רונן גוטליב | כושר גופני | 09/07/2023

מבחן כושר גופני חדש לשחקני כדורסל

(בתמונה: תרשים מבחן הכושר החדש לשחקני הכדורסל)

תקצירי מאמרים על מחקרים שהוביל רוני גוטליב, מורה לכדורסל וכושר גופני במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, קמפוס וינגייט

רקע

 משחק הכדורסל הפך בעשורים האחרונים לאינטנסיבי יותר מסיבות שונות שבכללן שינויים בחוקה כמו קיצור זמן ההתקפה מ-30 שניות ל-24 שניות, קיצור הזמן למעבר מחצית המגרש מ-10 שניות ל-8 שניות, חלוקת המשחק ל-4 רבעים במקום שתי  מחציות, ועוד.
מאמני הכדורסל ומאמני הכושר הגופני העובדים לצידם, מכירים בחשיבות נושא הכושר הגופני הנדרש למשחק ומחפשים דרכים כדי להעריך אותו כדי בצורה שוטפת ויעילה בתנאים דומים לאלה השוררים במשחקים עצמם.
בעשרות השנים האחרונות הוצעו שורה של מבחני שדה להערכת מרכיבים שונים של כושר גופני של אוכלוסיות שונות. מבחנים אלה לא היו בהכרח ספציפיים לענף ספורט מסוים. 
להערכת הכושר האירובי הוצעו בין היתר: א. מבחן בו הנבדקים צריכים לעבור בריצה רצופה את המרחק הגדול ביותר ב-12 דקות (מכונה "מבחן קופר"); ב. מבחן בו רצים הנבחנים הלוך ושוב קטעים של 20 מטר לפי קצב המוכתב להם מאותות קוליים ("ביפים") שהזמן ביניהם הולך ומתקצר כל דקה בערך והנבחנים ממשיכים בו עד שאינם יכולים לעמוד בקצב הנדרש (למבחן זה מספר כינויים שהנפוץ ביניהם הוא "מבחן ביפ"). ג. גרסאות של "מבחן ביפ" בהן יש הפסקות של 5 או 10 שניות אחרי כל שני קטעים של 20 מטר.
להערכת יכולת הניתור הוצעו מבחנים של קפיצה מהמקום, כמו קפיצה לגובה מהמקום וקפיצה לרוחק מהמקום.
להערכת  מרכיבי המהירות והזריזות הוצעו מבחנים של ריצות למרחקים קצרים (5 עד 30 מטר) ומבחני ריצה בהם נדרשים הנבחנים לבצע שינויי כיוון.
כאמור, מבחנים אלה לא היו ספציפיים לענף ספורט מסוים ואי לכך התעורר  הצורך לפתח מבחן ייחודי להערכת הכושר הגופני של שחקני כדורסל.

מחקר תיקוף מבחן כושר חדש לשחקני כדורסל (מקור מספר 2 ברשימת המקורות)

שיטת המחקר
נבדקים
כנבדקים במחקר שימשו 21 בנים שהתאמנו בקבוצת כדורסל בליגה הבכירה לנוער בישראל. הנתונים הממוצעים של חברי הקבוצה היו: גיל -  16.4 שנים, גובה -  1.80 מטר, משקל -  72 ק"ג ו-10.8 אחוז שומן בגוף. השחקנים היו בעלי וותק  ממוצע של 8 שנים באימוני כדורסל. הקבוצה השתתפה בכל שבוע במשחק ליגה אחד וערכה בכל שבוע חמישה אימוני כדורסל ושני אימוני כושר. כנבדקים במחקר לא נכללו רק שחקנים שסבלו מבעיות בריאות כמו פציעות שריר-שלד  וכאלה שמסיבות בריאותיות או אחרות לא התאמנו באופן שגרתי עם הקבוצה.
המבדקים
Bruce Protocol Laboratory Stress Test  - במבחן זה נדרשו הנבדקים לרוץ על מסילה. בכל 3 דקות הועלה העומס. המבחן הסתיים אחרי 7  העלאות עומס שבוצעו על ידי הגדלת המהירות או על ידי הגדלת שיפוע המסילה, או כאשר הנבדק לא היה יכול יותר לעמוד בעומס.
Yo-Yo Intermittent Recovery Level 1 (YYIR1) – מבחן ממשפחת מבחני ביפ בו אחרי כל קטע של ריצה הלוך ושוב 2X20 מטר, יש 10 שניות הפסקה.
Yo-Yo Endurance test (YYEND)  - מבחן ביפ בו התחילו הנבדקים לרוץ קטעים של 20 מטר הלוך ושוב במהירות של 8.0 קמ"ש (9.0 שניות לקטע של 20 מטר) ובכל דקה בערך הועלתה המהירות ב-0.5 קמ"ש וזאת על ידי קיצור  המרווחים שבין שני ביפים עוקבים.
Yo-Yo Recovery Test for Basketball Players (YYRECB) – מבחן כושר ייעודי לשחקני כדורסל. במבחן זה רצים הנבדקים למרחק 18 מטר ואחר כך מבצעים צעדי הגנה של כדורסל למרחק שני מטר נוספים עד לקו 20 המטרים. את הדרך חזרה הם מתחיל בשני מטרים של ריצה בצעדי הגנה ואחר כך ממשיכים בריצה רגילה עוד 18 עד קו הזינוק. משם הם ממשיכים בהליכה של 5 מטר הלוך ו-5 מטר חזור שהם צריכים להשלים ב-10 עד 20 שניות, עד לתחילת קטע הריצה הבא. גם במבחן זה עולה מהירות הריצה כל דקה בערך.
מבחן זה בוצע פעמיים כדי לבדוק מהימנות מבחן חוזר שלו.
כל שאר המבחנים בוצעו פעם אחת.
בכל המבחנים נבדק הדופק לקראת סיום המבחן באמצעות שעוני דופק ובוצעה הערכה סובייקטיבית של עוצמת המאמץ (RPE) בסולם בו דרגות הקושי הסובייקטיביות מוערכות מ-6 (מאמץ קל מאד מאד) עד 20 (מאמץ קשה מאד מאד), סולם BORG.
תוצאות
מהימנות מבחן חוזר של מבחן YYRECB נמצאה גבוהה מאד:  r = .97
ערכים ממוצעים של שני מבחני YYRECB מופיעים בטבלה מספר 1
  

הממוצע של הנבדקים במבחן ביפ רגיל (YYEND) עמד על 116.3 קטעים של 20 מטר והטווח היה 132-97 קטעים. ממוצע הצח"מ החזוי ממבחן הריצה על המסילה היה 55.6 מ"ל/ק"ג/דקה והטווח היה 60.0-51.2 מ"ל/ק"ג/דקה.
המתאמים שחושבו בין המרחק שעברו הנבדקים במבחן YYRECB לבין המבחנים האחרים היו:
חיזוי צח"מ: r = .769
YYREC1: r = .723
YYEND: r = .748
ניתן לסכם כי מבחן YYRECB נמצא מהימן ותקף להערכת הכושר של שחקני כדורסל.

מחקר על היכולת  האירובית של שחקניות ושחקני כדורסל בגילאים שונים והשפעת הגיל היחסי עליו (מקור מספר 3)

הנבדקים במחקר זה היו 217 כדורסלניות ו-221 כדורסלנים. תיאור המדגם מופיע בטבלה מספר 2.
  

הנבחנים עשו את מבחן YYRECB. הדופק שלהם בתום המבחן נבדק באמצעות שעוני דופק ועוצמת המאמץ הסובייקטיבי הוערכה באמצעות סולם מ-1 (קל מאד) עד 10 (קשה מאד). ממוצעי הקבוצות השונות מוצגים בטבלה מספר 3.
   

בקרב הבנים רואים ממוצעים טובים יותר בתוצאות YYRECB, ככל שעולים בקבוצת הגיל.   הבדלים אלה נמצאן מובהקים סטטיסטית. בקרב הבנות היו הבדלים מובהקים סטטיסטית של הקבוצות הבוגרות לעומת קבוצת "עד 14" אך לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בין ממוצעי קבוצות "עד 16" ו"עד 18". RPE נמצא גבוה מהצפוי ולא היו הבדלים בו בין הקבוצות.
המחברים חילקו את כל אחת מקבוצות הגיל והמין ל-3 תת-קבוצות לפי תאריך הלידה: אלה שנולדו בחודשים ינואר-אפריל כונו tri1, אלה שנולדו בחודשים מאי-אוגוסט כונו tri2, ואלה שנולדו בחודשים ספטמבר-דצמבר כונו tri3,. טבלה מספר 4 מציגה את ממוצעי תת-הקבוצות במבחן YYRECB. חלוקה כזו מכונה "גיל יחסי".
  

אצל הבנות רואים בכל קבוצות הגיל כי הגיל יחסי קשור להישגים במבחן YYRECB: ככל שמועד הליגה היה בטרימסטר מוקדם יותר בשנה כך היה ממוצע ההישגים גבוה יותר. השפעה כזו של הגיל היחסי בבנים נמצאה רק בקבוצת הגיל הצעירה, "קבוצת עד 14". מעניין שבקבוצת הבנים המבוגרת ביותר, קבוצת "עד 18", רואים אפילו מגמה הפוכה, דווקא אלה שנולדו בטרימסטר השלישי בשנה, השיגו ממוצע גבוה יותר.
בהתאם לתוצאות המחקר מציעים המחברים טבלה להערכת הכושר האירובי של שחקני כדורסל צעירים לפיי המרחק שהם עוברים במבחן YYRECB. טבלה מספר 5 מציגה הצעה להערכת כושר כזו. כל המספרים בטבלה מספר 5 מתייחסים להישגים במטרים.

הערה: נורמות אלה מתאימות רק למתבגרים המתאמנים בכדורסל ואינן מתאימות להערכת הכושר באוכלוסייה הכללית של המתבגרים.

מקורות:

1. Roni Gottlieb, Asaf Shalom, Julio Calleja-Gonzalez. Physiology of Basketball – Field Tests. Review Article. Journal of Human Kinetics volume 77/2021, 159-167 DOI: 10.2478/hukin-2021-0018 159
Section III – Sports Training
2. Gottlieb, R., Shalom, A., Alcaraz, P.E., & Calleja-González, J. (2022). Validity and reliability of a unique aerobic field test for estimating VO2max among basketball players. Scientific Journal of Sport and Performance, 1(2), 112-123. https://doi.org/10.55860/TRMF2461
3. Gottlieb, R., Shalom, A., Alcaraz, P. E., & Calleja-González, J. (2023). Differences in aerobic capacity of basketball players by gender, age, and relative age effect. Journal of Human Sport and Exercise, in press. https://doi.org/10.14198/jhse.2023.184.02

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.