דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

יורם אהרוני | כושר גופני | 26/03/2020

עומס באימונים ובמשחקים על שחקניות כדורסל


תקציר מחקר שבוצע בספרד

מהלך המחקר

הנבדקות במחקר היו 10 כדורסלניות (2 בתפקיד פוינט גארד, 2 שוטינג גארד, 2 סמול פורוורד, 2 פאוור פורווד ו-2  בתפקיד סנטר) ששיחקו בקבוצת חובבות בספרד, כלומר הן לא קיבלו משכורת ככדורסלניות. הנתונים נאספו בחודשיים האחרונים של העונה בליגה האזורית בה שיחקה הקבוצה. בשלב זה של העונה, שיחקה הקבוצה בגמר-סל של אותה הליגה, שלב בו השתתפו 6 הקבוצות הראשונות בליגה הסדירה. הנתונים נאספו מ-22 אימונים שנערכו באותה התקופה ומשמונה משחקי ליגה. באימונים נותחו רק הנתונים ממשחקים פנימיים של חמש נגד חמש שחקניות. משחקים אלה נערכו בסוף האימונים והזמן הממוצע שלהם היה  18.8 דקות. במשחקים אלה הייתה מגמה לדמות משחק אמיתי: היה שיפוט, הופעלו לוח התוצאות ושעון הזמן והמאמנים לקחו פסקי זמן.  האורך הכולל של רבע אחד של משחק אמיתי (זמן נטו 10 דקות) בליגה נע בין  16 ל-19 דקות. 
הגיל הממוצע של השחקניות היה 21.7, משקלן הממוצע 59.5 ק"ג וגובהן הממוצע 1.68 מ'.  בכל שבוע קיימה הקבוצה 3 אימונים של שעה וחצי כל אחד ומשחק ליגה אחד. בזמן האימונים והמשחקים ענדו השחקניות מדי דופק ואקסלרומטרים שמהנתונים שנאספו בהם חושבו מדדים לעומס. מהאקסלרומטרים אפשר היה למדוד את מספר הצעדים וגם את מספר הניתורים. צעד הוגדר כניתוק מהמשטח לזמן של פחות מ-400 אלפיות השנייה ואילו ניתור הוגדר כניתוק מהמשטח לזמן של יותר מ-400 אלפיות השנייה. במשחקים נותחו נתונים רק לזמן בו הייתה השחקנית על המגרש. משך הזמן בהפסקות בין הרבעים ובפסקי הזמן לא נלקח בחישוב. העומס על השחקנית חושב מנתוני האקסלרומטר לפי נוסחה הלוקחת בחשבון את נתוני התאוצה בשלושת מישורי התנועה.

תוצאות

השוואה בין ממוצעי מדדי עומס שונים במשחקים הפנימיים ובמשחקי הליגה מופיעה בטבלה מספר 1
 

 

אימונים

משחקים

הדופק הגבוה ביותר

175

192

דופק ממוצע

146

169

אחוז מהזמן  בדופק טווח 1 (50% - 60% מדופק מרבי)

17.78

3.66

אחוז מהזמן בדופק טווח 2 (60% - 70% מדופק מרבי)

19.32

6.30

אחוז מהזמן בדופק טווח 3 ( 70% - 80% מדופק מרבי)

23.28

6.35

אחוז מהזמן בדופק טווח 4 (80% - 90% מדופק מרבי)

27.38

37.74

אחוז מהזמן בדופק טווח 5 ( 90% - 95% מדופק מרבי)

9.19

31.84

אחוז מהזמן בדופק טווח 6 ( מעל 95% מדופק מרבי)

1.27

8.09

צעדים בדקה

39.15

53.96

ניתורים בדקה

1.43

1.76

עומס על השחקנית/דקה

0.92

2.82

 

טבלה מספר 2 מביאה את פרוט המשתנים לפי עמדות במשחק הכדורסל    

 

פוינט גראד

שוטינג גארד

סמול פורוורד

פאוור פוורוורד

סנטר

דופק מרבי באימונים

172

184

180

161

180

דופק מרבי במשחקים

191

197

194

187

193

דופק ממוצע באימונים

142

153

148

135

154

דופק ממוצע במשחקים

170

176

173

157

173

אחוז מדופק ממוצע באימונים

71

76

74

67

77

אחוז מדופק ממוצע במשחקים

85

88

87

79

87

צעדים בדקה באימונים

36.58

47.05

35.14

43.81

33.44

צעדים בדקה במשחקים

48.03

56.91

50.51

60.28

52.65

ניתורים בדקה באימונים

1.32

1.73

1.60

1.77

0.68

ניתורים בדקה במשחקים

1.65

2.12

1.51

2.15

1.13

עמוס בדקה באימונים

0.94

0.91

0.95

0.96

0.92

עומס בדקה במשחקים

2.64

3.65

2.78

2.62

2.12

 

דיון בממצאים

בכל הפרמטרים המופיעים כאן היו ערכים גבוהים יותר במשחקים מאשר באימונים. אחת הסיבות לכך היא אולי שהנתונים כולם מחושבים יחסית לדקות משחק. חוקת משחק הכדורסל מאפשרת חילופים רבים בין השחקנים ולכן במשחק  ליגה השחקניות יכולות לפעול בעומס גדול בדקות בהן על המגרש ואחר כך לקבל דקות מנוחה על הספסל. במשחקי חמש על חמש באימון המצב הוא שונה בדרך כלל והשחקניות נמצאות על המגרש ברוב זמן המשחק, שמגיע ברוב המקרים אחרי יותר משעה של תרגולים אחרים באימון. מאמני הקבוצות צריכים להיות מודעים להבדל הזה ולנסות לכלול באימונים גם הדמיות קרובות יותר למשחק אמיתי המתנהל בעומס גדול יותר.
ניתוח הממצאים לפי תפקידים הוא מוגבל מאחר שמדובר בסך הכול בשתי שחקניות בכל תפקיד ומדובר גם בשחקניות חובבות שממדי גופן שונים בצורה משמעותית מאלה של שחקניות מקצועניות. הגובה הממוצע של השחקניות בקבוצה זו היה פחות מ-1.70 מ' ובקבוצות מקצועניות הגובה הממוצע בדרך כלל הוא מעל 1.80 מטר ואצל שחקניות הפנים (פאוור פורווד וסנטר) אף מעל 1.90 מ'. לדוגמה: רואים כאן שהשחקניות בתפקיד סנטר ניתרו פחות מהאחרות הן באימונים והן במשחקים והחוקרים מסבירים שאולי מדובר בשחקניות שיכולות לבצע קליעות, חסימות וקליטת כדורים חוזרים בלי לקפוץ בעוד השחקניות בתפקיד פאוור פורוורד עושות את אותן פעולות בניתור. השחקניות בתפקיד שוטינג גארד עבדו בעומס הגבוה ביותר הן באימונים והן במשחקים דבר שמתבטא בנתוני הדופק שלהן וגם במדד העומס שחושב מנתוני האקסלרומטר. מאחר שהשחקניות בתפקיד פאוור פורוורד ושוטינג גארד עבדו בעומס גבוה יותר, יש לתת להן גם פרקי זמן ארוכים יותר להתאוששות מאחר שעומסים גבוהים בלי התאוששות מספיקה עלולים להוביל לפציעות. נתוני הדופק המופיעים כאן הם גבוהים יותר מאשר דווח עליהם במחקרים אחרים וייתכן שהדבר נובע מרמת כושר נמוכה יותר של השחקניות.
החוקרים מציינים כי יש כיום מחקרים שעושים שימוש בטכנולוגיה אחרת כדי לכמת את העומס במשחקים, טכנולוגיה המבוססת על נתוני GPS.  מערכת המבוססת על GPS יכולה למדוד נתוני תנועה של שחקנים על המגרש אך היא אינה יכולה למדוד נתונים של עומס הנגרם כתוצאה מצעדים וניתורים וכמובן שגם לא יכולה למדוד דופק. חוקרים המבססים את ההערכות שלהם על נתוני GPS צריכים להיות מודעים למגבלות אלה. לעומת זאת קשה להאמין שקבוצות ליגות מקצועניות יאפשרו לשחקניות שלהן לעלות למשחקי ליגה עם שעוני דופק ואקסלרומטרים.
המחברים ממליצים למאמנים לתכננן באימונים פעילויות בטווחי דופק גבוה יותר מאחר שהנתונים מראים שהדופק במשחקים באימונים היה נמוך מהדופק במשחקים, במיוחד פעילויות בדופק בטווחים 4 ו-5, כלומר פעילויות בהן הדופק הוא בין 80% ל-95% מהדופק המרבי. הם מציעים למשל קיום  מעין אימון הפוגות של משחקונים קצרים של 3 התקפות לכל צד בלי עצירות של המשחק שאחריהן יש  פרק זמן קצר להתאוששות שבו השחקניות  יתרגלו קליעות עונשין. כמו כן הם מציעים לשקול מדי פעם לקיים משחקונים  עם  תוספת חוקים כמו למשל לחייב את שחקניות החוץ  לעשות בכל התקפה מספר מסוים של שינויי כיוון עם הכדור או בלעדיו.

מקור: 

María Reina Román, Javier García-Rubio, Sebastián Feu  and Sergio José Ibáñez. Training and Competition Load Monitoring and Analysis of Women's Amateur Basketball by Playing Position: Approach Study. Front Psychol. 2018; 9: 2689.
Published online 2019 Jan 9. doi: 10.3389/fpsyg.2018.02689


יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.