אילת דונסקי | רפואת ספורט | 26/05/2014

האם פעילות גופנית מסוכנת לקשישים?

תקציר סקירת ספרות של המרצות במכללה ד"ר אילת דונסקי ופרופ' יעל נץ

קיימות עדויות רבות על התועלת שבביצוע בפעילות גופנית לאנשים מבוגרים. ההמלצות המקובלות הן שאנשים מבוגרים מעל גיל 65 יבצעו לפחות 150 דקות בשבוע של פעילות גופנית מתונה, או לפחות  75 דקות בשבוע של פעילות גופנית נמרצת או שילוב מתאים של שתיהן. למרות זאת, במחקרים אחרים נמצא כי רבים מהאנשים המבוגרים לא מבצעים מספיק  פעילות גופנית. בין הסיבות שנמנו לכך היו חשש מנפילות וחשש מפציעות בעת הפעילות.

בסקירה נבדקו מחקרים שנעשו בין השנים 2000 – 2009 שנבדק בהם שיעור הפציעות בספורט ובפעילות גופנית, ואשר הוצג בהם גם מידע על אנשים מעל גיל 45. נמצאו ארבעה מחקרים שהמידע המוצג בהם נאסף באמצעות ראיונות 'פנים מול פנים', שאלונים או ראיונות טלפוניים ושלושה מחקרים שהתבססו על רישומים של בתי חולים. נמצא כי שיעור הפגיעות  בקרב אנשים מעל גיל 45 הוא נמוך יחסית לשיעור הפגיעות הכללי, בעת עיסוק בפעילות גופנית וספורט בכל האוכלוסייה. לדוגמה: במחקר אחד נסקרו הפגיעות באוכלוסייה של אנשים  בטווח הגילאים 79-18. דווחו בו 1168 פגיעות, שרק 7 מהן היו אצל אנשים מעל גיל 60. במחקר אחר נמצא כי קרוב למחצית מאלה הפונים למרפאות העוסקות ברפואה ספורטיבית הם בגיל 30-15 ורק 2.3% היו מעל גיל 55. מחקר אחד הצביע על עלייה בפגיעות בקרב הקשישים בין השנים 1990 ו-1996 וייחס זאת לעלייה בשיעור ההשתתפות בפעילות.

המסקנה העיקרית העולה מסקירת הספרות הנוכחית היא שיש מעט מאד מחקרים על שיעור הפגיעות בעת פעילות גופנית וספורט בקרב אנשים מבוגרים. למרות זאת, ניתן להצביע גם על כך כי שיעור הפגיעות בקרב אנשים מבוגרים הוא נמוך בהשוואה לכלל האוכלוסייה. נתון זה אינו מפתיע מאחר שגם שיעור העיסוק בספורט הוא גבוה יותר בקרב אנשים צעירים. אולם, מאחר  שהאוכלוסייה  במדינות רבות מזדקנת ומאחר שנעשים מאמצים להגביר את את הפעילות הגופנית של הקשישים, צפוי גם שיעלה שיעור הפגיעות באוכלוסייה זו.

בעיה ספציפית המונעת מאנשים מבוגרים לא פעילים להתחיל לעסוק בפעילות גופנית היא הכושר הגופני הנמוך שלהם שגורם לכך שהם בסיכון גבוה לפציעות, ולכן מומלץ שאנשים יאמצו כבר בגיל צעיר הרגלי פעילות גופנית שילוו אותם לכל אורך חייהם.

במחקרים שנסקרו דווח על סוגי הפעילויות שהובילו לכמות גבוהה יותר של פגיעות. בשני מחקרים שהתמקדו באוכלוסייה המבוגרת  נמצא שיעור הפגיעות הגבוה ביותר ברכיבה על אופניים (בעיקר אצל גברים)  ובפעילויות גופניות כמו הליכה, ריצה, טאי צ'י ושיעורי התעמלות (בעיקר אצל נשים). בקרב אנשים צעירים יותר נמצא שיעור גבוה במשחקי כדור, כנראה בשל התנגשויות בין שחקנים ולכן עיסוק בענפי ספורט אלה הוא מומלץ פחות לקשישים.

בארבעה מחקרים דווח כי בין חלקי הגוף שנפגעו, שיעור הפגיעות הגבוה ביותר היה ברגליים, הן בקרב צעירים והן באוכלוסייה מבוגרת יותר.  במחקר שהתמקד באוכלוסייה מבוגרת נמצא שיעור גבוה יותר של שברים בעצמות  (26.5% מהפגיעות המדווחות) לעומת קרעים בשרירים ונקעים (21.8%).

ברוב המחקרים דווח על שיעור פגיעה גבוה יותר בקרב גברים באוכלוסייה המבוגרת, עובדה הנובעת כנראה מכך שגברים נוטים לבצע פעילות עצימה יותר מאשר נשים, בהיקף רחב יותר וכן נוטים להשתתף בפעילויות מסוכנות יותר כמו משחקי כדור, בהם יש מגע בין השחקנים.

המסקנה העולה מהמחקרים שנסקרו היא כי שיעור הפגיעות של האנשים המבוגרים העוסקים בספורט ופעילות גופנית הוא נמוך והחשש מפגיעה אינו צריך להוות מכשול להשתתפות. יחד עם זאת חשוב להדגיש, כי כמות המידע היא מאד מצומצמת ונדרשים מחקרים נוספים על הקשר בין היקף הפגיעות לסוג הפעילות, היקפה ועוצמתה. חשוב שיבוצעו  מחקרים על שיעור הפגיעות בקרב מבוגרים הנצמדים להוראות המקובלות, כדי לבחון  את יעילות ההמלצות.

מקור:

Ayelet Dunsky and Yael Netz. Physical Activity and Sport in Advanced Age: Is it Risky? – A Summary of Data from Articles Published Between 2000-2009. Current Aging Science, 2011, 4

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.