דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

יורם אהרוני | כושר גופני | 25/01/2020

שינויים בכושר, במשקל ובהרגשה הכללית של משתתפי פארקראן

פארקרון בבושי פארק בלונדון

(בתמונה: פארקראן בבושי פארק בלונדון בספטמבר 2014)

מחקרים שנערכו על אנשים שהתאמנו לקראת אירוע שנתי של ריצה מצאו  כי משתתפים חדשים נוטים להפחית את מידת הפעילות הגופנית שלהם בחודשים אחרי ההשתתפות באירוע. כך למשל נמצא במחקר באירלנד כי נשים שהשתתפו פעם ראשונה במירוץ ל-10 ק"מ היו פעילות באופן מתון עד נמרץ בשלושה החודשים שלפני המירוץ,  אך שלושה חודשים אחרי המירוץ שליש מהן ביצעו הרבה פחות פעילות גופנית מאשר בחודשים שלפני המירוץ. (ראו מקור מספר 3).

פארקראן (Parkrun) היא רשת של אירועים שבועיים של מירוצים חינמיים ל-5 ק"מ הנערכים מדי שבת ב-9:00 בבוקר בכ-2000 פארקים שונים ב-22 מדינות.

המירוץ הראשון נערך בשנת 2004 בבושי פארק בלונדון. אין במירוצים האלה פרסים אך יש מדידת  מדויקת של המסלול, מדידת זמנים ופרסום שלהם באינטרנט. הרצים צריכים להירשם פעם אחת ללא תשלום, להדפיס לעצמם ברקוד בבית וזמנם נמדד באמצעות יישומון הקורא את הברקוד  כאשר הרצים מגיעים לקו הסיום. כל מה שצריך כדי לערוך אירועים כאלה הוא קבוצה של כמה מתנדבים שיעסקו בארגון האירועים. יש מדינות בהן נותני חסויות  עוזרים למארגנים וכך למשל בקנדה פרסה חברת Saucony את חסותה על אירועי הפארקראן במדינה. מחקרים קודמים הראו כי לאירועי פארקראן מגיעים פלחים באוכלוסייה שלהם ייצוג נמוך  בסטטיסטיקות של העוסקים בפעילות גופנית באוכלוסייה (נשים, אנשים בגיל העמידה, זקנים, ואנשים בעלי עודף משקל).

מטרת המחקר הייתה לעקוב למשך שנה שלמה אחרי נרשמים חדשים  לאירועי הפארקראן

878 נרשמים חדשים  בבריטניה לפארקראן בין אוקטובר 2012 לינואר 2013 מילאו באינטרנט שאלונים מקובלים  למידע אישי כללי (מין, גיל, השכלה, מצב תעסוקתי, קבוצה אתנית), מצב בריאותי (משקל, גובה, מוגבלויות גופניות, מצב בריאותי כללי) ושאלונים שעסקו בכמות הפעילות הגופנית, אושר וחרדה. לאחר 6 חודשים, 553 מאלה שמלאו את השאלונים עדיין השתתפו באירועי פארקראן ו-441 מהם מילאו שוב את אותם שאלונים. 12 חודשים אחרי ההרשמה הראשונה לפארקראן 470 אנשים עדיין השתתפו באירועי הפארקראן ו-354 מהם ענו בפעם השלישית על השאלונים. זמני הריצות של הנבדקים הוצאו מאתר הרשמי של פארקראן  - https://www.parkrun.com 

רוב הנרשמים החדשים לפארקראן לא עסקו בריצה  בקביעות 

31.6% לא רצו כלל ו-24.3% נוספים רצו באופן לא מסודר. אף על פי כן שיעור הפעילות הגופנית של כל המדגם  לפי הדיווחים בשאלון הראשון היה גבוה למדי: 350 דקות (5:50 שעות) בשבוע של פעילות גופנית מכל הסוגים שמתוכם  2:18 שעות פעילות עצימה. מספר הנבדקים שלא עמדו בהמלצות הבין לאומיות לפעילות גופנית (פחות מ-150 דקות פעילות כלליות בשבוע או פחות מ-75 דקות בשבוע פעילות עצימה) היה 31 (8.8%). 30.5% הוגדרו בשאלון הבסיס כבעלי עודף משקל (BMI 25 ק"ג/מ"ר ומעלה) ו-8.5% הוגדרו כשמנים (BMI 30 ומעלה). בטבלה מספר 1 מופיעים נתונים על משתתפי המחקר

נתונים בבסיס (שאלון ראשון)

כל המדגם

(878 נבדקים)

 ענו על השאלון אחרי 12 חודשים (354 נבדקים)

לא ענו על השאלון אחרי 12 חודשים (524 נבדקים)

 ממוצע גיל (שנים)

41.8

41.4

42.0

אחוז נשים

59.1

55.9

61.3

אחוז בעלי השכלה גבוהה

72.7

76.3

70.2

אחוז מועסקים במשרה מלאה או חלקית

85.8

85.9

85.7

אחוז "לבנים"

94.8

95.5

94.3

אחוז בעלי מוגבלויות גופניות

4.4

4.8

4.2

אחוז בעלי בריאות טובה

83.9

84.2

83.8

 אחוז בעלי עודף משקל

40.3

39.0

41.2

ממוצע BMI (ק"ג/מ"ר)

24.9

24.9

24.9

אחוז רצים באופן קבוע

44.2

44.1

44.4

ממוצע דקות פ"ג בשבוע

373.8

349.5

390.3

ממוצע דקות פ"ג עצימה בשבוע

142.9

138.0

146.3

 ממוצע זמן ריצת פארקראן ראשונה (דקות ושניות ל-5 ק"מ)

30:40

30:36

30:43

ציון במדד דכאון-אושר (סקלה 18-0)

13.7

13.8

13.6

ציון במדד סטרס (סקלה 40-0)

16.1

15.5

16.4

 

טבלה מספר 2 מציגה נתונים בשלושת השאלונים בקרב 354 משלימי המחקר

 

שאלון בסיס

שאלון 6 חודשים

שאלון 12 חודשים

אחוז שינוי אחרי 12 חודשים

מובהקות ההבדל אחרי 12 חודשים

פ"ג כללית (דקות בשבוע)

349.5

426.4

390.3

39.4

0.006

פ"ג עצימה (דקות בשבוע)

138.0

158.8

136.8

1.4-

 

BMI (ק"ג/מ"ר)

24.9

24.4

24.6

0.3-

0.001>

משקל (ק"ג)

73.5

71.9

72.5

1.0-

0.001>

מדד דיכאון-אושר (סולם 18-0)

13.8

14.5

14.5

0.7

0.001>

מדד סטרס (סקלה 40-0)

15.5

13.3

13.9

1.6-

0.001>

 

הזמן הממוצע להשלמת 5 ק"מ השתפר ב-2:51 דקות אחרי 12 חודשים. השיפור בכושר הוא מדד אובייקטיבי  וחשוב בניגוד לשאר המדדים שהיו מבוססים על דיווחים בשאלונים. כצפוי, שיפור גדול יותר בזמנים קרה אצל בעלי הזמנים האיטיים יותר מאחר שאצלם יש מרחב גדול יותר לשיפור.
בקרב 31 הנבדקים שרמת הפ"ג שלהם בבסיס הייתה מתחת למומלצת חלו שינויי גדולים יותר לטובה מאשר בכל המדגם. הם הגיעו אחרי 12 חודשים ל-194 דקות פ"ג בשבוע מהן 60.2 דקות פעילות עצימה. 

המחקר הזה מראה שינויים קטנים אך משמעותיים במדדי פעילות גופנית, כושר גופני, משקל,  אושר  והפחתת סטרס בקרב המצטרפים לפארקראן

את הירידה המסוימת בחלק מהמדדים בין 6 ל-12 חודשים אחרי ההצטרפות אפשר אולי להסביר בשינויים עונתיים  מאחר שהנבדקים היו אחרי 6 חודשים באביב או בקיץ בעוד אחרי 12 חודשים הם היו בסתיו או בחורף. ממחקרים קודמים בבריטניה נמצא כי מדדי הפעילות הגופנית מגיעים לשיא בחודשי האביב והקיץ.
רק 40% מאלה שמילאו את השאלון הראשון, מילאו גם את השאלון השלישי. לא ברור מה קרה במשך השנה לשאר אלה שמילאו את השאלון הראשון וסביר להניח שרובם הפסיקו להשתתף באירועי הפארקראן. עם זאת, מאחר שממילא רמת הפעילות הגופנית שלהם בבסיס הייתה גבוהה בהרבה מהממוצע באוכלוסייה הכללית, סביר להניח שרובם המשיכו בהרגלי הפעילות שלהם, למרות שלא השתתפו יותר בפארקראן. אם שיעור התמדה של 40% נראה נמוך, כדאי להזכיר כי  במחקר אחר נמצא שיעור התמדה של 4% בלבד אחרי שנה באימונים במכון כושר. ייתכן שהעובדה כי אירועי פארקראן הם חינמיים תורמת לשיעור ההתמדה הגבוה יותר מאשר  באימון במכוני הכושר.
ממחקרים קודמים בבריטניה עולה כי  בקרב כל אלה שהשתתפו באירועי פארקראן מספר המירוצים הממוצע למשתתף עומד על כ-12. חלק מהמשתתפים מתנדבים בארגון בשבועות בהם הם אינם רצים באירוע וההתנדבות תורמת למדד האושר שלהם.
מחקר זה מצטרף לשורה של מחקרים במדינות שונות בעולם שכולם מצביעים על התועלת שבפארקראן.  השתתפות קבועה (לאו דווקא כל שבוע) באירועי פארקראן היא אתגר  המושך אליו אוכלוסיות שבדרך כלל מיוצגות מעט באירועי ריצה.  להתמדה בריצה של ריצה 5 ק"מ יש יתרונות בריאותיים מוכחים  עד כדי כך שהחלה להתפתח יוזמה בקרב רופאים בבריטניה להמליץ על השתתפות קבועה בפארקראן במקום  ליטול תרופות.

מקורות:

1.    C Stevinson , M Hickson . Changes in Physical Activity, Weight and Wellbeing Outcomes Among Attendees of a Weekly Mass Participation Event: A Prospective 12-month Study. J Public Health (Oxf) 41 (4), 807-814 2019 Dec 20
2.    Prescribe parkrun, not drugs, GPs are told: BMJ 2018;361:k2746
3.    Lane A., Murphy N.M. & Bauman A., (2008). The impact of participation in the Flora women’s mini-marathon on physical activity behaviour in women.Research Report 1. Ireland, Centre for Health Behaviour Research, Department of Health Sport and Exercise Sciences, Waterford Institute of Technology and Irish Sports Council, 2008.


יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.