יורם אהרוני | אתלטיקה | 01/11/2020

קרב-10 לנשים

בקונגרס של הפדרציה הבין לאומית לאתלטיקה בשנת 2001 הוחלט לצרף את מקצוע קרב-10  לנשים לתוכנית  תחרויות האתלטיקה. נקבע גם כי יהיה שיא עולם במקצוע כאשר אחת האתלטיות תשיג תוצאה של 8000 נקודות ומעלה לפי טבלאות הניקוד  לקרב-רב של הנשים. עד אז התוצאה הטובה ביותר שהושגה הייתה 7885  נקודות של הגרמניה מונה שטיגאוף בשנת  1997. 
מאחר שהיה חשש כי תחרויות קרב-10  לנשים שיתנהלו באצטדיון בו-זמנית עם תחרויות קרב-10 לגברים יקשו על מארגני התחרויות למצוא מתקנים  באצטדיון לשתי התחרויות הוחלט לשנות את סדר המקצועות אצל הנשים: המקצועות השני, השלישי והרביעי בכל יום תחרות אצל הגברים עברו ליום האחר אצל הנשים ולפיכך סדר המקצועות שנקבע לנשים הוא: היום הראשון – ריצת 100 מטר, זריקת דיסקוס, קפיצה במוט, הטלת כידון, ריצת 400 מטר; היום השני – ריצת 100 מטר משוכות, קפיצה לרוחק, הדיפת כדור ברזל, קפיצה לגובה, ריצת 1500.

התפתחות שיא העולם בקרב-10 לנשים

שיא העולם הראשון שאושר היה 8150 נקודות של הצרפתייה מארי קולונוויל שנקבע בשנת 2004 (12.48, 34.69, 3.50, 47.19, 56.15; 13.96, 6.18, 11.90, 1.80, 5:06.09. ההישג נקבע בתחרות  הקרב-רב השנתית "Decastar" בעיר טאלנס בצרפת. רביעית באותה תחרות הייתה מטילת הכידון הצ'כית ברבורה שפוטקובה שצברה 6749 נקודות.  שפוטקובה, שבעונת 2004 השיגה את הקריטריון למשחקים האולימפיים  בכידון כאורחת באליפות ישראל שהתקיימה בירושלים, הטילה את הכידון במסגרת קרב-10 למרחק 60.17 מ' אך במוט עברה רק 2.60 מטר. תחרות הקרב-10 בטאלנס 2004 נערכה בתוספת לתחרות קרב-7 שנערכה שם ולא במקומה וכמובן שבמקביל התקיימה שם גם תחרות קרב-10 לגברים.  למארי קולונוויל (נולדה ב-1973) הייתה קריירה ארוכה בקרב-7 ואת הישגה הטוב ביותר קבעה במשחקים האולימפיים בביג'ינג 2008  שם צברה 6302 נקודות. ב-1997 היא צברה 6350  בקרב-7 אך ללא מדידת רוח.
השיא העולמי הנוכחי בקרב-10 לנשים, והשני בסך הכל שאושר, נקבע בתחרות שנערכה בעיר קולומביה שבמדינת מיזורי בארה"ב בשנת 2005 על ידי הליטאית אוסטרה סקוייטה  שצברה  8358 נקודות (12.49, 46.19, 3.10, 48.78, 57.19; 14.22, 6.12, 16.42, 1.78, 5:15.86). גם לסקוייטה (ילידת 1979) הייתה קריירה ארוכה בקרב-7. היא זכתה בשתי מדליות אולימפיות (כסף באתונה 2004 וארד בלונדון 2012) ושיאה האישי נקבע במשחקי לונדון 2012 שם צברה 6599 נקודות.   בשנת 2017, עונתה האחרונה כאתלטית פעילה ייצגה את מדינתה בליגה השנייה של אליפות אירופה לנבחרות שהתקיימה בתל-אביב וסיימה שלישית בהדיפת כדור ברזל עם הישג של 16.20 מטר.

התפתחות מתכונת הקרב-רב לנשים במשחקים האולימפיים

נשים החלו להתחרות בקרב-רב במשחקים האולימפיים בטוקיו 1964.  מקצוע הקרב-רב לנשים היא אז קרב-5, תחרות שנערכה במשך יומיים – ביום הראשון התחרו הנשים בריצת 80 מ' משוכות, הדיפת כדור ברזל וקפיצה ולגובה וביום השני בקפיצה לרוחק ובריצת 200 מטר. האלופה האולימפית הראשונה הייתה אירינה פרס מברה"מ (1939 – 2004) ש-4 שנים קודם לכן   זכתה בתואר האולימפי בריצת 80 מ' משוכות. אירינה פרס הצטיינה גם בהדיפת כדור ברזל ושיאה האישי היה 17.21 מ'. היא ואחותה, האלופה האולימפית בהדיפת כדור ברזל וזריקת דיסקוס, תמרה פרס, פרשו מפעילות ב-1966 זמן קצר לפני שהוכנסו לאתלטיקה "בדיקות הנשיות" והדבר עורר ספקולציות לגבי זהותן המגדרית.
החל משנת 1969 החליפה ריצת 100 מ' משוכות את ריצת 80 מ' משוכות, באתלטיקה בכלל וגם בקרב-5. שינוי נוסף שהייתה לו השפעה גם על קרב-5 היה אימוץ הקפיצה לגובה בסגנון פוסברי, על ידי חלק מהאתלטיות.  ממוצע ההישג של 10 הראשונות בקרב-5 במקסיקו סיטי 1968 היה 1.617 מ' ובמינכן 1972 1.727 מ'. אחרי משחקי מונטריאול 1976 החליפה ריצת 800 מ' את ריצת 200 מ' כמקצוע המסיים את קרב-5 והתחרות כולה  נערכה ביום אחד. המעבר מקרב-5 לקרב-7 החל מ-1981 לא היה קשה במיוחד עבור רוב האתלטיות שכן היה עליהן בעצם ללמוד רק מקצוע אחד חדש, הטלת כידון, ולהתרגל לתחרות הנמשכת יומיים. רבות מהמצטיינות בקרב-7 במחצית הראשונה של שנות ה-80 התחילו את הקריירה האתלטית שלהן בקרב-5 במהלך שנות ה-70. בין אלה שעשו בהצלחה את ההסבה  מקרב-5 לקרב-7 ניתן למנות את המזרח גרמניות רמונה ניוברט, זבינה מוביס-פץ'-יון ואנקה בהמר-פטר, זבינה אפרטס ממערב גרמניה, ולנטינה דימיטרובה מבולגריה, יקטרינה סמירנובה מברה"מ, ג'ודי ליברמור-סימפסון מבריטניה,  ג'יין פרדריקס מארה"ב, טינקה  הידינג מהולנד, אנט טוננדר משוודיה ועוד. שיאנית העולם בקרב-7, ג'קי ג'וינר קרסי (נולדה ב-1962) עסקה באתלטיקה כבר בגיל  12, בעיקר בקפיצה לרוחק, אך בקרב-רב החלה לעסוק רק בגיל 19, ב-1981 ואז זה היה כמובן כבר קרב-7.

ג'ורדן גריי והתביעה שקרב-10 יחליף את קרב-7

מאז השיא בקרב-10 של אוסטרה סקויטה בשנת 2005 לא ידוע על אתלטית בכירה בקרב-7 שניסתה כוחה גם בקרב-10.  בחודש יוני 2019 נערכה אליפות ארה"ב בקרב-10 לנשים. בתחרות השתתפו 11 אתלטיות ש-10 מהן סיימו את התחרות. המנצחת, ג'ורדן גריי (נולדה ב-1995) קבעה את ההישג השלישי בכל הזמנים – 7921 נקודות.  סדר המקצועות בתחרות זו היה כמו הסדר בגברים. הישגיה של גריי היו: 100 מ'  12.16, רוחק 6.18, ברזל 12.86, גובה 1.65, 400 מ' 57.41; 100 מ' משוכות 14.10, דיסקוס 39.09, מוט 3.71, כידון 39.83, 1500 מ' 5:26.14. בחודש יולי 2019 דורגה ג'ורדן גריי במקום העשירי באליפות ארה"ב בקרב-7 עם שיא אישי – 5903 נקודות. גריי עסקה בילדותה במגוון ענפי ספורט כמו בייסבול, התעמלות, טקוונדו וכדורסל והחלה לעסוק באתלטיקה רק בשנתה האחרונה בבית הספר התיכון כאשר פציעה בקרסול השביתה אותה מכדורסל ואז החלה לנסות את כוחה במקצועות הזריקה באתלטיקה. המאמן הראשון שלה היה בליין ויליאמס, אביה של האתלטית קנדל ויליאמס, בת גילה של גריי שכיום היא בעלת שיא אישי של 6610 בקרב-7. בהשראת קנדל ויליאמס ואחיה דבון (8345 נקודות בקרב-10) החלה ג'ורדן גריי לנסות את כוחה גם בקרב-7. במהלך לימודיה במכללה החלה גריי להתאמן גם בקפיצה במוט ובזריקת דיסקוס וכך למעשה הייתה בשלה כבר להתחרות בקרב-10. היוזמה לקיום אליפות ארה"ב לנשים בקרב-10 החל משנת 2018 הייתה של המאמנת האקטיביסטית בקה גילספי-פטר שאמרה בראיון בשנת 2018: "... איזה מסר אנחנו מעבירים לנשים ונערות כאשר גברים מתחרים בקרב-10 ונשים בקרב-7? ... זה כאילו אנחנו אומרים להן שהן לא מסוגלות לעשות כל מה שהגברים מסוגלים לעשות..." המנצחת באליפות ארה"ב לנשים בקרב-10 בשנת 2018 צברה רק 5930 נקודות. באליפות 2019 הייתה גריי היחידה שצברה יותר מ-7000 נקודות והיו שתיים נוספות שצברו יותר מ-6000 נקודות.

מספר מאמנים של אתלטיות מצטיינות בקרב-7 לא אוהבים את הרעיון שקרב-10 לנשים יחליף את קרב-7 כמקצוע הקרב-רב באליפות העולם ובמשחקים האולימפיים. חלקם  מנמקים את התנגדותם בסדר המקצועות וטוענים למשל שקיום הקפיצה לגובה כמקצוע התשיעי בקרב-10 עלול להגדיל את הסיכון לפציעות. אחרים אומרים שאין כרגע טעם לשינוי כל עוד הוא לא מגיע מהאתלטיות עצמן. ג'ורדן גריי רחוקה עדיין מהצמרת העולמית בקרב-7, הישגה דורג במקום ה-67 ברשימה השנתית של 2019, אך יש לזכור כי אימוניה בקפיצה ובמוט ובזריקת דיסקוס באים על חשבון יחידות אימון במקצועות האחרים. כדי שקרב-10 יחליף את קרב-7 יצטרכו כנראה אתלטיות בעלות הישגים טובים משלה לנסות את כוחן בקרב-10 ויתבעו  שהוא יחליף את קרב-7 כמקצוע הקרב-רב באליפויות. הדבר מזכיר את הסיטואציה במרתון לנשים בשנות ה-70. חלוצות המקצוע לא היו בין הבכירות שברצות. מי שנתנה לו למעשה לגיטימציה הייתה גרטה וייץ שהייתה מבכירות רצות המסלול בשנות ה-70 וכאשר ניצחה במרתון ניו יורק 1978 בהישג שיא עולם, היא סללה למעשה את הדרך להכנסת המרתון לנשים לתוכנית התחרויות באתלטיקה לנשים. אוסטרה סקוייטה הייתה בהחלט אתלטית בכירה כאשר קבעה את שיא העולם לנשים בקרב-10 בשנת 2005 אך  מאחר שקרב-10 לנשים לא צבר תאוצה היא התרכזה בהמשך הקריירה בקרב-7. המעבר מקרב-7 לקרב-10 הוא הרבה יותר קשה מאשר היה המעבר מקרב-5 לקרב-7 בעיקר בשל הצורך להתחיל לעסוק בקפיצה במוט ולשנע את המוטות לתחרויות. סביר להניח שהמעבר לקרב-10 יהיה קל יותר  לאתלטיות שעסקו בקפיצה במוט כבר כנערות. כאשר עברו הנשים מקרב-5 לקרב-7 אי אפשר היה עדיין לדבר על קרב-10 לנשים כי נשים עדיין לא עסקו בקפיצה במוט וגם בתחילת שנות ה-2000 הקפיצה במוט לנשים הייתה רק בראשית הדרך. כיום  נדרש שבנוסף לארה"ב יתחילו להיערך אירועי קרב-10 שנתיים גם במדינות אחרות. כאשר חיפשתי בגוגל למשל "decathlon women France 2019" הגעתי לידיעה כי רשת דקתלון הפסיקה למכור חיג'אב לכיסוי הראש בסניפיה בצרפת...

לקריאה נוספת:

1. Unequal footing in track and field: Jordan Gray’s fight for a women’s decathlon - https://onherturf.nbcsports.com/2020/10/15/unequal-footing-in-track-and-field-jordan-grays-fight-for-a-womens-decathlon/?fbclid=IwAR2OBswWpVo16THJAs5DzXxXxppx-28q5Mwy94H--cRJkwCfRaoa-5gmgv8
2. Women’s decathlon: overdue game-changer or heptathlon killer?
https://www.theguardian.com/sport/2018/jun/25/olympic-games-women-decathlon-heptathlon-ennis-hill-sean-ingle

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.