יורם אהרוני | היסטוריה של הספורט | 03/11/2018

הפינה האולימפית, סידני 2000, חלק ג'

כדורגל

ההעפלה לטורניר האולימפי לגברים מיבשת אירופה הייתה שוב דרך טורניר אליפות אירופה עד גיל 21. ישראל שיחקה במוקדמות בבית מספר 6 וסיימה שלישית בו. ספרד שסיימה ראשונה בבית והולנד שסיימה המקום השני העפילו לאליפות. ישראל זכתה בטורניר בשני ניצחונות על אוסטריה (0:1 ו- 1:2) סיימה פעמיים בתיקו 1:1 עם קפריסין, ורשמה שני הפסדים נגד ספרד (4:0, 1:2) ושני הפסדים נגד הולנד (1:0, 3:0). על הנבחרת נמנו בין היתר: דודו אאווט, יוסי בניון, שמעון גרשון, יניב קטן, דודו גורש, דדי בן-דיין, סלים טועמה וברוך דגו. המאמן היה יצחק שום.

לגמר טורניר הגברים בסידני 2000 הגיעו קמרון וספרד והמשחק ביניהן הסתיים בתיקו 2:2 לאחר הארכה. קמרון ניצחה בבעיטות הכרעה מ-11 מטר. בין השחקנים המפורסמים שהופיעו בטורניר: סמואל אטו מקמרון, צ'אבי וקרלוס פויול מספרד, רונלדיניו ולוסיו מברזיל, אנדראה פירלו וג'יאנלוקה זמברוטה מאיטליה, יעקובו איגביני מניגריה ואיבן זמורנו בן ה-33 מצ'ילה (לכל נבחרת הותר לשתף שלושה שחקנים מעל גיל 23).

בטורניר הנשים זכתה נורבגיה שגברה בגמר 2:3 על ארה"ב אחרי הארכה.

כדורסל

12 נבחרות השתתפו בטורניר הגברים. יוגוסלביה העפילה לטורניר מאחר שזכתה באליפות העולם 1998 ואוסטרליה העפילה כמארחת. לאירופה הוקצו חמישה מקומות נוספים ואלה נקבעו באליפות אירופה 1999. ישראל סיימה את הטורניר במקום התשיעי. בבית המוקדם סיימה ישראל שלישית מתוך 4 והעפילה לשלב הבתים השני. תוצאות משחקי ישראל: הפסד ליוגוסלביה 81:61 (דורון שפר הוליך את קלעי ישראל עם 18 נק'), הפסד לצרפת 77:66 (תומר שטיינהאור 19) וניצחון על מקדוניה 62:64  (נדב הנפלד 21). בשלב הבתים השני סיימה ישראל חמישית מתוך 6 ולא העפילה לרבע הגמר.  ישראל הפסידה לרוסיה אחרי הארכה 93:84 (שפר 26), גברה על סלובניה 66:67 (גיא גודס 16), והפסידה לספרד 88:74 (שפר 17).קלעו לישראל בטורניר: שפר 100, עודד קטש 73, הנפלד 69, שטיינהאור 55, גודס 41, גור שלף 30, שמעון אמסלם 18, יואב ספר 5, אורי כהן מינץ 3, מוטי דניאל 3, מאיר טפירו 1. מאמן הנבחרת היה מולי קצורין.

בטורניר האולימפי זכתה ארה"ב שגברה בגמר על צרפת  75:85. בחצי הגמר ניצחה ארה"ב בקושי את ליטא בתוצאה  83:85. הקלעים הבולטים לארה"ב בטורניר היו: וינס קרטר 118, קווין גארנט 86, וריי אלן 78. הרבו לקלוע לצרפת: אנטואן ריגודו 101, לורן מישל סקיארה 90 וסטפן רישר 76.  לליטא: שרונאס יסיקיביצ'יוס ("שאראס") 112, סאוליוס סטומברגס 93 וגינטארס אינקיס 83.

ארה"ב זכתה בטורניר הנשים וגברה במשחק הגמר על אוסטרליה 54:76.

אופניים

הזוכה במרוץ הכביש (239.4 ק"מ) היה הרוכב הגרמני יאן אולריך, מנצח הטור דה פראנס בשנת 1997. 9 שניות אחריו סיים אלכסנדר וינוקורוב מקזחסטן. בין המשתתפים היו גם לאנס ארמסטרונג (נפסל בדיעבד בשנת 2013 בשל עבירות סימום), לורן ז'לבר מצרפת, ג'ורג' הינקפי מארה"ב וארי זאבל מגרמניה.

במרוץ נגד השעון  ל-46.8 ק"מ ניצח במפתיע  הרוסי בן ה-34 וצ'סלאב יקימוב שקבע זמן של 57:40.420 דקות, לפני אולריך 57:48.33 ד'. הזמן השלישי בטיבו היה של ארמסטרונג, שנפסל בדיעבד. בין המשתתפים היו גם אברהם אולאנו מספרד, ז'לבר וכריס בורדמן מבריטניה, מנצח משחקי ברצלונה 1992 בתחרות רדיפה אישית ל-4000 מטרים.

ההולנדית לאונטין זילארד ון מורסל זכתה ב-3 מדליות זהב ואחת מכסף. על הכביש היא ניצחה במרוץ הכביש ובמרוץ נגד השעון ועל המסלול ניצחה ברדיפה אישית ל-4000 מטר והייתה שניה במרוץ הנקודות -  מרוץ ל-25 ק"מ על המסלול בו מוענקות נקודות אחרי כל 10 הקפות של המסלול.

חתירה

סטיב רדגרייב מבריטניה זכה במדליית הזהב החמישית שלו, הפעם כחבר הרביעייה ללא הגאי של מדינתו. בלוס אנג'לס 1984 הוא זכה בזהב כחבר הצוות ברביעייה עם הגאי (מקצוע שהוצא מהתכנית האולימפית אחרי ברצלונה 1992), בסיאול 1988 הוא זכה בזהב בזוגות בלי הגאי ובארד בזוגות עם הגאי (גם מקצוע זה הוצא מהתכנית האולימפית אחרי ברצלונה 1992). בברצלונה 1992 ובאטלנטה 1996 הוא שב וזכה במדליית הזהב בזוגות בלי הגאי. חבר נוסף ברביעיית בריטניה בסידני 2000 היה מתיו פינסנט שהיה בן זוגו של רדגרייב בברצלונה ובאטלנטה וזכה במדליית זהב אולימפית  רביעית באתונה 2004 ברביעיות בלי הגאי (רדגרייב פרש מפעילות אחרי סידני 2000).

טניס

יבגני קפלניקוב מרוסיה זכה בטורניר הגברים עם ניצחון במשחק הגמר על טומי האס מגרמניה בחמש מערכות 6:7, 6:3, 2:6, 6:4, 3:6. במקום הרביעי דורג שוויצרי בן 19 בשם רוג'ר פדרר.

ונוס ויליאמס בת ה-20 מארה"ב זכתה בטורניר לנשים. במשחק הגמר היא גברה על אלנה דמנטייבה מרוסיה 2:6, 4:6. שלישית דורגה מוניקה סלש (ילידת יוגוסלביה שהחל מ-1994 ייצגה את ארה"ב). ונוס ויליאמס זכתה גם במדליית הזהב לזוגות נשים. שותפתה לצמד המנצח   הייתה אחותה בת ה-, 18, סרנה ויליאמס.

טריאתלון

הופעת בכורה במסגרת האולימפית לענף הספורט הצעיר הזה. בתחרות הגברים ניצח סימון ויטפילד מקנדה בזמן 1:48:24.02 שע'. אחרי הקטע הראשון – שחייה בים של 1500 מ' – היה ויטפילד במקום ה-28. המוביל בקטע זה היה קרייג ווטסון מאוסטרליה שעבר את הקטע בזמן של 17:17.69 דקות, 39 שניות לפני ויטפילד. בתום הקטע השני -–רכיבת אופניים של 40 ק"מ, המוביל היה אוליבר מרסיו מצרפת – 1:16:04. ויטפילד סיים קטע זה במקום ה-27 וזמנו היה 1:17:12.49 שע' (1:17:30.29 בגמר ההחלפה והיציאה לריצה). את הקטע האחרון – ריצה של 10 ק"מ, עבר ויטפילד מהר מכל המשתתפים האחרים וזמנו לקטע זה היה 30:53.73 ד'. בעלי הזמנים השני והשלישי בטיבם בריצה דורגו גם במקום השני והשלישי בסיכום הכללי – שטפן ווקוביץ' מגרמניה עבר את קטע הריצה ב-31:09.89  ד' (1:48:37.58 בסיכום הכללי) ויאן רהולה מצ'כיה עבר את קטע הריצה ב-31:31.25  ד' (1:48:46.64).

בתחרות הנשים הובילה אחרי קטע השחייה שילה טאורמינה מארה"ב שעברה את 1500המטרים ב-18:36.48 ד'. במשחקי אטלנטה 1996 היא זכתה במדליית זהב כחברת נבחרת ארה"ב במשחה 4X200 חופשי. היא סיימה את הטריאתלון בסידני במקום השישי ובאתונה 2004 סיימה את הטריאתלון במקום ה-23. במשחקי בייג'ינג 2008 היא הייתה לאישה הראשונה בהיסטוריה האולימפית המשתתפת בשלושה ענפי ספורט כאשר סיימה, בגיל 39, במקום ה-19 בתחרות הקרב-5 מודרני.

בתום קטע האופניים בתחרות בסידני המובילה הייתה ג'ואל פרנצמן מגרמניה (1:24:54.7) כשבמקום החמישי, קרוב מאד למובילה הייתה המועמדת לניצחון ואהודת הקהל, מישל ג'ונס מאוסטרליה. ג'ונס פרצה לראש בתחילת קטע הריצה ואליה נצמדה בריג'יט מק-מהון משוויץ. השתיים רצו צמודות לכל אורך הקטע כשהקבל מעודד את ג'ונס ללא הרף אך בסיום המנצחת הייתה מק-מהון שזמנה היה 2:00:40.52 שע' לפני ג'ונס – 2:00:42.55.  את הזמן הטוב ביותר בריצה קבעה סטפני פורסטר מבריטניה – 34:23.03 אך חולשתה היחסית בשחייה ובאופניים גרמו לכך שתסיים במקום ה-15 בלבד בתחרות כולה. מק-מהון רשמה את הזמן השני בטיבו בריצה (35:13.64) ולג'ונס היה הזמן השלישי בטיבו – 35:25.77.

טקוונדו

הענף המכונה גם קארטה קוריאני צורף למשחקים ונערכו בו תחרויות ב-4 קבוצות משקל לנשים ו-4 קבוצות משקל לגברים וזאת בניגוד למקובל באליפות העולם בה יש תחרויות ב-8 קבוצות משקל בכל מין. כדי לצמצם עוד יותר את מספר המשתתפים הורשתה כל מדינה לשתף לכל היותר ארבעה מתחרים. כל ארבעת המשתתפים מדרום קוריאה קיבלו מדליות: שלושה מהם זכו בזהב ואחד בכסף. בכמה קבוצות משקל  היו בעיות בשיפוט וכמה מהתחרים טענו כי השיפוט לא היה הוגן.

טניס שולחן

סין זכתה בכל 4 מדליות הזהב בענף: יחידים, יחידות, זוגות גברים וזוגות נשים.  הסינים זכו גם ב-3 מדליות כסף  ואחת מארד. במשחק הגמר לגברים גבר קונג לינגווי מסין על יאן אובה וולנדר משבדיה בחמש מערכות (שנערכו עדיין עד 21 נקודות, על פי החוקה הישנה): 16:21, 19:21, 21:17, 21:14, 13:21.

הרמת משקולות

לראשונה נערכו תחרויות לנשים (ב-7 קטגוריות משקל) ואי לכך צומצם מספר קטגוריות המשקל של הגברים מ-10 ל-8. סין זכתה ב-4 מדליות זהב בין הנשים בעוד שבין הגברים זכו יוון ואיראן בשתי מדליות זהב.

קבוצות המשקל בהרמת משקולות שונו כמה פעמים בהיסטוריה ובכל פעם ששונו קבוצות המשקל הוחל גם בהכנת רשימות שיאים חדשים. השינוי האחרון לגברים נעשה בשנת 1998.  מצורפת רשימת השיאים ב-1997 והשיאים שהיו בתוקף אחרי  משחקי סידני 2000.

שיאי עולם בהרמת משקולות בסוף 1997