כשירויות חברתיות - תרבות דיון והקשבה

כתבה: אפרת אמיר

תקשורת יוצרים על-ידי הקשבה יותר מאשר על-ידי דיבור!

 

הטרמה לפעילות:

צפה בחבריך וחשוב - מה אתה יודע על כל אחד מהם?

 

פעילות בנושא - תרבות דיון / אפרת אמיר

א. מה לא מוצא חן בעיניכם בתרבות הדיון בארץ?

רישום אישי 

דיון ורישום בשלשות - הצוותים נערכים כך שכל צוות סביב בריסטול או גיליון נייר גדול. כל משתתף רושם/מצייר, על חלק מסוים של הדף, את תגובותיו לנושא (ראה סעיף 1). 

ב. דיון - כיצד משנים התנהגויות? מה אתם מציעים ע"מ לשפר את תרבות הדיון?

מוצע לרשום על הלוח את הצעות הצוותים. במהלך הדיון, אין חוזרים על נקודה שהועלתה על-ידי צוות אחר. כל צוות מוסיף בתורו נקודות אשר לא נזכרו קודם לכן (מחייב הקשבה!).

ג. המשך דיון בשלשות (הרכב שונה של הצוותים) - כתבו הצעות לבחנים להערכת תרבות דיון. הפיכת הבריסטול / הדפים לצד השני ורישום התגובות.

ד. השוואה של הבחנים המוצעים עם הרשימה המוצעת להלן.

ה. שיקלו ורשמו לעצמיכם משהו בתרבות הדיון שלכם שהייתם רוצים לשנות. בחרו באדם אחד בסדנה ובקשו ממנו/ה לצפות בהיבט זה שבהתנהגותכם, לאורך הפעילות.

ו. דיון בנושא מעורר מחלוקת. מספר משתתפים צופים ורושמים התנהגויות לא רצויות של המתדיינים.

 

בחנים להערכת תרבות הדיבור

כתבה: אפרת אמיר

 

לפניך רשימה חלקית של בחנים להערכת התנהגויות בשיחה:

• הקשבה בסבלנות לדברי הזולת.
• התייחסות רלוונטית לנושא הדיון - התמקדות במסרים העיקריים תוך התעלמות מדברים שוליים.
• הקשבה תוך התעלמות מסממנים חיצוניים כגון: לבוש, מבטא, איפור וכד'.
• מתן אפשרות לבני השיח לסיים את דבריהם > הימנעות מהתפרצות לדברי הזולת.
• הימנעות משיחה "חד צדדית"
• הפניית מבט אל בני השיח.
• הימנעות מאכילה ולעיסה בשעת דיבור.
• הימנעות מפעילות "חד צדדית" תוך כדי שיחה (כדובר וכמקשיב) כגון, סידור ניירות, עיון בעיתון, קריאת מיילים, גלישה באינטרנט וכד'.
• התנגדות לדברי הזולת בצורה תרבותית כגון, 'אני חולק על...' 'אינני מסכים עם...' וכד'
• הימנעות מחזרה על דברי הזולת בדיון. ניתן לחזקם על-ידי הוספה של היבט חדש כגון, 'אני מבקש לחזק את הטיעון של...'
• הימנעות מניצול המעמד של דיון קבוצתי לעשיית חשבונות אישיים או להלבנת פני אדם ברבים.
• כאשר לא ניתן להקדיש את מלוא תשומת הלב לשיחה חשובה, מוטב לדחות אותה ולא להעמיד פנים.

 

פעילות בנושא - הקשבה / אפרת אמיר

קולות וזיהויים: (בצוותים בני 5 משתתפים) צוות אחד משמיע צליל והצוות השני, בעודו עומד עם גבו לצוות הראשון, מנסה לזהות מהו מקור הקול (באילו חומרים / אופנים נעזרו על מנת להפיקו?)

בעיניים עצומות: מה שומעים בעיניים עצומות?

במעגל: המורה משמיעה מקצב קצר וקליט במחיאת כפיים. על כולם להפיק את אותו מקצב במחיאות כפיים. כל אחד בתורו משנה את המקצב, התנועה או אברי הגוף המשתתפים. כל המשתתפים חוזרים על הצעתו של כל משתתף. בהמשך חוזרים על ה"פזמון החוזר" - מקצב המורה.

כנ"ל, תוך התקדמות במרחב ושמירה על המקצב/ים.

דיון - מה עשינו? מה למדתם מהפעילות? מהי הקשבה אמתית? (תנוחת גוף, שפת גוף, מבט, מימיקה, התייחסות, מלל וכד')

 

בהירות בתקשורת

כתבה: אפרת אמיר

• ניסוח דברים במחשבה לפני השמעתם
• דיבור שוטף, לא מהיר מידיי ולא איטי מידיי
• אמירת המשפט עד תומו
• דיבור במילים שלמות
• הימנעות מהשמעת הבהרות / מילים חסרות משמעות כגון, 'כאילו' 'שומע' 'שמעתי ש..'
• שימוש במילות קישור
• שימוש במשפטי קישור
• דיבור מפוסק על-פי העניין
• הדגשת מילים / מסרים חשובים במיוחד
• גיוון הקול ועוצמתו
• הפניית הדברים לכלל הקבוצה
• בתום הפעילות:
• חשוב, מה למדת בעקבות הפעילות על חבריך?

בברכת שיחה נעימה ויעילה :)

 

להקשיב... / מאת רוג'רס

כאשר אני מבקש ממך להקשיב לי,

ואת/ה מתחיל לייעץ לי, 

לא את שביקשתי עשית.

 

כשאני מבקש ממך להקשיב

ואת/ה מנסה להשיב, 

איך צריך להרגיש ומדוע את/ה ברגשותיי פוגע/ת?

 

כאשר אני מבקש/ת אותך להקשיב לי

ואת/ה מרגיש/ה שעליך לפתור את בעייתי,

את/ה מאכזב/ת אותי, אפילו שזה לא נשמע הגיוני.

 

הקשב/י, כל שביקשתיך הוא להקשיב.

לא לפעול, לא לדבר, רק לשמוע בלי להגיב.

 

אני יכול/ה לדאוג לעצמי, 

אינני חסר/ת ישע, אולי חסר/ת ניסיון והססני/ת,

אך לא חסר/ת אונים.

 

כשאת/ה עושה משהו למעני, שאני יכול לעשות בעצמי,

את/ה מגביר/ה את חששותיי,

מנציח/ה את מבוכתי.

 

אולם כשמקבל/ת את/ה כעובדה פשוטה,

שאני מרגיש/ה מה שאני מרגיש/ה, אפילו אם זה לא הגיוני,

אוי אינני צריך לשכנע אותך ומתפנה להבין את המתרחש בנפשי,

מוציא/ה מעצמי את התשובות מתוכי,

אז גם צצות מאליהן התשובות, ברורות ונהירות ואינני זקוק/ה כלל לעצות

כי אני – אני.

 

גם רגשות לא הגיוניים – הופכים למשמעותיים,

כשמבינים את שהם טומנים, את המקור ממנו הם נובעים.

 

יתכן, שלכן תפילות עוזרות לאנשים,

אלוהים מחריש, איננו מייעץ, איננו מארגן, הוא רק מקשיב,

נותן לך לחשוב לבד על הדברים.

 

לכן, אנא, רק הקשב/י,

אם תרצה/י לדבר – בקש/י.

חכה רגע לתורך,

ואז אקשיב גם אני לך!