דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

איציק בן מלך | כללי | 20/11/2023

תוכנית אסטרטגית לספורט בעיר חדרה, חלק ו'


ד"ר איציק בן מלך


 המלצות שיווק, פרסום ויחסי ציבור

הגדרות 
•    שיווק - פעילות מקדמת מכירה. הפעילות השיווקית כוללת זיהוי של הלקוחות הפוטנציאליים (קהל מטרה) וזיהוי תת-קבוצה שלהם שכדאי להפנות אליהם את הפעילות השיווקית (קהל יעד). 
•    פרסום - מיועד להעביר מסר אחד או יותר לקהלי מטרה רחבים, לרוב באמצעות ערוצי התקשורת המסחריים. מטרותיו העיקריות של הפרסום הן יידוע, שכנוע, אזכור, 
•    חיזוק עמדות והנעה לפעולה (השפעה על הקהל, השפעה סביבתית, השפעה על התקשורת וכו'). 
•    יחסי ציבור - פעילות תקשורתית, שמטרתה להשפיע על הציבור בכללותו או על קהל יעד מסוים כדי להשיג מוניטין הרצוי למי שיוזם פעילות זו באשר לנושא מסוים שהוא מעוניין לפרסם.


המלצות: 
•    ארגון הפנינג חוגים בתחילת שנה במסגרת הבית-ספרית, בתיאום עם מחלקת החינוך. אפשרות לארגון הפנינג באולם מס' ימים לפני תחילת הלימודים.
•    תפעול פייסבוק של רשות הספורט/מתנ"ס עם קישור לפעילות הפרטית במקום. ניתן להשתמש בתלמידי מחויבות אישית לתחזק את האתר ולתפעול באופן שוטף.
•    שימוש בטלוויזיה וברדיו הקהילתיים (אם קיימים). 
•    חלוקת חוברת פעילות לכלל התושבים בתחילת השנה (אפשרות לפרסם קבלנים המעורבים בכך במהלך השנה ולממן בכך את החוברת).
•    חלוקת עלונים בתחילת השנה לפרסום הפעילויות ועלונים אחרים לפרסום אירועים ספציפי
•    פרסום בשלטי חוצות ובשלטים במתקני הספורט, במתנ"ס, באירועים גדולים של העיר ועוד. הפרסומים יסייעו להפיץ מידע על פעולותיה של מחלקת ספורט בעיר.
•    כתבות בעיתון (ללא תשלום) הממתגות פעילויות, יוזמות, פרויקטים מטעם מחלקת הספורט. 

•    שיתופי פעולה: 
-    עם בתיה"ס (העברת הפסקה פעילה, שיעורים לדוגמה וכיו"ב) כדי למשוך את התלמידים לפעילויות הקיימות.
-    עם שאר המחלקות בעיר (חינוך, נוער, רווחה) ועזרה בפרסום דרך המחלקות השונות.
-    עם קופות חולים (כמו אירועים משותפים) ועזרה בפרסום ובשיווק דרכם.
•    חבר מביא חבר ככלי שיווקי. 
•    אירועי ספורט - תחרויות, פעילות עממית, כנסים, טורנירים וכיו"ב, שעשויים לשמש כקידום מכירות יעיל.
•    שיתוף וקשרים עם המורים לחנ"ג, הזמנה לאירועים ולטורנירים.

תמיכה שנתית של העירייה בשיווק ופרסום = 250,000 ₪ 

 המלצות בתכנון, בהקמה ובשדרוג מתקנים – כולל שימוש, תחזוקה ואחזקה 

 

תחזוקת המתקנים בחדרה חשובה ביותר. אולם כדי להתפתח לפעילות עשירה יותר לתושבים, ובעיקר לבני הנוער בעיר, וכדי לאפשר התפתחות במישור האזורי ,הלאומי והבינלאומי , יש לשפר ולשדרג 3 תחומים עיקריים:
•    יותר מתקנים
•    מתקנים משודרגים
•    רמת תחזוקה גבוהה יותר
•    ובעדיפות עליונה: מינוי מנהל מתקנים

מנהל המתקנים יועסק במסגרת רשות הספורט

מתקנים בתכנון ושלבי ביצוע:  
•    2 מגרשי כדורגל. 
מגרשי כדורגל – דשא טבעי ודשא סינטטי יתרונות וחסרונות
כר דשא טבעי    כר דשא סינטטי
יתרונות
1.    בטיחותי, נוח לנפילות וגלישות ספורטאים.
2.    קריר גם בימי הקיץ החמים.
3.    דשא טבעי חובה למשחקי הליגות הבכירות.
4.    קל מאוד לתיקון במקרה של שקיעות מקומיות.
5.    זול יותר מדשא סינטטי.    יתרונות
1.     אחריות יצרנים ל-7 עד 10 שנים לכר הדשא.
2.    טיפול בהשוואה לדשא טבעי קל וזול משמעותית.
3.    ניתן לשימוש בכמות ובמספר משתמשים. כמעט ללא מגבלה. מבלי לפגוע או לשחוק את המשטח.
4.    מומלץ מאוד לאימונים ולליגות "נמוכות"
חסרונות
5.    נזקק להשקיה מרובה בחודשים החמים (עלות).
6.    נזקק לטיפול וטיפוח יומיומיים כולל כיסוח, דישון, ריסוסים נגד מזיקים, אוורור וכדו'
7.    נדרש כל חורף שזרוע דשא חורפי וכל קיץ טיפוח דשא קיצי.
8.    השימוש בדשא טבעי הינו לזמן מוגבל ובמינון מבוקר של מספר המשתמשים. שימוש יתר יגרום לנזקים חמורים לכר הדשא.    חסרונות
1.    בהשקעה ראשונית יקר יותר מכר דשא טבעי.
2.    מתחמם מאוד בימי הקיץ החמים, ולמרות שיש מערכת צינון, כמעט ואינו ניתן לשימוש.
3.    נדרשת מערכת תאורה מאחר והשימוש בקיץ בכר דשא  סינטטי ניתן בשעות הערב והלילה.
4.    גלישה וחיכוך עם סיבי הדשא יכולים לגרום לנזקים קלים בעור. 


עלויות שיפורטו להלן הן עלויות כאשר הרשות מתחזקת את כרי הדשא בכוחות עצמה ולא משתמשת בקבלן חיצוני.
העלויות המפורטות הן מקסימאליות, בעיקר בכל הקשור לכוח אדם (יש נטייה לחסוך ולצמצם בכוח אדם למרות שזה פוגע ישירות ברמת התחזוקה).
1. כר דשא טבעי
-   רכישת ציוד בסיסי לתחזוקה: 700,000 ₪ - 800,000 ₪ 
-    צריכת מים להשקיה: כ-1,500 מ"ק מים לדונם אחד לשנה (גודל מגרש תקני 7.5 – 8.0 דונם)
-    שני אנשי תחזוקה: 15,000 ₪ X 2 = 30,000 ₪ לחודש.
-    דשנים וחומרי הדברה: כ- 4,500 ₪ לחודש.
2. כר דשא סינטטי
-    רכישת ציוד לתחזוקה – כ- 200,000 ₪ 
-    צריכת מים לצינון המגרש כ- 400 מ"ק לדונם לשנה (לא וודאי רוב הרשויות חוסכות בצינון כר הדשא).
-    תחזוקה – איש תחזוקה בעלות של כ- 15,000 ₪ לחודש.
3. הוצאות נוספות 
-    ההוצאה הנוספת ה"כבדה" יחסית היא צריכת חשמל לתאורת המגרש – עם התחלופה של שימוש בתאורת LED – ההוצאות ירדו משמעותית.
-    תחזוקה שוטפת, מים, חשמל, ניקיון, בלאי וכדו'.

מומלץ מאוד להקדיש מחשבה רבה לשיפור רמת המתקנים, להקמת מתקנים חדשים ובעיקר לתחזוקה.


עקרונות, כללים, שלבים והמלצות בתכנון, הקמה, שימוש ואחזקת מתקני ספורט 


שלב ראשון – את מי ישרת המתקן? 
הגדרת הענפים, היקף, רמה וסוג האימונים והתחרויות במתקנים היא דרישה מקדמית לעיצוב מתקני הספורט. אפיון הפעילות והפרדה בין אימונים ותחרויות 
ארציות/בינלאומיות/מקומיות, מובילים לשאלות הבאות:
●    מהן הסיבות והמטרות להקמת המתקן? 
●    למה ישמש המתקן? 
●    מיקום המתקן? 
●    תכנית - את מי ישרת המתקן?
●    מה נדרש להענקת שירותי המתקן?
●    מהיכן ניתן להשיג משאבים למימון?
●    מהו לוח הזמנים?
●    מהי תכנית תקציבית ראשונית?
●    הכללת כל העלויות הקשורות להקמה (כולל תכנון, יועצים, חומרים, בנייה)

עיצוב המתקן חייב להיות בהתאם לחוקים ולתקנות המדינה ולכלול את כל הכללים המקצועיים והטכניים של ענפי הספורט, התאחדויות ואיגודי הספורט, כמו גם אנשי מקצוע שיכולים לייעץ בתחום זה. 
עבור תחרויות ארציות העיצוב חייב להיות בהתאם לחוקים ותקנות המדינה ולכלול את כל תקנות הבטיחות הנדרשות ע"י כל סמכות/חוק.
חייבים להתייעץ עם מומחים בתחום.
עבור תחרויות בינלאומיות העיצוב חייב להיות בהתאם לחוקי ותקנות המדינה, האיגודים וההתאחדויות הלאומיות והבינלאומיות, ולכלול את כל תקנות הבטיחות הנדרשות ע"י כל סמכות / חוק. 
יש להתייעץ עם התאחדויות ארציות ובינלאומיות.

●    מינוי יועצי תכנון: ארכיטקט, מהנדס וכ'. מכרז פתוח שיאפשר בדיקת הצעות מקצועיות וביטחונות כספיים. ההסכם חייב לכלול את כל המחויבויות של היועץ במהלך התכנון, הבנייה ואחריה. הצגת קורות חיים, כישורים והכשרה של הצוות המייעץ.
●    מינוי הקבלן במכרז פתוח: מכרז פתוח הוא הדרך הטובה ביותר להשיג את המחיר הנמוך ביותר עבור הפרויקט. עם זאת, חשוב להגדיר היטב את הנתונים הנדרשים במתקן. הגדלים, טיב החומרים וכיו"ב. כמו כן, יש לקבוע לוח זמנים 
ומעל לכל לבדוק את יכולותיו הכלכליות של הקבלן. במהלך תקופת הבנייה, האדריכל וצוותו חייבים לעקוב ולבדוק כל שלב, כולל טיב החומרים.
●    השלב שלאחר השלמת הבנייה - זהו שלב חשוב. לאדריכל, ארכיטקט, מהנדס ובעיקר קבלן חייבת להיות מחויבות למתן שירותים לאחר מסירת המוצר.

הצלחת הבחירה כפופה להגדרות מדויקות של הצרכים!

השלב השני - שלבים ועקרונות בהקמת ותחזוקת בטיחות מתקנים
הבסיס הוא יצירת תכנית בריאות ובטיחות(HSP)  והערכת סיכונים (RA) בתחילת פעילות המתקן. חייבים לסקור את ה-HSP וה-RA כל שנתיים-שלוש. 
חייבת להיקבע עבור כל פעילות ואירוע שהמתקן יארח תכנית פינוי (EP). תכנית זו חייבת להיבדק באופן שנתי או בהתאם לתקנות והחוקים המקומיים. צוות הבניין חייב להיות מודע ומאומן לכל התכניות האלו. הצוות חייב לעבור תרגול של תכנית הפינוי באופן רבעוני. מומחים בנושא בטיחות, ביטחון ותחזוקה יכולים לסייע לעמידה בתקנות ומידות הבטיחות.
תחזוקה - מומלץ על תחזוקה של חברה/קבלן לאחר מכרז מצד הרשות המקומית/ הבעלים/מנהל המתקן. החברה/קבלן יהיו אחראים לכל הצדדים של תחזוקת המתקן ובין היתר: רצפות ספורט, מתקני ספורט, ציוד אלקטרוני 
וכל דבר אחר במתקן. עבור תחזוקה שבועית/חודשית/רבעונית טובה יותר ישנן תוכנות מותאמות שנותנות את האפשרות למנהל להגיע לתחזוקה טובה יותר של המתקן.

יש להכין תכנית הכוללת תחזיות:
●    תחזית לעלויות תחזוקה ושימוש לאורך מס' שנים.
●    תחזית לשימוש וניצול המתקן.
●    אפשרויות מימון:
-    מקורות ומשאבים להקמה 
-    תחזית מקורות והכנסות צפויות בשימוש ותחזוקה. 

מנהל המתקן חייב להיות בעל סמכות לקבוע מכרזים לתחזוקה או למנות יועצים ליצור מכרזים עבורו. במסמך המכרז חייבים לבוא לידי ביטוי בפירוט רב, הדרישות לתחזוקת המתקן ובכללן דרישה מיוחדת לתגובה מצד הקבלן לתחזוקת חירום תוך שעתיים שלוש מרגע הודעת תקלה. בנוסף לכך, צריך להתמקד בתחזוקה שבועית/חודשית/רבעונית. התחזוקה תופעל ע"י מנהל אחזקה ועוזריו.
תועלת מרבית ממתקני הספורט
משימה חשובה - שימוש יעיל ובהיקף שעות אופטימלי. תכניות האימונים והתחרויות יועלו/ייקבעו דרך תוכנת הזמנות ותיאום שעות שימוש של המתקן. באמצעות תוכנות 
מיוחדות ניתן להגיע לתועלת מרבית מהמתקן. התוכנה תאפשר קשר בכל זמן (24 שעות) לכל מועמד ו/או משתמש לראות כל בקשה, ליצור שינויים בתוכניות הקיימות ובו בזמן לתת מידע למשתמש הקצה ומנהל המתקן. התוכנה חייבת לרשום אירועי ספורט ולקבל תשלומים באופן מקוון.


דרכים, קריטריונים והעדפות לתיאום השימוש במתקנים לאימונים ולתחרויות ושילוב שימושים נוספים:
●    יש להגדיר העדפות של פעילות: הישגית/עממית/מקצועניות ותחרותיות.
●    הפרדה בין פעילות מסחרית-פרטית וציבורית.
●    סדר העדפת ענפי ספורט וסוגי פעילות.
●    הפרדה בין תחרויות, אירועים גדולים - ייחודיים, ותכניות אימונים.
●    התייחסות לקבוצות גיל ולרמה ההישגית של המשתמשים.

צוותים, הנהלה והגדרת תפקידים 
●    תיאור התפקיד של הצוות במתקן:
o    מנהל מתקן ספורט: רקע בתחום הספורט ו/או החינוך הגופני, רצוי תואר אקדמאי + הכשרה נוספת או תואר נוסף בניהול מתקני ספורט/ MBA בניהול ספורט עם ניסיון בניהול אירועים עם אורחים/צופים.
o    עוזר מנהל: אותו תיאור תפקיד לעיל.
o    אחראי תחזוקה: ארכיטקט/מהנדס: MSc בארכיטקטורה/MSc בהנדסה, בהתאם לחוקי המדינה והנחיות לשכת ארכיטקטים/ מהנדסים +3 שנים ניסיון בתחזוקת מבנים או מתקני ספורט גדולים.
o    טכנאים/עוזרים: מוסמכים, עדיף עם ניסיון עבודה של 5 שנים לפחות בכל אחד מהתפקידים הבאים – חשמלאי, מכונאי לאחזקת בניינים.
o    עובדים - (לפחות שתי משמרות בוקר ומשמרות צהריים): תואר בספורט, אין צורך בניסיון קודם. 
o    מנקים (לפחות שתי משמרות בוקר ומשמרות צהריים): מספר העובדים והמנקים צריך להיות בהתאם לגודל המתקן. כאן מוצעות לפחות 2 משמרות - בוקר וצהריים.
o    ריכוז ועבודת מזכירות: ע"י רכזת תחום תשתיות או אגף/רשות ספורט, עדיפות לתואר בספורט ולימודי מזכירות עם ידע בוורד, אקסל וכו'.

נדרש תכנון ל:
•    מבנה ארגוני-מקצועי, הנדרש לתחזוקת המתקן. הגדרות תפקידים, היקף משרה ועלויות שכר צפויות, העדפות ושיטת השימוש. 
•    הצגת התכנית ודיון עם אנשי ספורט ומקבלי שירותים עתידיים.


שימוש במתקנים ותחזוקתם - עקרונות והמלצות:


מטרות:
יש לשאוף לכך שכל מתקן ישרת את אוכלוסיית המשתמשים בו כ-18 שעות ביממה לפחות. האחריות הכוללת להקמה, לתחזוקה ולבטיחות של מתקני הספורט הציבוריים, הנמצאים בתחומה של הרשות המקומית, מוטלת על הרשות המקומית. בדרך כלל נהוג שמחלקת הספורט או הגוף שמייצג את הספורט ביישוב, דואג לתפעול ולתחזוקת המתקנים בשם הרשות/המועצה.

תחומי הטיפול השוטף במתקני הספורט: 
בטיחות המתקנים: 
•    דרישות בטיחות - התקן העוסק בדרישות בטיחות ושיטות בדיקה כלליות של ציוד ספורט במתקני הספורט הוא תקן ישראלי (ת"י) 5515 (בארץ מאושרות רק כשלוש חברות לבצעו). 
•    משרד החינוך קבע תקן זה כמחייב את מוסדות החינוך שבאחריותן מתפרסם מדי שנה בחוזר מנכ"ל משרד החינוך. 
כמו כן, מתקנים שיש בהם מחיצה (וילון) מחויבים לבדיקת ת"י 5517 (כיום רק מכון התקנים יכול לבצע בדיקה זו).
המלצה - משרד החינוך מחייב לבצע את הבדיקה בכל המתקנים הנמצאים בבתי-הספר בלבד. עם זאת, ישנם מתקנים נוספים ברחבי העיר שאינם משויכים לבתי-הספר אך אמורים להיות במעקב. יש לדאוג לבטיחות מתקנים אלו, ויחד עם כל שאר המתקנים יש לבדוק גם אותם פעם בשנה (מומלץ לבדוק גם עם מהנדס או יועץ בטיחות). 
•    רישוי עסק - אולמות ספורט ומגרשי כדורגל שיש בהם 500 מושבים ומעלה מחויבים ברישוי עסק. הווה אומר, עמידה בדרישות כיבוי אש, משטרת ישראל ומשרד הכלכלה שמחייב להעסיק יועץ בטיחות להכנת "תיק מתקן".


•    מנהל אירוע, סדרנים ותיאום עם המשטרה - אירוע ספורט (כמו טורניר כדורסל או כדורגל), שמתקיים באולמות או במגרשי כדורגל ויש בו בין 1000 ל-2000 משתתפים, מחייב מנהל אירוע, סדרנים ותיאום עם המשטרה. 
•    שלטי בטיחות תקניים - יש לדאוג שלכל מתקן יהיו שלטי בטיחות תקניים.

תחזוקת המתקנים: 
•    מנהל מתקנים - מתקני הספורט זקוקים לתחזוקה שנתית שוטפת. החלפת ציוד ספורט מתכלה כגון מזרנים, כדורים ועוד, שיפוץ/תיקון של מתקן כגון לוחות סל, שערים, עמודי כדורעף, לוחות תוצאות וציוד הנמצא במתקן כגון כיסאות, רצפת פרקט, תאורה, חשמל, שירותים, מלתחות, מטפים, זרנוקים וכיו"ב. 
המלצה - להציב מנהל מתקנים, אב בית או איש תחזוקה של מתקני ספורט שיהיה אחראי וידאג לבדוק את מצב המתקנים, לעקוב, באמצעות רישום שוטף, אחר כל הבעיות הקיימות ולהעבירן לאחראי לביצוע במועצה. לאחר מכן – לוודא שהכל אכן בוצע. אפשרות נוספת היא להציב אב בית, מומחה בתחזוקה, שיטפל באופן שוטף בתחזוקה של המתקנים.
•    תב"ר (תקציב בלתי רגיל) - ישנם מתקנים הזקוקים לשיפוץ רציני מדי כמה שנים, כגון איטום/החלפה/תיקון רצפה ו/או החלפת מזגנים וכיו"ב. לשם כך יש לדאוג שיהיה תב"ר מהמועצה, שיתאים לכך במידת הצורך.
המלצה - לערוך טבלה שבה יפורטו כל המתקנים ויצוינו הדרישות לשיפוצים ולתיקונים עפ"י סדר עדיפות ומידת הדחיפוּת. יש להעביר את הטבלה למועצה כדי שתצרף זאת לתקציב השנתי. 
•    ניקיון - הניקיון יכול להתבצע ע"י חברה קבלנית או עובדי המועצה או עובדי מחלקת הספורט.

המלצה - על האחראי לאולמות לפקח ולבדוק שאכן האולמות נוקו לפני תחילת הפעילויות ובסיומן. 
הנגשת מתקני הספורט - על-פי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, נגישות למתקני ספורט היא חובה, ולכן יש לבדוק את נושא ההנגשה אל כל המתקנים ובתוך המתקן עצמו - לזירה ולשירותים. 

תיאום פעילויות והשכרת מתקני ספורט:
•    הסכם לשימוש במתקנים ובאולמות הספורט על-ידי אגודות הספורט - כל עמותה / אגודת ספורט המשתמשת באחד ממתקני הספורט של המועצה, הן בקביעות והן באופן זמני, חייבת בחתימה על הסכם שימוש מול המועצה ותיאום ואישור פעילותה עם מנהל מחלקת הספורט. כנ"ל לגבי כל גוף אחר, אנשי הקהילה, גופים פרטיים וכ'. השימוש יהיה עפ"י חוזה/הסכם השכרת מתקן ספורט - חוזה מקוצר לשימוש חד-פעמי/זמני/תקופתי.
•    תיאום פעילויות - בידי מנהל מחלקת הספורט קיימת תכנית של שיבוץ הפעילויות בכל אחד מאולמות הספורט. 
המלצה - להציב אחראי מתקנים שירכז את כל הנושאים הקשורים לפעולות הבאות:
o    תיאום הפעילות במתקנים.
o    מעקב אחר תחזוקת המתקנים.
o    השכרת המתקנים לקבלנים או לפרטיים, לאירועים ולעמותות.
o    שיתוף פעולה עם בתי-ספר והפעילות הקיימת בהם, כולל אירועים וטקסים בשעות אחה"צ. 
         כל זאת - תוך עדכון שוטף של מנהל מחלקת הספורט.

ביטוחים:
כל מתקני הספורט מחויבים בביטוח צד ג'. יש לבדוק, דרך המועצה, שאכן קיים ביטוח כזה. ראוי לציין את נושא הביטוח בהסכמי שימוש במתקן. כמו כן, יש לדאוג שבהסכמים מול המשתמשים במתקנים או השוכרים אותם, נושא הביטוח יחול עליהם בלבד!


. המלצות להכשרה, הסמכה, קידום וטיפוח מאמנים, מדריכים ואנשי מקצוע 

הצלחת הפעילות הגופנית והספורט מותנית בשלושה גורמים עיקריים:
o    אוכלוסייה שהעיסוק בפעילות גופנית הוא חלק מאורחות החיים שלה, כולל כישרונות בספורט ששואפים להישגים בספורט התחרותי.
o    מתקנים וציוד המאפשרים פעילות גופנית לשם לימוד, תרגול, אימון ותחרות.
o    מורים לחינוך גופני, מדריכי פעילות גופנית ומאמנים לספורט תחרותי, המעודדים את האוכלוסייה לפעילות, ואת הכישרונות הצעירים לעסוק ולהתפתח בפעילות גופנית ובספורט.
האיכות של בעלי התפקידים וההדרכה יקבעו את הרמה ואת היקף פעילות הספורט בעיר אילת!

כיצד נשפר את המצב?
•    על-ידי איתור מאמנים ומדריכים מוסמכים בעלי כישורים ראויים.
•    על-ידי העסקת המאמנים בתנאים סבירים לפחות, כולל תנאים סוציאליים, טיפוחם ותמיכה בהם במהלך העבודה (ראה בהמשך).

כאמור, עיסוק בהדרכת ספורט ובפעילות גופנית הוא קשה, מורכב ומחייב אחריות רבה לתהליך כולו. עבור הספורטאי הצעיר, המאמן הוא הדמות המרכזית – ה'אב הרוחני', מנטור, לעתים האדם החשוב ביותר בחייו, ולכן האחריות שמוטלת על המאמן היא רבה ביותר. הוא חייב להנהיג את הספורטאי שלו ולנתבו בדרך הנכונה: לשמש לו כמורה, כמחנך, יועץ חברתי, פסיכולוג ומאמן כושר גופני. בנוסף, לעודד אותו להיות מעורב, להבין ולהביע דעה בתהליך האימונים והתחרויות. מובן שבצד כל אלה, על המאמן לשמור על מוטיבציה גבוהה, יוזמה, מצב רוח, התמדה וחריצות. עליו להיות בעל יכולת ביטוי, לשמש דוגמה בהתנהגותו ולדעת להתמודד עם ספורטאים שונים במצבים משתנים. הוועצות במומחים ושילובם כעוזרים בצוות עשויים כמובן לסייע, אך המאמן הוא המוביל את מכלול התחומים.

ישנם מאמנים בעלי ידע רב ואף יכולת טובה בהכשרה, אך הם נכשלים ביעד הסופי - מיצוי יכולתו של הספורטאי. רק קיומם של כלל היכולות והכישורים הנדרשים מהמאמן, כפי שפורטו לעיל ואף מוצגים באיור, עשויים להביא את הספורטאי להצלחה המיוחלת.

היכולות הנדרשות ממאמן/מדריך (נוסף לאישיות מתאימה)

המאמן נדרש להכשיר את הספורטאי בהיבט הפיזי והמנטאלי, המאפשר התפתחות נכונה ומיצוי היכולת בגיל הבוגר.
אך מעל לכול - על המאמן להקנות לספורטאי ערכי חינוך והתנהגות ראויה.

שלבים בהכשרת הספורטאי:
כבר באימון גילאים צעירים, המאמן נדרש להיות בעל יכולות ייחודיות. תהליך הכשרתו של ספורטאי הישג כולל את השלבים המפורטים באיור שלהלן. בספורט המקצועני, המאמן נעזר בצוות של אנשי מקצוע, המסייעים לו לכל אורך התהליך.

שלבים בתהליך הכשרתו של הספורטאי
   
להלן הפירוט:
1.    בדיקת מצב עדכני -זו כוללת את הרמה ההישגית, ההתפתחות ההישגית, הרקע והמצב הספורטיבי, הבריאותי, המנטאלי והאינטלקטואלי וכן את התנאים הסביבתיים והרקע החברתי.
2.    השוואה לנורמות - המאמן נעזר במומחים לשם השוואה לנורמות בענף, במקצוע הספורט, בשכבת הגיל וברמה שמציג הספורטאי, בעקרונות של התפתחות ביולוגית ובעקרונות של עומסים והתאוששות. כמו כן – בתוכנית התחרויות/משחקים הלאומיים והבין-לאומיים שנקבעת ע"י ההתאחדויות הבינלאומיות.
3.    הגדרת מטרות - המאמן מגדיר את מטרות האימונים והתחרויות / משחקים ואת כל מה שקשור לערכים ולחינוך. כל המטרות מוגדרות לטווח הקצר, הבינוני והרחוק.

רק לאחר שבוצעו שלושת השלבים הללו, נקבעת תכנית אימונים ותחרויות/משחקים. תכנון העומסים השנתי, התקופתי, השבועי והיומי חייב להתבסס על ידע וניסיון מדעי ומעשי, והוא נעשה תוך התייעצות באנשי מקצוע בתחומים ייחודים כמו תורת האימון, הכושר הגופני והפיזיולוגיה.
4.    שלב התכנון והביצוע – לאורך כל התהליך יש לקיים מעקב ובקרה בתחומי הטכניקה, הטקטיקה, הכושר הגופני, המצב המנטאלי, המצב הפיזיולוגי ויכולות ייחודיות לענף הספורט.
5.    תכנית מעקב ובקרה בתהליך האימונים והתחרויות - תמיד יש לערוך סיכום וניתוח - מה היה טוב, מה לא עבד ומה טעון שיפור.

תפקידי המאמן במועדון הספורט:
להלן רשימת תפקידים המוטלים על המאמן. מתוכה ניתן להבין את העומס הרב המוטל עליו:
●    אימון ישיר -
-    תכנון עומסים עפ"י היקף, עוצמה, תדירות ומשך.
-    תכנון שיטות ואמצעי אימון גופניים וקואורדינטיביים.
-    ריכוז פעולות מעקב ובקרה.
-    תכנון וריכוז פעולות התאוששות.
    ריכוז הצוות המקצועי.
●    הכנה וניהול התחרות/משחק.
●    הכנת תכנית אימונים ותחרויות/משחקים בכפוף לתכנית קיימת.
●    סיכום וניתוח תהליך האימונים והתחרויות/משחקים.
●    תכנית שיקום לאחר פציעות.
●    ריכוז ליווי מדעי-רפואי.
●    אימוני העשרה, אימוני השלמה ואימונים פרטניים.
●    חיפוש מתמיד אחר ספורטאים מוכשרים פוטנציאלים.

אימון ברמות ובסוגי ספורט שונים.
האימון בספורט הוא בעל מגוון רחב של תחומים, ויש לעשות הפרדה בנושאי רמת הפעילות, הספורט המקצועני והלא מקצועני, הגיל (אימון ילדים, צעירים ובוגרים),סוג הספורט (קבוצתי מול אישי), ענפים אישיים – בינם לבין עצמם וספורט מסחרי לעומת מקצועי.
להלן הפירוט:
•    רמת הספורט
    מאמן/מדריך/מורה בחוגים ובספורט העממי.
    מאמן/מדריך בספורט התחרותי.
    מאמן בספורט ההישגי. שהרי הדרישות האימון בספורט ההישגי שונות לחלוטין.
•    ספורט מקצועני ולא מקצועני – 
יש להפריד בין ספורט מקצועני (כמו כדורגל בוגרים, טניס בוגרים) וספורט מקצועי אך לא מקצועני (כמו אתלטיקה). הכוונה במונח מקצועני הוא שהספורט הוא העיסוק והפרנסה העיקרייםשל הספורטאים. המונח מקצועי מתייחס לכך שהספורטאים מתאמנים לפי כללי המקצוע אך הספורט אינו בהכרח עיסוקם היחיד  והעיקרי של הספורטאים וייתכן בהחלט שהם עוסקים בספורט במקביל לעיסוק אחר כמו עבודה או לימודים.
•    גיל – 
אימון בוגרים בספורט ההישגי - לעומת אימון והדרכה בילדים, בנערים ובנוער.
•    ספורט קבוצתי ואישי – 
יש לבצע הפרדה מוחלטת בין אימון בספורט קבוצתי לבין אימון בספורט אישי. בישראל, בניגוד למצב ברוב מדינות העולם, נוטים להסיק מסקנות ולהשליך דווקא מספורט קבוצתי לאישי. בחו"ל, הספורט הקבוצתי שואב ידע, מידע וניסיון שנצבר בספורט האישי (בעיקר מאתלטיקה, הרמת משקולות והתעמלות מכשירים). בישראל קיימת דומיננטיות של אנשי הספורט הקבוצתי, ובמקרים רבים, הכללים, הקריטריונים, השיטות ואמצעי האימון נעשים על-פי עקרונות של ענפים קבוצתיים. התוצאה - שכרם יוצא בהפסדם. כלומר, מתוך כך שמרבית בעלי התפקידים בספורט ההישגי בישראל באים מהענפים הקבוצתיים - הענפים האישיים לוקים בשגיאות מקצועיות וארגוניות. זאת, כאמור, בניגוד לרוב מדינות העולם, שבהן התפקידים המקצועיים מאוישים דווקא על-ידי אנשי מקצוע בעלי רקע בענף ספורט אישי ובעיקר כאלה שהם בעלי רקע באתלטיקה.


•    ענפים אישיים - יש להפריד בין מקצועות קרב (כמו ג'ודו), מקצועות מדידים (כמו אתלטיקה, שחיה), ענפים אמנותיים (התעמלות אמנותית, שחייה צורנית) וענפים סובייקטיביים (התעמלות מכשירים).
•    ספורט מסחרי (כמו מקצועות קרב) וספורט מקצועי בעל שאיפות הישגיות (כמו אימוני אתלטים מצטיינים), גם ביניהם יש לעשות הפרדה.


  
המלצה – טבלת שכר מומלצת למאמנים ומדריכים בספורט

 

מדריך מוסמך

מאמן מוסמך

מאמן בכיר

מומחה

תוספת על כל 5 שנות ניסיון

תעריף לשעה

75 ₪

100 ₪

120 ₪

160 ₪

3%

תעריף למשרה של 24 ש"ש

6.000 ₪

9.000 ₪

12.000 ₪

15.000 ₪

3%


* כולל 12 שעות (6 יחידות בשבוע) ישיר + 12 שעות להכנה, לישיבות צוות, לשיחות     
  והשתתפות בימי עיון.
•    העדפות וסבסוד למאמנים ובעלי מקצועות בספורט, תושבי העיר, בתחומים הבאים:
o    5 מאמנים בשנה להשתלמויות בחו"ל X 5,000 ₪ = 25.000 ₪ 
o    הפקת חומר מקצועי למאמנים ומדריכים = 5,000 ₪ 
o    סבסוד קורסי הכשרה והסמכה = 10,000 ₪ 
o    6-8 השתלמויות/ ימי עיון / כנסים בשנה ע"פ ענפים או שכבת גיל או נושאיםX 1,000 ₪ = 7,000 ₪
סה"כ יתוקצב ע"י רשות הספורט עבור עידוד מאמנים ומדריכים בעיר אילת  כ- 47.000 ₪ 
. הקמת מסגרות לבעלי מוגבלויות בחדרה

סדר פעולות לקראת איתור ילדים בעלי מוגבלויות ושילובם בפעילויות ספורט 
הפרויקט הלאומי "פרחי ספורט" פועל בהתאחדות הישראלית לספורט נכים. מטרתו שילוב ילדים בעלי מוגבלויות פיזיות, עיוורים ולקויי ראיה בחוגי ספורט המתאימים ומונגשים לצרכיי הילדים.
בדרך זו אנו מאפשרים להשתתף בחוגי ספורט תחרותי בקרבת מקום מגוריהם 
בדיוק כמו שאר חבריהם לכיתה. פעילות זו תורמת רבות הן מבחינת הערך הבריאותי שיש לעיסוק בספורט והן מבחינת הערך החברתי של הילד והעלאת הביטחון העצמי של כל אחד מהילדים.

רציונל:
מתן הזדמנות למימוש עצמי באמצעות פעילות ספורט לכל ילד וילדה בעלי לקויות בישראל 
•    הספורט כאמצעי חברתי חינוכי לשילוב הילד/ה בעל/ת הלקות בחברה כשווה בין שווים.
•    חיזוק "העצמי" לילדים ובני נוער בעלי לקות גופנית לשילוב מלא בקהילה.
•    שינוי תפיסה חברתית כוללת לקבלת השונה. 
•    מתן מענה ספורטיבי תחרותית לילדים ובני נוער בעלי מגבלה גופנית ולקות ראיה.
•     מעורבות חברתית ספורטיבית של הקהילה עם הספורט הפראלימפי.
•     מתן אופק נוסף לילדים בעלי המגבלה.
אוכלוסיית היעד:
ילדים ובני נוער בעלי - 
•    לקויות מוטוריות מהקלות ביותר (מגבלה בגפה אחת). 
•    ועד לנכויות קשות (משותקים בכיסאות גלגלים).
•    עיוורים ולקויי ראיה.
•    יכולת שכלית תקינה.

שלבים לאיתור ספורטאים צעירים:
1.    קביעת פגישה עם מחלקת החינוך, הספורט והרווחה בערים ורשויות מקומיות, למחלקות אלו לרוב יש את המידע על הילדים בעלי המגבלות הן בחינוך המיוחד והן המשולבים בבתי הספר הרגילים ועונים על הקריטריונים של הספורט הפראלימפי.
2.    קביעת פגישה עם מרכזים להתפתחות הילד, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק וקלינאי תקשורת ליצירת שיתוף פעולה וידיעה על האפשרויות הקיימות בישוב יכולות.
3.    פניה אל משפחות הילדים, על מנת לעניין אותם בפעילות, הן מהמחלקות עצמן או דרך מנהלי בתי הספר. 
4.    ארגון יום חשיפה בו יוצגו ענפי הספורט בהם יוכלו הילדים להשתתף ובצמוד לכך פתיחת חוג שיפעל באופן קבוע
5.    הכשרת מדריכים ומאמנים והקניית ידע בספורט הפראלימפי וכיצד ניתן להתאים את ענף הספורט למגבלת הילד.

נקודות חשובות לציון:
1.    הפעילות הינה לבעלי נכויות מוטוריות, עיוורים ולקויי ראיה בלבד, לא ניתן לשלב בעלי מגבלות קוגניטיביות (ישנם מיקרים כמו בשיתוק מוחין, בהם ישנה הנמכה קוגניטיבית קלה במקרה זה ניתן להשתלב בפעילות) או חרשים.
2.    במקרים בהם הנכות המוטורית קלה ניתן לשלב את הילד בחוגים לילדים ללא מגבלות. לדוגמה - ילד ללא כף יד יכול לשחות או לשחק טנ"ש בקבוצה של בני גילו ללא מגבלה.
3.    יש ליצור קשר עם ההתאחדות הישראלית לספורט נכים ולידע אותם על שילוב הילדים או פתיחת הקבוצות על מנת שהם יוכלו לזמן את הילדים למפגשים עם ילדים אחרים מרשויות אחרות. 
נכון ל-2019
קיימים שלושה מרכזים פעילים רב ענפיים
     בצפון- איל"ן, חיפה.
     במרכז- איל"ן ספיבק, רמת גן.
     במרכז- אבני החושן, ראשון לציון.
בנוסף מתקיימת פעילות גם בישובים -
     גליל עליון- כדור שער ללקוי ראייה ועיוורים.
     נצרת- ג'ודו ללקוי ראייה ועיוורים.
     וויצו ניר העמק (ליד עפולה)- כדור שער, קבוצת ריצה.
     שפרעם- כדור שער.
     אשדוד- ג'ודו ללקוי ראייה ועיוורים, כדורסל בכיסאות גלגלים.
     מודיעין- סייף ללקויות מוטוריות, שחייה.
     ירושלים- כדורסל לכיסאות גלגלים, שחייה.
     באר שבע- כדורסל בכיסאות גלגלים, טנ"ש, בוצ'יה, שחייה, כדור שער, ג'ודו.
     החברה הבדואית- טנ"ש, ג'ודו, אתלטיקה

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.