דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

יורם אהרוני | כושר גופני | 06/03/2020

רכיבת אופניים לעבודה טובה לבריאות ולכושר?


תקציר מחקר שנערך בפינלנד

תאור המחקר

הנבדקים היו 776 גברים בגיל ממוצע של 26 שנים. הבדיקות נערכו בעת שהגברים נקראו לאימונים במסגרת שירות המילואים שלהם בצבא. הדרך בה הם מגיעים לעבודה או ללימודים נבדקה באמצעות שאלה אחת: "איך בדרך כלל אתה מגיע לעבודה או ללימודים?" האפשרויות שניתנו לבחירה היו: מכונית, רכבת, אוטובוס, חשמלית, הליכה, רכיבה על אופניים, דרך אחרת.  באמצעות שאלון נאספו פרטים אישיים על הנבדקים: גיל, מצב משפחתי, עבודה, עישון, פעילות גופנית בעבודה ופעילות גופנית בשעות הפנאי. הנבדקים עברו בדיקת מאמץ מרבי על אופניים ארגומטרים וכמו כן נבדקו משקלם, גובהם, היקף המותניים שלהם, לחץ הדם שלהם ונלקחו מהם בדיקות דם שמתוצאותיהן חושב הסיכון הקרדיו מטבולי המשולב לפי מדד שלקח בחשבון גורמים כמו ריכוז גלוקוז, אינסולין,  טריגליצרידים, כולסטרול HDL, כולסטרול LDL  ולקח בחשבון גם את לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי. כמו כן עברו הנבדקים מבחני כושר גופני נוספים: שכיבות סמיכה בדקה, עליה משכיבה לישיבה בדקה, קפיצה לרוחק מהמקום,  לחיצת ספסל בדינמומטר (bench press) ולחיצת רגליים בדינמומטר (leg press). 


פרטים שנאספו מהשאלונים על חברי המדגם

אחוז מעשנים: 25.9
השכלה: 37% היו בעלי השכלה תיכונית או פחות מכך, 42% היו בעלי 15-12 שנות לימוד ו-21% בעלי השכלה של יותר מ-15 שנות לימוד.
תעסוקה: 69% היו מועסקים, 25% היו סטודנטים ו-6% מובטלים.
דרך ההגעה לעבודה או ללימודים: 10%  דיווחו כי הם בדרך כלל הולכים ברגל, 14% דיווחו כי הם בדרך כלל נוסעים באופניים והשאר (76%) דיווחו על שיטות פסיביות (מכונית פרטית או תחבורה ציבורית).
פעילות גופנית בשעות הפנאי:  נמוכה 28%, בינונית 46%, גבוהה 26%
פעילות גופנית בעבודה: נמוכה 28%, בינונית 46%, גבוהה 26%.

ממוצעי תוצאות הבדיקות 

משקל: 81.3 ק"ג
BMI: 25.2 ק"ג/מ"ר
היקף מותניים: 87.4 ס"מ
צריכת חמצן מרבית (צח"מ): 41.1 מ"ל/ק"ג/דקה
קפיצה לרוחק מהמקום: 2.27 מטר
עליה משכיבה לישיבה: 35 פעמים בדקה
שכיבות סמיכה: 28 פעמים בדקה
לחיצת ספסל: 871 ניוטון
לחיצת רגליים: 3394 ניוטון
לחץ דם: 123/75

HDL-cholesterol (mmol/L): 1.41

LDL-cholesterol (mmol/L): 2.76

Apo-A1 (g/L): 1.52

Apo-B (µg/L): 0.80

2.04 : Apo-A/Apo-B ratio

 :Plasma glucose (mmol/L)4.91

Insulin (mIU/L): 4.85

HbA1c (mmol/mol): 31.47

Clustered cardiometabolic risk: 0.003

 :Adiponectin (µg/mL)6.50

IL-6 (pg/mL): 1.16

CRP (mg/L): 1.59

בטבלה מספר 1 מופיעים הממוצעים לפי דרכי ההגעה לעבודה או ללימודים במשתנים בהם נמצא הבדל מובהק בין הגעה פסיבית להליכה או לרכיבה על אופניים. *מסמן הבדל ברמה של p<0.05, ***מסמן הבדל ברמה של p<0.001
  

 

הגעה פסיבית

אופניים

הליכה

משקל הגוף

82.2

77.4*

81.1

BMI

25.3

24.4*

25.0

היקף מותניים

87.9

85.3*

87.4

צח"מ

39.8

44.1***

38.6

 

נמצא קשר מובהק הפוך בין רכיבה על אופניים לבין הסיכון המטבולי המשולב גם אחרי תיקנון לגבי גיל, עישון, אזור מגורים, פעילות גופנית בעבודה ופעילות גופנית בשעות הפנאי אבל תקנון נוסף לגבי היקף מותניים הפך את הקשר ללא מובהק. אחרי התקנון לגבי עישון, גיל, אזור מגורים ופעילות גופנית בשעות הפנאי והעבודה רק לגבי גורם אחד מגורמי הסיכון הקרדיו מטבולייים, ריכוז האינסולין, נמצאה מובהקות גבולית בהבדל בין הגעה פעילה ופסיבית.
הממצא העיקרי של מחקר זה הוא שרכיבה על אופניים לעבודה או ללימודים (אך לא הליכה) בקרב גברים צעירים יש לה קשר הפוך לסיכון הקרדיו מטבולי ויש לה גם קשר לכושר האירובי וקשר הפוך להשמנה. כמו במחקרים אחרים, קשה למצוא קשר בין גורם סיכון קרדיו מטבולי אחד לבין אופן ההגעה לעבודה או ללימודים אבל קשר כזה מסתמן כאשר מחשבים מדד משוקלל של  כמה גורמי סיכון. יש לציין גם כי מדגם זה כלל בעיקר גברים צעירים, רזים ובריאים ולכן צפוי היה כי לא ימצא קשר בין אופן ההגעה ללימודים לבין כושר גופני, הרכב הגוף וגורמי סיכון קרדיו מטבוליים. הסבר חלקי אפשרי לכך שנמצא קשר רק בין רכיבה על אופניים לבין כושר וגורמי סיכון, אך לא בין הליכה לעבודה וגורמים אלה הוא שרכיבה על אופניים עשויה לדרוש יותר מאמץ מאשר הליכה. עם זאת בקטעי מישור וירידה, רכיבה על אופניים עשויה לדרוש פחות מאמץ מאשר הליכה. אחת החולשות של המחקר היא שדרך ההגעה לעבודה נבדקה באמצעות שאלה אחת בלבד ולא הייתה לנבדקים אפשרות לסמן שתי תשובות. ייתכן בהחלט שחלק מהנבדקים משלבים שתי צורות הגעה כמו נסיעה בתחבורה ציבורים והליכה.
ממצאים מוזרים במקצת מהמחקר היו שרוכבי האופניים השיגו תוצאות נמוכות יותר בחלק ממבחני הכוח מאשר אלה שהגיעו באופן פסיבי לעבודהונמוכות גם מאלה שהגיעו ברגל. בטבלה מספר 2 מוצגים הממוצעים במבחני הכוח בהם אלה שהגיעו פסיבית לעבודה השיגו ממוצעים גבוהים מרוכבי האופניים.

המבחן

הגעה פסיבית

אופניים

הליכה

לחיצת ספסל מרבית (ניוטון)

869

775

847

לחיצת רגליים מרבית (ניוטון)

3425

3087

3254

שכיבות סמיכה בדקה

27.7

25.6

25.0

 

החוקרים מנסים להסביר שאולי אלה שהיו בכושר אירובי גבוה יותר אך חלשים יותר מבחינת הכוח בחרו להתניע באופניים. ייתכן גם כי למשקל הגוף הנמוך יותר של רוכבי האופניים יש קשר לכך שהם השיגו תוצאות נמוכות יותר במבחני הכוח  המרבי אבל קשה להבין מדוע רוכבי האופניים השיגו תוצאות קצת פחות טובות בשכיבות סמיכה מאשר אלה  שהגיעו פסיבית לעבודה או ללימודים. ייתכן שיש כאן קשר לגודל הלא שווה של הקבוצות ולתקנון שבוצע לגבי עישון, גיל, מקום הבדיקה ופעילות גופנית בעבודה ובשעות הפנאי. קבוצת הפסיביים כללה 568 גברים, קבוצת רוכבי האופניים כללה 105 גברים וקבוצת ההולכים ברגל כללה 76 גברים בלבד.
החוקרים  מציינים כי ברוב המקרים לא מוצאים קשר בין הדרך בה מגיעים לעבודה או ללימודים לבין כושר גופני ומרכיבים בריאותיים אבל  יש מספר מחקרים שהראו כי מעבר לרכיבה על אופניים במקום הגעה פסיבית הייתה לה השפעה חיובית על הבריאות והכושר. במחקר זה לא נבדקה הוצאת האנרגיה בדרך לעבודה ולכן קשה להסיק ממנו כי יש קשר סיבתי בין הגעה לעבודה לבין כושר ובריאות. 

מקור:

Vaara JP, Vasankari T, Fogelholm M, et al. Cycling but not walking to work or study is associated with physical fitness, body composition and clustered cardiometabolic risk in young men. BMJ Open Sport & Exercise Medicine 2020;6:e000668. doi: 10.1136/bmjsem-2019-000668


יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.