יורם אהרוני | היסטוריה של הספורט | 12/05/2024

יחיאל כלב - אלוף ארץ ישראל בריצה שנפל בדרך לגוש עציון

(בתמונה: יחיאל כלב מוביל בתחרות ריצה ברחובות).

ב-16.1.1948 נפלו 35 בחורים (ה-ל"ה) שהיו בדרכם לסייע לגוש עציון הנצור. בין הנופלים היה הרץ למרחקים ארוכים יחיאל כלב מהפועל ירושלים שהיה בין השאר אלוף ארץ ישראל בריצת 5000 מטר בשנים 1942 ו-1943.

הספר לזכרו של יחיאל כלב

 התעודות והמסמכים עליו היו מופקדים בידי אחותו מזל ומשם עברו לבתה דקלה צדוק שנפטרה בשנת 2017.  בת דודתה של דקלה צדוק, רוני רזיאל (בת אחיו של יחיאל כלב) מצאה את התעודות בעיזבונה של דקלה צדוק. קודם לכן היא ידעה מעט על יחיאל כלב ובעקבות מציאת המסמכים היא החלה במסע להנצחתו.
 רוני רזיאל ערכה ספר זיכרון  ליחיאל כלב שהסתמך על כתבות מהעיתונים ומחקרים שנעשו בנושא הל"ה והגיעה גם אל אנשים שהכירו את יחיאל כלב או השתתפו באירועי ספורט לזכרו. את הספר ניתן לראות בספריית מכון וינגייט. מטרת כתבה זו היא להוסיף פרטים על ההישגים הספורטיביים של יחיאל כלב כפי שהם משתקפים בעיתוני התקופה.
יחיאל כלב נולד בתימן ב-27 במאי 1923. בגיל שנה עלה עם משפחתו לארץ. עד העיר עדן רכבו בני המשפחה על חמורים, המשיכו באוניה לפורט סעיד ומשם ברכבת ליפו. המשפחה התיישבה בשכונת נחלת אחים בירושלים. כשהיה יחיאל בן שנה נפטרה אימו במהלך לידה. יחיאל למד עד גיל 8 ב"חדר" תימני ואחר כך  בבית ספר עממי.

תחילת דרכו הספורטיבית

מגיל 12 החל יחיאל לעסוק בספורט במסגרת הפועל ירושלים ובמיוחד הצטיין בכדורסל ובריצה למרחקים ארוכים. 
באחד ביוני 1940, ערכה אגודת ימק"א ירושלים מרוץ שדה  למרחק 7 ק"מ.  השתתפו 70 רצים שייצגו 7 קבוצות. היה דירוג אישי וגם דירוג קבוצתי. מרכז "הפועל" הציב לתחרות נבחרת ארצית שכללה שני רצים מירושלים ורצים נוספים מרעננה, תל מונד ורמת הכובש. הרץ השישי בקבוצה נפצע ולכן ברגע האחרון צורף במקומו יחיאל בן ה-17. המרוץ התנהל ביום שרבי וחלק מהרצים פונו בסיומו לבית חולים. להפתעת הכול הגיע יחיאל כלב במקום החמישי, הראשון בין רצי "הפועל" שסיימו במקום השני בתחרות הקבוצתית אחרי המשטרה הבריטית ולפני משטרת יפו. המרוץ סוקר בעיתון "ספורט לעם" (מוסף הספורט של העיתון "דבר") על ידי הרכז המקצועי ב"הפועל" עמנואל גליקמן-גיל שציין בסיפוק כי "...הישגה של קבוצת "הפועל" (שהופיעה לא בהרכב המלא) ראוי להתכבד. הוא מוכיח כי חברינו  מסגלים  להם גם את  הריצה למרחקים ארוכים שערכה השימושי והחינוכי רב ביותר...".  ב-1941 דיווח "ספורט לעם" על המהדורה ה-10 של המירוץ והפעם נטען כי אורך המסלול היה 7696 מטר. המנצח היה  רץ מהמשטרה הבריטית  בשם סקאנלן שקבע את "שיא השיאים במרוץ זה" – 23 דקות. יחיאל כלב היה שוב הראשון בין רצי "הפועל" וסיים בסך הכול במקום הרביעי אחרי שני שוטרים בריטיים ורץ ערבי שייצג את ימק"א. ב-1944 נכתב כי במרוץ השדה של ימק"א "... שלישית הגיעה קבוצה ממשטרת הישובים העבריים בראשות השוטר כלב...".  

(בתמונה: תעודה שקיבל יחיאל כלב על מקום שני באליפות הפועל 1942 בריצת 3000 מטר)

 ככל שמרחק הריצה היה גדול יותר, יכולתו של יחיאל התבלטה יותר. כך למשל בריצת 1000 מטר הוא קבע 2:53.6 ב-1940, תוצאה ששרדה כשיא  "הפועל" לנוער עד יום מותו (כל שיאי "הפועל האחרים שקבע כבר נשברו לפני מותו) אולי בעיקר מאחר שלא התחרו הרבה במרחק הזה. ב-1500  מ' קבע כלב 4:41.6, (שיא ארץ ישראל היה אז 4:16.2).  ב-3000 מ' הוא קבע שיאים ל"הפועל" 9:52.5 ב-1942, תוצאה טובה משיא ארץ ישראל בו החזיק אריך פוויר שקבע ב-1941 זמן של 9:54.1, אולם הישגו של כלב לא היה יכול להיות מוכר אז כשיא לאומי מאחר ש"הפועל" לא היה חבר בהתאחדות לספורט. ב-1943 שיפר כלב את שיא הפועל ל- 9:43.4 וב-1944 ל-9:43.1 דקות.

היחסים בין "מכבי" ל"הפועל"

בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, ספורטאי הפועל לא השתתפו בתחרויות אתלטיקה שאורגנו על ידי ועדת האתלטיקה של ההתאחדות לספורט ואי לכך לא נטלו חלק גם באליפות ארץ ישראל שבה השתתפו אתלטי "מכבי" לצד שוטרים בריטיים וחיילים מצבאות בנות הברית ששהו בארץ ישראל (בעיקר מהצבא הבריטי  ומהצבא האוסטרלי) וגם אתלטים ממדינות שכנות כמו מצרים. החל משנת 1940 החל "הפועל" לארגן אליפות משלו שבה השתתפו לפעמים גם שוטרים וחיילים וגם אתלטים "בודדים", כלומר אתלטי "מכבי" כמו למשל האתלט והמאמן אברהם גרין וגם אתלטים אחרים של "מכבי" שהיו חיילים בצבא הבריטי או ששרתו במשטרה. מאחר שבאליפות ארץ ישראל הותרה השתתפותם של אתלטים מהמשטרה הבריטית, הדבר אפשר גם לאתלטי הפועל שהתגייסו למשטרה הבריטית, ליטול חלק באליפות ארץ ישראל. בין אלה שניצלו את האפשרות היו אתלטי הפועל ירושלים יחיאל כלב ודוד הרשלר-אילון (אביו של ניצב בדימוס שחר אילון שבשנת 1973 קבע שיא ישראלי לנוער בריצת 800 מטר) ששניהם שרתו כנוטרים יהודיים במשטרה הבריטית. אתלט נוסף מ"הפועל" שהשתתף באליפות ארץ ישראל היה יוסף לוכסנבורג-אוריון (2020-1917) שהיה אלוף ארץ ישראל בריצת 5000 מ' ב-1941 וגם הוא שירת כנוטר. יחיאל כלב סיים שלישי באליפות ארץ ישראל 1942 בריצת 5000 מ' וקבע זמן של 17:05.3 אך מאחר ששני הרצים שהקדימו אותו היו בריטיים הוא הוכרז כאלוף ארץ ישראל. באליפות 1943 סיים כלב שני בריצה בזמן דומה -  17:05.6, אחרי רץ אורח ממצרים בשם אבו נאגא.

אחרי אליפות ארץ ישראל 1943 כתב רכז האתלטיקה בהפועל, דוד וולץ תדיר, על סוגיית אי שיתוף אתלטי "הפועל" בתחרויות האתלטיקה מטעם ההתאחדות לספורט: "... האם כבודנו הופקר?... בשם מי באים אלה  ותובעים במילים נמלצות מגרשים, מכשירים ואף תמיכה כספית...בשם מי ולשם מה?...עד מתי ימשך המצב הזה שאין לו כפרה?...היכן המחלקה להכשרה גופנית? הוועד הלאומי היכן הוא?...".  נראה שהמצב היה כזה: א) אתלט לא יכול היה לייצג את "הפועל" בתחרויות בארגון ההתאחדות לספורט שבשליטת "מכבי" אבל יכול בהחלט לייצג את המשטרה או את הצבא הבריטי. ב) אתלט לא יכול לייצג את "מכבי" בתחרות בארגון "הפועל" אבל יכול לייצג את המשטרה או הצבא. ג) אתלטי "מכבי" ו"הפועל" השתתפו יחד בתחרויות בארגון גוף שלישי כמו ימק"א או הצבא... ב-1.1.1944 נערך "כינוס כללי לאתלטים בארצנו" באצטדיון המכביה בתל אביב. התחרות הייתה בארגון הגדוד העברי ביוזמת עדין טילהאבר. מכבי ניצחה בתחרות הקבוצתית עם 97 נק' לפני הגדוד העברי 79 נק' והפועל 72 נק'. בריצת 3000 ניצח פוייר מהגדוד העברי 9:51.4 לפני שרעבי מהפועל 10:03 ויחיאל כלב מהפועל 10:04.1.  מכתב למערכת "ספורט לעם" מבהיר כי הפועל  הסכים להשתתף רק כי התחרות הייתה בארגון הגדוד העברי.
 יחיאל כלב היה גם שחקן קבוצת הכדורסל של הפועל ירושלים. 

מירוץ האביב ומרוצי השרון

( בתמונה: קבוצת "הפועל" במרוץ השרון) 

עיקר כוחו של כלב היה במירוצי שדה  למרחקים  של 8-5 ק"מ בהם הוא צבר הישגים מרשימים.
באפריל 1942 ערך "הפועל" את מירוץ האביב הארצי הראשון, מפעל שהחל עוד בשנות ה-30 כשורה של מרוצים עממים בסניפי ההתאגדות ברחבי הארץ. ב-1942 דווח על 1680 רצים שהשתתפו ב-27 מרוצים. "ספורט לעם" דיווח על המרוץ הארצי: "... בשבת התכנסו טובי הרצים לתחרות הגמר. הזינוק היה במגרש הפועל  תל אביב ומשם יצאו הרצים למסעם הקשה: חצו את ואדי מוסררה, עברו חורשה,  צמחי בר, קני סוף, שדות פלחה,  גן בננות, ושוב קרעו את  הוואדי וחזרו למגרש. סיבוב אחד בן 2500 מטר נועד לנערים, ושני סיבובים כאלה — לבוגרים. המתחרים התגברו על כל המכשולים הטבעיים הללו וכל 10 הבוגרים גמרו את המרוץ רעננים.   מן 25 הנערים הגיעו למטרה 18. סדרני הפלוגות וחברי "עזרה ראשונה" סייעו למארגנים. ואלו תוצאות המרוץ: בוגרים, 5000 מטר: 1) יחיאל כלב  הפועל ירושלים  17:57.4  דקות,  2) דוד היבש , הפועל" ת"א 18:23.8 דקות , 3) נתן עותמי, "הפועל" רחובות 18:24.5 דקות,  4) יצחק יחזקאל הפועל" ת"א 18:25.2 דקות.    2500 מטר נערים:  1)  חיים ג'מיל, רחובות  9:31.6 דקות 2)  יוסף דואר, ת"א  9:45.6 ד': 3)  סעדיה רצון, רחובות 9:50.4  דקות. כעבור שבוע פרסם העיתון את שמות כל המסיימים ומכך אנו למדים כי במרוץ הנוער השתתפו בין היתר שורה רפפורט (1998-1924) שלימים היה מאמן מוביל באתלטיקה הישראלית וגם אוריאל זינגר שלימים נודע כהיסטוריון הספורט ד"ר אורי זמרי (2016-1925).
מרוץ נוסף בו נטל יחיאל כלב חלק היה "מרוץ השרון" שהיה מרוץ שליחים מתל אביב להרצליה שנערך בפעם הראשונה ב-1942 לרגל חנוכת הכביש בין שתי הערים. כל אחד מרצי הקבוצה עבר כ-1000 מטר . במרוץ הרביעי הורכבה נבחרת  "הפועל" מ-12 רצים שייצגו 9 סניפים שונים. הקבוצות האחרות שהשתתפו היו למשל יחידות מהצבא האוסטרלי, חיל האוויר המלכותי והמשטרה הבריטית. לצד יחיאל כלב השתתפו בנבחרת הפועל ב-1944 מאמן האתלטיקה לעתיד מרדכי מגלי (1991-1915)  ויוסף לוכסנבורג-אוריון.  

תחרויות נוספות בהן נטל חלק יחיאל כלב

(בתמונה: כמה מהאתלטים המצטיינים ב"הפועל" במחצית הראשונה של שנות ה-40. ראשון מימין למעלה -  יפתח זייד, באמצע למעלה - דוד הרשלר-אילון, ראשון משמאל למטה - יחיאל כלב).

ב-10.10.1944 מדווח "ספורט לעם" על יום ספורט לנוטרים בו ניצח יחיאל כלב בריצות 100, 1500 ו-5000 מ' ורץ גם 800 מ' במסגרת "מירוץ שליחים אולימפי". בסך הכל הוא הביא ליחידתו 12 נקודות והוכתר כמובן כאתלט המצטיין בתחרות. שבוע קודם לכן סיים כלב שני בריצת 3000 מ' בתחרות השנתית של ימק"א אחרי רץ מחיל האוויר המלכותי בשם מק-קוי שקבע זמן של 9:41 דקות. זמנו של יחיאל לא מופיע. בתחרות זו ייצג כלב את "הפועל". שלישי סיים הערבי כאמל השלומון שייצג את ימק"א ויותר מאוחר עבר לשורות "הפועל" וניצח באליפות "הפועל" 1945 בריצת 5000 מ' בזמן 17:07.0 לפני כלב – 17:20.0.
מרשימת שיאי  "הפועל" שהתפרסמה ב-1.1.1946 אנו למדים כי השיאים במרחקים בינוניים וארוכים היו אלה:
800 מ' – יעקב כהן, חדרה – 2:06.2 (1945)
1500 מ' – כאמל השלומון, ירושלים – 4:22.8 (1945)
3000 מ' – יחיאל כלב, ירושלים – 9:43.1 (1944)
5000 מ' – השלומון – 17:07.0 (מה שאומר שב"הפועל" לא החשיבו לשיאים את התוצאות של יחיאל כלב באליפויות ארץ ישראל, שם הוא ייצג את משטרת הישובים...). שיא ארץ ישראל היה 16:26.3 ונקבע על ידי ולטר פרנקל ב-1933. שיא זה נשבר על ידי ישראל עמרני ממכבי צפון תל אביב שקבע בתחרות באתונה ב-1947 זמן של 16:25.0 ד'. עמרני נפל במאי 1948 בקרב ברמלה במלחמת השחרור.
באליפות "הפועל" 1946 נקבע שיא חדש בריצת 5000 מ' על ידי ברזילי מתל אביב – 16:51.2. יחיאל כלב סיים שלישי – 17:25.4. לא מצאתי תוצאות מאוחרות יותר של יחיאל כלב ונראה שבשנה האחרונה לחייו הוא עסק יותר בהדרכת ספורט. הוא עבר קורס מדריכי ספורט מטעם הפועל ושימש כמדריך באגודת הפועל ירושלים. 

יחיאל כלב ככתב ספורט

ליחיאל כלב הוצע לשמש גם כתב הספורט של העיתון "דבר" בבירה ובאחת הרשימות הוא תיאר את מצב הכדורגל בירושלים:
"כהוה ידוע לקהל הספורטאים בארץ ענף הספורט בירושלים הבירה ירוד וכמעט שאין שומעים עליו.  האמת נתנה להיאמר כי כזהו המצב בשטח זה בירושלים אך לא עד כדי כך שאפילו עיתוני הספורט שחובתם לעודד את הספורט בארץ אינם מזכירים ואפילו לשמצה את הספורט בירושלים על אף שקיימים בו ענפי ספורט שונים, כדורגל, כדורסל, אתלטיקה וכו'.  בשתיים שלוש אגודות בלבד  האגודה היחידה המקיימת  את כל ענפי הספורט  היא התאגדות "הפועל" שהיא האגודה הגדולה ביותר בירושלים המונה כ-400 חברים המשתתפים ולוקחים חלק  בכל ענפי הספורט האלה. הפעם ברשימתי זו  יש ברצוני לספר  בקצרה על מצב סקציית  כדור-הרגל באגודת "הפועל".  עד תחילת משחקי הליגה לא היה ברור עם סקציית כדר-הרגל של האגודה תתקיים מחוסר אמצעים כספיים ותוכניים.
אך הודות למאמצם  של כמה חברם פעילים ומסורים החלה סקציית כדור הרגל נושמת וכבר כיום החלה בפעולה ובפריחה ויכולה להשתוות לכל סקציה באגודות אחרות בארץ. כיום קיימות כבר כחמש  קבוצות המורכבות מכ-60-70 חברים המתמסרים לזאת ברצינות על אף המצב בארץ. בראש הסקציה עומדת קבוצה א' המשתתפת השנה במשחקי ליגה ב' לאחר כמה שנים שלא השתתפה בליגה בגלל זאת שלא נתנה לה האפשרות לשחק בליגה א' אף כי הייתה מתאימה לזאת מכל הבחינות.
 קיימת גם קבוצת הפועל ב'  המורכבת מבחורים צעירים  המשמשים מילואים לקבוצה א'. כן גם קבוצת הפועל עמל המורכבת מנוער צעיר בגיל 17-15 הלומדים  בבית הספר המקצועי של ההסתדרות בירושלים. כן גם קבוצת הפועל משמרת שהיא מורכבת מחברי המשמרת  הצעירה בירושלים.  וקבוצת "המעפיל"  המורכבת ממועדוני הנוער של  ההסתדרות בירושלים.  קבוצות אלה מהוות  את סקציית הכדור-רגל  המנוהלת ע"י הנהלה המורכבת מ-4 אנשים  המנוהלת ע"י החבר גלר שיש לזקוף לזכותו את קיום הסקציה. הסקציה מתאמנת בהדרכתו של  המאמן  אורדנטליק ועוזריו.
מפעלים רבים מקדמת סקציה זו והם משחקי גביע וליגה לנוער, משחקי גביע בזק של "הפועל" ע"ש י. ינובסקי ז"ל שהיה אחד מחברי הסקציה.
אני תקווה כי סקציה זו תפרח עם התעניינותם של מוסדות ההסתדרות בירושלים וציבור הפועלים גם הוא הדורש את הספורט הזה."

פעילות בארגון "ההגנה"

 לפרנסתו עבד  יחיאל כלב כפועל בנין. במקביל לשירותו במשטרה היה יחיאל כלב פעיל בארגון "ההגנה". בשנת 1947 הוא נטל חלק בפעילויות לחימה של הארגון בירושלים, בין היתר בשכונת שייח ג'ארח. פעם אחת הוא נאסר לשבוע ימים כאשר נתפס נושא נשק ליד קולנוע "רקס" ושוחרר רק בהתערבות אנשי "ההגנה". ימים מעטים אחר כך, ב-16 בינואר 1948 הוא יצא עם ה-ל"ה לעזרת גוש עציון הנצור. כל 35 הלוחמים נפלו בקרב בדרכם לגוש עציון. גופתו של יחיאל נמצאה רחוק משאר הגופות ובשל מראהו התימני חשבו תחילה שמדובר באחד החללים של הערבים. אחת ההשערות היא כי יחיאל יצא בריצה להזעיק עזרה מגוש עציון.
 ל"ה הלוחמים נקברו תחילה בגוש עציון ובחסות הבריטים הוסעו כמה בני משפחה לטקס הקבורה, ביניהם אביו של יחיאל, מנחם כלב. אביבה קושניר, אלמנתו של הבוטנאי המפורסם טוביה קושניר (אחיו של האתלט והמאמן דוד קושניר) שנפל גם הוא עם הל"ה סיפרה: "אני זוכרת את האב התימני שלצד הרב אריה לוין טיפל בקבורתו של כל אחד מהם..."   בחודש נובמבר 1949 התירו שלטונות ממלכת ירדן להעביר את הגופות לקבורה בהר הרצל.

(בתמונה: קבוצות הכדורסל של הפועל תל אביב והפועל ירושלים ב-1946. יחיאל כלב כורע שני מימין)

הנצחתו של יחיאל כלב

העיתונאי שאול הון כתב בדברי הספד ליחיאל כלב ב"דבר השבוע": "מי שלא ראהו בריצה לא ראה דוגמת של התמדה וכוח רצון. לכתחילה היה בין האחרונים, לאט לאט היה מתקדם והולך עד שכבש את המקום השלישי החביב עליו ביותר, ומכאן היה פורץ. תמיד היה ראשו שמוט לצד בתוך ריצתו, ודומה שהנה הנה יפסיק מאפיסת כוחות. אבל זה היה סגנון ריצתו, וכך היה מגיע למקומות הראשונים..."
לזכרו של האתלט-כדורסלן יחיאל כלב נערכו בשנים הראשונות למדינה כמה אירועי ספורט. כבר בדצמבר 1948 נערך מירוץ בירושלים לזכרו ואת הפרסים העניק סגן אלוף משה דיין שנכח בשלבים האחרונים של התחרויות.  "...הוא התאחר עקב פגישתו עם מפקד הלגיון הערבי עבדאללה אל-טאל..." 
באוגוסט 1949  נערך טורניר כדורסל לזכר יחיאל כלב ובו התמודדו 9 קבוצות הנוער הטובות במדינה, כולל אלה של "מכבי". בטורניר זכתה הפועל תל אביב בכיכובו של שחקן הנבחרת לעתיד דוד הייבלום שהקדימה את הפועל מזרע בכיכובו של שחקן אחר של הנבחרת לעתיד, ראובן פכר.
ב-1950, בתחרויות הספורט במסגרת חגיגות האחד במאי בירושלים הוענקה לקבוצת המנצחת גביע על שמו של יחיאל כלב. עם השנים הלך והשתכח שמו של יחיאל כלב, אך ב-1973 פרסם מאיר גבאי כתבה עליו ב"חדשות הספורט" במלאת 25 שנים למותו. גבאי הכיר אישית את יחיאל כלב ולצורך הכתבה ראיין גם כמה מבני דורו כמו דוד הרשלר-איילון וזאקי מזרחי (אביו של כדורגלן הפועל ירושלים בשנות ה-60, שלמה הוד).
 מירוץ שליחים לזכר הל"ה היה נערך החל משנות השישים אך ב-1972 דווח כי תלמידי הגימנסיה העברית בירושלים שלחו עצומה לשר החינוך יגאל אלון במחאה על ביטול המרוץ בפתאומיות בשל קיצוץ בתקציב אגף הספורט בעירית ירושלים: "... אין כל יחס בין דם הנופלים וזכרם לבין שיקולים תקציביים..." כתבו התלמידים.

התמונות באדיבות רוני רזיאל.

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.