יורם אהרוני | אתלטיקה | 19/02/2023

פרנקלין ג'יינקס – אלוף הריצה שעלה לארץ בעקבות המכביה

יורם אהרוני yoramaharoni@gmail.com

המאמר הוא לזכרו של הרץ פרנקלין ג'יינקס (יניב) שנולד בדרום אפריקה בשנת 1941 ונפטר בישראל ב-2018.

משחקי המכביה השמינית - 1969

בקיץ 1969 נערכו בישראל משחקי המכביה השמינית. הייתי אז בן 14 ונסעתי לשבוע מהקיבוץ בעמק אל סבתא שלי בתל אביב כדי שאוכל לחזות במשחקים. בימים הראשונים, המוקד היה בבריכת "גלי גיל" ברמת גן שהייתה באזור בו נמצא כיום מתחם הבורסה ברמת גן. עמדתי כשעה וחצי בתור כדי לקנות כרטיס כי רציתי מאד לראות את השחיין המפורסם מרק ספיץ. הלכתי גם לצפות בתחרויות  הטניס שולחן שהתקיימו במלון הילטון ולא ויתרתי גם על משחק הגמר בכדורסל שהתקיים על משטח פרקט שהונח במרכז אצטדיון בלומפילד, משחק בו הנחילה נבחרת ישראל הפסד ראשון בתולדות המכביות לנבחרת ארה"ב בה הופיעו בין היתר שני שחקנים שכבר הופיעו קודם לכן במדי מכבי תל אביב, טל ברודי ורוני גרין. 

הפיקוח על החינוך הגופני במשרד החינוך הפיק בשנת 2021 מערך שיעור תחת הכותרת "המכביה מעודדת עליה". מוצע שהתלמידים יבצעו עבודת חקר על אחד מארבעה ספורטאים שעלו לישראל אחרי שהשתתפו במשחקי המכביה: אגנס קלטי (השתתפה בתחרות ראווה בטקס הסיום של המכביה החמישית ב-1957), טל ברודי (ייצג את ארה"ב בכדורסל  במכביות השישית והשביעית), ושני כדורסלנים נוספים, דיויד בלאט ווילי סימס שייצגו את ארה"ב במכביה ה-11 שהתקיימה ב-1981. חבל שמחברי  מערך השיעור לא הציעו לתלמידים לחקור גם על אתלטים שעלו לארץ אחרי המכביות והמשיכו בארץ את פעילותם הספורטיבית כמו ולטר פרנקל שייצג את אוסטריה במכביה הראשונה ב-1932 והיה בכיר הרצים בארץ למרחקים בינוניים וארוכים בהמשך שנות ה-30, זורקת הדיסקוס פרידה ברסון-ליכטבלאו שייצגה את פולין במכביה הראשונה, את ארץ ישראל במכביה השנייה (1935)  ואת מדינת ישראל במכביה השלישית (1950), הודפת כדור הברזל סוניה לוין-שמוקלר שייצגה את פולין במכביה השנייה והישג שקבעה במקווה ישראל בשנת 1937 – 12.21 מ', היה הטוב ביותר שנקבע על ידי ישראלית עד 1960 וכמובן גם דבי טרנר-מרכוס שייצגה את בריטניה במכביות החמישית והשישית (1957 ו-1961) וזכתה במדי ישראל בתואר אלופת משחקי אסיה בריצת 200 מטר ב-1966. היו גם כאלה שהיו חלק מהאתלטיקה הישראלית וחזרו לאחר מספר שנים לחיות בארץ מוצאם כמו מני רוזנברג שייצג את ארה"ב במכביה ה-11 וג'יליאן שוורץ  ודסטין אמרני שייצגו את ארה"ב במכביה ה-18 (2009).  קרוב לוודאי שכותבי מערך השיעור לא רצו להעלות על נס  תופעה אחרת: ספורטאים שגדלו בישראל וייצגו מדינות אחרות במשחקי המכביה.

נחזור ל-1969. תחרויות האתלטיקה של המכביה נערכו באצטדיון רמת גן. האתלטית הבכירה במשחקים (לצד אסתר שחמורוב-רוט מישראל) הייתה אביגיל הופמן מקנדה (נולדה ב-1947) שייצגה את מדינתה 4 פעמים במשחקים האולימפיים (1976-1964) והייתה פעמיים בגמר האולימפי ב-800 מטר (שיא אישי 2:00.17 ב-1972). הופמן ניצחה  ללא יריבות של ממש עם שני שיאי מכבייה: 400 מ' – 57.3;  800 מ' – 2:08.9 .  אלופת משחקי אסיה, חנה שזיפי מישראל נעדרה בשל היריון ואביבה בלס (נולדה ב-1946) עשתה הסבה מספרינטרית לרצה המתמחה ב-400 ו-800 מ' רק בעונת 1970 ובמכבייה זכתה במדליות כסף בריצות ל-100 ו-200 מטר (12.4 ו-25.9, הרחק אחרי שחמורוב שזכתה בזהב בשתי הריצות) והייתה הרצה המסיימת ברביעייה שקבעה שיא ישראלי ב-4X100 מ' – 47.9 ש' (את שלושת הקטעים הראשונים רצו שחמורוב, בתיה לזניק וורדה בונדי).  ספורטאי מפורסם נוסף שהשתתף בתחרויות היה ריי רוזמן מבריטניה (2018-1939) שקבע ב-1965 שיא מכבייה  ב-1500 מ' (3:51.2) וב-23 ביולי 1969, ממש לפני היציאה למשחקי המכבייה הגשים את מטרתו הגדולה וירד מ-4 דקות במייל כאשר קבע בלונדון 3:59.8. מולו התייצב הישראלי יובל וישניצר ( נולד ב-1947) שקבע ב-2 ביולי  אותה שנה שיא ישראלי בתחרות במילאנו – 3:43.3. שני הרצים הגיעו לריצת 1500 שנערכה ב-5 באוגוסט לא במיטבם - על רוזמן בן ה-30 דווח שהוא עייף מעומס תחרויות ולגבי וישניצר נכתב שהוא התייצב לריצה "חולה, פגוע בשריר רגלו וחסר ביטחון". רוזמן פתח מהר וניצח עם 3:46.9 לפני וישניצר 3:48.6, מיכאל סולומון מארה"ב 3:50.8 , כהן מבריטניה 3:50.8, ושני נציגי ישראל הנוספים שהיו בשנים מאוחרות יותר מבכירי המאמנים בארץ: נתנאל פנטילט (2001-1945) -  3:55.6 ורפי וישניצר (2016-1945) - 4:03.8. למרות שהארבעה הראשונים קבעו הישגים טובים משיא המכבייה של רוזמן מ-1965 דווח בעיתונות על ריצה מאכזבת לאור הציפיות הגבוהות שעוררו הישגיהם ביולי של ריי רוזמן ויובל וישניצר. לי זכורה בעיקר ריצת 10,000 המטרים בה התמודדו 3 ישראלים שהקהל נחלק בעידוד שלהם: ציון חצרוני (2019-1945) הוביל  לאורך  כל הדרך כשאליו צמוד אורי דייג (נולד ב-1939) ולא הרחק מאחור היה יוסף צברי (נולד ב-1934).  ביישורת האחרונה ביצע דייג סיומת מרשימה וניצח עם 32:09.8 לפני חצרוני – 32:11.0 וצברי – 33:13.6. ב-3.8, יומיים לפני ריצת 1500 מ', נערכה ריצת 5000 מ' שגם היא לא הלהיבה: רוזמן – 14:31.0, יובל וישניצר (שיאו הישראלי אז היה 14:34.2 ונקבע ביוני אותה שנה) – 15:04.0 וסולומון – 15:16.2. 
בריצת 100 מטר, החמיר המזניק מרדכי מגלי עם אלוף ישראל חזי פלמן (10.6 ש' ב-1969), שהיה אתלט במכבי תל אביב ובמקביל שיחק בליגה הראשונה בכדורגל בקבוצת שמשון תל אביב. במקצה חצי הגמר התייצב פלמן עם מספר על הגב בלבד, מגלי שלח אותו לענוד מספר גם על החזה ובינתיים הוציא את המקצה לדרך... נדרשה התערבותו של המשקיף מטעם הפדרציה הבין לאומית לאתלטיקה (IAAF), נשיא ההתאחדות האירופית לאתלטיקה (ולימים נשיא IAAF) ההולנדי אדריאן פאולן, כדי לצרף את פלמן למקצה השני בו הוא סיים רביעי ועלה לגמר רק לאחר שמצלמת הפוטו פיניש שהופעלה בתחרות קבעה שהוא הקדים הרץ מדרום אפריקה לאון האקר. בריצת הגמר ניצח סטן וולד מדרום אפריקה– 10.5 ש',  לפני ראול סולומון מצרפת  - 10.5 גם הוא, פרטקין מארה"ב 10.7 ופלמן – 10.8.  ראול סולומון התחרה בשנת 1970 במדי מכבי תל אביב אך לא השתקע בארץ. הזמנים הקובעים בתחרות היו אלה שמדדו השופטים בשעוני העצר הידניים.  כתב העיתון מעריב העיר: "...אלא שלמזלם אין החוקה מכירה עדיין בשיפוט האוטומטי ומן הראוי ששופטי התחרות יתפשו את אי ההתאמה בכושר התגובה האישי שלהם...".

ריצות 400 ו-800 מטר לגברים במכביות הראשונה עד השביעית

ריצת 400 מ' לגברים נערכה כבר במכבייה הראשונה וריצת 800 מ' לגברים נכנסה לתוכנית המשחקים במכבייה השנייה. בטבלאות 1 ו-2 מובאים ההישגים של שלושת הראשונים בריצות אלה ב-7 המכביות הראשונות.
טבלה מספר 1: הישגי שלושת הראשונים בריצת 400 מ' לגברים ב-7 המכביות הראשונות.

טבלה מספר 2: הישגי שלושת הראשונים בריצת 800 מ' לגברים מהמכבייה השנייה עד השביעית.

פרנקלין ג'יינקס

(בתמונה: דיקי ברוברג מוביל בריצה לפני פרנקלין ג'יינקס באליפות דרא"פ 1969)

פרנקלין ג'יינקס נולד ביוהנסבורג ביולי 1941. הוא עסק באתלטיקה בתקופת לימודיו  בבית הספר התיכון ובין היתר נרשמו לו בגיל 18 הישגים של 10.2 ש' ב-100 יארד (91.44 מטר), 22.7  ש' ב-220 יארד (201.168 מ'),  52.6 ש' ב-440 יארד ( 402.336 מ') ו-26.8 ש' ב-220 יארד משוכות. בשנת 1961 הוא הגיע לישראל להשתתף במשחקי המכביה השישית בריצת 800 מטר, ריצה שבה סיים מאוכזב במקום השמיני, בתחרות שהתקיימה באצטדיון המכבייה בתל-אביב שהיה על שפת הירקון סמוך לנמל. מקטעי עיתונים באלבומו אפשר ללמוד כי בכמה תחרויות בדרא"פ לפני היציאה למכביה הוא קבע כבר  זמנים ברמה של  1:57-1:55 דקות.  ג'יינקס התחרה עוד כשנה אחרי המכביה השישית ואחר כך פרש מן העיסוק באתלטיקה והתרכז בלימודי הנדסה ואדריכלות. אחרי שנתיים של לימודים בדרא"פ הוא המשיך ללמוד עוד 3 שנים בטכניון בחיפה. במהלך התקופה הוא התחתן עם בת זוגו סנדרה ונולד בנם הבכור ששמו ישראל והוא כיום בן 57. עם סיום הלימודים, באמצע שנות ה-60, שרר בישראל מיתון ופרנקלין התקשה למצוא עבודה ולכן המשפחה חזרה לדרום אפריקה שם נולד לזוג עוד בן , ששמו אדם (כיום בן 55) וממש במהלך משחקי המכביה ב-1969 התבשר פרנקלין על לידת ביתו  ששמה כיום אסתי יניב-גרינברג והיא חברת קבוצת ריצה בגליל העליון ונהנית לראות בריצותיה בשדות את שכנתה לקיבוץ לונה סלפטר חולפת על פניה במהירות... 

בגיל 27 החליט ג'יינקס לחדש את אימוני הריצה שלו ועשה זאת בהדרכת המאמן היוגוסלבי ששהה בדרא"פ, דושאן אנדרין. מנהלי נבחרת דרא"פ למכביה השמינית שנערכה בשנת 1969 התרשמו מאד מההישג שקבע ג'יינקס בריצת 800 מ' - 1:49.2 ד' כאשר סיים שני בתחרות בה ניצח אלוף דרא"פ ב-1500 ו-5000 מ', פאני ואן זייל (Fanie van Zijl, נולד ב-1948). שיאיו האישיים של ואן זייל: 800 מ' – 1:45.6 (1970)  1500 מ' – 3:37.2 (1974), מייל – 3:56.0 (1972),  5000 מ' – 13:44.4 (1973). ג'יינקס הבטיח סופית את מקומו במשלחת למכביה כאשר סיים במקום השני באליפות דרא"פ לשנת 1969 ב-800 מ', תחרות שנערכה בתנאים גרועים להישגים אתלטיים. המנצח בתחרות היה דיקי ברוברג (בעל הישג השנה בעולם ב-1971 – 1:44.7, הישגו הטוב ב-1969 היה 1:46.4, נולד ב-1949). מי שסיים שלישי בתחרות היה דני מאלאן (נולד ב-1950), שב-1973 קבע שיא עולם בריצת 1000 מ' – 2:16.0 וב-1971 היה שני לדיקי ברוברג ברשימה השנתית בעולם ב-800 מ' – 1:45.1. 

ב-3 באוגוסט 1969 התקיימה ריצת הגמר ל-800 מ' במכביה. ג'יינקס  ניסה פעמיים לבחון את כוחם של יריביו בשתי האצות קצב שאחריהן האט  במכוון ו-200 מ' לסיום פתח במאוץ הסופי שהביא אותו ראשון לקו הגמר בשיא מכביה חדש – 1:50.9. אחריו סיימו אלן קואן מבריטניה – 1:52.5 ויאיר פנטילט מישראל 1:52.9. למחרת ניצח ג'יינקס גם בריצת 400 מ', במה שהעיתונאי ישראל פז מ"על המשמר" תיאר כ"סיום דרמטי". זמנו של ג'יינקס היה 47.9 ש' והוא הקדים את רוב וולף מארה"ב – 48.3,  כהן מארה"ב – 48.6, מורגן מאוסטרליה – 50.9 ויוספס מבריטניה – 51.0. אהרן להב כתב בעיתון "דבר" כי: "ג'יינקס ניצח שוב בזכות הסיום המהיר שלו". אברהם פז כתב ב"מעריב": "...אבל היו בתחרות אתמול גם כמה רגעים מרתקים, אחד מהם היה ריצת הגמר ל-400 מ' בין הגברים בה לא השתתף אף אתלט ישראלי למרות שריקי יפה  מישראל זכה לעלות לגמר. חמישה זינקו לדרך, ג'יינקס מדרום אפריקה בשביל החמישי, וולף וכהן מארה"ב בשבילים 3 ו-4. הקצב היה מהיר אולם לאחר 200 מטרים החלה הנשירה הגדולה: מורגן מאוסטרליה ויוספס מבריטניה נותרו מאחור בעוד שני האמריקנים וג'יינקס, מנצח ה-800, שועטים קדימה. וולף נראה בראש ביתרון ברור לפני הסיום כאשר הגיח ג'יינקס מאחור ובסיום מהיר חצה את קו הגמר כמטר לפני וולף. היה  זה ניצחונו של רץ מהיר פחות, אך סביל הרבה יותר. ג'יינקס הוא בינתיים האתלט היחיד בין הגברים אשר זכה בשתי מדליות זהב במכביה. זמנו כמנצח היה 47.9 שניות, איננו שיא – אך הישג לא רע לגבי רץ המצטיין בעיקר ב-800 מטרים..." בהמשך הערב שותף ג'יינקס ברביעיית דרא"פ במרוץ השליחים 4X100 מ' (לאון האקר, סימון פרקינס, ג'יינקס, סטן וולד) שסיימה במקום השלישי עם 42.9 ש', אחרי ארה"ב  - 41.8 (שיא מכבייה) וישראל ( דן קמפל, לוי פסבקין, חזי פלמן, יאיר קנר) – 42.8. 

העיתונאי הצעיר אבינועם פורת  כתב ב"חדשות הספורט" על ג'יינקס: "...רציתי לראיין אותו באנגלית אך העברית שלו די טובה...". ג'יינקס סיפר לפורת: "הייתי בארץ למעלה משלוש שנים. חצי שנה שהיתי באולפן של קיבוץ עין דור. אחר כך סיימתי את הטכניון בחיפה..." .

אחרי חזרתו לדרא"פ מהמכביה ב-1969 השתתף ג'יינקס במספר תחרויות אבל החל כבר בהכנות לעליית המשפחה לישראל. אחת התחרויות כונתה "אלוף האלופים" ועיתון מקומי תיאר אותה כך: "... הרכב המשתתפים היה הטוב ביותר שיכול היה להיות בדרא"פ. דני מאלאן הוביל אחרי 400 מ' בזמן מהיר מאד – 52.5 ש'. מנקודה זו לקח את ההובלה אלוף המדינה, דיקי ברוברג, והוביל לאורך היישורת האחורית. בכניסה לקשת האחרונה עבר ג'יינקס לראש אך ברוברג עבר אותו. ואן זייל חיכה יותר מדי. אם היה מתחיל את המיאוץ שלו מוקדם יותר הוא יכול היה לנצח. הוא עבר את ג'יינקס אבל לא הצליח להשיג את ברוברג שסיים כיארד אחד לפניו. ארבעת הראשונים ירדו מ-1:50 -  1. ברוברג 1:48.8, 2. ואן זייל 1:48.9, 3. ג'יינקס 1:49.6, 4. יואכים ואן קולנד 1:49.7... הזמן היה יכול להיות מהיר יותר אם המסלול היה במצב טוב יותר. לרוע המזל, המארגנים בחרו להרטיב את המסלול במשך היום והדבר פגע מאד בהישגי הרצים".

אחרי שעלו  לארץ סנדרה ופרנקלין עם שלושת ילדיהם באפריל 1970 הם שינו את שם משפחתם ליניב ובארץ נולד ילדם הרביעי זאב, כיום בן 43. המשפחה קנתה משק ביוקנעם המושבה והקימה בו רפת שפעלה עד לפני כ-20 שנה. בנוסף לעבודה ברפת התחיל פרנקלין לעבוד גם כמהנדס-אדריכל ותכנן בתים רבים בעמק יזרעאל. סנדרה עבדה שנים רבות כמורה לאנגלית. סנדרה מספרת כי פרנקלין רצה תחילה לרכוש משק במושב אודים, מרחק הליכה ממסלול האתלטיקה במכון וינגייט, כדי שיוכל להתאמן שם, אך הדבר לא הסתייע והמקום היחיד בו הם מצאו משק אותו הם יכלו לרכוש היה במושבה יוקנעם.

 ג'יינקס התחרה כישראלי בין מאי לספטמבר 1970. שתי אגודות רבו על שירותיו: הפועל חדרה אותה הוביל המאמן שורה רפפורט והפועל העמקים בהנהגתם של המאמן אמנון גור ואחיו עמנואל גור ששימש כרכז ספורט במועצות האזוריות בעמק.
ב-3 במאי מבשר "מעריב": אתלט מדרא"פ עלה לישראל. בידיעה נמסר כי בואו של האתלט נשמר בסוד על ידי האגודה שבשירותיה יופיע, הפועל חדרה. ג'יינקס, שמיעט להתאמן בתקופה שקדמה לעלייתו ארצה, ניצח  בתחרות בוינגייט ב-2 במאי בריצת 800 מ'  ב-1:55.1  לפני אלי אברמוביץ' מהפועל עמק חפר – 1:55.3 ואורי לאוגומר (נולד ב-1953) שקבע בריצה שיא נערים עד גיל 17 – 1:57.0 (גם על שירותיו של אורי לאוגומר נאבקו שתי אגודות: הפועל חדרה והפועל עמק חפר...). ב-30 במאי, השתתף ג'יינקס כאורח באליפות הפועל לנוער וקבע 50.9 ב-400 מ' ו-1:57.1 ב-800 מ'. ב-12 וה-13 ביוני נערכה בוינגייט אליפות הפועל. ג'יינקס ניצח ב-800 מ' – 1:54.6 ובריצת 1500 קבע  3:59.8 כשהגיע שני אחרי יובל וישניצר שקבע 3:48.6 ד'. הישגו של ג'יינקס ב-1500 מ' מיקם אותו חמישי ברשימת כל הזמנים של רצי ישראל בסוף שנת 1970 אחרי יובל וישניצר (3:43.3 ב-1969), יאיר פנטילט (3:52.4 ב-1967), נתנאל פנטילט (3:52.5 ב-1970) ורפי וישניצר (3:56.1 ב-1967). ב-20 ביוני נערכה בוינגייט אליפות ישראל בקרב-רב ובריצת הזמנה ל-800 מ' הקדים ג'יינקס (1:53.4) את יאיר פנטילט (1:54.2) ואלי אברמוביץ' (1:56.6).

בימים שישי ושבת 26/27 ביוני נערך בוינגייט השלב הראשון של אליפות ישראל באתלטיקה שהקדים בשבוע את האליפות המרכזית. בשני ימי התחרות התקיימו תחרויות בכמה מקצועות: ריצת  10,000 מ', 3000 מ' הליכה, 10,000 מ' הליכה, 110 מ' משוכות, 400 מ' משוכות, מוט ופטיש (ריצת 3000 מ' מכשולים בוטלה בגלל חוסר משתתפים). כמו כן נערכו באותה תחרות הריצות המוקדמות ל-400 ו-800 מ'. ביום שישי ניצח ג'יינקס בקלות במקצה המוקדם שלו ב-400 מ'  עם 49.8 ש'. בסוף 1970 דירג אותו הישג זה  במקום החמישי בכל הזמנים בין רצי ישראל אחרי עמוס גרודזינובסקי (47.6 ב-440 יארד ב-1966, שלמה ניצני (47.9 ב-1963), עמוס גלעד (48.1 ב-1963) ואריה גליק (49.6 ב-1952).  ג'יינקס לא השתתף למחרת במוקדמות ריצת 800 המטרים ולא נטל גם חלק באליפות המדינה שנערכה כאמור, שבוע מאוחר יותר – 3/4 ביולי.  בריצת 400 מ' באליפות ניצח דוד קניג (50.7) ובריצת 800 מ' ניצח יובל וישניצר (1:52.8). אחד המועמדים לניצחון, יאיר פנטילט "נמחץ" בין רצים אחרים בזינוק ונטש את הריצה. מדוע לא השתתף ג'יינקס באליפות המדינה? אמנון גור זוכר כי ג'יינקס עבד במשק ביוקנעם  שעות ארוכות  שאחריהן יצא לאימון כשעדיין שרר חום רב בחוץ, הוא קיבל "מכת חום" ואמנון היה זה שפינה אותו לקבלת טיפול רפואי בבית החולים בעפולה.

 התחרות האחרונה בה השתתף ג'יינקס הייתה ככל הנראה ב-5 בספטמבר 1970 כאשר הוא קבע בוינגייט 1:52.7 ב-800 מ'. "מעריב" דיווח כי זו הייתה תחרות לספורטאים שבסגל הלאומי. הישגו זה של ג'יינקס ב-800 מ' מיקם אותו כרץ הישראלי החמישי בכל הזמנים בסוף 1970 אחרי יאיר פנטילט (1:51.3 ב-1967), עמוס גלעד (1:51.4 ב-1964), יובל וישניצר (1:52.0 ב-1969) ונתנאל פנטילט (1:52.0 ב-1970). נראה שהייתה אולי כוונה לצרף את ג'יינקס למשלחת ישראל למשחקי אסיה שנערכו בחודש דצמבר 1970 בבנגקוק מאחר שהוא השתתף גם בתחרות  ב-19.8 בה קבע 1:55.0 ובמעריב נכתב שזו הייתה "תחרות אימון לילית של סגל נבחרת ישראל באתלטיקה המתאמן לקראת משחקי עמי אסיה בבנגקוק".

זכור לי שיום אחד הגיע ג'יינקס לאימון של הפועל העמקים בעין חרוד. הוא הגיע בסנדלים ורץ יחף על המסלול. החלק העיקרי של האימון שלו היה 20 חזרות של 100 מ' הלוך ושוב, יציאה לריצה כל דקה.  הייתי אז בן 15 ואמנון גור העמיד אותי ועוד כמה נערים (ביניהם גבי ינאי בן ה-19 שהיה בין היתר בעל הישג של 58.8 ש' ב-400 מ' משוכות) משני צידי היישורת כדי שיהיו רצים לצידו של  ג'יינקס לפחות בתחילת הקטעים של 100 מ' שאת כולם הוא עבר בפחות מ-12 שניות. אני זוכר ששאלתי למה אלוף כמוהו מגיע לאימון בסנדלים ומישהו ענה לי: "כשתהיה אלוף כמוהו, תוכל גם אתה לבוא לאימון בסנדלים!..."

אחרי ספטמבר 1970 פרש  ג'יינקס מפעילות באתלטיקה והתרכז בעבודה ברפת המשפחתית ובעבודתו הנוספת כמהנדס-אדריכל.
ביקרתי את סנדרה בביתה ביקנעם והיא הראתה לי אלבום קטעי עיתונות המתעד את קריירת הריצה של פרנקלין. חלק גדול מהפרטים בכתבה מבוסס על אותם קטעי עיתונים. שאלתי את סנדרה מה גרם לה ולפרנקלין לעלות לארץ עם שלושה ילדים קטנים. "התשובה היא קלה", אמרה סנדרה, "ראינו שדרום אפריקה היא לא בשבילנו, לא היינו מרוצים מהפוליטיקה שם. החלטנו כבר אחרי מלחמת ששת הימים שאנחנו  רוצים לקחת חלק  בבניין המדינה."

(בתמונה העליונה: פרנקלין ג'יינקס עם יאיר פנטילט)

חלק ב' של המאמר יעסוק ברצים למרחקים בינוניים וארוכים מדרא"פ בתקופה שהייתה מורחקת מהאתלטיקה העולמית (1991-1970).

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.