יורם אהרוני | פיסיולוגיה | 13/10/2024

ערכים פיזיולוגיים שנמדדו לדרק קלייטון לאורך השנים

(בתמונה: דרק קלייטון במרתון אנטוורפן 1969)
תקציר מאמר שפורסם ב- The Journal of Applied Physiology
דרק קליטון (נולד ב-17.11.1942) הוא אוסטרלי שהיה הראשון שרץ מרתון בזמן מהיר מ-2:10 שעות (2:09:37 בשנת 1967). הישג שקבע במרתון אנטוורפן ב-1969 (2:08:34) נחשב להישג הטוב במרתון עד לשנת 1981 (אם כי יש ספקות לגבי דיוק מדידת המרחק באותו המרוץ).

מרחק באימונים

קלייטון עובר מרחקים גדולים מאד באימוניו. במאמר מובאים לדוגמה המרחקים שהוא עבר באימונים בחודש יולי 1965 ואלה מובאים בטבלה  מספר 1 (המספרים הומרו ממיילים לקילומטרים ועוגלו לק"מ שלמים).

שגרת האימונים התובענית הביאה בין היתר לכך שבמהלך 12 שנות קריירת הריצה שלו עבר קלייטון שבעה ניתוחים אורתופדיים: 4 בגידי אכילס, אחד בכל ברך  ואחד  בעקב. קלייטון השתתף פעמיים במרתון האולימפי וסיים במקום השביעי במקסיקו סיטי 1968 ובמקום ה-13 במינכן 1972. הוא פרש מפעילות תחרותית ברמה גבוהה ב-1974, בגיל 32. גם לאחר תקופת השיא שלו המשיך קלייטון להתאמן בהיקף גבוה למדי. הוא השתתף בתחרויות וותיקים באופניים בין השנים 1997-1994. בין גיל 40 לגיל 50 הוא מעריך שהיה רץ בין 10 ל-15 שעות בשבוע  והחל מגיל 50 הוא התאמן בריצה ובאופניים בהיקף של 10 עד 15 שעות בשבוע. אחרי גיל 70 התאמן קלייטון באופניים בהיקף של 10 עד 15 שעות בשבוע.

בדיקות מאמץ

קלייטון עבר 3 בדיקות מאמץ שתוצאותיהן פורסמו: ב-1970, ב-1991 וב-2020. חלק מהערכים מתוך בדיקות אלה מובאים בטבלה מספר 2
  

ערך הצח"מ של קלייטון בין גיל 27 לגיל 49 כמעט שלא השתנה, למרות הירידה הגדולה ביכולת הריצה שלו בשתי התקופות. הערך שנמדד לו בגיל 77 הוא כ-62% מזה שנמדד לו בגיל 27 אך הוא גבוה בהרבה  מהערך הצפוי לגילו (אחוזון 90 לגיל 77 הוא כ-26 מ"ל/ק"ג/דקה) והוא דומה לערך החציוני הצפוי לצעירים בשנות ה-20 לחייהם. קצב הירידה של הצח"מ החל מגיל 49 (כ-23% לעשור) הוא בתחום שדווח במחקרים אחרים (15%-25% בעשור) והערך הגבוה  יחסית לגילו בגיל 77 לא נובע מירידה איטית יותר אלא מכך שהיה לו ערך גבוה בהרבה מהממוצע בגיל 49. הירידה בצח"מ, מגיל 50 ואילך התרחשה למרות שקלייטון שמר גם אחרי פרישתו מתחרויות על אורח חיים פעיל.

הפרעות בקצב הלב

כחצי שנה אחרי הבדיקה של 2020, בגיל 78, היו לקלייטון הפרעות בקצב הלב מסוג atrial fibrillation (פרפור פרוזדורים) ועייפות מוגברת שהתבטאה בין היתר באי יכולתו לעמד בקצב של חבריו (הצעירים ממנו בהרבה) בקבוצת רוכבי האופניים שאיתה הוא התאמן. קלייטון עבר פרוצדורה של אבלציה להסדרת קצב הלב.  אחרי ההחלמה חזר קלייטון לאימונים אך אחרי כ-4 חודשים הוא שוב פיתח סימנים של הפרעות קצב שחייבו התערבויות כירורגיות נוספות שנדונות בהרחבה במאמר. במאמר נדונה השאלה האם הפרעות הקצב שפיתח קלייטון בגיל 78 היה להן קשר להיקף אימוניו בגיל צעיר. החוקרים טוענים כי במחקרים אחרים נמצא כי שכיחות התופעה נמצאה גבוהה אצל ספורטאי עבר פי 2.5 עד פי 14 מאשר אצל אנשים  שלא עסקו בספורט ולא ברורות עדיין הסיבות לכך.

מקור:

Foulkes SJ, Haykowsky MJ, Kistler PM, McConell GK, Trappe S, Hargreaves M, Costill DL, La Gerche A. Lifelong physiology of a former marathon world-record holder: the pros and cons of extreme cardiac remodeling. J Appl Physiol (1985). 2024 Sep 1;137(3):461-472. doi: 10.1152/japplphysiol.00070.2024. Epub 2024 Jun 27. PMID: 38935800; PMCID: PMC11424170.

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.