יורם אהרוני | אתלטיקה | 08/10/2020
.jpg)
הפדרציה הבין לאומית לאתלטיקה (לשעבר IAAF, כיום World Athletics) נוסדה בשנת 1913. השיא הראשון ב-10,000 מ' שאושר היה 31:20.8 דקות של האנס קולהמינן שנקבע במשחקים האולימפיים בסטוקהולם 1912 אם כי היה ידוע על זמן טוב יותר, זמן ביניים ל-10,000 מ' שקבע אלפרד שראב ב-1904 במהלך ריצת 10 מייל (שאחרי סיומה המשיך שראב בלחץ הקהל גם ל"שיא עולם" בריצת שעה, אחרי עצירה של 25 שניות!). לשראב נמדד זמן של 31 דקות, שתי שניות ושתי חמישיות השנייה אחרי 10,058.41 מ' (11,000 יארדים – 25 הקפות של מסלול שהיקפו 440 יארד). סביר אם כן להניח כי שראב היה הראשון שרץ 10,000 מ' בפחות מ-31 דקות. ברשימת התפתחות השיאים הרשמית של IAAF רואים כי השיא הרשמי הראשון ב-10,000 מ' הוא 30:58.8 של ז'אן בואן מ-16.11.1911. מדוע אושר אם כן תחילה השיא של קוהלמינן? מאחר שכאשר התחילו לעשות את רשימות השיאים, סברו שהישגו של בואן נקבע ב-1913...בואן עבר בדרך 3 מייל (4828 מ') ב-14:38.4, 6 מייל (9656 מ') ב-29:51.6 וכעבור חצי שעה של ריצה הוא עבר 9721 מ'.
בטבלאות הבאות רשום לגבי כל שיאן, החל משיאו הראשון של פאבו נורמי ב-1921, תאריך קביעת השיא והקצב הנדרש (דקות ושניות לכל ק"מ) כדי לקבוע שיא חדש. זמני הביניים נמדדו ברמות דיוק שונות, מרמת דיוק של שניה אחת ועד רמת דיוק של מאית השנייה. אחרי הטבלאות מופיעים פרטים נוספים על השיאים. כפי שניתן לראות כבר ב-1924 קבע פאבו נורמי שיא עולם ב-10,000 מ' בריצה לא תחרותית, כלומר היה זה ניסיון לקביעת שיא עולם ללא יריבים של ממש. הפעם האחרונה בה נקבע שיא עולם בריצת 10,000 מ' לגברים בריצה ללא מושכים הייתה ב-1977 כאשר סמסון קימובואה שבר באופן בלתי צפוי את השיא של דייב בדפורד.
|
רץ תאריך קצב נדרש |
נורמי 22.6.1921 3:05.8 |
ריטולה 25.5.1924 3:04.0 |
ריטולה 6.7.1924 3:03.5 |
נורמי 31.8.1924 3:02.2 |
סלמינן 18.7.1937 3:00.6 |
מאקי 29.9.1938 3:00.5 |
מאקי 17.9.1939 3:00.2 |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
1000 |
2:51.5 |
2:56.0 |
2:47.8 |
|
2:56.0 |
2:58.0 |
2:55.5 |
|
2000 |
5:51.5 (3:00.0) |
6:00.8 (3:04.8) |
5:45.2 (2:57.4) |
|
5:51.5 (2:55.5) |
5:55.0 (2:57.0) |
5:56.8 (3:01.3) |
|
3000 |
8:54.4 (3:02.9) |
9:04.5 (3:03.7) |
8:47.4 (3:02.2) |
|
8:56.0 (3:04.5) |
8:57.0 (3:02.0) |
8:57.6 (3:00.8) |
|
4000 |
11:58.4 (3:04.0) |
12:08.5 (3:04.0) |
11:52.6 (3:05.2) |
|
11:58.0 (3:02.0) |
11:57.0 (3:00.0) |
12:00.6 (3:03.0) |
|
5000 |
15:06.1 (3:07.7) |
15:14.0 (3:05.5) |
15:00.2 (3:07.6) |
14:52.5 |
15:01.0 (3:03.0) |
14:59.0 (3:02.0) |
14:58.2 (2:57.6) |
|
6000 |
18:11.3 (3:05.2) |
18:22.0 (3:08.0) |
18:05.6 (3:05.4) |
4 מייל (6437 מ') – 19:18.7 |
18:05.0 (3:04.0) |
18:01.0 (3:02.0) |
18:00.0 (3:01.8) |
|
7000 |
21:16.9 (3:05.6) |
21:26.0 (3:04.0) |
21:05.6 (3:00.0) |
|
21:10.0 (3:05.0) |
20:59.0 (2:58.0) |
21:04.0 (3:04.0) |
|
8000 |
24:27.1 (3:10.2) |
24:32.0 (3:06.0) |
24:14.2 (3:08.6) |
5 מייל (8046 מ') – 24:13.1 |
24:16.0 (3:06.0) |
24:01.0 (3:02.0) |
23:58.0 (2:54.0) |
|
9000 |
27:35.6 (3:08.5) |
27:40.0 (3:08.0) |
27:19.6 (3:05.4) |
6 מייל– 29:07.1 |
27:11.0 (2:55.0) |
27:05.0 (3:04.0) |
26:58.4 (3:00.4) |
|
10,000 |
30:40.2 (3:04.6) |
30:35.4 (2:55.4) |
30:23.2 (3:03.6) |
30:06.1 (עוגל ל-30:06.2) |
30:05.5 (עוגל ל-30:05.6) (2:54.5) |
30:02.0 (2:57.0) |
29:52.6 (2:54.2) |
|
רץ תאריך קצב נדרש |
היינו 25.8.1944 2:59.2 |
זטופק 11.6.1949 2:57.5 |
היינו 1.9.1949 2:56.8 |
זטופק 22.10.1949 2:56.7 |
זטופק 4.8.1950 2:56.1 |
|---|---|---|---|---|---|
|
1000 |
2:56.0 |
2:54.5 |
2:53.2 |
2:55.0 |
2:58.0 |
|
2000 |
5:52.4 (2:56.4) |
5:49.0 (2:54.5) |
5:47.0 (2:53.8) |
5:50.9 (2:55.9) |
5:51.8 (2:53.8) |
|
3000 |
8:52.4 (3:00.0) |
8:43.0 (2:54.0) |
8:47.8 (3:00.8) |
8:45.0 (2:54.1) |
8:46.0 (2:54.2) |
|
4000 |
11:44.0 (2:56.2) |
11:40.7 (2:57.7) |
11:44.0 (2:56.2) |
11:42.0 (2:57.0) |
11:41.5 (2:55.5) |
|
5000 |
14:49.4 (2:58.0) |
14:39.5 (2:58.8) |
14:44.0 (3:00.0) |
14:38.0 (2:56.0) |
14:37.0 (2:55.5) |
|
6000 |
17:49.4 (3:00.0) |
17:39.0 (2:59.5) |
17:43.8 (2:59.8) |
17:36.0 (2:58.0) |
17:31.0 (2:54.0) |
|
7000 |
20:49.8 (3:00.4) |
20:37.0 (2:58.0) |
20:40.2 (2:56.4) |
20:33.5 (2:57.5) |
20:24.0 (2:53.0) |
|
8000 |
23:45.8 (2:56.0) |
23:37.0 (3:00.0) |
23:40.0 (2:59.8) |
23:33.0 (2:59.5) |
23:20.0 (2:56.0) |
|
9000 |
26:44.6 (2:58.8) |
26:36.0 (2:59.0) |
26:37.4 (2:57.4) |
26:30.5 (2:57.5) |
26:15.0 (2:55.0) |
|
10,000 |
29:35.4 (2:50.8) |
29:28.2 (2:52.2) |
29:27.2 (2:49.8) |
29:21.2 (2:50.7) |
29:02.6 (2:47.6) |
|
רץ תאריך קצב נדרש |
זטופק 1.11.1953 2:54.2 |
זטופק 1.6.54 2:54.1 |
איהרוש 15.7.56 2:53.4 |
קוטס 11.9.56 2:52.2 |
|
|
1000 |
2:52.8 |
2:47.8 |
2:47.6 |
2:42.5 |
|
|
2000 |
5:48.6 (2:55.8) |
5:44.2 (2:56.4) |
5:37.0 (2:49.4) |
5:34.0 (2:51.5) |
|
|
3000 |
8:43.8 (2:55.2) |
8:38.2 (2:54.0) |
8:29.4 (2:52.4) |
8:25.0 (2:51.0) |
|
|
4000 |
11:39.6 (2:55.8) |
11:34.0 (2:55.8) |
11:20.0 (2:50.6) |
11:16.0 (2:51.0) |
|
|
5000 |
14:34.8 (2:55.2) |
14:27.6 (2:53.6) |
14:14.2 (2:54.2) |
14:08.0 (2:52.0) |
|
|
6000 |
17:28.6 (2:53.8) |
17:23.0 (2:55.4) |
17:04.0 (2:49.8) |
17:02.0 (2:54.0) |
|
|
7000 |
20:24.0 (2:55.4) |
20:16.4 (2:53.4) |
19:57.0 (2:53.0) |
19:54.5 (2:52.5) |
|
|
8000 |
23:19.6 (2:55.6) |
23:11.6 (2:55.2) |
22:50.0 (2:53.0) |
22:48.5 (2:54.0) |
|
|
9000 |
26:16.8 (2:57.2) |
26:07.4 (2:55.8) |
25:47.0 (2:57.0) |
25:42.5 (2:54.0) |
|
|
10,000 |
29:01.6 (2:44.8) |
28:54.2 (2:46.8) |
28:42.8 (2:55.8) |
28:30.4 (2:47.9) |
|
|
רץ תאריך קצב נדרש |
בולוטניקוב 5.10.60 2:51.1 |
בולוטניקוב 11.8.62 2:49.8 |
קלארק 18.12.63 2:49.8 |
קלארק 16.6.65 2:49.5 |
קלארק 14.7.65 2:49.4 |
וירן 3.9.72 2:45.9 |
|---|---|---|---|---|---|---|
|
1000 |
2:43.0 |
2:41.5 |
2:44.0 |
2:43.4 |
2:41.5 |
2:36.9 |
|
2000 |
5:31.0 (2:48.0) |
5:30.0 (2:48.5) |
5:31.0 (2:47.0) |
5:29.6 (2:46.2) |
5:25.0 (2:43.5) |
5:18.8 (2:41.9) |
|
3000 |
8:22.0 (2:51.0) |
8:21.0 (2:51.0) |
8:25.0 (2:54.0) |
8:19.0 (2:49.4) |
8:11.0 (2:46.0) |
8:06.4 (2:47.6) |
|
4000 |
11:13.0 (2:51.0) |
11:12.0 (2:51.0) |
11:15.0 (2:50.0) |
11:10.6 (2:51.6) |
10:58.0 (2:47.0) |
10:55.6 (2:49.2) |
|
5000 |
14:07.0 (2:54.0) |
14:04.0 (2:52.0) |
14:06.5 (2:51.5) |
14:02.0 (2:51.4) |
13:45.0 (2:47.0) |
13:43.9 (2:48.3) |
|
6000 |
16:57.0 (2:50.0) |
16:57.0 (2:53.0) |
17:01.0 (2:54.5) |
16:51.8 (2:49.8) |
16:33.0 (2:48.0) |
16:35.8 (2:51.9) |
|
7000 |
19:49.0 (2:52.0) |
19:50.0 (2:53.0) |
19:54.5 (2:53.5) |
19:45.6 (2:53.8) |
19:23.0 (2:50.0) |
19:27.8 (2:52.0) |
|
8000 |
22:42.0 (2:53.0) |
22:41.5 (2:51.5) |
22:50.0 (2:55.5) |
22:39.4 (2:53.8) |
22:13.0 (2:50.0) |
22:17.8 (2:50.0) |
|
9000 |
25:35.0 (2:53.0) |
25:34.5 (2:53.0) |
25:40.0 (2:50.0) |
25:32.6 (2:53.2) |
24:59.0 (2:46.0) |
25:09.2 (2:51.4) |
|
10,000 |
28:18.8 (2:43.8) |
28:18.2 (2:43.7) |
28:15.6 (2:35.6) |
28:14.0 (2:41.4) |
27:39.89 (2:40.89) |
27:38.35 (2:29.15) |
|
רץ תאריך קצב נדרש |
בדפורד 13.7.73 2:45.8 |
קימובואוה 30.6.77 2:45.0 |
רונו 11.6.78 2:45.0 |
בדפורד 13.7.73 2:45.8 |
קימובואוה 30.6.77 2:45.0 |
רונו 11.6.78 2:45.0 |
|
1000 |
2:39.8 |
2:45.2 |
2:47.5 |
2:39.8 |
2:45.2 |
2:47.5 |
|
2000 |
5:23.2 (2:43.4) |
5:28.2 (2:43.0) |
5:30.2 (2:42.7) |
5:23.2 (2:43.4) |
5:28.2 (2:43.0) |
5:30.2 (2:42.7) |
|
3000 |
8:08.4 (2:45.2) |
8:14.3 (2:46.1) |
8:13.6 (2:43.4) |
8:08.4 (2:45.2) |
8:14.3 (2:46.1) |
8:13.6 (2:43.4) |
|
4000 |
10:54.6 (2:46.2) |
11:01.4 (2:47.1) |
11:04.6 (2:51.0) |
10:54.6 (2:46.2) |
11:01.4 (2:47.1) |
11:04.6 (2:51.0) |
|
5000 |
13:39.4 (2:44.8) |
13:48.7 (2:47.3) |
13:49.0 (2:44.4) |
13:39.4 (2:44.8) |
13:48.7 (2:47.3) |
13:49.0 (2:44.4) |
|
6000 |
16:26.0 (2:46.6) |
16:35.7 (2:47.0) |
16:35.7 (2:46.7) |
16:26.0 (2:46.6) |
16:35.7 (2:47.0) |
16:35.7 (2:46.7) |
|
7000 |
19:14.2 (2:48.2) |
19:17.4 (2:41.7) |
19:20.0 (2:44.3) |
19:14.2 (2:48.2) |
19:17.4 (2:41.7) |
19:20.0 (2:44.3) |
|
8000 |
22:02.0 (2:47.8) |
22:00.5 (2:43.1) |
22:02.1 (2:42.1) |
22:02.0 (2:47.8) |
22:00.5 (2:43.1) |
22:02.1 (2:42.1) |
|
9000 |
24:50.4 (2:48.4) |
24:46.0 (2:45.5) |
24:45.5 (2:43.4) |
24:50.4 (2:48.4) |
24:46.0 (2:45.5) |
24:45.5 (2:43.4) |
|
10,000 |
27:30.80 (2:40.4) |
27:30.47 (2:44.47) |
27:22.47 (2:36.97) |
27:30.80 (2:40.4) |
27:30.47 (2:44.47) |
27:22.47 (2:36.97) |
|
רץ תאריך קצב נדרש |
ממדה 2.7.84 2:44.2 |
באריוס 18.8.89 2:43.3 |
צ'לימו 5.7.93 2:42.8 |
אונדייקי 10.7.93 2:42.7 |
סיגיי 22.7.94 2:41.8 |
|---|---|---|---|---|---|
|
1000 |
2:49.40 |
2:42.9 |
2:44.9 |
2:41.8 |
2:41.4 |
|
2000 |
5:34.45 (2:45.05) |
5:25.9 (2:43.0) |
5:26.0 (2:41.1) |
5:22.0 (2:40.2) |
5:23.8 (2:42.4) |
|
3000 |
8:16.41 (2:41.96) |
8:08.5 (2:42.6) |
8:08.0 (2:42.0) |
8:02.8 (2:40.8) |
8:05.5 (2:41.7) |
|
4000 |
11:00.47 (2:44.06) |
10:50.1 (2:41.6) |
10:50.8 (2:42.8) |
10:47.0 (2:44.2) |
10:50.6 (2:45.1) |
|
5000 |
13:45.40 (2:44.93) |
13:32.5 (2:42.4) |
13:33.8 (2:43.0) |
13:28.05 (2:41.05) |
13:32.8 (2:42.2) |
|
6000 |
16:30.08 (2:44.7) |
16:15.5 (2:43.0) |
16:15.9 (2:42.1) |
16:10.9 (2:42.85) |
16:14.1 (2:41.3) |
|
7000 |
19:16.62 (2:46.5) |
19:01.2 (2:45.7) |
18:59.3 (2:43.4) |
18:53.6 (2:42.7) |
18:53.8 (2:39.7) |
|
8000 |
21:58.26 (2:41.7) |
21:47.0 (2:45.8) |
21:43.4 (2:44.1) |
21:35.2 (2:41.6) |
21:36.0 (2:42.2) |
|
9000 |
24:41.09 (2:42.8) |
24:32.6 (2:45.6) |
24:28.5 (2:45.1) |
24:20.2 (2:45.0) |
24:18.5 (2:42.5) |
|
10,000 |
27:13.81 (2:32.71) |
27:08.23 (2:35.63) |
27:07.91 (2:39.41) |
26:58.38 (2:38.18) |
26:52.23 (2:33.73) |
|
רץ תאריך קצב נדרש |
גברסילאסי 5.6.95 2:41.2 |
חיסו 23.8.96 2:40.3 |
גברסילאסי 4.7.97 2:39.8 |
טרגט 22.8.97 2:39.1 |
גברסילאסי 1.6.98 2:38.7 |
|
1000 |
2:42.3 |
2:41.0 |
2:39.6 |
2:39.6 |
2:36.0 |
|
2000 |
5:22.3 (2:40.0) |
5:22.2 (2:41.2) |
5:17.3 (2:37.7) |
5:20.2 (2:40.6) |
5:16.0 (2:40.0) |
|
3000 |
8:01.2 (2:38.9) |
8:04.0 (2:41.8) |
7:56.9 (2:39.6) |
7:59.7 (2:39.5) |
7:53.6 (2:37.6) |
|
4000 |
10:39.4 (2:38.2) |
10:45.8 (2:41.8) |
10:36.3 (2:39.4) |
10:36.8 (2:37.1) |
10:31.3 (2:37.7) |
|
5000 |
13:21.4 (2:42.0) |
13:26.2 (2:40.4) |
13:16.74 (2:40.44) |
13:17.5 (2:40.7) |
13:11.7 (2:40.4) |
|
6000 |
16:03.3 (2:41.9) |
16:05.1 (2:38.9) |
15:56.99 (2:40.25) |
15:58.0 (2:40.5) |
15:51.1 (2:39.4) |
|
7000 |
18:43.2 (2:39.9) |
18:47.7 (2:42.6) |
18:37.04 (2:40.05) |
18:37.8 (2:39.8) |
18:32.45 (2:41.35) |
|
8000 |
21:26.2 (2:43.0) |
21:26.5 (2:38.8) |
21:17.60 (2:40.56) |
21:15.0 (2:37.2) |
21:12.92 (2:40.47) |
|
9000 |
24:08.8 (2:42.6) |
24:02.0 (2:35.5) |
23:54.65 (2:37.05) |
23:51.0 (2:36.0) |
23:51.53 (2:38.61) |
|
10,000 |
26:43.63 (2:34.83) |
26:38.08 (2:36.08) |
26:31.32 (2:36.67) |
26:27.85 (2:36.85) |
26:22.75 (2:31.22) |
|
רץ תאריך קצב נדרש |
בקלה 8.6.04 2:38.2 |
בקלה 26.8.05 2:38.0 |
צ'פטגיי 7.10.20 2:37.7 |
|---|---|---|---|
|
1000 |
2:35.32 |
2:39.85 |
2:37.2 |
|
2000 |
5:16.08 (2:40.76) |
5:15.63 (2:35.78) |
5:15.1 (2:37.9) |
|
3000 |
7:55.97 (2:39.89) |
7:53.02 (2:37.39) |
7:52.9 (2:37.7) |
|
4000 |
10:37.43 (2:41.46) |
10:29.98 (2:36.96) |
10:29.9 (2:37.0) |
|
5000 |
13:14.42 (2:36.99) |
13:09.19 (2:39.21) |
13:07.8 (2:37.9) |
|
6000 |
15:50.94 (2:36.52) |
15:44.66 (2:35.47) |
15:45.06 (2:37.3) |
|
7000 |
18:29.33 (2:38.39) |
18:23.98 (2:39.32) |
18:22.00 (2:37.0) |
|
8000 |
21:08.94 (2:39.61) |
21:04.63 (2:40.65) |
20:59.48 (2:37.48) |
|
9000 |
23:48.35 (2:39.41) |
23:45.09 (2:40.46) |
23:36.75 (2:37.27) |
|
10,000 |
26:20.31 (2:31.96) |
26:17.53 (2:32.45) |
26:11.00 (2:34.25) |
פאבו נורמי, 22.6.1921, סטוקהולם, 30:40.2 – מסלול בהיקף 385 מ'. אריק בקמן משבדיה, הזוכה במדליית הארד בריצת 5000 מ' באנטוורפן 1920, היה צמוד אל נורמי בחצי הראשון של המירוץ וסיים ב-31:02.1 ד' (21.9 ש' אחרי נורמי). בחצי השני של הריצה גדל בהדרגה המרחק בין נורמי לבקמן. ב- 4 מייל (6437 מ') זמנו של נורמי היה 19:29.3 ושל בקמן – 19:35.6. ב-5 מייל (8047 מ') 24:36.5 – 24:46.3. חצאים של נורמי: 15:06.1 (גם בקמן 15:06.1) – 15:34.1. שאר הרצים סיימו הרחק מאחור. ריצה מאד לא מאוזנת. פתיחה מאד מהירה ואחריה כל ק"מ איטי מקודמו עד חצי המרחק. בחצי השני, אחרי הניתוק מבקמן, הק"מ השמיני והתשיעי היו איטיים מהקצב לשיא. ההגברה לקראת הסיום לא הייתה גדולה. הק"מ האחרון היה רק החמישי בטיבו, דבר המעיד במידה מסוימת על "תשישות".
וילי ריטולה, 22.5.1924, הלסינקי,30:35.4 – ריצה במסגרת המבחנים לקביעת נבחרת פינלנד למשחקי פאריס 1924, ממנה נעדר נורמי. הרץ במקום השני, ארו ברג, סיים בתוצאה 31:56.7 ד', 1:21.3 ד' אחרי ריטולה. לאורך כל הדרך היה זמני הביניים של ריטולה איטיים משל נורמי, אך הגברה ניכרת של הקצב בק"מ האחרון אפשרה קביעת שיא חדש. חצאים: 15:14.0 – 15:21.4.
וילי ריטולה, 6.7.1924, פאריס, 30:23.2 - ריצה במסגרת המשחקים האולימפיים. ריטולה זינק במשחקי פאריס 1924 ל-8 מירוצים, בשמונה ימים רצופים! : 6.7 – 10,000 מ'; 7.7 – מוקדמות 3000 מ' מכשולים; 8.7 – מוקדמות 5000 מ'; 9.7 – גמר 3000 מ' מכשולים; 10.7 – גמר 5000 מ'; 11.7 – מוקדמות ריצה קבוצתית ל-3000 מ'; 12.7 – מירוץ שדה לכ-10,000 מ'; 13.7 – גמר מירוץ קבוצתי ל-3000 מ'. מרכיבי הנבחרת הפינית מנעו מפאבו נורמי (שלא השתתף במכשולים אך השתתף בריצת 1500 מ') להשתתף בריצת 10,000. הרץ השבדי, אדוין וידה, היה היחיד שנצמד לריטולה, אך גם הוא "נשר לאחור" אחרי 4 ק"מ וסיים ב-30:55.2 (32.0 ש' אחרי ריטולה). ארו ברג היה שלישי – 31:43.0.
פאבו נורמי,31.8.1924, קופיו, פינלנד, 30:06.2 - זה השיא הראשון שהושג בתנאים לא תחרותיים. היקף המסלול היה 350 מ'. הרץ במקום השני סיים ב-33:36.1. חצאים: 14:52.5 – 15:13.6 ד'. השיא הזה החזיק מעמד כמעט 13 שנים, יותר מכל שיא אחר ב-10,000 מ' לגברים, עד לשיאו האחרון של בקלה ששרד 15 שנים.
אילמרי סלמינן, 18.7.1937, קובולה, פינלנד, 30:05.6 – 6000 צופים, יותר מכל אוכלוסיית קובולה! לורי להטינן סיים שני עם 30:15.0 (9.4 ש' אחרי סלמינן) ארבו אסקולה היה שלישי – 30:34.2 ד'. חצאים: 15:01.0 – 15:04.5. שני ק"מ ראשונים מהירים מהקצב לשיא, אחר כך 6 ק"מ איטיים מקצב השיא ובסיום שוב שני ק"מ מהירים מקצב השיא.
טאיסטו מאקי, 25.9.1938, טמפרה, פינלנד, 30:02.0 –ריצה לאור זרקורים. בפעם הראשונה בתולדות ריצת 10,000 מ', מחזיק השיא (סלמינן) השתתף במירוץ בו שבר רץ אחר את השיא. קואוקו פקורי היה שני (30:18.2) ואחריו: 3) ארבו אסקולה 30:34.2, 4) מאטי ליהורנטה 30:50.6, 5) סלמינן 31:04.6, 6) וולמארי איזו-הולו 31:26.4. שני רצים מפורסמים אחרים לא סיימו: לורי להטינן ולורי וירטנן. חצאים: 14:59.0 – 15:03.0. הייתה זו תחרות לאומית אך יש לזכור כי עם פרוץ מלחמת העולם השנייה היו תשעה רצים פיניים מתוך עשרה הרצים בעלי הזמנים הטובים עד אז כולל החמישה במקומות הראשונים: מאקי, סלמינן, נורמי, קרלו טואומינן וקואוקו פקורי.
טאיסטו מאקי, 17.9.1939, הלסינקי, 29:52.6 – לא הרחק ממאקי סיימו: 2) טאונו קורקי 30:16.0, 3) סלמינן 30:26.2. זו הייתה לא רק "פריצת מחסום" אלא גם הפעם הראשונה בה נשבר שיא ב- 10,000 מ' עם "נגטיב ספליט" - החצי השני מהיר מהראשון (14:58.2 - 14:54.4). לפני הריצה אמר הכרוז: "אני מקווה שטאיסטו מאקי ירתק את הקהל קצת פחות מחצי שעה..." באופן די חריג לריצות שיא, הק"מ המהיר ביותר היה דווקא השמיני, שאחריו באה האטה בתשיעי ושוב הגברה בק"מ האחרון.
ויליו היינו, 25.8.1944, הלסינקי, 29:35.4 – שני סיים השבדי גוסטה פטרסון (טגרהולם) 30:22.6. 3) פקורי 31:01.6. חצאים: 14:49.4 – 14:46.0. שיא שני רצוף בנגטיב ספליט, שהושג בעיקר בשל ק"מ אחרון מהיר.
אמיל זטופק, 11.6.1949, אוסטרבה, 29:28.2 – ריצה במטרה לקבוע שיא. שלושה רצים השתתפו. הרץ במקום השני סיים ב-32:25.8 והשלישי ב-33:02.6. חצאים: 14:39.5 – 14:48.7. זטופק היה מהק"מ הראשון מהיר בכמה שניות מהשיא של היינו.
ויליו היינו, 1.9.1949, קובולה, 29:27.2 – 4 רצים השתתפו. הרץ במקום השני קבע 30:41.4. חצאים: 14:44.0 – 14:43.2. החל מהק"מ השלישי ועד התשיעי היינו היה איטי במספר שניות משיאו של זטופק אך ק"מ אחרון מהיר איפשר את שבירת השיא.
אמיל זטופק, 22.10.1949, אוסטרבה, 29:21.2 - ריצה במטרה לקבוע שיא. 6 רצים השתתפו. הרץ במקום השני סיים ב-32:24.2. חצאים: 14:38.0 – 14:43.2.החל מהק"מ השלישי זטופק היה מהיר יותר משיאו של היינו.
אמיל זטופק, 4.8.1950, טורקו, 29:02.6 – שלושה רצים בלבד סיימו. הרץ במקום השני קבע 31:56.8. חצאים: 14:37.0 – 14:25.6. זטופק הראה כאן שגם הוא יודע לרוץ בנגטיב ספליט. בחצי המרחק הוא היה מהיר רק בשנייה אחת משיאו הקודם אבל בחצי השני הגביר בהדרגה את הפער על שיאו הקודם. תופעה מעניינת כאן הייתה שהק"מ הראשון, בדרך כלל מהיר יחסית בריצות שיא, היה האיטי ביותר.
אמיל זטופק, 1.11.1953, שטרה בולוסלאב, 29:01.6 – מסלול בהיקף 363.8 מטרים. שישה רצים סיימו. הרץ במקום השני קבע 31:12.2. חצאים: 14:34.8 – 14:26.8. אחרי שני ק"מ היה זטופק ביתרון של כ-3 שניות על שיאו הקודם והוא שמר על יתרון של 4-3 שניות ב-4 הק"מ הבאים. בהמשך הדרך נשחק היתרון מאחר שכזכור השיא הקודם הושג בנגטיב ספליט. ק"מ מהסוף היה זטופק בפיגור של 1.8 מזמן הביניים בשיא הקודם ונדרש ק"מ אחרון מהיר כדי לקבוע שיא חדש, הטוב בשנייה אחת מהשיא הקודם.
אמיל זטופק, 1.6.1954, בריסל, 28:54.2 – מדידה חוזרת של המסלול מצאה כי אורכו היה 400.04 מטרים ולכן הרצים עברו 10,001 מטרים. 9 רצים השתתפו. הרץ במקום השני קבע 30:50.0 (לא רשמי, לא ידועים הזמנים של הרצים האחרים). בשנתו ה-32 הצליח זטופק להיות הראשון היורד מ-29 דקות. חצאים: 14:27.6 – 14:26.6. זטופק יצר לעצמו בהדרגה במחצית הראשונה יתרון של כ-7 שניות על השיא הקודם, עליו שמר עד לסיום.
שאנדור איהרוש, 15.7.1956, בודפשט, 28:42.8 – אליפות הונגריה. השעונים הראו: 28:42.6, 28:42.7, 28:42.8. לפי החוקה של היום הזמן היה נרשם כ-28:42.7. 6 רצים סיימו. הרץ במקום השני, יוזף קובאץ', קבע 29:25.6. חצאים: 14:14.2 – 14:28.6. אחרי 7 ק"מ היתרון על השיא הקודם היה למעלה מ-19 שניות, אך בשלושה ק"מ האחרונים נחלש איהרוש.
ולדימיר קוטס, 11.9.1956, מוסקבה, 28:30.4 – ריצה בניסיון לקבוע שיא לעיני 100,000 צופים באיצטדיון לנין. שני סיים פיוטר בולוטניקוב ב-29:37.0. חמישי ואחרון, מדליסט הארד מהלסינקי 1952, אלכסנדר אנופרייב 30:28.6. חצאים: 14:08.0 – 14:22.4. ק"מ ראשון כמעט 10 שניות מהר מהקצב הנדרש לשיא אבל אחר כך האטה וכאשר נותרו 2000 מ' היתרון על השיא הקודם היה בן 1.5 שנייה בלבד. בניגוד לאיהרוש, קוטס הצליח להגביר את הקצב בק"מ האחרון.
פיוטר בולוטניקוב, 15.10.1960, קייב, 28:18.8 – אליפות ברה"מ לאגודות. 10 רצים ירדו מ-30 דקות. הרץ במקום השני קבע 29:08.6. חצאים: 14:07.0 – 14:11.8. בחצי הדרך עמד יתרונו של בולוטניקוב על השיא הקודם בשנייה אחת בלבד אבל בחצי השני, למרות שבולוטניקוב האט, הוא הגדיל את היתרון על השיא הקודם.
פיוטר בולוטניקוב, 11.8.1962, מוסקבה, 28:18.2 – אליפות ברה"מ. 25 רצים סיימו. 13 קבעו זמן של 30 דקות ומטה. הרץ במקום השני קבע 29:07.0. חצאים: 14:04.0 – 14:14.2. זמני ביניים דומים מאד לאלה שבשיא הקודם שלו. בחצי הדרך היה בולוטניקוב מהיר ב-3 שניות מקצב השיא הקודם אך אחרי 7 ק"מ היה בפיגור של שנייה מקצב השיא. בק"מ השמיני חזר לקצב השיא ושמר על היתרון המזערי עליו עד הסיום.
רון קלארק, 18.12.1963, מלבורן, 28:15.6 – ריצה שנתית לכבודו של אמיל זטופק. זמן של 28:15.5 עוגל לפי החוקה דאז לחמישית השנייה הבאה. 11 רצים סיימו. הרץ במקום השני קבע 31:28.0. חצאים: 14:06.5 – 14:09.0. קלארק היה לכל אורך הדרך בפיגור אחרי השיא אך ק"מ אחרון מהיר מאד (2:35.6) הביא לשבירת השיא.
רון קלארק, 16.6.1965, טורקו, 28:14.0 – שיא שלא אושר מאחר שקלארק נרשם להשתתף אחרי מועד סגירת ההרשמה. 4 רצים סיימו. הרץ במקום השני קבע 30:26.4. חצאים:14:02.0 – 14:12.0. קלארק היה מהיר מקצב השיא לאורך כל הדרך ולמרות שרץ את הק"מ האחרון בזמן איטי יותר מאשר בשיא שקבע ב-1963, הצליח לקבוע תוצאה טובה מן השיא.
רון קלארק, 14.7.1965, אוסלו, 27:39.4 – משחקי ביסלט. רק 3 רצים סיימו. הרץ במקום השני קבע 29:19.6. חצאים: 13:45.0 – 13:45.4. ריצה מדהימה בה כל ק"מ היה מהיר מהק"מ בריצה בטורקו, חודש לפני כן. הזמן נמדד גם במדידה אוטומטית (27:39.89).
לאסה וירן, 3.9.1972, מינכן, 27:38.4 (27:38.35) – השיא הושג במסגרת ריצת הגמר במשחקים האולימפיים. שלושה ימים קודם התקיימה ריצת מוקדמות בה קבע וירן 28:04.41 ד'. חמישה רצים קבעו זמנים מהירים ממנו במוקדמות, ביניהם דייב בדפורד מבריטניה שהוביל בגמר עם ק"מ ראשון מהיר מאד – 2:36.9 ד'. הקצב הלך ודעך כמובן בשל הפתיחה המהירה ואולי גם בשל עייפות הרצים מהמוקדמות. בק"מ החמישי נפל וירן אך התאושש מהר (איבד כ-3 שניות בגלל הנפילה) וכ-20 שניות אחרי שקם כבר הדביק את החבורה המובילה. הק"מ האחרון היה ב-2:29.15 ד' – הזמן המהיר ביותר לק"מ בריצה בה הושג שיא עולם בריצת 10,000 מ', עד היום!. וירן עבר להוביל בריצה באופן סופי, 600 מטר לסיום, והריצה הוכרעה רק בישורת האחרונה. למרות התחרות, ריצה זו דומה במהלכה לריצות שיא אחרות: פתיחה מהירה, במקרה זה מהירה מאד, אחר כך "רגיעה" וירידה אל מתחת לקצב השיא וסיומת מהירה. מאחר שהירידה בקצב הייתה גדולה מאד, התאפשרה גם הסיומת המהירה, לא רק של וירן, אלא של 4 רצים נוספים. וירן הוביל חלק ניכר מהדרך, בשלושה הק"מ האחרונים. הוא עבר את ההקפה ה-24 ב-60 שניות ואת האחרונה ב-56.4 שניות. החמישה הבאים שסיימו אחרי וירן: אמיל פוטמנס 27:39.58; מירוטס ייפטר 27:40.96; מאריאנו הארו 27:48.14; פרנק שורטר 27:51.32; דייב בדפורד 28:05.44. 14 רצים סיימו. מוחמד גאמודי שנפל גם הוא בהתנגשות עם וירן בק"מ החמישי, לא סיים.
דייב בדפורד, 13.7.1973, לונדון (קריסטל פאלאס), 27:30.8 (27:30.80) – ריצה במסגרת אליפות אנגליה. 21 רצים סיימו, 13 מתחת ל-29 דקות. שני סיים טוני סימונס (28:19.9). חצאים: 13:39.4 – 13:51.4. בדפורד "מכתיב הקצב" בגמר האולימפי במינכן, פתח כהרגלו מהר, אך קצת פחות מהר מאשר במינכן וכבר בק"מ הרביעי הדביק את קצב השיא. הדעיכה בחצי השני של המרחק הייתה קטנה מהרבה מאשר במינכן ולכן הפער בזמני הביניים הלך וגדל והגיע ליותר מ-19 שניות, 1000 מטרים לסיום. הזמן למייל הראשון היה כ-4:19 ואל בדפורד היו צמודים לאחי סטיוארט, טוני סימונס, ספו טומינן וברני פליין. אחרי ההקפה השמינית סטיוארט היה כבר 70 מ' מאחור כל השלושה האחרים עדיין עם בדפורד 3000 מ' – בדפורד 8:08.4, סימונס 8:08.6, טומינן 8:08.8, פליין 8:09.0 סימונס לקח את ההובלה קצת לפני 4000 מ' וטומינן ופליין כבר היו מאחור. סימוונס הוביל למשך הקפה וחצי. 5000 מ' - בדפורד 13:39.4, סימונס 13:41.6 (שיאו האישי אז היה 13:40.2) טומינן 13:54.6, פליין 13:54.8. בנקודת ה-6000 מ' בדפורד השיג בהקפה שלמה את אלוף אירופה 1969 מייק טאג ולזמן מה זה שימש לו כמכתיב קצב. זמנים אחרי כל הקפה:
400 – 63.0, 800 – 2:07.4 (64.4), 1200 – 3:12.3 (64.9), 1600 – 4:17.4 (65.1) 2000 – 5:23.2 (65.8), 2400 – 6:29.6 (66.4), 2800 – 7:35.8 (66.2), 3200 – 8:42.0 (66.2), 3600 – 9:48.6 (66.6), 4000 – 10:54.6(66.0), 4400 – 12:00.0(65.4), 4800 – 13:06.0(66.0), 5200 – 14:12.8(66.8), 5600 – 15:19.0(66.2), 6000 – 16:26.2 (67.2), 6400 – 17:34.0(67.8), 6800 – 18:41.0(67.0), 7200 – 19:48.0(67.0), 7600 – 20:55.0 (67.0), 8000 – 22:02.0 (67.0), 8400 – 23:09.0 (67.0), 8800 – 24:16.8 (67.8), 9200 – 25:23.8 (67.0), 9600 – 26:29.0 (65.2), 10,000 – 27:30.8 (61.8).
סמסון קימובואה, 30.6.1977, הלסינקי, 27:30.47 (27:30.5) - סמסון קימובואה הדהים 8700 צופים רטובים ורועדים מקור ב"משחקי העולם" בשיא לגמרי לא צפוי ב-10,000 מטר. קימובואה, שתחילה נכתב שמו קימומבואה, סטודנט בן 21 שלמד באוניברסיטת ווישנגטון סטייט, היה בעל שיא אישי של 28:10.3 שנקבע כאשר ניצח באליפות המכללות באותה השנה. השיפור של 39.8 שניות לשיא האישי הוא הגדול ביותר בכל שיאי העולם ב-10,000 מ' אך היו בעבר שיפורים גדולים אחרים כמו השיפור של 34.6 שניות של רון קלארק ב-1965. אחרי ק"מ ראשון בו הוביל האיטלקי פרנקו פאבה ב-2:45.2, לקח את ההובלה הבריטי טוני סימונס. שיאו האישי של סימונס לפני התחרות היה 27:53.6. סימונס החיש ל-2:43.0 ואחר כך הוביל עם אלפים של 2:46.1, 2:47.1 ו-2:47.3. מאחר שבין הרצים לא היו "שמות גדולים" הקהל הופתע מזמן הביניים ב-5000 מ' שהיה 13:48.7, רק 3 שניות מהקצב לשיא. סימונס הוביל כשקימובואה צמוד אליו, ואחריהם הקנייתי מייקל מוסיוקי, היפני טושיהיקו קאמטה ופאבה, שערב קודם קבע שיא אישי ב-5000 מ' – 13:23.6, באופן מפתיע עדיין עם המובילים. קימובואה עבר לראש אחרי 6200 מ' ורק מוסיוקי וקאמטה ניסו להיצמד אליו. בשלב זה הצופים כבר "הריחו" כי צפוי זמן מהיר מאד ולבסוף גם קימובואה הבין זאת. "לא חשבתי על שיא עולם" הוא אמר לאחר מכן, "לקראת הק"מ השמיני כאשר ראיתי אנשים בקהל עומדים וצועקים, אמרתי לעצמי שבטח משהו קורה. לכן החלטתי לא לוותר ולנסות להחיש את הקצב עוד. למרות זאת, לקראת הסוף, התחלתי להרגיש מותש". עם אלפים של 2:47.0, 2:41.7 ו-2:43.1 הוא צבר יתרון על שיאו של בדפורד. את שני הק"מ האחרונים הוא עבר ב- 2:45.5 ו- ו-2:40.4 כדי לקבוע 27:30.5. הוא משך את כל השמונה שאחריו לשיאים אישיים. סימונס, שסיים רביעי, זכה להערכה מקימובואה: "אני מודה לרץ הבריטי יותר מכל כי הוא הכתיב את הקצב. אני לא בדיוק 'גוד סטרטר'. לא חשבתי שאני מסוגל לקבוע תוצאה כזו, אני נבוך מכל הצלמים ומבקשי החתימות". קימובואה 27:30.5; מוסיוקי 27:41.9; פאבה 27:42.7 (שיא איטלקי); סימונס 27:43.6; קאמאטה 27:48.6 (שיא יפני). חצאים: 13:48.7 – 13:41.8.
הנרי רונו, 11.6.1978, וינה, 27:22.4 – מערכת צילום הגמר לא פעלה כשורה ולכן אושר הזמן שנמדד ידנית. מדידה בעזרת תא פוטו אלקטרי (לא חוקית לאישור שיאים) – 27:22.47. הרץ ההולנדי יוס הרמנס, משך ב-3400 מ' הראשונים ומשם ואילך רונו היה לבדו. שלושה רצים סיימו: במקום השני דומינגו טיבאזואידה 27:53.02 ובמקום השלישי יואל צ'ריוט 27:58.89. חצאים: 13:49.0 – 13:33.4. הק"מ הרביעי, הראשון ללא משיכה, היה איטי, אבל החל מהק"מ החמישי, רונו היה כל הזמן קרוב לקצב הדרוש לשיא. ק"מ אחרון מהיר אפשר שבירה גדולה של השיא.
פרננדו ממדה, 2.7.84, סטוקהולם, 27:13.81 – התחרות השנתית "דן גאלאן". 18 רצים סיימו. ב-4 ק"מ הראשונים משך רץ מפורטוגל בשם גילמה אלבז ואחר כך לזמן קצר משך האמריקאי אד אייסטון. קרלוס לופש היה צמוד לממדה וסיים ב-27:17.48, טוב מן השיא הקודם. ממדה סיים עם 400 אחרונים ב-57.45 שניות. חצאים: 13:45.4 – 13:28.4.
ארתורו באריוס, 18.8.1989, מערב ברלין, 27:08.23 – התחרות השנתית ISTAF. עשרה רצים סיימו. במקום השני סיים קיפקמבוי קימלי 27:52.28. ריצה זו היא למעשה הראשונה שבה הוכתב קצב מדויק לרץ. מאמנו של באריוס ביקש מהרץ האמריקאי דאג פאדייה לעבור כל הקפה ב-65 שניות (הקצב הנדרש לשיא היה 65.3 שניות ל-400 מטר) והמושך עשה בדיוק את המבוקש ועבר 3000 מ' ב-8:08.1 (65.08 שניות ל-400 מ', בממוצע), כאשר באריוס 4 עשיריות השנייה אחריו. רץ אמריקאי אחר, סטיב פלסנסיה הוביל את באריוס לחצי המרחק ב- 13:32.5 ( בדיוק 65 שנ' ל-400 מ', בממוצע) ומכאן המשיך באריוס לבדו. בק"מ השביעי, השמיני והתשיעי רץ באריוס בקצב איטי מקצב השיא אך היה לו "יתרון" בזמנים המצטברים על אלו של ממדה: בחצי המרחק היתרון עמד על 12.9 שניות, ב-6 ק"מ על יותר מ-15 שניות ובנקודת ה-9000 הצטמצם היתרון ל-8.5 שניות ומאחר שממדה סיים את ריצת השיא שלו ב-ק"מ מהיר נדרש כזה גם מבאריוס. שוב רואים ירידה אל מתחת לקצב השיא בחצי השני וק"מ אחרון מהיר. באריוס רץ בק"מ 9-7 על 66 שנ' ל-400 במקום ה-65 ש' ל-400 שרץ עד אז. בהקפה ה-24 הוא הגביר את הקצב ועבר אותה ב- 62.3 שניות ואת האחרונה ב-59.5 ש'. חצאים: 13:32.4 – 13:35.8.
ריצ'רד צ'לימו, 5.7.1993, סטוקהולם, 27:07.91 – התחרות השנתית "דן גאלאן". 17 רצים סיימו. שני מושכים, ג'והן דוהרטי וצ'רלס צריוט, הובילו לסרוגין ב-4 ק"מ הראשונים וזמני הביניים היו דומים מאד לאלה שהשיג ארתורו באריוס בריצת השיא שלו, 4 שנים קודם לכן. החל מנקודת 4600 המטרים היה צ'לימו לבד בראש ללא מושכים. גם במקרה זה הייתה ירידה אל מתחת לקצב השיא בק"מ 9-7, אך לצ'לימו היה יתרון של קטן על השיא, יתרון שהלך ועלה והגיע ל- 4.1 שניות – 1000 מ' לסיום. ק"מ אחרון מהיר פחות מזה של באריוס גרם לכך שכמעט כל ה"יתרון" נמחק ובסיום השיא נשבר ב-32 מאיות השנייה בלבד. את ההקפה האחרונה עבר צ'לימו ב-60.9 שניות. באריוס עצמו השתתף במירוץ וסיים בו שני בזמן 27:34.27 ד' . תופעה דומה בה מחזיק השיא הקודם ב-10,000 מ' משתתף במירוץ בו נשבר שיאו התרחשה ב-1938 כאשר אילמארי סלמינן נטל חלק במירוץ בו שבר טאיסטו מאקי את שיאו. חצאים: 13:32.4 – 13:35.5.
יובס אונדייקי, 10.7.1993, אוסלו, 26:58.38 - התחרות השנתית "משחקי ביסלט". האלוף האולימפי מברצלונה 1992,חאליד סקאח, רצה לשבור את השיא של באריוס (הוא לא לקח בחשבון שסגנו מברצלונה, צ'לימו, ישבור את השיא בתחרות בסטוקהולם, 5 ימים לפני התחרות באוסלו) ודרש ממארגני התחרות "לתפור" את התחרות במיוחד עבורו. לאחר שהבין סקאח שהוא יאלץ להתחרות באוסלו נגד רצים מעולים כמו יובס אונדייקי וויליאם סיגיי, הוא בחר לפנות את הזירה ולהתחרות ב-5000 מ'. אחרי ששמע על שיאו של צ'לימו הוא אמר כי חבל שמארגני התחרות באוסלו לא נהגו כמו אלה מסטוקהולם שאפשרו לצ'לימו ניסיון לשבירת שיא, עם מושכים שרצו בקצב שהוא ביקש וללא תחרות של ממש. שני רצים מושכים, איזאק גרסייה וג'והן דוהרטי הובלו בפתיחה אבל סיגיי היה חסר סבלנות ועבר לראש כבר לפני נקודת ה-3 ק"מ והחל מנקודת 4 ק"מ נשארו אונדייקי וסיגיי ללא מושכים. הקצב היה מהיר במעט מקצב שיא העולם. סיגיי עבר לראש בפעם האחרונה בק"מ השישי אך משם והלאה היה אונדייקי בראש. מאז עבר לראש, רק בק"מ התשיעי הוא ירד אל מתחת לקצב הממוצע המבוקש לשיא (2:42.7 ד' ל-1000 מ') ו"צבר בו כוחות לסיום" (גם ב-ק"מ הרביעי, הוא היה הקצב מתחת לקצב השיא אך אז עדיין לא היה אונדייקי בראש לבדו). עם "יתרון" של יותר מ-8 שניות על השיא, 1000 מ' לסיום, האיץ אונדייקי כדי להשיג את שבירת "מחסום 27 הדקות". את 400 המטרים האחרונים הוא עבר ב- 60.6 שניות. סיגיי סיים שני בהישגו הטוב עד אז – 27:16.81. סקאח הפסיד אולי הזדמנות לשבור שיא עולם בכך שוויתר על המאבק עם אונדייקי וסיגיי באוסלו. יומו של סיגיי הגיע כחלוף שנה.
ויליאם סיגיי, 22.7.1994, אוסלו, 26:52.23 –"משחקי ביסלט". 13 רצים סיימו. שני היה ויליאם קיפטום 27:17.20, שלישי ארמנדו קווינטנייה 27:18.59, רביעי אלואיז ניזיגאמא 27:50.51. פול טרגט, ששבר את השיא 3 שנים מאוחר יותר, סיים חמישי עם 27:29.45 ד'. בין הרצים שלא סיימו היה גם השיאן לעתיד סאלח חיסו.
פול דונובן משך בשלושה הק"מ הראשונים וויליאם מוטוול המשיך במשיכה עד מחצית המרחק בערך. באמצע הדרך, ק"מ 6-4, היה סיגיי כ-3 שניות לאט מקצב השיא אבל סגר את הפער עליו כבר לפני הק"מ האחרון ונשאר לו הרבה כוח כדי לשפר את השיא באופן ניכר. 400 אחרונים על 56.91 שניות. כמה רצים מספרד ופורטוגל, שנאבקו ביניהם על המקומות 10-8 לא פינו לו את הדרך כאשר עבר אותם בהקפה שלמה. חצאים: 13:32.7 – 13:19.5.
היילה גברסילאסי, 5.6.1995, הנגלו, 26:43.53 – התחרות השנתית לכבודה של פאני בלנקרס-קון. מארגן התחרות היה מאמנו של גברסילאסי, יוס הרמנס, שכזכור משך את הנרי רונו לשיא ב-1978. 12 רצים סיימו. שני היה אספה מזגבו 27:59.63. פול דונובן משך ב-2400 מ' ראשונים. וורקה ביקילה המשיך במשיכה עד 6000 מ'. זמנים להקפות של 400 מ' (הממוצע הנדרש לשיא היה 64.4 שניות) : 1) 64.9; 2) 65.3; 3) 64.5; 4) 65.1; 5) 62.5; 6) 63.4; 7) 64.0; 8) 63.1; 9) 62.9; 10) 63.7; 11) 64.6; 12) 64.8; 13) 65.3; 14) 65.2; 15) 64.0; 16) 63.7; 17) 64.0; 18) 64.3; 19) 64.9; 20) 66.0; 21) 66.2; 22) 64.6; 23) 63.7; 24) 62.4; 25) 60.5. חצאים: 13:21.4 – 13:22.1.
סאלח חיסו, 23.8.1996, בריסל, 26:38.08 – התחרות השנתית לזכרו של איבו ואן דמה. 10 רצים סיימו. במקום השני סיים השיאן לעתיד פול טרגט 26:54.41. פול קואץ' שלישי 26:56.78. לוק קיפקוסגיי משך ב-4 ק"מ ראשונים. פול קואץ' הוביל בחצי המרחק ושם קורירה משך עד נקודת ה-7000 מ', ורק אז עבר חיסו לראש. חצאים: 13:25.5 – 13:12.6.
היילה גברסילאסי, 4.7.1997, אוסלו, 26:31.32 –"משחקי ביסלט". 14 רצים סיימו. במקום השני היה מוחמד מוהריט 27:17.09. תשעה ירדו מ-28 דקות. גברסילאסי ומאמנו אספו ארבעה מושכים ושבוע לפני התחרות באוסלו כבר תאמו אתם את התכנית. היו אלה הגרמני החי בנורווגיה סטפן פלצר, הקרואטי ברנקו זורקו ושני חבריו לנבחרת אתיופיה וורקו ביקילה והאבטא ג'יפאר. התכנית הייתה שימשכו אותו 6000 מטר אבל כבר אחרי 4500 מטר נשבר האחרון בהם, ג'יפאר, וגברסילאסי נותר לבדו. בנקודה זו הוא היה 8 שניות מהר מקצב השיא של חיסו. מסתבר שהיעדר המושכים ללא ממש שינה הרבה והוא המשיך בקצב קבוע של 63 – 64.5 שניות. חיסו שבר את השיא בשיטת ה"נגטיב ספליט". גברסילאסי עשה זאת הפעם בשיטת הקצב הקבוע. את החצי הראשון עבר האתיופי ב – 13:16.74 ואת השני ב – 13:14.78. זמנים להקפות (הקצב הנדרש לשיא 63.9 ל-400 מ') : 1) 65.0; 2) 63.3; 3) 62.4; 4) 64.2: 5) 62.4; 6) 63.6; 7) 64.7; 8) 63.0; 9) 63.6; 10) 64.1; 11) 64.6; 12) 63.9; 13) 63.6; 14) 64.0; 15) 64.3; 16) 64.5; 17) 63.8; 18) 64.6; 19) 63.7; 20) 64.3; 21) 63.6; 22) 62.9; 23) 62.9; 24) 63.0; 25) 61.4.
פול טרגט, 22.8.1997, בריסל, 26:27.85 – התחרות לזכר איבו ואן דמה. 13 רצים סיימו. במקום השני: פול קואץ' 26:36.26. חיסו היה שלישי – 27:09.07. 4 מושכים הכתיבו את הקצב בכללם : יונה ביריר שהביל בק"מ הראשון והשלישי, ויליאם קליה שהוביל ברביעי ודיויד צ'לולה שהוביל בק"מ השישי. עד 7000 מ' לא הצליח טרגט לרדת מתחת לזמני הביניים בשיא של גברסילאסי. בק"מ השמיני, אותו עבר טרגט ב- 2:37.2 לעומת 2:40.56 של גברסילאסי, נוצר פער לטובתו ובאופן חריג בריצות שיא היה הק"מ התשיעי של טרגט המהיר ביותר (2:36.0). חצאים: 13:17.6 – 13:10.3.
היילה גברסילאסי, 1.6.1998, הנגלו, 26:22.75 – תחרות פאני בלנקרס-קון. 11 רצים סיימו. הבטה ג'יפאר היה שני – 27:29.97. צבא המושכים כלל את וורקו ביקילה בשש ההקפות הראשונות, מילון וולדה עד סוף העשירית ואספה מזגבו עד לזו ה – 15. הפרש של 6.9 על השיא של טרגט שהושג בנקודת ה-6000 מ' בסיוע המושכים, הלך ונשחק כאשר גברסילאסי נותר בראש לבדו וק"מ לפני הסיום הוא אף היה בפיגור של חצי שנייה מהשיא, ורק ק"מ אחרון מהיר מאד (2:31.22), הבטיח שבירה של השיא. חצאים: 13:11.53 – 13:11.22. הקפות: (ממוצע של 63.5 שנית נדרש לשיא חדש): 1) 61.2; 2) 63.2; 3) 62.8; 4) 63.8; 5) 65.0; 6) 64.0; 7) 62.2; 8) 62.8; 9) 63.7; 10) 62.6; 11) 64.5; 12) 64.2; 13) 63.4; 14) 63.6; 15) 64.1; 16) 64.6; 17) 64.5; 18) 64.2; 19) 64.0; 20) 64.5; 21) 64.4; 22) 62.8; 23) 63.1; 24) 61.5; 25) 58.1.
קנניסה בקלה, 8.6.2004, אוסטרבה, 26:20.31 – תחרות "גולדן ספייק". 13 רצים סיימו. גברה גברמריאם היה שני – 26:53.73. מרטין קיינו, בנו של הרץ הקנייתי הגדול קיפ קיינו, משך לנקודת ה-3000 מ' - 7:55.97, יותר משתי שניות לאט מזמן הביניים בשיא של גברסילאסי. שתי הקפות מאוחר יותר עבר בקלה לראש והמשיך לבדו. בנקודת ה-4000 מ' הוא היה בפיגור של יותר מ-6 שניות מזמן הביניים של גברסילאסי אך בחלוף עוד שני ק"מ הצליח בקלה להקדים לראשונה את זמן הביניים של גברסילאסי. . עד להקפה האחרונה לא היה ברור אם השיא ישבר אבל בקלה הצליח לגייס כוחות כדי לעבור אותה ב – 57.2 ש'. חצאים: 13:14.42 - 13:05.89. אחד הכתבים תאר את הק"מ האחרון של בקלה כמשהו המזכיר מירוץ מכשולים מאחר שהוא כל הזמן נאלץ להתמודד עם עקיפת רצים אותם עבר בהקפה אחת או יותר.
קנניסה בקלה, 26.8.2005, בריסל, 26:17.54 - תחרות איבו ואן דמה. 14 רצים סיימו. 6 ירדו מ-27 דקות. שני סיים בוניפייס קיפרופ 26:39.77. שלישי היה סמי ונג'ירו 26:41.75 (שיא עולם לנוער של הרץ שקיפח את חייו בטרם מלאו לו 25 שנים, 3 שנים אחרי שזכה בתואר האולימפי במרתון בבייג'ינג 2008). בשני הק"מ הראשונים המושך היה הספרדי רוברטו גרסיה ובהמשך עבר קדימה אחיו הצעיר של קנניסה בקלה, טאריקו בן – 18. (5000 – 13:09.19). בחצי השני של הדרך נשאר קנניסה בקלה לבד. הק"מ הששי היה עדיין מהיר (2:35.47) אך אבל בהמשך התחילו "להיאכל הרזרבות": להקת המתופפים ביציע החרישה אוזניים. זמן הביניים ב – 9000 היה 23:45.09 ונדרש ק"מ אחרון של 2:35 לשיא חדש. עם הפעמון היה הקהל ממש באקסטזה למרות שנראה היה שהשיא הולך ובורח. הקפה אחרונה ב – 57.15 סגרה עניין - 26:17.53 (1000 אחרון – 2:32.44 . חצי שני – 13:08.34).
ג'ושוע צ'פטגיי, 7.10.2020, ולנסיה, 26:11.00 – תחרות מיוחדת לשבירת שיאי עולם בה נשבר זמן קצר קודם לכן גם השיא העולמי בריצת 5000 מ' לנשים על ידי האתיופית לטסנבט גידי שקבעה זמן של 14:06.62. ההולנדי רון הורנווג משך בק"מ הראשון, האוסטרלי מתיו רמסדן היה המושך עד נקודות ה-3000 מ' והקנייתי ניקולס קיפקוריר קימלי משך עד מחצית המרחק. אורות מרצדים לצדי המסלול עזרו גם כן בהכתבת הקצב. קימלי סיים שני (27:12.98). 8 רצים סיימו, שניים נוספים בלבד ירדו מ-28 דקות. רק קהל קטן צפה בתחרות בשל המגבלות שהוטלו עקב מגפת הקורונה.
יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.
יום פתוח - יום שני 30.5.2022 בשעה 16:30 - תואר ראשון, שני, הסבת אקדמאים ומכינה
.png "המרכז האקדמי לוינסקי וינגייט")
.jpg)
.jpg)
