הבדלים תרבותיים בלמידת קריאה בשפה זרה

תקציר מחקר של ד"ר דבורה הלרשטיין-יחזקאל

יכולת קריאה באנגלית כשפה זרה (English as a foreign language – EFL) היא מפתח להצלחה בלימודיים אקדמאיים בישראל. מאחר שישראל היא כור היתוך של תרבויות, הסטודנטים מגיעים למוסדות להשכלה גבוהה מרקעים חינוכיים שונים, המושפעים לרוב מהאווירה התרבותית שלהם. הם מתחילים את לימודיהם במוסדות אלה עם גישות שונות ללמידה ולקריאה בכלל, ול-EFL בפרט. האתגר של המורים לאנגלית הוא לעזור לסטודנטים להיעזר בכלים שרכשו בעבר ולספק להם כלים חדשים כדי שיוכלו למצות את פוטנציאל הלמידה שלהם. הרציונל שבבסיס מחקר זה הוא שכדי להכין תכניות שייקחו בחשבון את צרכי הסטודנטים, חיוני להבין את הרקע התרבותי שלהם אשר עיצב את גישתם ללמידה בכלל, ולקריאה בפרט.

שלוש השאלות העיקריות בהן עסקתי היו:

איך משפיעים גורמי הרקע של הסטודנטים (תרבות, דת, שפה) על תהליך רכישת יכולת הקריאה באנגלית?
איך משפיעים גורמי רקע אלה על ההתקדמות וההישגים ביכולת הקריאה באנגלית?
אילו גישות הוראה יהיו המתאימות ביותר למגוון הצרכים של קבוצות הסטודנטים השונות מבחינה תרבותית?

הנבדקים במחקר היו 39 סטודנטים (טווח גילאים 27-19, ממוצע 23.5) שלמדו במשך שנה במכינה לבחינת בגרות במוסד להכשרת מורים בישראל. 21 מהסטודנטים היו יהודים ילידי ישראל (11 נשים ו-10 גברים), 11 ערבים מוסלמיים ישראלים (3 נשים ו-8 גברים) , 3 יהודים ילידי אתיופיה (שתי נשים וגבר אחד), 3 ילידי מדינות ברה"מ לשעבר (שתי נשים וגבר אחד) וגבר אחד יליד ארגנטינה. סה"כ היו בכיתה היו 18 נשים ו-21 גברים. 15 מהסטודנטים הוגדרו כ"מסורתיים יותר". אלה כללו את כל 11 הערבים, סטודנט אחד ממוצא אתיופי, ושלושה יהודים דתיים ילידי ישראל.

רמת הסטודנטים באנגלית בתחילת המכינה הייתה נמוכה למדי.

התכנית סיפקה לסטודנטים בו-זמנית מיומנוית bottom-up (מלמטה למעלה, מהחלקי לשלם: זיהוי אותיות – זיהוי מילים - קריאת משפטים – הבנת משמעות) וגם מיומנוית top-down (מלמעלה למטה, מהשלם לחלקי, מהבנת המשמעות כל הדרך עד זיהוי סימני הכתב). דגש מיוחד הושם על אסטרטגיות קריאה.

נאספו נתונים כמותיים ואיכותניים באמצעות תצפיות, ראיונות ומעקב אחרי הציונים של הסטודנטים.

מהנתונים נראה כי לרקע של הסטודנטים יש השפעה על הגישות ללמידה, לקריאה ול-EFL. הרקע המשפחתי של הסטודנטים אם 'מסורתי יותר' (יותר משני אחים, אב מפרנס, משפחה פטריארכלית, גדלו באזור כפרי) או 'מסורתי פחות' (שני אחים או פחות, משפחה שוויונית או מטריארכלית, גדלו באזור אורבני) ששיקף גם את מערכת החינוך ממנו הגיעו הסטודנטים והגישה שלהם ללימודי אנגלית, השפיע על התנהגותם של הסטודנטים בכיתה ועל הקשרים החברתיים שיצרו.

ההבדלים התרבותיים היו ניכרים בתחילת הלימודים אך לא היוו גורמים בעלי השפעה מכריעה על התקדמות התלמידים ועל הישגיהם בהמשך הלימודים. סטודנטים שגילו פתיחות בין תרבותית גדולה יותר אמצו גישות למידה ואסטרטגיות קריאה שונות מאלה שהיו להם בעבר. סטודנטים אלה גילו גם את ההתקדמות הגדולה ביותר ביכולת הקריאה שלהם באנגלית, ללא קשר לרקע ממנו באו. כדי שהסטודנטים יוכלו לשתף אחרים באסטרטגיות הלמידה שלהם ולסגל לעצמם אסטרטגיות חדשות מחברים לכיתה ואסטרטגיות שסופקו מהתכנית, היה חיוני שייווצר "חלל שלישי" או תרבות הכיתה. היווצרות חלל כזה אפשרה לסטודנטים להחליף ביניהם שיטות למידה, לבחון את שיטותיהם שלהם ולבסוף, לאמץ לעצמם את השיטות האפקטיביות ביותר עבורם.

בסוף השנה הממוצע של הכיתה עלה ב – 36 נקודות (מ 29% ל 66%). כל קבוצות הסטודנטים התקדמו ביכולת הקריאה באנגלית במהלך התוכנית:

מוצא	ציון ממוצע בתחילת הקורס	ציון ממוצע בסוף הקורס
יהודים יליד ישראל	44.85%	72.85%
ערבים ישראלים	32%	53.27%
יהודים ילידי אתיופיה	7.33%	51.33%
ילידי ברה"מ לשעבר	43.33%	68.6%
יליד ארגנטינה	18%	82%

כאשר מוציאים את הסטודנט יליד ארגנטינה, אשר תוצאתו גבוהה במיוחד ומטה את שאר התוצאות, הפער בין הקבוצה עם הממוצע הנמוך ביותר והגבוה ביותר מצטמצם מ-38 נקודות ל-21 נקודות.

סטודנטים שלמדו אנגלית כשפה שנייה (דוברי עברית שפת אם) העלו את ממוצע תוצאותיהם ב-28 נקודות, בעוד שסטודנטים שלמדו אנגלית כשפה שלישית או רביעית (ולמדו עברית כשפה שנייה), העלו את ממוצע תוצאותיהם ב–35 נקודות.

עם זאת, סטודנטים מרקע 'מסורתי יותר' העלו את הממוצע שלהם בממוצע ב-18 נקודות בעוד שהסטודנטים מרקע 'מסורתי פחות' העלו את הממוצע ב-34 נקודות.

סטודנטים שלמדו אנגלית כשפה שלישית או רביעית (ועברית כשפה שנייה, בעיקר ערבים-ישראלים ועולים) גילו קיצוניות מבחינת ההתקדמות: או שההתקדמות שלהם הייתה גדולה מאד או קטנה יחסית. סטודנטים שלמדו אנגלית כשפה שנייה (ילדי הארץ דוברי עברית שפת אם) נטו לגלות התקדמות מתונה.

הנתונים הצביעו על כך שרקע תרבותי לא ניבא את התקדמות הסטודנטים ברכישת יכולת קריאה באנגלית, ולא היווה גורם להתקדמות והשיגים. התקדמות והשיגים בסוף התכנית נבעה מתהליך של כמה מעגלי אינטגרציה הקשורים לרמת כישורים בין-תרבותיים. הסטודנטים שהרגישו עצמם מעורים יותר ב"זרם המרכזי" של החברה הישראלית, בעיקר סטודנטים אשר פיתחו כישורים בין-תרבותיים דרך הליך הגירה או מעורבות עם תרבות נוספת לזו שבה גדלו, הציגו באופן כללי רמות אינטגרציה גבוהות יותר בתרבות הכיתה, דרך התעניינות בתרבויות השונות בכיתה וב'אחר' ודרך אימוץ ושילוב שיטות למידה וקריאה חדשות ושונות מאלה שלמדו בעבר. סטודנטים אלה פיתחו דיאלוג עם ה'אחר' מה שהוביל תהליך של בחינת זהותם, סגנון הלמידה שלהם וההנחות התרבותיות שלהם. תהליך זה הוביל להתפתחות רפלקציה וחשיבה ביקורתית. דיאלוג זה המשיך בדיאלוג עם טקסט, בו מעורבות וחשיבה ביקורתית חיוניים להבנת הנקרא. כתוצאה מכך סטודנטים אלה גילו התקדמות גדולה יותר והגיעו להישגים טובים יותר.

כאשר מלמדים קריאת אנגלית לכיתה המורכבת מסטודנטים הבאים מרקעים שונים חשוב ליצור אווירה בכיתה שתתחשב בשונות ותאפשר לכל אחד לבטא את גישות הלמידה שרכש בעבר. יחד עם זאת חשוב שהקולות השונים יצרו הרמוניה באמצעות גישת למידה מאוחדת המבוססת על יישום אסטרטגיות למידה ומעורבות בטקסט.

מקור:

Devora Hellerstein-Yehezkel (2013). Celebrating Diversity: The Significance of Cultural Differences on Reading Comprehension Processes of the Young Adult EFL Learner in a Matriculation Preparation Programme in Israel. Dissertation for the degree of

Doctor of Philosophy. UNIVERSITY OF SUSSEX. England.

http://sro.sussex.ac.uk/44403/1/Hellerstein-Yehezkel%2C_Devora.pdf

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.