יורם אהרוני | כושר גופני | 14/10/2024

תוכניות בית ספריות להגברת פעילות גופנית, שיפור הכושר הגופני וצמצום ממדי ההשמנה

(בתמונה: תלמידים ב"יום ההליכה" בארה"ב)

תקציר מחקר שהתפרסם ב- 
International Journal of Environmental Research and Public Health
החוקרים ערכו חיפוש שיטתי של מחקרים התערבותיים שבוצעו בבתי ספר שמטרתם צמצום ממדי השמנה, הגברת פעילות גופנית ושיפור הכושר הגופני (מטרת אחת או יותר מתוך השלוש).

המחקרים שנסקרו

נמצאו 19 מחקרים הנסקרים במאמר.
א.    Almas ושותפיה (מקור מספר 2) – תוכנית להגברת הפעילות הגופנית של תלמידות בגיל 11-9 בעיר קאראצ'י שבפקיסטן. התוכנית נמשכה 20 שבועות. קבוצת הניסוי ביצעה 4 פעמים בשבוע 20 דקות של פעילות אירובית. בתום הניסוי נמצאו שינויים חיוביים בקבוצת הניסוי, יותר מאשר בקבוצת הביקורת: ההבדלים בשינויים בין הקבוצות היו 1.9 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי, 0.7 מ"מ כספית בלחץ הדם הדיאסטולי, 0.55 ק"ג/מ"ר ב-BMI. לא נבדקו שינויי בכושר גופני ובפעילות גופנית.

ב.    Aperman-Itzhak ושותפיה (מקור מספר 3) – תוכנית לעידוד אורח חיים בריא ומניעת השמנה בכיתות ה' – ו' בישראל.  ההתערבות בוצעה בבית ספר חילוני אחד ובבית ספר דתי אחד וקבוצת הביקורת כללה תלמידים משני בתי ספר אחרים, חילוני ודתי. לאורך השנה התלמידים קיבלו הדרכה מקיפה על אורח חיים בריא תוך התמקדות בתזונה ובפעילות גופנית. לתלמידים סופקו אמצעים וציוד לפעילות גופנית בהפסקות בסיוע המורים לחינוך גופני. בקבוצת הניסוי פחת בסוף השנה  אחוז התלמידים במשקל יתר ובהשמנה באופן מובהק מ-25% ל-17.9%, ללא שינוי מובהק בקבוצת הביקורת. שכיחות עודף המשקל בבתי הספר הדתיים הייתה גבוהה בהרבה מאשר בחילוניים. התלמידים בקבוצת הניסוי הראו גם שיפור בידע שלהם על אורח חיים בריא. לא נמצאו הבדלים ב"התנהגויות בריאותיות" בתום הניסוי. לא נמדדו פעילות גופנית וכושר גופני.

ג.    Bhave ושותפיה (מקור מספר 4) - תוכנית שהתבצעה בבית ספר בהודו לאורך 5 שנים. בתחילת הניסוי התלמידים היו בגיל 10-7 ובסופו בגיל 15-12. היו גם קבוצות ביקורת. התוכנית כללה תרגיל נשימה יומיים מבוססי יוגה, הדרכה לתזונה בריאה ולפעילות גופנית, שישה שיעורי חינוך גופני בשבוע, מתן הזדמנויות לפעילות גופנית כמו ריקודים בחופשות והעלאת קרנו של מקצוע החינוך הגופני גם על ידי הכללת הציון בו בממוצע הציונים בבית הספר. כמו כן סופקו לתלמידים מזונות בריאותיים בהפסקות האוכל.  לא נמצאו הבדלים ב-BMI בין קבוצת הניסוי לקבוצות הביקורת אך היקף המותניים בקבוצת הניסוי היה נמוך יותר. במבחני הכושר הבאים הממוצעים של קבוצת הניסוי היו טובים יותר: ריצת 30 מטר, קפיצה לרוחק, שכב -שב ושכיבות סמיכה. ההשתתפות הפעילה בשיעורי החינוך הגופני שהייתה נמוכה מאד בתחילת הניסוי הלכה והשתפרה. לא נכלל במחקר מבדק לסבולת אירובית. התלמידים בקבוצת המחקר דיווחו על יותר זמן פעילות גופנית, פחות זמן מסכים ואכילת מזון בריא יותר.

ד.    Brown ושותפיה (מקור מספר 5) – תוכנית שבוצעה בסקוטלנד. גיל הילדים היה 12-4. התוכנית נמשכה 10 שבועות וחלק מהילדים היו במעקב עד שנתיים לאחר סיומה. התוכנית הייתה בשיתוף ההורים וכללה הדרכה על אורח חיים בריא כולל פעילות גופנית. בתום תקופת הניסוי נמצאה ירידה ב-BMI אצל בנים צעירים ובוגרים ובנות צעירות אך לא אצל בנות בוגרות יותר. התוצאות החיוביות ב-BMI נשמרו אחרי 6 חודשים אך לא אחרי 24 חודשים. לא נמדדו פעילות גופנית וכושר גופני.

ה.    Carlson ושותפיו (מקור מספר 6) – הניסוי התבצע ב-6 בתי ספר יסודיים בקליפורניה מהסתיו של 2013 עד לאביב של 2014. המורים נתבקשו לתת לתלמידים הפסקות של 10 דקות לפעילות גופנית. כמות הפעילות הגופנית נמדדה באקסלרומטרים. זמן הפעילות הגופנית המתונה עד נמרצת (MVPA) בבית הספר עלה מ-25.5 ל-27.8 דקות ליום. אחוז המורים שהעניקו הפסקות  היה 35.5% בתחילת הניסוי ו-43.8% בסופו. בכיתות שהמורים שלהם לא ביצעו הפסקות לפ"ג , רק 24.8% מהתלמידים הגיעו ל-30 דקות MVPA בממוצע בשעות הלימודים. בכיתות בהן המורים עשו הפסקות לפ"ג שיעור התלמידים שהגיעו ל-30 דקות MVPA היה 35.8%. נמצאו קשרים חיוביים בין התנהגות בכיתה לביצוע פעילות גופנית. לא נמדדו כושר גופני וממדי גוף.

ו.    Eather ושותפיה (מקור מספר 7) – תוכנית שבוצעה באוסטרליה. גיל הילדים הממוצע בהתחלת הניסוי היה 10.7. התוכנית כללה אימונים בבית הספר ואימונים לביצוע בבית וגם מתן הדרכה על אורח חיים פעיל. התוכנית נמשכה 10 שבועות. בדיקת הבסיס בוצעה לפני ההתערבות, בדיקה שנייה בוצעה בסופה ובדיקה שלישית חצי שנה מאוחר יותר.  קבוצת הניסוי שיפרה בממוצע את ההישג ב-1.14 שלבים במבחן ביפ בבדיקה השלישית  ביחס לבסיס  ולא נמצא שיפור בקבוצת הביקורת. כמו כן נמצאו בקבוצה הניסוי ירידה ב-BMI, שיפור במבחן גמישות ובמבחן שכב-שב  והקבוצה ביצעה גם יותר פעילות גופנית.

ז.    Grydeland ושותפיה (מקור מספר 8) – מחקר שהתבצע בנורבגיה והחל בספטמבר 2007 והסתיים במאי 2009 (כשתי שנות לימודים). הגיל הממוצע של התלמידים בתחילת הניסוי היה 11.2. ההתערבות הייתה רב תחומית וכללה הדרכה על אורח בריא, אספקת כלים לחיתוך סלט (מוצרי המזון הובאו על ידי הילדים), הפסקות פעילות של 10 דקות, אספקת ציוד לפעילות ספורט, עידוד הגעה פעילה לבתי הספר ועוד. נמצאה השפעה חיובית של התוכנית על ה-BMI של הבנות אך לא של הבנים. ההשפעה החיובית על ה-BMI של הבנות נמצאה רק במשפחות בהן יש להורים השכלה רחבה. לא נמדדו פעילות גופני וכושר גופני.

ח.    Hollis ושותפיה (מקור מספר 9) – תוכנית לעידוד אורח חיים בריא שנמשכה שנתיים בבתי ספר באוסטרליה. התוכנית כללה 7 אסטרטגיות לאורח חיים בריא שהופעלו במועדים שונים במהלך התוכנית: הגברת המאמצים בשיעורי החינוך הגופני, הצבת מטרות אישיות לפעילות גופנית ומתן פרסים לעומדים בהן, תקופה של 10 שבועות בהן ניתנה העשרה בפעילות גופנית,  שינוי מדיניות של בית הספר לגבי פעילות גופנית כמו הפעלת יוזמות למדידת פעילות גופנית ומתן מידע להורים על מצב התלמידים בחינוך  הגופני, הפסקות פעילות ומתן ציוד ספורט לתלמידים בהפסקות, הזמנת גופים המקיימים חוגי ספורט מחוץ לשעות הלימודים לשתף פעולה עם בתי הספר וערוב ההורים בתוכנית.  הילדים היו בני 12 בתחילת התוכנית. נמצא שיפור קטן ב-BMI בקבוצת הניסוי בתום התוכנית. לא נמדדו פעילות גופנית וכושר גופני.

ט.    Kipping ושותפיה (מקור מספר 10) – תוכנית לעידוד אורח חיים בריא שבוצעה באנגליה. התלמידים היו בכיתה ה'. התוכנית כללה הדרכה למורים ולהורים על דרכים להגברת הפעילות הגופנית. לא נמצאו הבדלים בין קבוצת הניסוי וקבוצת הביקורת בשלושת המדדים העיקריים שהוגדרו מראש: הגברת פעילות גופנית, הקטנת זמן מסכים וצריכת פירות וירקות. נמצאו הבדלים לטובת  קבוצת הניסוי בכמה תת-מדדים משניים: זמן מסכים בסופי שבוע, צריכת משקאות עתירי אנרגיה וצריכת חטיפים.  לא נמצאו הבדלים בין קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת בממדי גוף. לא נמדד כושר גופני. 

י.    Kriemler ושותפיה (מקור מספר 11) – ניסוי שבוצע בשוויץ. התלמידים היו בכיתות א' ובכיתות ה'. ההתערבות כללה חמישה שיעורי חנ"ג בשבוע עם דגש על הגברת הפעילות הגופנית, הפסקות פעילות ו"שיעורי בית" של ביצוע פעילות גופנית. הניסוי נמשך לאורך שנת לימודים אחת. הגיל הממוצע היה 6.9 בכיתה א' ו-11.1 בכיתה ה' בבדיקת הבסיס. נמצאו שינויים חיוביים בקבוצת הניסוי יחסית לקבוצת הביקורת במדדי השמנה, הישגים במבחן ביפ, MVPA בבית הספר, MVPA בכל היממה, וסך הכל פ"ג בבית הספר. לא נמצאו הבדלים בין קבוצות הניסוי והביקורת בסך הכל פ"ג ביממה ובתשובות לשאלונים על איכות החיים.

יא.    Li ושותפים (מקור מספר 12) – ניסוי שנערך בסין. התלמידים היו בטווח הגילים 15-7 (ממוצע 10.4). הניסוי נמשך 12 שבועות וכלל מרכיבים של הגברת הפעילות הגופנית בבית הספר, הגברת הפעילות הגופנית בשעות שהתלמידים לא בבית הספר לתלמידים בעלי עודף משקל והרצאות על חשיבות הפעילות הגופנית לתלמידים ולהוריהם. התלמידים בקבוצת הניסוי קיבלו שלושה שיעורי חנ"ג בשבוע שבהם הייתה דרישה שלפחות 30 דקות בכל שיעור יוקדשו ל-MVPA. יחסית לקבוצת הביקורת, בקבוצת הניסוי נמצאה ירידה ב-BMI, עובי קפלי שומן, גלוקוז בצום ודקות MVPA ביום. לא נמדד כושר גופני.

יב.    Lynch ושותפיו (מקור מספר 13) – ניסוי שבוצע במדינת מינסוטה בארה"ב. הנבדקים היו בכיתות ב' ו-ג'. התלמידים בקבוצת הניסוי קיבלו 8 שיעורים על אורח חיים בריא ובכל נושא הוצבו להם משימות. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת במדדים שנמדדו כולל BMI ופעילות גופנית. לא נמדד כושר גופני. מספר הנבדקים היה קטן, מה שהקשה על התוצאות להיות בעלות מובהקות סטטיסטית.

יג.    Madsen ושותפיה (מקור מספר 14) – ניסוי שנערך בארה"ב במשך שתי שנות לימודים. התלמידים היו בכיתות ג' עד ה'. מטרת התוכנית הייתה להגביר את הפעילות הגופנית של התלמידים ולהשפיע על כך שתזונתם תהיה בריאה יותר. לא נמצאו הבדלים בפעילות גופנית ובתזונה בין קבוצות הניסוי והביקורת. ניתוח משנה מצא כי בכיתה ד' התלמידים בקבוצת הניסוי הקטינו את הפעילות היושבניות יחסית לביקורת ולתלמידי כיתה ג' היו שינויים חיוביים יותר ב-BMI. שינויי אלה לא נמצאו אצל ילדים מבוגרים יותר.

יד.    Magnusson ושותפיו (מקור מספר 15) – ניסוי שבוצע באיסלנד. התלמידים היו בכיתה ב'  בתחילת הניסוי. הניסוי נמשך שנתיים. בקבוצת הניסוי היו 3 בתי ספר וכך גם בקבוצת הביקורת. מטרת התוכנית הייתה להגביר את הפעילות הגופנית ולגרום לתזונה בריאה יותר. כל בית ספר בקבוצת הניסוי בחר בין אסטרטגיות להגברת הפעילות הגופנית. בין האסטרטגיות שבוצעו: הוספת שיעור חנ"ג בשבוע (שלושה במקום שניים), הוספת טיולים, הוספת פעילות גופנית בשיעורים העיוניים, מבצעים לעידוד הגעה פעילה לבית הספר, הפצת חומרי הסברה על פעילות גופנית ותזונה, ועוד. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין קבוצת הניסוי והביקורת ב-BMI, עובי קפלי שומן, היקף מותניים וסבולת אירובית. עם זאת, התלמידים בקבוצת הניסוי שיפרו את הישגיהם במבחן כושר על אופניים יותר מאשר תלמידי קבוצת הביקורת. ניתוח משנה מצא כי התלמידים בבית הספר שהממוצע שלהם היה הגבוה ביותר במבחן הכושר האירובי השיגו ממוצעים גבוהים באופן מובהק מאשר בשני בתי ספר בקבוצת הביקורת אך גם מאחד מבתי הספר בקבוצת הניסוי, מה שמראה כי אופן ביצוע ההתערבויות יש לו השפעה על התוצאות.

טו.    Shore ושותפיו (מקור מספר 16) – תוכנית של 6 שבועות שבוצעה בארה"ב להגברת הפעילות הגופנית באמצעות שימוש בפדומטרים. הנבדקים היו תלמידים בחטיבת הביניים. קבוצת הניסוי הגבירה את מספר הצעדים יותר מקבוצת הביקורת אך לא נרשמה עלייה בתוצאות מבחני כושר.

טז.    Sigmund ושותפיו (מקור מספר 17). ניסוי שבוצע בצ'כיה. הניסוי השווה שני בתי ספר מקדמי בריאות לשניים שאינם כאלה לאורך שנתיים החל מתחילת כיתה א'. בבתי הספר מקדמי הבריאות הייתה דגש על פעילות גופנית בשיעורי החנ"ג, היו הפסקות ארוכות יותר בין  השיעורים שבהן עודדו את התלמידים לבצע פעילות גופנית והיו גם פעילויות גופניות אחרי תום שעות הלימוד ("צהרונים").  מבני בתי הספר והחצר סיפקו פינות מתאימות למגוון פעילויות גופניות. התלמידים בבתי הספר ביצעו יותר פעילות גופנית והיה להם סיכון מופחת להיות בהשמנה. הסיכון להיות בהשמנה הלך ופחת בקבוצת הניסוי במהלך השנתיים בו התקיים הניסוי. ככל שעלה מספר הצעדים היומי כך פחת הסיכוי להיות בהשמנה. ככלל, הבנים ביצעו יותר פ"ג מהבנות אבל הבנות בקבוצת הניסוי ביצעו יותר פ"ג בבית הספר מאשר הבנים בקבוצת הביקורת.

יז.    Thivel ושותפיו (מקור מספר 18) – ניסוי שבוצע בצרפת לאורך 6 חודשים. התלמידים היו בכיתות א' ו-ב'. בקבוצת הניסוי ביצעו התלמידים בנוסף לשני שיעורי החנ"ג הרגילים עוד שני שיעורים שבועיים שמטרתם הייתה שיפור הכושר. בסוף הניסוי לא נמצאו הבדלים בממדי הגוף בין קבוצת הניסוי וקבוצת הביקורת אבל קבוצת הניסוי רשמה שיפור גדול יותר במבחן ביפ ובמבחן הספק אנאירובי על אופניים.

יח.    Tian ושותפיה (מקור מספר 19). ניסוי שבוצע בדרום אפריקה לאורך 12 שבועות. התלמידים היו בכיתה ז'. התלמידים בקבוצת הניסוי קיבלו אימון שבועי של כושר גופני. רמת הפעילות הגופנית הוערכה משאלונים ונמצא כי התלמידים בקבוצת הניסוי בצעו במהלך הניסוי יותר פ"ג גופנית מאשר אלה שהיו בקבוצת הביקורת. לא נמדדו כושר גופני וממדי גוף.

יט.    Vander Ploeg ושותפיה (מקור מספר 20). במחקר נמדדה פעילות גופנית באמצעות פדומטרים לאורך 7 ימים אצל תלמידים בבתי ספר מקדמי בריאות בהשוואה לתלמידים בבתי ספר אחרים. בבדיקת הבסיס התלמידים היו בכיתה ה'. הבדיקה השנייה נערכה שנתיים מאוחר יותר. נמצאה עלייה במספר הצעדים היומי בקבוצת הניסוי וגם בקבוצת הביקורת אך העלייה במספר הצעדים הייתה גדולה יותר בקבוצת הניסוי.

ריכוז השפעות עיקריות

בטבלה מספר 1 מובא ריכוז ההשפעות על BMI, ממדי גוף, פעילות גופנית וכושר גופני ב-19 המחקרים. סימן + משמעותו שבמחקר נמצאה הבדל בין קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת בכיוון של שינוי בריאותי לטובה. סימן – פירושו שלא נמצא הבדל בין קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת. NA פירושו שהתחום הזה לא נבדק במחקר

ממצאים עיקריים

•    ברוב המחקרים נמצא שינוי חיובי לתוכניות ההתערבות בבית הספר, לפחות במרכיב אחד שנמדד.

•    אחוז ההצלחה במחקרים שהתרכזו בהגברת הפעילות הגופנית או הכושר הגופני היה גבוה יותר מאשר במחקרים בהם ניסו להשיג שיפורים במרכיבים רבים והפעילות הגופנית לא הייתה במרכזם.

•    רק ב-8 מתוך 15 שבחנו השפעה כלשהי על ממדי ההשמנה התקבלו ממצאים חיוביים כלשהם ורובם היו בשיעור קטן.

•    כדי להשיג השפעה לטווח ארוך על פעילות גופנית, כושר גופני וממדי השמנה חשוב שנושא הפעילות הגופנית, הכושר הגופני והתזונה הבריאה יהיו נושאים מרכזיים בבית הספר ושכל הגורמים המעורבים (תלמידים, מורים, הורים, משרד החינוך) יראו את הנושאים האלה כחשובים בתוכנית הלימודים. 

•    כדי להגביר את סיכויי ההצלחה התוכניות צריכות להתפרש לאורך כל תקופת הלימודים החל מגן חובה ועד לסוף בית הספר התיכון. לא ידוע על מקרים רבים בהם נעשה תיאום בין המסגרות השונות (גן, יסודי, חטיבת ביניים, תיכון) בנושא החינוך לאורח חיים בריא.

•    לשיעורי החינוך הגופני יש  תפקיד חשוב בשיפור נושאי הפעילות הגופנית והכושר הגופני אבל אין להסתפק בהם וצריך לספק לתלמידים הזדמנויות בכל יום לימודים לעסוק בפעילות גופנית וגם לעודד אותם לעסוק בפעילות גופנית מחוץ לשעות הלימודים, אם זה במסגרת בית הספר בשעות שמיד אחרי הלימודים או במסגרות אחרות.

•    השפעת ההתערבויות על כושר גופני נבחנה רק בחלק קטן מהמחקרים וכמעט בכולם נמצאו ממצאים חיוביים. בהקשר זה חשוב לציין שכדי לשפר את הכושר לא מספיק לבצע יותר פעילות גופנית אלא שהיא צריכה להיות גם מסוג MVPA. כמו כן חשוב שהפעילות לא תהיה מאומצת מדי וזאת כדי שרוב התלמידים יוכלו להתמיד בהן. 

מקורות:

1.    Yuksel HS, Şahin FN, Maksimovic N, Drid P, Bianco A. School-Based Intervention Programs for Preventing Obesity and Promoting Physical Activity and Fitness: A Systematic Review. Int J Environ Res Public Health. 2020 Jan 3;17(1):347. doi: 10.3390/ijerph17010347. PMID: 31947891; PMCID: PMC6981629.
2.    Almas, A.; Islam, M.; Jafar, T.H. School-based physical activity programme in preadolescent girls (9–11 years): A feasibility trial in Karachi, Pakistan. Arch. Dis. Child. 2013, 98, 515–519.
3.    Aperman-Itzhak, T.; Yom-Tov, A.; Vered, Z.; Waysberg, R.; Livne, I.; Eilat-Adar, S. School-Based Intervention to Promote a Healthy Lifestyle and Obesity Prevention Among Fifth- and Sixth-Grade Children. Am. J. Health Educ. 2018, 49, 289–295.
4.    Bhave, S.; Pandit, A.; Yeravdekar, R.; Madkaikar, V.; Chinchwade, T.; Shaikh, N.; Shaikh, T.; Naik, S.; Marley-Zagar, E.; Fall, C.H.D. Effectiveness of a 5-year school-based intervention programme to reduce adiposity and improve fitness and lifestyle in Indian children; the SYM-KEM study. Arch. Dis. Child. 2016, 101, 33–40
5.    Brown, E.C.; Buchan, D.S.; Cavana, J.; Baker, J.S.; Wyatt, F.B.; Kilgore, J.L. Fit for school: Results of a 10-week school-based child healthy weight pilot intervention for primary school students. Int. J. Health Promot. Educ. 2016, 54, 229–244
6.    Carlson, J.A.; Engelberg, J.K.; Cain, K.L.; Conway, T.L.; Mignano, A.M.; Bonilla, E.A.; Geremia, C.; Sallis, J.F. Implementing classroom physical activity breaks: Associations with student physical activity and classroom behavior. Prev. Med. 2015, 81, 67–72.
7.    Eather, N.; Morgan, P.J.; Lubans, D.R. Improving the fitness and physical activity levels of primary school children: Results of the Fit-4-Fun group randomized controlled trial. Prev. Med. 2013, 56, 12–19. 
8.    Grydeland, M.; Bjelland, M.; Anderssen, S.A.; Klepp, K.I.; Bergh, I.H.; Andersen, L.F.; Ommundsen, Y.; Lien, N. Effects of a 20-month cluster randomised controlled school-based intervention trial on BMI of school-aged boys and girls: The HEIA study. Br. J. Sports Med. 2014, 48, 768–773
9.    Hollis, J.L.; Sutherland, R.; Campbell, L.; Morgan, P.J.; Lubans, D.R.; Nathan, N.; Wolfenden, L.; Okely, A.D.; Davies, L.; Williams, A.; et al. Effects of a ‘school-based’ physical activity intervention on adiposity in adolescents from economically disadvantaged communities: Secondary outcomes of the ‘Physical Activity 4 Everyone’ RCT. Int. J. Obes. 2016, 40, 1486–1493.
10.    Kipping, R.R.; Howe, L.D.; Jago, R.; Campbell, R.; Wells, S.; Chittleborough, C.R.; Mytton, J.; Noble, S.M.; Peters, T.J.; Lawlor, D.A. Effect of intervention aimed at increasing physical activity, reducing sedentary behaviour, and increasing fruit and vegetable consumption in children: Active for Life Year 5 (AFLY5) school based cluster randomised controlled trial. BMJ 2014, 348, g3256
11.    Kriemler, S.; Zahner, L.; Schindler, C.; Meyer, U.; Hartmann, T.; Hebestreit, H.; Brunner-La Rocca, H.P.; van Mechelen, W.; Puder, J.J. Effect of school based physical activity programme (KISS) on fitness and adiposity in primary schoolchildren: Cluster randomised controlled trial. BMJ 2010, 340, c785.
12.    Li, X.H.; Lin, S.T.; Guo, H.X.; Huang, Y.L.; Wu, L.J.; Zhang, Z.L.; Ma, J.; Wang, H.J. Effectiveness of a school-based physical activity intervention on obesity in school children: A nonrandomized controlled trial. BMC Public Health 2014, 14
13.    Lynch, B.A.; Gentile, N.; Maxson, J.; Quigg, S.; Swenson, L.; Kaufman, T. Elementary School-Based Obesity Intervention Using an Educational Curriculum. J. Prim. Care Community Health 2016, 7, 265–271.
14.    Madsen, K.; Linchey, J.; Gerstein, D.; Ross, M.; Myers, E.; Brown, K.; Crawford, P. Energy Balance 4 Kids with Play: Results from a Two-Year Cluster-Randomized Trial. Child. Obes. 2015, 11, 375–383.
15.    Magnusson, K.T.; Hrafnkelsson, H.; Sigurgeirsson, I.; Johannsson, E.; Sveinsson, T. Limited effects of a 2-year school-based physical activity intervention on body composition and cardiorespiratory fitness in 7-year-old children. Health Educ. Res. 2012, 27, 484–494
16.    Shore, S.M.; Sachs, M.L.; DuCette, J.P.; Libonati, J.R. Step-Count Promotion through a School-Based Intervention. Clin. Nurs. Res. 2014, 23, 402–420.
17.    Sigmund, E.; El Ansari, W.; Sigmundova, D. Does school-based physical activity decrease overweight and obesity in children aged 6–9 years? A two-year non-randomized longitudinal intervention study in the Czech Republic. BMC Public Health 2012, 12, 570
18.    Thivel D, Isacco L, Lazaar N, Aucouturier J, Ratel S, Doré E, Meyer M, Duché P. Effect of a 6-month school-based physical activity program on body composition and physical fitness in lean and obese schoolchildren. Eur J Pediatr. 2011 Nov;170(11):1435-43. doi: 10.1007/s00431-011-1466-x. Epub 2011 Apr 8. PMID: 21475968.
19.    Tian, H.L.; du Toit, D.; Toriola, A.L. The effects of an enhanced quality Physical Education programme on the physical activity levels of Grade 7 learners in Potchefstroom, South Africa. Phys. Educ. Sport Pedagog. 2017, 22, 35–50
20.    Vander Ploeg, K.A.; McGavock, J.; Maximova, K.; Veugelers, P.J. School-based health promotion and physical activity during and after school hours. Pediatrics 2014, 133, e371–e378.

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.