ה-24 (שיא אישי 10.03 ב-2016), שוטה איזוקה בן ה-25 (10.22 ב-100 ב-2013, 20.11 ב-200 ב-2016), יושיהידה קיריו בן ה-21 (10.01 כבר ב-2013 וגם ב-2016) ואסקה קיימברידג' בן ה-23 (10.10 ב-2016, בן לאם יפאנית ואב מג'מייקה). יפאן השקיעה הרבה במחקר נושא השליחים והמומחים שלה הגיעו למסקנה כבר בשנת 2001 כי ההעברה התחתית עדיפה על השיטה המקובלת של ההעברה העלית. האחראי על מקצועות הספרינט באיגוד האתלטיקה היפאני, שונג'י קרובה, העלה מספר טעמים לכך שהיפאנים מעדיפים את ההעברה התחתית: א) היא בטוחה יותר (פחות מועדת לטעיות); ב) תנועת היד של המוסר היא טבעית יותר; ג) בעת מסירת המקל שני הרצים קרובים זה לזה יותר מאשר בהעברה העלית וכך לדעתו יש פחות איבוד מהירות. בין השנים 2001 ו-2016 השתתפו נבחרות הגברים של יפאן בעשרה מתוך 12 גמרים שהתקיימו באליפויות העולם ובמשחקים האולימפיים וסיימו את הריצה בכולם. באותה תקופה סיימה ג'מייקה את הגמר 9 פעמים, טרינידד  - 8,  ארה"ב – 6 (ובשניים מהם נפסלה בדיעבד), קנדה – 5,  וגם בריטניה סיימה את הגמר 5 פעמים בלבד בלי להיפסל.

שונג'י קרובה נכנס לתפקידו בשנת 2014 ולפי הניתוחים שלו הכי יעיל להעביר את המקל בהחלפה השנייה והשלישית באמצע תחום ההחלפה ובהחלפה הראשונה הנקודה האופטימלית להחלפה נמצאת קצת קדימה יותר, בשליש האחרון של תחום ההחלפה. שינוי נוסף שערך שונג'י קרובה הוא שהרץ המקבל תופס את המקל  בנקודה גבוהה יותר מאשר קו המותניים. השינויים האלה לא תפסו מיד ויפאן נכשלה לעלות לגמר באליפות העולם בשנת 2015. בריו 2016 הציגה יפאן רביעייה שונה לחלוטין מזו שנכשלה לעלות לגמר בביג'ינג 2015 (אוסטו, פוג'ימיסטו, נגאטה, טניג'וצ'י). היפאנים החלו בהכנת נבחרת השליחים לריו  כבר בחודש מרס. הרצים שייצגו את הנבחרת בביג'ינג 2015 לא נופו ממנה אך צורפו לסגל הרחב רצים נוספים וכל הרצים תורגלו בכל העמדות. רק בחודש יולי נקבע ההרכב הסופי. בין ריצת המוקדמות לגמר החליט המאמן שונג'י קרובה לקחת הימור והזיז את סימני הבקרה של הרצים המקבלים 8 ס"מ לאחור והתברר כי הדבר השתלם ויפאן זכתה במדליית הכסף האולימפית עם שיא אסיה. אם מחברים את זמני השיאים האישיים של רצי יפאן בגמר ריו 2016 מתקבל ערך של 40.36 ש' הגבוה ב-2.76 מהזמן שקבעה הרביעייה בגמר. חישוב דומה לגבי ג'מייקה בריו 2016 והישגי השנה של הרצים ב-2016: פאוול 9.92+ בלייק 9.93+ אשמיד 9.94+ בולט 9.81= 39.60 ש', 2.33 מעל הזמן שקבעו בגמר השליחים.

הישגה של נבחרת השליחים בריו 2016  התקבל בהתלהבות עצומה ביפאן ובמשאל הוא נבחר כרגע הגדול של המדינה במשחקי ריו 2016 וזאת למרות שספורטאי יפאן זכו בה ב-12 מדליות זהב (4 בהאבקות, 3 בג'ודו, 2 בשחייה, 2 בהתעמלות מכשירים ו-1 בבדמינטון)

שונג'י קרובה צופה כבר לקראת משחקי טוקיו 2020 ומציין כי העברות המקל בריו 2016 היו טובות מאד אך לדעתו יש עוד מקום לשיפור! הוא בהחלט מודע לכך כי  כדי להתקדם עוד זקוקה יפאן לרצים טובים יותר. אחד המועמדים להצטרף לסגל הוא עבדול חכים סאני בראון (נולד ב-6.3.1999, בן לאב מגאנה ואם יפאנית), אלוף העולם לקדטים ב-100 ו-200 מ' בשנת 2015 (שיאים אישיים - 10.22, 20.34) שכבר ייצג את יפאן באליפות העולם לבוגרים בריצת 200 מ' בבייג'ינג 2015.

המהדורה השלישית של "תחרות השליחים העולמית" תיערך ב-22 וה-23 באפריל 2017 בבאהמה. (ב-2016 לא נערכה תחרות זו). 8 הראשונות ב-4X100 ו-4X400 יבטיחו מקומות באליפות העולם באתלטיקה, לונדון 2017.  את תחרות ה-distance medley  יחליף מרוץ שליחים 4X400 מטר מעורב לנשים וגברים.

מיקומים בגמר 4X100 גברים באליפויות עולם ומשחקים אולימפיים בשנים 2001 - 2016

אירוע

יפאן

ג'מייקה

טרינידד

ארה"ב

קנדה

בריטניה

אדמונטון 2001

רביעית, 38.96

לא עלתה מהמוקדמות (40.05), ישראל דווקא כן...(39.13)!

שנייה, 38.58

הגיעה ראשונה בגמר  אך נפסלה בדיעבד בשל פסילתו של טים מונטגומרי

חצי-גמר, 39.16

לא סיימה במוקדמות

סן-דני 2003

שישית, 39.05

לא סיימה בגמר

חצי-גמר

ראשונה, 38.06

חצי-גמר

נפסלה בגמר

אתונה 2004

רביעית, 38.49

חצי-גמר, 38.71

שביעית, 38.60

שנייה, 38.08

חצי-גמר, 38.64

ראשונה, 38.07

הלסינקי 2005

שמינית,  38.77 (38.46 בחצי הגמר)

רביעית, שנייה, 38.10

לא סיימה בחצי-הגמר

חצי-גמר, 38.67

שלישית, 38.27

 

אוסקה 2007

חמישית, 38.03

שנייה. 37.89. לראשונה בולט בהרכב

לא השתתפה

ראשונה, 37.78

חצי-גמר, 39.43

שלישית, 37.90

בייג'ינג 2008

הגיעה   שלישית עם 38.15 אך תהייה שנייה בעקבות פסילת ג'מייקה בדיעבד.

הגיעה ראשונה עם 37.10  אך נפסלה בדיעבד בשל פסילתו של נסטה קרטר.

הגיעה שנייה עם 38.06 אך תהיה ראשונה בשל פסילת ג'מייקה בדיעבד.

לא סיימה בחצי-הגמר

הגיעה שישית עם  38.66 ש' אך תשודרג לחמישית.

נפסלה בחצי-הגמר

ברלין 2009

רביעית, 38.30

ראשונה, 37.31

שנייה, 37.62

נפסלה בחצי-הגמר

חמישית, 38.39

שלישית, 38.02

דאייגו 2011

חצי-גמר, 38.66

ראשונה, 37.04

שישית, 39.01

לא סיימה בגמר

חצי-גמר, 39.28

לא סיימה בגמר

לונדון 2012

רביעית, 38.35

ראשונה, 36.84

שנייה, 38.12

הגיעה שנייה  אך נפסלה בדיעבד בשל פסילתו של טייסון  גיי

נפסלה בגמר

נפסלה בחצי-הגמר

מוסקבה 2013

שישית, 38.39

ראשונה, 37.36

שביעית, 38.57

שנייה, 37.66

שלישית, 37.92

נפסלה בגמר

בייג'ינג 2015

חצי-גמר, 38.60

ראשונה, 37.36

לא השתתפה

נפסלה בגמר

שלישית, 38.13

לא סיימה בגמר

ריו 2016

שנייה, 37.60

ראשונה, 37.27

נפסלה בגמר

נפסלה בגמר

שלישית, 37.64

חמישית, 37.98

 

המאמר הקודם: 

מעשיות השליחים, חלק ל"א

המאמר הבא: 

מעשיות השליחים, חלק ל"ג


יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.