התבקשנו, במסגרת הקורס, לערוך מחקר פעולה שיתמקד בקושי אשר חווינו במערכת החינוך ו/או בהוראה. היו כל כך הרבה בעיות שזיהיתי במערכת החינוך ובהוראה עד שהיה לי קשה להתמקד. עם זאת, יחסית לשנה הראשונה שלי בהוראה אני מוטרדת הרבה פחות והרבה יותר רגועה. בחרתי להתמקד בבעיה חברתית בשיעורי החינוך גופני. לימדתי בבית הספר הזה גם בשנה שעברה ואני רואה איך הילדים גדלו ואיתם גם הבעיות החברתיות. מטריד אותי שלרוב ילד דחוי בכיתה א' מגיע לכיתה ה' עם אותה בעיה חברתית. בתהליך שאעבור בקורס אני מקווה להגיע לפתרונות יצירתיים שיעזרו לילדים ולי לעבור את תקופת בית הספר בשלום ובכיף.
החלטתי לבחור את סוגיית הבעיות החברתיות בכיתה ו'. חשבתי שהבעיה היא רק בשיעורי חינוך גופני, אולם עם תחילת התהליך ושיחה עם המחנכת הבנתי שאני לא לבד במערכה וגם למורים ותיקים ומנוסים יש את אותם קשיים. התהליך התרחש בכיתה ו' 2 בה היו בעיות התנהגותיות, חברתיות ובעיות משמעת.
שלב ראשון - שיתוף מחנכת הכיתה בעיקר בענייני משמעת.
שלב שני - שיחה עם התלמידים ותיאום ציפיות. שיתפתי אותם ברגשותיי ובקושי לקיים תהליכי הוראה-למידה יעילים בכיתתם.
שלב שלישי - תכנון שיעורים בצורה יעילה, בעיקר בהיבטים של למידה פעילה. יותר משחקים קבוצתיים שתופיים ופחות הדגשת תחרות. בניתי קבוצות מעורבות מגדרית והפרדתי בין מוקדי בלגאן.
למדתי מהתהליך להיות הרבה יותר רגועה ובטוחה בעצמי, לנהל שיעור ביעילות ולשתף פעולה עם מחנכות הכיתות. אני חושבת שהתהליך שעברתי השנה מורכב בחלקו מתהליך טבעי של בשלות וניסיון ובחלקו מהקורס שקיבלנו השנה ובכללו זכינו לליווי של מורה מלווה. המכלול כולו עזר לי לעבור את השנה יותר בקלות. השנה שעברה הייתה עבורי סיוט מתמשך. בשנה זאת אמרתי לעצמי שאשרוד ואחפש עבודה אחרת לשנה הבאה. כעת הגעתי לסוף שנה ואני מקווה להישאר בהוראה ואף להוסיף שעות לכדי משרה מלאה. מילת המפתח להצלחה בהוראה, לדעתי, היא ביטחון עצמי ודימוי עצמי חיובי. ברגע שרכשתי ביטחון ואמונה בעצמי ובדרך שלי, ההוראה הפכה קלה יותר הן עם התלמידים והן עם תכני ההוראה. כיום, אני זוכה לחיזוקים חיוביים מהצוות ומהתלמידים וזה מה שגורם לי לרצות להמשיך להשקיע ולהתמיד.
אני מציעה לכל מורה בתחילת הדרך לעבוד על האני שלו, לחשוב חיובי ולזרום באופטימיות, להיות אנושי, לחשוב תמיד תמיד על הצרכים של הילדים, לגלות רגישות וחום לילדים, לא לשפוט ולא להעליב.
לה ולו אתן כנפיים...אך אשאיר אותם ללמד לעוף בעצמם
כתבה: דגנית אשל, מורה לחינוך גופני וסגנית מנהלת בבי"ס "אביב"
השנה נופר הגיעה אלינו לבית הספר. נופר היא מורה חדשה לחינוך גופני שזה אך סיימה לימודיה ב
וינגייט ופניה לעבודה במערכת החינוך. ההתחלה הייתה קשה- לנו בבית הספר היה קשה לקלוט מורה לתרבות הארגונית של בית הספר. מה זה בדיוק התרבות הארגונית הייחודית שלנו ומה בדיוק אנחנו רוצים ממורה חדשה?! המורות הותיקות מכירות, את בית הספר, האחת את השנייה ויודעות את רוב הידע הסמוי הקיים בבית הספר. נו אז איך מעבירים ידע סמוי וגלוי למורה שהגיעה הרגע לבית הספר?!
נופר הגיעה בחודש ספטמבר עם תחילת שנת הלימודים. בית הספר כמרקחה. הילדים עמוסי חוויות קיץ, אחוזי "התנהגות קיץ" ויש להכניס אותם לתלם. אבל גם את המורות צריך להעביר למודם של עבודה, הוראה, חינוך, מסגרת. הרי גם הן עברו זה עתה מ'פאן' חזרה לעבודה, מלוח זמנים רופף ללוח זמנים צפוף, מאווירה רגועה להמולת העשייה בבית הספר.
ובתוך כול המהומה נופר המורה החדשה. האמת ניתנת להיכתב רק כעת: ממש לא היה לי חשק, זמן ועניין לקלוט עמיתה למקצוע (אני הריי יודעת מה זה להכשיר להוראה. כבר עשיתי זאת פעמים רבות). אני הייתי בתוך ההמולה של תחילת השנה. עסוקה מעל לראש בדאגה שבית הספר יתפקד כהלכה. אני סגנית מנהלת ומורה לחינוך גופני וחשבתי שללמד שיעורי חינוך גופני זה קל למדי ומתבקש ממני להיות עם ראש יותר גדול,אני הרי עושה זאת שנים רבות . התנסיתי כבר בתהליך כאשר אימנתי סטודנטים משנה ב'. שנופר תלמד כמה שעות ועם הניסיון תגיע היכולת והשיפור בהוראה, בחשיבה, בקליטה. שתיכנס ל'לול' ותקרקר כמו כולן...חשבתי לעצמי.
אבל נופר היא עמיתה למקצוע, מורה לחינוך גופני. שנים נשאתי באון את דגל המקצוע וכעת חובתי המקצועית לקלוט מורה לחינוך גופני, לשמור על מקומו של המקצוע במערכת הלימודים של התלמידים ולוודא שהבאה אחרי במקצוע תהייה טובה ממני. שתחדש, שתכניס מרץ נעורים, שתלהיב את התלמידים, שתציב קבוצה תחרותית שתייצג את בית הספר בעיר, שתדרוש ואולי תקבל ציוד חדש ובקיצור שתהייה 'משהו משהו'!
ובצוק העיתים נרתמתי למשימה וקלטתי מורה חדשה. כאן הקורא מתבקש לדלג על השורה הקרובה כי יש בה ווידוי חושפני- המשימה נעמה לי מאוד. בחרו בי לעצב את דמות החינוך הגופני גם בדור הבא. לעצב מורה חדשה במערכת החינוך. לאחר שיחות עם נופר חשתי כי נפלה בחלקי זכות גדולה, הייתי מוכנה להשקיע בנופר הכל. התרומה הרגשית, הזכות החינוכית, תחושת הנתינה, תחושת ההערכה לה זכיתי מצידה, התחושה כי אני 'שווה משהו' מאוד נעמה לי. חשתי כמו 'בורג מרכזי' במערכת. חשתי כמו ציר ביצול.
השיחות עם נופר התארכו. ליוויתי אותה בתחילת דרכה, בהתלבטויותיה, בחששותיה, במענה לשאלות ובפתרון דילמות מגוונות. הקניתי לה כלים, דרכי עבודה ואסטרטגיות למידה ו
הוראה כך שהשתלבותה תהיה מעמיקה ומשמעותית... וכך היה. נופר קיבלה תחושה של יכולת להעז לנסות, ליזום ואף, להצליח... חוויותיה היו מגוונות, כגון: הפעלת ילדי בית- הספר בפורים באמצעות ריקודי- עם, מפגשים עם חברות לצוות שיוזמו על ידיה, רעיונות לפיתוח ולטיפוח שכבת הגיל הצעירה בסגנונות למידה מגוונים בתחום החינוך הגופני... וכל זאת נעשה בתשומת- לב מלאה, רצון לשפר, לתת ולגרום להנאה.
אני, באופן אישי, חשתי תחושת הצלחה, גאווה והנאה בראותי את הקשר הרב- גוני שנוצר אצל ועם נופר סביב מערכת הגילאים השונים.
כיום, אני חושבת שנופר חשה תחושת מסוגלות, הצלחה וסיפוק רב מהניסיון שרכשה בבית- ספרינו. בנוסף נפתח בפניה חלון הזדמנויות רחב והיא קיבלה בברכה את הרצון להיות שותפה לכל, מהמקום שניתן לה והיכולת להביע את דעתה ולפעול בהתאם לכך...
וזאת אני יכולה לזקוף לזכותי על האפשרויות שפתחתי בפניה, על קצה החוט שבכל פעם נתתי בידה... ועל כך שהיא יכולה למשוך במושכות ולהתקדם בהמשך הדרך, בזכות עצמה ויכולותיה, על עבודתנו המשותפת לאורך כל הדרך.
אני גאה בתהליך שעברנו יחדיו ומאושרת עד מאוד שהצלחתי לחנוך מורה נפלאה שתעסוק במערכת החינוך ובמיוחד בבית- ספרינו על פי עקרונות החינוך שהקניתי לה בדרכה לעתידה כמורה לחינוך גופני, כמחנכת וכאדם.
חזרה למעלה
.png "המרכז האקדמי לוינסקי וינגייט")
.jpg)
.jpg)
יום פתוח - יום שני 30.5.2022 בשעה 16:30 - תואר ראשון, שני, הסבת אקדמאים ומכינה
