דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

יורם אהרוני | אתלטיקה | 10/07/2016

ניקוד קרב-10 בסטוקהולם 1912

מקצוע הקרב-10 לגברים נמצא בתכנית תחרויות האתלטיקה במשחקים האולימפיים החל ממשחקי סטוקהולם 1912. התחרות בסטוקהולם 1912 זכורה בעיקר ממה שקרה אחריה – מנצח התחרות, ג'ים תורפ מארה"ב נפסל אחרי המשחקים מאחר שרשויות הספורט בארה"ב דיווחו לוועד האולימפי הבין לאומי כי הוא הפר את חוקי החובבות. רק שנים רבות אחרי מותו "זוכה" תורפ והמדליות בהן הוא זכה הוענקו לבני משפחתו (הוא ניצח גם בתחרות לקרב-5, מקצוע שהיה אז בתכנית האולימפית).

לקראת המשחקים האולימפיים של 1912 התקיימו דיונים ארוכים כיצד לנקד את הקרב-10. לשבדים הייתה טבלה שהייתה מבוססת על השיאים הלאומיים שלהם אבל הוחלט שמאחר שמדובר בתחרות בין לאומית צריך לבסס את הניקוד על השיאים העולמיים. מאחר שלא היו עדיין רשימות של שיאי עולם הועלתה הצעה לשלוח לכל המדינות המשתתפות שאלה מהו השיא הלאומי אצלן ועל סמך המידע שיצבר לבסס את הטבלאות, אך גם הצעה זו נדחתה, בין היתר מאחר שבמדינות שונות היו חוקים שונים לתחרות. בצר להם פנו השבדים למתמטיקאי שהצביע כבר אז על העובדה שהטבלאות לא צריכות להיות לינאריות אלא פרוגריסיבות. טבלאות לינאריות הן כאלה שבהן לכל  יחידת זמן או מרחק יש ערך שווה. לדוגמה: כל ס"מ בקפיצה לרוחק שווה 2.5 נקודות החל מהערך שנקבע  כשווה לאפס נקודות.  אם בדוגמה נקבע כי הישג של 2.00 יהיה שווה 0 נקודות  אז הישג של 5.00 מטר יהיה שווה 750 נקודות (500 ס"מ פחות 200 ס"מ כפול 2.5). טבלה פרוגרסיבית היא כזו שככל שההישג הוא טוב יותר כך עולה  הערך בנקודות של הבדל בהישגים. לדוגמה : ההבדל בין הישג של 3.45 ל-3.46 מ' בקפיצה לרוחק יהיה 1.5 נקודות בעוד ההבדל בין הישג של 6.74 ל-6.75 יהיה שווה 2.7 נקודות. מאחר שלא היה זמן לאסוף נתונים החליטו שבעתיד יאמצו את העיקרון שהוא הציע. הוחלט שהשיאים האולימפיים יהיו שווים 1000 נקודות, הטבלאות יהיו לינאריות, ורק נשאר לקבוע מה יהיה ערך הנקודה. היו בהתחלה שתי הצעות: א) לקבוע שהישג ממוצע שווה 500 נקודות. כאן נשאלה כמובן השאלה מהו הישג ממוצע? ב) לקבוע שבמקצועות הנמדדים במטרים הישג של 0 ס"מ יהיה שווה 0 נקודות ואילו במקצועות הריצה, 0 נקודות יהיו שוות לזמן הכפול מזמן השיא האולימפי. גם הצעה זו עוררה התנגדות כי נראה היה שהישגים שנראו פחות או יותר דומים באיכותם מקבלים ניקוד שונה לגמרי. לדוגמה: מאחר שהשיא האולימפי בקפיצה לגובה היה 1.90 מ' (190 ס"מ) הרי ערך כל ס"מ היה 5.26 נקודות. בהצעה זו הישג של 1.00 מטר (הישג שילדים רבים קובעים בנקל),  היה מזכה ב-526 נקודות, כלומר רוב טווח הנקודות היה "מתבזבז" על הישגים שאינם רלוונטיים בכלל לתחרות.   לעומת זאת כדי לקבוע הישג השווה 526  נקודות בהדיפת כדור ברזל (שמשקלו 7.260 ק"ג) היה צריך להדוף את הכדור למרחק 7.78 מ', משימה קשה הרבה יותר מאשר לעבור 1.00 מטר בקפיצה לגובה. לבסוף הוחלט לאמץ טבלה לינארית שבה הישגי האפס היו שונים מאד מההצעה המקורית ובהתאם לכך גם  הערך בנקודות לכל עשירית או ס"מ.

 נוסחאות חישוב הנקודות בטבלאות קרב-10 במשחקים האולימפיים סטוקהולם 1912

מקצוע

1000 נקודות

ערך נקודות לעשירית או ס"מ

 הישג לנקודה אחת

ערך הישג של 1000 נקודות בטבלה של היום

100

10.8 ש'

23.8 נק' לעשירית

15.1 ש'

852

רוחק

7.48 מ'

2.45  נק' לס"מ

3.39 מ'

930

ברזל

14.80 מ'

1 נק' ל-ס"מ

4.80 מ'

777

גובה

1.90 מ'

14 נק' ל-ס"מ

1.18 מ'

714

400

48.4 ש'

3.76 נק' לעשירית

1:15.0 ד'

883

110 משוכות

15.0 ש'

9.5 נק' לעשירית

25.6 ש'

821

דיסקוס*

41.46 מ'

0.38 נק' ל-ס"מ

15.14 מ'

694

מוט

3.71 מ'

5.4 נק' ל-ס"מ

1.85 מ'

538

כידון

54.83 מ'

0.275 נק' ל-ס"מ

18.46 מ'

660

1500

4:03.4 ד'

0.6 נק' לעשירית

6:50.1 ד'

929

*השיא האולימפי בו התחשבו הושג במשחקי הביניים של 1906

המארגנים חשבו רק על הפחתת נקודות על כל עשירית או ס"מ אך במקרה אחד היה אתלט שקבע הישג טוב יותר מן השיא האולימפי שלפני המשחקים: ג'ורג' פילברוק מארה"ב זרק את הדיסקוס ל-41.56 מ' .הוא זכה על כך ב-1038 נקודות. נראה שיש כאן שגיאת חישוב כי אם ערך ס"מ הוא 0.38 נקודה אזי על 10 ס"מ מעל 41.46 (ההישג המזכה ב-1000 נקודות) היה צריך פילברוק לקבל 1003.8 נק'. בדו"ח הרשמי של המשחקים רשום 1038 נקודות וגם חישוב הנקודות המצטברות מראה שניתנו לו משום מה 3.8 נק' על כל ס"מ ולא 0.38 נק'.

הניקוד של פילברוק לפי הדו"ח הרשמי של המשחקים:

מקצוע

תוצאה

ניקוד למקצוע

ניקוד מצטבר

מקום בתחרות (כולל ג'ים תורפ) לפי הניקוד המצטבר

100

12.4

619.2

619.2

27-26

רוחק

6.34

720.7

1339.9

10

ברזל

12.79

799

2138.9

7

גובה

1.80

860

2998.9

4

400

56.7

687.92

3686.82

5

דיסקוס

41.56

1038

4724.82

2

110 מ' משוכות

16.8

829

555.382

2

קפיצה במוט

2.50

346.6

5900.420

6

הטלת כידון

41.67

638.100

6538.520

6

1500 מ'

לא רץ

-

-

-

 

בסטוקהולם 1912 תחרות הקרב-10 נערכה במשך שלושה ימים. ביום הראשון התחרו המשתתפים ב-100, רוחק וברזל. היום השני נפתח בקפיצה לגובה, אחריו ריצת 400 מטר, אחריה זריקת דיסקוס והמקצוע האחרון ליום השני היה ריצת 110 מ' משוכות. מצוין במפורש בדו"ח הרשמי כי אחרי זריקת הדיסקוס הוביל פילברוק עם 4754.82 נקודות. במקצוע הבא, ריצת 110 מ' משוכות הוא קבע 16.8 ש' (829 נק')  ובדו"ח רשום כי הוביל עם 5553.820 נק' (הדו"ח נכתב אחרי פסילתו של ג'ים תורפ שהיו לו אחרי 7 מקצועות 6132.630 נקודות ).

ב – 1915 הוכנסו שינויים בטבלה על ידי מומחים מארה"ב כאשר הפעם הבסיס היה שהשיאים האולימפיים מ – 1912 היו שווים 1000 נקודות. בטבלה זו השתמשו לראשונה במשחקים האולימפיים של 1920 ולכן היא מכונה "טבלת 1920". בטבלה זו ניקדו גם את התוצאות של המשחקים האולימפיים ב – 1924, 1928 ו – 1932. גם בטבלה זו השתמשו באלפיות הנקודה כדי להפריד בין הישגים.


מאמרים קשורים:

הפינה האולימפית - סטוקהולם 1912


יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.