מסוגלות להוראה בחינוך גופני

שינויים במסוגלות להוראה של סטודנטים להוראת חינוך גופני

מאת: ד"ר סימה זך, ד"ר ישראל הררי ונורית הררי

לפני כ-35 שנה טבע אלברט בנדורה את המונח 'מסוגלות עצמית' (self efficacy) שמשמעותו אמונתו של הפרט ביכולתו לבצע פעולות שיביאו אותו בהצלחה למטרה אותה הוא מבקש להשיג. המונח 'מסוגלות להוראה' מוגדר כאמונתם של המורים ביכולתם להשפיע באופן משמעותי על הלמידה של תלמידיהם. בתחום החינוך הגופני בוצעו מספר מחקרים בנושא זה ורובם התרכזו במורים מנוסים.

מטרת המחקר הייתה לבדוק אם חל שיפור במסוגלות להוראה של סטודנטים לחינוך גופני מראשית שנת לימודים לעומת סיומה. חלק קבוע בתהליך ההכשרה להוראה הוא התנסות בהוראה בבתי ספר. המשתתפים היו 203 סטודנטים לחינוך גופני (53 תלמידי שנה שנה שנייה, 95 תלמידי שנה שלישית ו-55 תלמידי שנה רביעית). הסטודנטים מלאו שאלונים שבדקו מסוגלות כללית להוראה (GTE – general teaching efficacy) ומסוגלות להוראה בחינוך גופני (PETE - physical education teaching efficacy) בתחילת שנת הלימודים ובסופה. המחקר בוצע בשנת 2007.

נמצא כי המסוגלות להוראה של פרחי ההוראה בחינוך גופני השתפרה באופן משמעותי אצל כל המשתתפים בתכנית ובכל מרכיבי השאלון וזאת על אף שכבר בתחילת שנת הלימודים הייתה תחושת המסוגלות להוראה של הסטודנטים לחינוך גופני – גבוהה למדי, הן ב-GTE והן ב-PETE.

מחקר זה הציג כלי מהימן להערכת מסוגלות עצמית להוראה בחינוך גופני. בין היתר נמצא כי יש קשר ישיר בין משך תקופת ההתנסות בהוראה לבין תחושת המסוגלות להוראה של פרחי ההוראה. אי לכך מומלץ לשלב בתכניות הכשרת המורים לחינוך גופני פרקי התנסויות ממושכים, ככל שניתן, בהוראה בבתי ספר.

מקור:

Sima Zach , Israel Harari & Nurit Harari (2011). "Changes in teaching efficacy of preservice teachers in physical education". Physical Education & Sport Pedagogy.DOI:10.1080/17408989.2011.582491

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.